וול סטריט חתמה בירידות קלות: השקט שאחרי הסערה
המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר האחרון בשבוע בירידות קלות, המשך חששות מהנזק אשר עלולה לגרום הסופה "קתרינה" לכלכלה האמריקנית מנעו מהמדדים לסגור בירוק, זאת למרות ירידה משמעותית במחירי הנפט. חברה המומחית בהערכת נזקי אסונות טבע, פירסמה היום כי הנזק של הסופה לכלכלה עלול לעמוד על מעל 100 מיליארד דולר.
נתון מאקרו חשוב אשר פורסם היום, דו"ח התעסוקה לחודש אוגוסט, הצביע על נתונים מעורבים לגבי עתיד שוק העבודה האמריקני. למשקיעים ולסוחרים נציין, כי צפוי סוף שבוע ארוך בבורסת התפוח הגדול, ביום שני לא יתקיים מסחר עקב חג העבודה האמריקני.
מדד הנאסד"ק סגר את יום המסחר בירידה של 0.3% לרמה של 2,141 נקודות, מדד הדאו ג'ונס ירד קלות 0.12% לרמת 10,447 הנקודות.
בזירת הנפט, מחירי הזהב השחור ירדו היום לרמה של 67.57 דולר לחבית, זאת לאחר שחלק מצינורות הנפט במפרץ מקסיקו, אשר הושבתו בעקבות הסופה "קתרינה", חזרו לפעול חלקית. עוד תרמו לירידות, המדינות החברות באיחוד האנרגיה, אשר נחלצו לעזרתה של ארה"ב ושלחו אספקה מעתודות הנפט אשר ברשותן. בנוסף, גם קריאתו של הנשיא בוש לציבור האמריקני לחסוך בדלק ולמלא "רק כשצריך" עשויה לסייע בתקופה הקרובה להרגעת הרוחות בזירה הרוחשת.
עוד בנוגע להוריקן "קתרינה" - בארה"ב סופרים לפי שעה את הנספים, אשר מספרם עוקף לצערנו, על פי ההערכות האחרונות, את מספר הנספים באסון התאומים. נחזיר אם כן את הקוראים לתגובת הבורסה האמריקנית לאסון זה בשנת 2001. לאחר קריסה של כ-20% בשבוע שביצע מדד הנאסדק כתגובה מיידית לאסון התאומים, השלים המדד עליה של 50% בתוך מספר חודשים. עליה זו יוחסה כ"אקט של פטריוטיות" של העם האמריקני כתגובה לאסון. ימים יגידו האם ההערכות על נזקי עתק לכלכלה האמריקנית נכונות ואכן ישפיעו על השווקים בטווח הבינוני, או שמה תופעת ה"פטריוטיות" של האמריקנים תחזור על עצמה גם לאחר האסון הנוכחי.
נתוני מאקרו
הממשל האמריקני פירסם היום את דוח התעסוקה לחודש אוגוסט, הדו"ח הצביע על נתונים מעורבים בקשר למצבה של הכלכלה הגדולה בעולם. על פי הדו"ח, החודש נוספו 169,000 משרות חדשות, זאת לעומת 242,000 משרות חדשות בחודש יולי, ומתחת לצפי האנליסטים לתוספת של 190,000 משרות חדשות החודש.
עוד על פי הדו"ח, האבטלה ירדה לרמה של 4.9%, זאת לעומת רמת אבטלה של 5% בחודש יולי ולעומת תחזיות האנליסטים, אשר ציפו שרמת האבטלה תישאר על קנה כבחודש יולי. מדובר ברמת שפל של 4 שנים ופעם הראשונה מאז אסון התאומים שרמת האבטלה יורדת מתחת ל-5%.
בסיכומו של דבר, זהו אם כן דו"ח מעורב, אשר לא מצביע על כיוון חד משמעי. עם זאת, יש לזכור שהשלכותיה של סופת ההוריקן יבואו לידי ביטוי רק בדו"ח של החודש הבא.
אמריקניות במרכז
במרכז המסחר היום, ענקיות הנפט, אקסון מובייל (XOM) וואלרי אנרג'י (VLO) אשר זינקו משמעותית בימים האחרונים. לפני כיומיים הודיעה ארה"ב על כוונתה לשחרר מעתודות הנפט בכדי לסייע לחברות האנרגיה והיום היא הודיעה כי אישרה להעביר עתודות לשתיים הנ"ל. מניות אקסון מובייל התממשו היום וסגרות בירידות שערים של 1.62% לרמה של 60.68 דולר, מניות ואלרי אנרג'י סגרו בירידה של 1% לרמה של 108.42 דולר.
עוד במרכז המסחר היו גם היום, כבשבוע החולף, מניותיה של ענקית כלי התעופה, חברת בואינג (BA). מכונאי החברה פתחו סופית בשביתה המתוכננת, לאחר שדחו את הצעת החברה לשיפור הטבות הפנסיה שלהם. שביתה שכזו עשוי לפגוע בפעילותה של החברה ובעקבות כך, גם בתוצאותיה. בנוסף, מדובר בשביתה הראשונה של עובדי החברה מזה 10 שנים. מניות החברה השילו היום 2.5% לרמה של 64.3 דולר.
ישראליות בוול סטריט
חברת הביוטכנולוגיה, XTLbio (שסימולה: XTLB) הוסיפה ביום המסחר השני שלה בוול סטריט 0.26% לאחר שביום המסחר הקודם איבדה 2.6%. החברה, המפתחת חיסונים לצהבת נגיפית החלה להסחר אתמול, לאחר שהשלימה תהליך רישום מניותיה עם הרשות לניירות ערך בארה"ב - ה-SEC. מניות החברה נסחרות כיום ב-3 בורסות שונות: בלונדון, תל אביב והחל מהשבוע האחרון גם בניו יורק.
מניות אורכית הוסיפות 2.6% לרמה של 25.34 דולר והשלימו עליה של 14% בתוך כ-3 שבועות. האם מסתמן מהלך עליות חדש, או שמה מדובר בתיקון בלבד לירידות מיום פרסום דו"חות החברה לרבעון השני? מדובר בחברה אשר מציגה אחוזי צמיחה מרשימים במיוחד, אך עם זאת, נמצאת היום כשמאחוריה מהלך עליות של כ-540% מנובמבר 2004 עד השיא שנרשם בחודש יולי האחרון.
פריגו זינקה היום ב-5.13% לרמה של 14.75 דולר, זאת בעקבות המלצה אשר קיבלה מבית ההשקעות אופנהיימר. בית ההשקעות שידרג את המלצתו למניות החברה מ"נייטרלי" ל"קניה".
אלדין השילה 0.74% לרמה של 18.76 דולר, לאחר שאתמול עלתה ב-0.8% ביום בו פורסמה הודעה על תחילת סיקור החברה על ידי בית ההשקעות ג'פריס ושות'. בבית ההשקעות טענו כי לחברה הרבה אפשרויות לצמוח והעניקו לה המלצת קנייה עם מחיר יעד של 24 דולר.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
