וול סטריט חתמה בירידות קלות: השקט שאחרי הסערה
המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר האחרון בשבוע בירידות קלות, המשך חששות מהנזק אשר עלולה לגרום הסופה "קתרינה" לכלכלה האמריקנית מנעו מהמדדים לסגור בירוק, זאת למרות ירידה משמעותית במחירי הנפט. חברה המומחית בהערכת נזקי אסונות טבע, פירסמה היום כי הנזק של הסופה לכלכלה עלול לעמוד על מעל 100 מיליארד דולר.
נתון מאקרו חשוב אשר פורסם היום, דו"ח התעסוקה לחודש אוגוסט, הצביע על נתונים מעורבים לגבי עתיד שוק העבודה האמריקני. למשקיעים ולסוחרים נציין, כי צפוי סוף שבוע ארוך בבורסת התפוח הגדול, ביום שני לא יתקיים מסחר עקב חג העבודה האמריקני.
מדד הנאסד"ק סגר את יום המסחר בירידה של 0.3% לרמה של 2,141 נקודות, מדד הדאו ג'ונס ירד קלות 0.12% לרמת 10,447 הנקודות.
בזירת הנפט, מחירי הזהב השחור ירדו היום לרמה של 67.57 דולר לחבית, זאת לאחר שחלק מצינורות הנפט במפרץ מקסיקו, אשר הושבתו בעקבות הסופה "קתרינה", חזרו לפעול חלקית. עוד תרמו לירידות, המדינות החברות באיחוד האנרגיה, אשר נחלצו לעזרתה של ארה"ב ושלחו אספקה מעתודות הנפט אשר ברשותן. בנוסף, גם קריאתו של הנשיא בוש לציבור האמריקני לחסוך בדלק ולמלא "רק כשצריך" עשויה לסייע בתקופה הקרובה להרגעת הרוחות בזירה הרוחשת.
עוד בנוגע להוריקן "קתרינה" - בארה"ב סופרים לפי שעה את הנספים, אשר מספרם עוקף לצערנו, על פי ההערכות האחרונות, את מספר הנספים באסון התאומים. נחזיר אם כן את הקוראים לתגובת הבורסה האמריקנית לאסון זה בשנת 2001. לאחר קריסה של כ-20% בשבוע שביצע מדד הנאסדק כתגובה מיידית לאסון התאומים, השלים המדד עליה של 50% בתוך מספר חודשים. עליה זו יוחסה כ"אקט של פטריוטיות" של העם האמריקני כתגובה לאסון. ימים יגידו האם ההערכות על נזקי עתק לכלכלה האמריקנית נכונות ואכן ישפיעו על השווקים בטווח הבינוני, או שמה תופעת ה"פטריוטיות" של האמריקנים תחזור על עצמה גם לאחר האסון הנוכחי.
נתוני מאקרו
הממשל האמריקני פירסם היום את דוח התעסוקה לחודש אוגוסט, הדו"ח הצביע על נתונים מעורבים בקשר למצבה של הכלכלה הגדולה בעולם. על פי הדו"ח, החודש נוספו 169,000 משרות חדשות, זאת לעומת 242,000 משרות חדשות בחודש יולי, ומתחת לצפי האנליסטים לתוספת של 190,000 משרות חדשות החודש.
עוד על פי הדו"ח, האבטלה ירדה לרמה של 4.9%, זאת לעומת רמת אבטלה של 5% בחודש יולי ולעומת תחזיות האנליסטים, אשר ציפו שרמת האבטלה תישאר על קנה כבחודש יולי. מדובר ברמת שפל של 4 שנים ופעם הראשונה מאז אסון התאומים שרמת האבטלה יורדת מתחת ל-5%.
בסיכומו של דבר, זהו אם כן דו"ח מעורב, אשר לא מצביע על כיוון חד משמעי. עם זאת, יש לזכור שהשלכותיה של סופת ההוריקן יבואו לידי ביטוי רק בדו"ח של החודש הבא.
אמריקניות במרכז
במרכז המסחר היום, ענקיות הנפט, אקסון מובייל (XOM) וואלרי אנרג'י (VLO) אשר זינקו משמעותית בימים האחרונים. לפני כיומיים הודיעה ארה"ב על כוונתה לשחרר מעתודות הנפט בכדי לסייע לחברות האנרגיה והיום היא הודיעה כי אישרה להעביר עתודות לשתיים הנ"ל. מניות אקסון מובייל התממשו היום וסגרות בירידות שערים של 1.62% לרמה של 60.68 דולר, מניות ואלרי אנרג'י סגרו בירידה של 1% לרמה של 108.42 דולר.
עוד במרכז המסחר היו גם היום, כבשבוע החולף, מניותיה של ענקית כלי התעופה, חברת בואינג (BA). מכונאי החברה פתחו סופית בשביתה המתוכננת, לאחר שדחו את הצעת החברה לשיפור הטבות הפנסיה שלהם. שביתה שכזו עשוי לפגוע בפעילותה של החברה ובעקבות כך, גם בתוצאותיה. בנוסף, מדובר בשביתה הראשונה של עובדי החברה מזה 10 שנים. מניות החברה השילו היום 2.5% לרמה של 64.3 דולר.
ישראליות בוול סטריט
חברת הביוטכנולוגיה, XTLbio (שסימולה: XTLB) הוסיפה ביום המסחר השני שלה בוול סטריט 0.26% לאחר שביום המסחר הקודם איבדה 2.6%. החברה, המפתחת חיסונים לצהבת נגיפית החלה להסחר אתמול, לאחר שהשלימה תהליך רישום מניותיה עם הרשות לניירות ערך בארה"ב - ה-SEC. מניות החברה נסחרות כיום ב-3 בורסות שונות: בלונדון, תל אביב והחל מהשבוע האחרון גם בניו יורק.
מניות אורכית הוסיפות 2.6% לרמה של 25.34 דולר והשלימו עליה של 14% בתוך כ-3 שבועות. האם מסתמן מהלך עליות חדש, או שמה מדובר בתיקון בלבד לירידות מיום פרסום דו"חות החברה לרבעון השני? מדובר בחברה אשר מציגה אחוזי צמיחה מרשימים במיוחד, אך עם זאת, נמצאת היום כשמאחוריה מהלך עליות של כ-540% מנובמבר 2004 עד השיא שנרשם בחודש יולי האחרון.
פריגו זינקה היום ב-5.13% לרמה של 14.75 דולר, זאת בעקבות המלצה אשר קיבלה מבית ההשקעות אופנהיימר. בית ההשקעות שידרג את המלצתו למניות החברה מ"נייטרלי" ל"קניה".
אלדין השילה 0.74% לרמה של 18.76 דולר, לאחר שאתמול עלתה ב-0.8% ביום בו פורסמה הודעה על תחילת סיקור החברה על ידי בית ההשקעות ג'פריס ושות'. בבית ההשקעות טענו כי לחברה הרבה אפשרויות לצמוח והעניקו לה המלצת קנייה עם מחיר יעד של 24 דולר.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
כאן צומחים!
לאחר שנתיים של כאב וחוסר ודאות, נפתח חלון לשינוי חברתי־כלכלי - חדשנות טכנולוגית ושותפות בין־מגזרית – הם הבסיס לבניית עתיד חזק ושוויוני יותר לישראל
בשנתיים האחרונות חווינו כאבים ומשברים כבדים ומתמשכים. היו אלה שנתיים של כאב מתמשך ודימום שאינו פוסק, חוסר ודאות ופגיעה ברציפות החיים של משפחות, קהילות וארגונים. אך היו אלו גם שנתיים של השתאות מכוחות שצמחו מתוכנו, מעוצמות אנושיות, ממנהיגות מרגשת שהדגימה חוסן ומהכוח של הקהילות והסולידריות החברתית.
ישראל של היום אוספת את השברים, מנסה להתרגל לאובדן, עייפה ומתוחה. ישראל של היום היא גם מדינה שנפתח בה חלון הזדמנויות נדיר לשינוי חברתי עמוק – אם רק נדע לזהות את ההזדמנויות הטמונות בו, במשבר.
השכול היכה בנו באלפים, פציעות פיזיות ונפשיות בעשרות אלפים, מאות אלפים נעקרו מבתיהם, עסקים רבים נפגעו, מאות אלפי ישראלים ומשפחותיהם שילמו את מחיר שירות המילואים, מערכות וארגונים רבים איבדו את יכולת התפקוד השוטף ותוצרם נפגע, מאות אלפי ישראל העבירו ימים ולילות בחרדה עמוקה.
מול מציאות זו, מיליוני אזרחים, ארגונים וקהילות השקיעו משאבים חברתיים, רגשיים וערכיים בהיקפים חסרי תקדים – בהתנדבות, בליווי קהילתי, בסיוע לעסקים ובמתן מענים מהירים בשטח. ההשקעה החברתית הזו הפכה לגורם מרכזי ביכולת ההתמודדות עם המשבר, ויהיה צורך להמשיך ולהעמיק אותה גם במאמצי השיקום והצמיחה בשנים הבאות.
- "כלכלת ישראל תצמח ב-5% בשנה הקרובה"
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעגלי הפגיעות המתרחבים והפתרונות החדשים
בתהליך האסטרטגי שקיימנו בג'וינט ישראל – "אופקים 2035: אסטרטגיה לעשור של שיקום וצמיחה" – ניסינו לשרטט את הפעולה הנדרשת לעשור הקרוב מנקודת המבט החברתית המתמקדת באוכלוסיות הפגיעות, וגיבשנו שלושה מרחבי פעולה מרכזיים:
