ייבוא משאיות-טנדרים-אוטובוסים זינק ב-24% מאז ינואר

סך ייבוא הסחורות למשק גדל ב-7 החודשים הראשונים של השנה ב-8.8% ל-1.4 מיליארד דולר. יבוא חומרי הגלם לתעשיית הגומי והפלסטיקה זינק ב-31%, ייבוא מוצרי צרכיה שוטפת גדל ב-13% וב-12% צמח ייבוא המוצרים בני קיימא
שרון שפורר |

היקף יבוא הסחורות למשק (מנוכה עונתיות וללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) בחודשים ינואר-יולי עלה בשיעור של 8.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 1.4 מיליארד דולר ל-16.5 מיליארד דולר. כך עולה מסקירת אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר המנתחת את נתוני היבוא למשק.

מסקירת אגף הכלכלה עולה, כי היקף יבוא נכסי השקעה למשק (מנוכה עונתיות, ללא אוניות ומטוסים) במהלך שבעת החודשים הראשונים של 2005 עלה בשיעור של כ-4%, גידול של 125 מיליון דולר, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ל-3.5 מיליארד דולר.

הגידול בביקושים לנכסי השקעה מיובאים משקלל עליה בשיעור מתון של 1% בהיקף יבוא של מכונות וציוד (29 מיליון דולר), עליה בשיעור של 6% בייבוא מכוניות נוסעים לצרכים עסקיים (15 מיליון דולר) ועליה של 24% בייבוא משאיות, טנדרים ואוטובוסים (81 מיליון דולר) שחלק גדול ממנה נבע מהשינוי בתקנות המע"מ על רכב מסחרי.

מהסקירה עולה, כי היקף היבוא חומרי גלם (מנוכה עונתיות, ללא יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה במהלך שבעת החודשים של שנת 2005 בשיעור של 10% (911 מיליון דולר) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ועמד על 9.84 מיליארד דולר.

הנתונים משקפים גידול של 31% ביבוא חומרי גלם לתעשיית הגומי והפלסטיקה (223 מיליון דולר), גידול של 27% ביבוא מוצרי ברזל ופלדה (165 מיליון דולר), עליה של 27% ביבוא מתכות אל ברזליות (93 מיליון דולר) , עליה של 26% ביבוא לתעשיית הנייר (85 מיליון דולר), עליה של 11% ביבוא לתעשיית הכימיקלים (164 מיליון דולר) ועלייה של 6% בהיקף היבוא לתעשיית המכונות והאלקטרוניקה (204 מיליון דולר).

עוד עלה מהסקירה של אגף הכלכלה בלשכות המסחר, כי היקף יבוא מוצרי צריכה (מנוכי עונתיות) עלה בשבעת החודשים הראשונים של השנה בשיעור של 13% (עליה של 351 מיליון דולר) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ל-3.15 מיליארד דולר. הגידול משקלל עליה בשיעור של 12% בייבוא מוצרים בני קיימא (142 מיליון דולר) ועליה בשיעור של כ-13% בייבוא מוצרים לצריכה שוטפת (209 מיליון דולר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרוטקשן (דאלי)פרוטקשן (דאלי)

שב"כ ייכנס לתמונה? "פרוטקשן הוא טרור"

ראש מועצת חצור הגלילית, מיכאל קבסה, דיבר בכנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, וקרא להגדיר את התופעה של גביית דמי חסות כטרור לכל דבר. לדבריו, "כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות. זה מאבק על הצפון שלנו"

עוזי גרסטמן |

כנס מיוחד של הפורום הצפוני לקידום תעשייה ותעסוקה, שהתמקד במאבק בתופעת הפרוטקשן, נערך היום במלון פסטוראל שבכפר בלום. בין המשתתפים הבולטים נכח מיכאל קבסה, ראש מועצת חצור הגלילית ונציג אשכול גליל מזרחי, שהוביל קריאה נחושה לשינוי תפישתי ומוסדי ביחס לאיום ההולך וגובר על יישובי הצפון והמגזר העסקי. קבסה פתח את דבריו בהבעת תודה לכל הגורמים שהגיעו לכנס כדי להשמיע קול משותף נגד התופעה: "תודה לכל השותפים שהגיעו ושמשמיעים את הקול שלנו בסוגיה שמטרידה את כולנו ולא פוסחת על שום פרק זמן או סקטור. אני שמח שמתחילים לדבר על זה בצורה רחבה, כי זו בעיה שמקיפה ונוגעת לכולם".

לדבריו, המאבק בפרוטקשן אינו יכול להישאר באחריות המשטרה בלבד, ויש צורך להגדיר את התופעה כפעילות טרור לכל דבר, כדי לאפשר לשב"כ להיות מעורב. "פניתי שנים לשירותי הביטחון בדרישה לקרוא לזה טרור. אם זה יוגדר כטרור - גם השב"כ יוכל להיות מעורב. עם האמצעים והיכולות שלהם אפשר להשלים את עבודת המשטרה בהיבט הזה", הוא הוסיף.

על פי נתונים של מארגני הכנס, יותר מ-60 אירועי פרוטקשן התרחשו בחודשיים האחרונים בצפון, כולל גביית דמי חסות באיומים, הצתות ופעולות אלימות שונות. לדבריהם, רק באחרונה פורסם כי 160 תיקים נפתחו במשטרה בגין עבירות כאלה, כש-78% מהתיקים שנפתחו הם מהצפון.

קבסה הדגיש כי, "זו שעת רצון גדולה בתקווה שכולם ישלבו כוחות במאבק נגד הפרוטקשן. נעלה הילוך ונצטייד בכלים משמעותיים. זו לא גזירת גורל - כולם צריכים להרים את הראש, לא להתבייש, לא לפחד ולפעול בנחישות. תעודדו את כולם להתלונן ולתקוף. זה מאבק על הצפון שלנו, זו משילות ברמה הכי גבוהה שיש".

אחד הנושאים שעלו בכנס והוגדרו כ"חמורים במיוחד" הוא היבט הביטוח. קבסה אף התריע כי חברות ביטוח רבות אינן מבטחות עסקים שנפגעו מפרוטקשן - מה שמכניס בעלי עסקים למעגל שתיקה וחוסר יכולת להתגונן. לדבריו, "אם עסק מאבד את הפוליסה - הוא נכנס למעגל שתיקה. וכשהוא עוד מקבל חשבונית רשמית ומוכרת כהוצאה - לאן הגענו?". הוא טען כי לאחר מלחמת חרבות ברזל והחלפת ראשי שירותי הביטחון, הוא חש כי המשטרה מעבירה הילוך במאבק, וזה הזמן להתקדם ולהקים מנגנוני פעולה ברורים: "אני חושב שיש שעת רצון גדולה אחרי המלחמה. מרגישים שהמשטרה מעבירה הילוך".