וול סטריט חתמה בירידות קלות: השקט שאחרי הסערה

המשקיעים לא התרגשו מהנסיגה בנפט ושלחו את המדדים לירידות קלות, כשמנגד פורסם כי הנזק של סופת "קתרינה" עלול לעלות לכלכלה מעל 100 מיליארד ד'. פריגו זינקה 5%, אורכית הוסיפה 2.6%
יוני נאמן |

המדדים המובילים בוול סטריט סגרו את יום המסחר האחרון בשבוע בירידות קלות, המשך חששות מהנזק אשר עלולה לגרום הסופה "קתרינה" לכלכלה האמריקנית מנעו מהמדדים לסגור בירוק, זאת למרות ירידה משמעותית במחירי הנפט. חברה המומחית בהערכת נזקי אסונות טבע, פירסמה היום כי הנזק של הסופה לכלכלה עלול לעמוד על מעל 100 מיליארד דולר.

נתון מאקרו חשוב אשר פורסם היום, דו"ח התעסוקה לחודש אוגוסט, הצביע על נתונים מעורבים לגבי עתיד שוק העבודה האמריקני. למשקיעים ולסוחרים נציין, כי צפוי סוף שבוע ארוך בבורסת התפוח הגדול, ביום שני לא יתקיים מסחר עקב חג העבודה האמריקני.

מדד הנאסד"ק סגר את יום המסחר בירידה של 0.3% לרמה של 2,141 נקודות, מדד הדאו ג'ונס ירד קלות 0.12% לרמת 10,447 הנקודות.

בזירת הנפט, מחירי הזהב השחור ירדו היום לרמה של 67.57 דולר לחבית, זאת לאחר שחלק מצינורות הנפט במפרץ מקסיקו, אשר הושבתו בעקבות הסופה "קתרינה", חזרו לפעול חלקית. עוד תרמו לירידות, המדינות החברות באיחוד האנרגיה, אשר נחלצו לעזרתה של ארה"ב ושלחו אספקה מעתודות הנפט אשר ברשותן. בנוסף, גם קריאתו של הנשיא בוש לציבור האמריקני לחסוך בדלק ולמלא "רק כשצריך" עשויה לסייע בתקופה הקרובה להרגעת הרוחות בזירה הרוחשת.

עוד בנוגע להוריקן "קתרינה" - בארה"ב סופרים לפי שעה את הנספים, אשר מספרם עוקף לצערנו, על פי ההערכות האחרונות, את מספר הנספים באסון התאומים. נחזיר אם כן את הקוראים לתגובת הבורסה האמריקנית לאסון זה בשנת 2001. לאחר קריסה של כ-20% בשבוע שביצע מדד הנאסדק כתגובה מיידית לאסון התאומים, השלים המדד עליה של 50% בתוך מספר חודשים. עליה זו יוחסה כ"אקט של פטריוטיות" של העם האמריקני כתגובה לאסון. ימים יגידו האם ההערכות על נזקי עתק לכלכלה האמריקנית נכונות ואכן ישפיעו על השווקים בטווח הבינוני, או שמה תופעת ה"פטריוטיות" של האמריקנים תחזור על עצמה גם לאחר האסון הנוכחי.

נתוני מאקרו

הממשל האמריקני פירסם היום את דוח התעסוקה לחודש אוגוסט, הדו"ח הצביע על נתונים מעורבים בקשר למצבה של הכלכלה הגדולה בעולם. על פי הדו"ח, החודש נוספו 169,000 משרות חדשות, זאת לעומת 242,000 משרות חדשות בחודש יולי, ומתחת לצפי האנליסטים לתוספת של 190,000 משרות חדשות החודש.

עוד על פי הדו"ח, האבטלה ירדה לרמה של 4.9%, זאת לעומת רמת אבטלה של 5% בחודש יולי ולעומת תחזיות האנליסטים, אשר ציפו שרמת האבטלה תישאר על קנה כבחודש יולי. מדובר ברמת שפל של 4 שנים ופעם הראשונה מאז אסון התאומים שרמת האבטלה יורדת מתחת ל-5%.

בסיכומו של דבר, זהו אם כן דו"ח מעורב, אשר לא מצביע על כיוון חד משמעי. עם זאת, יש לזכור שהשלכותיה של סופת ההוריקן יבואו לידי ביטוי רק בדו"ח של החודש הבא.

אמריקניות במרכז

במרכז המסחר היום, ענקיות הנפט, אקסון מובייל (XOM) וואלרי אנרג'י (VLO) אשר זינקו משמעותית בימים האחרונים. לפני כיומיים הודיעה ארה"ב על כוונתה לשחרר מעתודות הנפט בכדי לסייע לחברות האנרגיה והיום היא הודיעה כי אישרה להעביר עתודות לשתיים הנ"ל. מניות אקסון מובייל התממשו היום וסגרות בירידות שערים של 1.62% לרמה של 60.68 דולר, מניות ואלרי אנרג'י סגרו בירידה של 1% לרמה של 108.42 דולר.

עוד במרכז המסחר היו גם היום, כבשבוע החולף, מניותיה של ענקית כלי התעופה, חברת בואינג (BA). מכונאי החברה פתחו סופית בשביתה המתוכננת, לאחר שדחו את הצעת החברה לשיפור הטבות הפנסיה שלהם. שביתה שכזו עשוי לפגוע בפעילותה של החברה ובעקבות כך, גם בתוצאותיה. בנוסף, מדובר בשביתה הראשונה של עובדי החברה מזה 10 שנים. מניות החברה השילו היום 2.5% לרמה של 64.3 דולר.

ישראליות בוול סטריט

חברת הביוטכנולוגיה, XTLbio (שסימולה: XTLB) הוסיפה ביום המסחר השני שלה בוול סטריט 0.26% לאחר שביום המסחר הקודם איבדה 2.6%. החברה, המפתחת חיסונים לצהבת נגיפית החלה להסחר אתמול, לאחר שהשלימה תהליך רישום מניותיה עם הרשות לניירות ערך בארה"ב - ה-SEC. מניות החברה נסחרות כיום ב-3 בורסות שונות: בלונדון, תל אביב והחל מהשבוע האחרון גם בניו יורק.

מניות אורכית הוסיפות 2.6% לרמה של 25.34 דולר והשלימו עליה של 14% בתוך כ-3 שבועות. האם מסתמן מהלך עליות חדש, או שמה מדובר בתיקון בלבד לירידות מיום פרסום דו"חות החברה לרבעון השני? מדובר בחברה אשר מציגה אחוזי צמיחה מרשימים במיוחד, אך עם זאת, נמצאת היום כשמאחוריה מהלך עליות של כ-540% מנובמבר 2004 עד השיא שנרשם בחודש יולי האחרון.

פריגו זינקה היום ב-5.13% לרמה של 14.75 דולר, זאת בעקבות המלצה אשר קיבלה מבית ההשקעות אופנהיימר. בית ההשקעות שידרג את המלצתו למניות החברה מ"נייטרלי" ל"קניה".

אלדין השילה 0.74% לרמה של 18.76 דולר, לאחר שאתמול עלתה ב-0.8% ביום בו פורסמה הודעה על תחילת סיקור החברה על ידי בית ההשקעות ג'פריס ושות'. בבית ההשקעות טענו כי לחברה הרבה אפשרויות לצמוח והעניקו לה המלצת קנייה עם מחיר יעד של 24 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.