וול סטריט חתמה בירידות קלות: השקט שאחרי הסערה
המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר האחרון בשבוע בירידות קלות, המשך חששות מהנזק אשר עלולה לגרום הסופה "קתרינה" לכלכלה האמריקנית מנעו מהמדדים לסגור בירוק, זאת למרות ירידה משמעותית במחירי הנפט. חברה המומחית בהערכת נזקי אסונות טבע, פירסמה היום כי הנזק של הסופה לכלכלה עלול לעמוד על מעל 100 מיליארד דולר.
נתון מאקרו חשוב אשר פורסם היום, דו"ח התעסוקה לחודש אוגוסט, הצביע על נתונים מעורבים לגבי עתיד שוק העבודה האמריקני. למשקיעים ולסוחרים נציין, כי צפוי סוף שבוע ארוך בבורסת התפוח הגדול, ביום שני לא יתקיים מסחר עקב חג העבודה האמריקני.
מדד הנאסד"ק סגר את יום המסחר בירידה של 0.3% לרמה של 2,141 נקודות, מדד הדאו ג'ונס ירד קלות 0.12% לרמת 10,447 הנקודות.
בזירת הנפט, מחירי הזהב השחור ירדו היום לרמה של 67.57 דולר לחבית, זאת לאחר שחלק מצינורות הנפט במפרץ מקסיקו, אשר הושבתו בעקבות הסופה "קתרינה", חזרו לפעול חלקית. עוד תרמו לירידות, המדינות החברות באיחוד האנרגיה, אשר נחלצו לעזרתה של ארה"ב ושלחו אספקה מעתודות הנפט אשר ברשותן. בנוסף, גם קריאתו של הנשיא בוש לציבור האמריקני לחסוך בדלק ולמלא "רק כשצריך" עשויה לסייע בתקופה הקרובה להרגעת הרוחות בזירה הרוחשת.
עוד בנוגע להוריקן "קתרינה" - בארה"ב סופרים לפי שעה את הנספים, אשר מספרם עוקף לצערנו, על פי ההערכות האחרונות, את מספר הנספים באסון התאומים. נחזיר אם כן את הקוראים לתגובת הבורסה האמריקנית לאסון זה בשנת 2001. לאחר קריסה של כ-20% בשבוע שביצע מדד הנאסדק כתגובה מיידית לאסון התאומים, השלים המדד עליה של 50% בתוך מספר חודשים. עליה זו יוחסה כ"אקט של פטריוטיות" של העם האמריקני כתגובה לאסון. ימים יגידו האם ההערכות על נזקי עתק לכלכלה האמריקנית נכונות ואכן ישפיעו על השווקים בטווח הבינוני, או שמה תופעת ה"פטריוטיות" של האמריקנים תחזור על עצמה גם לאחר האסון הנוכחי.
נתוני מאקרו
הממשל האמריקני פירסם היום את דוח התעסוקה לחודש אוגוסט, הדו"ח הצביע על נתונים מעורבים בקשר למצבה של הכלכלה הגדולה בעולם. על פי הדו"ח, החודש נוספו 169,000 משרות חדשות, זאת לעומת 242,000 משרות חדשות בחודש יולי, ומתחת לצפי האנליסטים לתוספת של 190,000 משרות חדשות החודש.
עוד על פי הדו"ח, האבטלה ירדה לרמה של 4.9%, זאת לעומת רמת אבטלה של 5% בחודש יולי ולעומת תחזיות האנליסטים, אשר ציפו שרמת האבטלה תישאר על קנה כבחודש יולי. מדובר ברמת שפל של 4 שנים ופעם הראשונה מאז אסון התאומים שרמת האבטלה יורדת מתחת ל-5%.
בסיכומו של דבר, זהו אם כן דו"ח מעורב, אשר לא מצביע על כיוון חד משמעי. עם זאת, יש לזכור שהשלכותיה של סופת ההוריקן יבואו לידי ביטוי רק בדו"ח של החודש הבא.
אמריקניות במרכז
במרכז המסחר היום, ענקיות הנפט, אקסון מובייל (XOM) וואלרי אנרג'י (VLO) אשר זינקו משמעותית בימים האחרונים. לפני כיומיים הודיעה ארה"ב על כוונתה לשחרר מעתודות הנפט בכדי לסייע לחברות האנרגיה והיום היא הודיעה כי אישרה להעביר עתודות לשתיים הנ"ל. מניות אקסון מובייל התממשו היום וסגרות בירידות שערים של 1.62% לרמה של 60.68 דולר, מניות ואלרי אנרג'י סגרו בירידה של 1% לרמה של 108.42 דולר.
עוד במרכז המסחר היו גם היום, כבשבוע החולף, מניותיה של ענקית כלי התעופה, חברת בואינג (BA). מכונאי החברה פתחו סופית בשביתה המתוכננת, לאחר שדחו את הצעת החברה לשיפור הטבות הפנסיה שלהם. שביתה שכזו עשוי לפגוע בפעילותה של החברה ובעקבות כך, גם בתוצאותיה. בנוסף, מדובר בשביתה הראשונה של עובדי החברה מזה 10 שנים. מניות החברה השילו היום 2.5% לרמה של 64.3 דולר.
ישראליות בוול סטריט
חברת הביוטכנולוגיה, XTLbio (שסימולה: XTLB) הוסיפה ביום המסחר השני שלה בוול סטריט 0.26% לאחר שביום המסחר הקודם איבדה 2.6%. החברה, המפתחת חיסונים לצהבת נגיפית החלה להסחר אתמול, לאחר שהשלימה תהליך רישום מניותיה עם הרשות לניירות ערך בארה"ב - ה-SEC. מניות החברה נסחרות כיום ב-3 בורסות שונות: בלונדון, תל אביב והחל מהשבוע האחרון גם בניו יורק.
מניות אורכית הוסיפות 2.6% לרמה של 25.34 דולר והשלימו עליה של 14% בתוך כ-3 שבועות. האם מסתמן מהלך עליות חדש, או שמה מדובר בתיקון בלבד לירידות מיום פרסום דו"חות החברה לרבעון השני? מדובר בחברה אשר מציגה אחוזי צמיחה מרשימים במיוחד, אך עם זאת, נמצאת היום כשמאחוריה מהלך עליות של כ-540% מנובמבר 2004 עד השיא שנרשם בחודש יולי האחרון.
פריגו זינקה היום ב-5.13% לרמה של 14.75 דולר, זאת בעקבות המלצה אשר קיבלה מבית ההשקעות אופנהיימר. בית ההשקעות שידרג את המלצתו למניות החברה מ"נייטרלי" ל"קניה".
אלדין השילה 0.74% לרמה של 18.76 דולר, לאחר שאתמול עלתה ב-0.8% ביום בו פורסמה הודעה על תחילת סיקור החברה על ידי בית ההשקעות ג'פריס ושות'. בבית ההשקעות טענו כי לחברה הרבה אפשרויות לצמוח והעניקו לה המלצת קנייה עם מחיר יעד של 24 דולר.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
