וול סטריט חתמה בירידות קלות: השקט שאחרי הסערה
המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר האחרון בשבוע בירידות קלות, המשך חששות מהנזק אשר עלולה לגרום הסופה "קתרינה" לכלכלה האמריקנית מנעו מהמדדים לסגור בירוק, זאת למרות ירידה משמעותית במחירי הנפט. חברה המומחית בהערכת נזקי אסונות טבע, פירסמה היום כי הנזק של הסופה לכלכלה עלול לעמוד על מעל 100 מיליארד דולר.
נתון מאקרו חשוב אשר פורסם היום, דו"ח התעסוקה לחודש אוגוסט, הצביע על נתונים מעורבים לגבי עתיד שוק העבודה האמריקני. למשקיעים ולסוחרים נציין, כי צפוי סוף שבוע ארוך בבורסת התפוח הגדול, ביום שני לא יתקיים מסחר עקב חג העבודה האמריקני.
מדד הנאסד"ק סגר את יום המסחר בירידה של 0.3% לרמה של 2,141 נקודות, מדד הדאו ג'ונס ירד קלות 0.12% לרמת 10,447 הנקודות.
בזירת הנפט, מחירי הזהב השחור ירדו היום לרמה של 67.57 דולר לחבית, זאת לאחר שחלק מצינורות הנפט במפרץ מקסיקו, אשר הושבתו בעקבות הסופה "קתרינה", חזרו לפעול חלקית. עוד תרמו לירידות, המדינות החברות באיחוד האנרגיה, אשר נחלצו לעזרתה של ארה"ב ושלחו אספקה מעתודות הנפט אשר ברשותן. בנוסף, גם קריאתו של הנשיא בוש לציבור האמריקני לחסוך בדלק ולמלא "רק כשצריך" עשויה לסייע בתקופה הקרובה להרגעת הרוחות בזירה הרוחשת.
עוד בנוגע להוריקן "קתרינה" - בארה"ב סופרים לפי שעה את הנספים, אשר מספרם עוקף לצערנו, על פי ההערכות האחרונות, את מספר הנספים באסון התאומים. נחזיר אם כן את הקוראים לתגובת הבורסה האמריקנית לאסון זה בשנת 2001. לאחר קריסה של כ-20% בשבוע שביצע מדד הנאסדק כתגובה מיידית לאסון התאומים, השלים המדד עליה של 50% בתוך מספר חודשים. עליה זו יוחסה כ"אקט של פטריוטיות" של העם האמריקני כתגובה לאסון. ימים יגידו האם ההערכות על נזקי עתק לכלכלה האמריקנית נכונות ואכן ישפיעו על השווקים בטווח הבינוני, או שמה תופעת ה"פטריוטיות" של האמריקנים תחזור על עצמה גם לאחר האסון הנוכחי.
נתוני מאקרו
הממשל האמריקני פירסם היום את דוח התעסוקה לחודש אוגוסט, הדו"ח הצביע על נתונים מעורבים בקשר למצבה של הכלכלה הגדולה בעולם. על פי הדו"ח, החודש נוספו 169,000 משרות חדשות, זאת לעומת 242,000 משרות חדשות בחודש יולי, ומתחת לצפי האנליסטים לתוספת של 190,000 משרות חדשות החודש.
עוד על פי הדו"ח, האבטלה ירדה לרמה של 4.9%, זאת לעומת רמת אבטלה של 5% בחודש יולי ולעומת תחזיות האנליסטים, אשר ציפו שרמת האבטלה תישאר על קנה כבחודש יולי. מדובר ברמת שפל של 4 שנים ופעם הראשונה מאז אסון התאומים שרמת האבטלה יורדת מתחת ל-5%.
בסיכומו של דבר, זהו אם כן דו"ח מעורב, אשר לא מצביע על כיוון חד משמעי. עם זאת, יש לזכור שהשלכותיה של סופת ההוריקן יבואו לידי ביטוי רק בדו"ח של החודש הבא.
אמריקניות במרכז
במרכז המסחר היום, ענקיות הנפט, אקסון מובייל (XOM) וואלרי אנרג'י (VLO) אשר זינקו משמעותית בימים האחרונים. לפני כיומיים הודיעה ארה"ב על כוונתה לשחרר מעתודות הנפט בכדי לסייע לחברות האנרגיה והיום היא הודיעה כי אישרה להעביר עתודות לשתיים הנ"ל. מניות אקסון מובייל התממשו היום וסגרות בירידות שערים של 1.62% לרמה של 60.68 דולר, מניות ואלרי אנרג'י סגרו בירידה של 1% לרמה של 108.42 דולר.
עוד במרכז המסחר היו גם היום, כבשבוע החולף, מניותיה של ענקית כלי התעופה, חברת בואינג (BA). מכונאי החברה פתחו סופית בשביתה המתוכננת, לאחר שדחו את הצעת החברה לשיפור הטבות הפנסיה שלהם. שביתה שכזו עשוי לפגוע בפעילותה של החברה ובעקבות כך, גם בתוצאותיה. בנוסף, מדובר בשביתה הראשונה של עובדי החברה מזה 10 שנים. מניות החברה השילו היום 2.5% לרמה של 64.3 דולר.
ישראליות בוול סטריט
חברת הביוטכנולוגיה, XTLbio (שסימולה: XTLB) הוסיפה ביום המסחר השני שלה בוול סטריט 0.26% לאחר שביום המסחר הקודם איבדה 2.6%. החברה, המפתחת חיסונים לצהבת נגיפית החלה להסחר אתמול, לאחר שהשלימה תהליך רישום מניותיה עם הרשות לניירות ערך בארה"ב - ה-SEC. מניות החברה נסחרות כיום ב-3 בורסות שונות: בלונדון, תל אביב והחל מהשבוע האחרון גם בניו יורק.
מניות אורכית הוסיפות 2.6% לרמה של 25.34 דולר והשלימו עליה של 14% בתוך כ-3 שבועות. האם מסתמן מהלך עליות חדש, או שמה מדובר בתיקון בלבד לירידות מיום פרסום דו"חות החברה לרבעון השני? מדובר בחברה אשר מציגה אחוזי צמיחה מרשימים במיוחד, אך עם זאת, נמצאת היום כשמאחוריה מהלך עליות של כ-540% מנובמבר 2004 עד השיא שנרשם בחודש יולי האחרון.
פריגו זינקה היום ב-5.13% לרמה של 14.75 דולר, זאת בעקבות המלצה אשר קיבלה מבית ההשקעות אופנהיימר. בית ההשקעות שידרג את המלצתו למניות החברה מ"נייטרלי" ל"קניה".
אלדין השילה 0.74% לרמה של 18.76 דולר, לאחר שאתמול עלתה ב-0.8% ביום בו פורסמה הודעה על תחילת סיקור החברה על ידי בית ההשקעות ג'פריס ושות'. בבית ההשקעות טענו כי לחברה הרבה אפשרויות לצמוח והעניקו לה המלצת קנייה עם מחיר יעד של 24 דולר.

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
