ייבוא משאיות-טנדרים-אוטובוסים זינק ב-24% מאז ינואר

סך ייבוא הסחורות למשק גדל ב-7 החודשים הראשונים של השנה ב-8.8% ל-1.4 מיליארד דולר. יבוא חומרי הגלם לתעשיית הגומי והפלסטיקה זינק ב-31%, ייבוא מוצרי צרכיה שוטפת גדל ב-13% וב-12% צמח ייבוא המוצרים בני קיימא
שרון שפורר |

היקף יבוא הסחורות למשק (מנוכה עונתיות וללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) בחודשים ינואר-יולי עלה בשיעור של 8.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 1.4 מיליארד דולר ל-16.5 מיליארד דולר. כך עולה מסקירת אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר המנתחת את נתוני היבוא למשק.

מסקירת אגף הכלכלה עולה, כי היקף יבוא נכסי השקעה למשק (מנוכה עונתיות, ללא אוניות ומטוסים) במהלך שבעת החודשים הראשונים של 2005 עלה בשיעור של כ-4%, גידול של 125 מיליון דולר, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ל-3.5 מיליארד דולר.

הגידול בביקושים לנכסי השקעה מיובאים משקלל עליה בשיעור מתון של 1% בהיקף יבוא של מכונות וציוד (29 מיליון דולר), עליה בשיעור של 6% בייבוא מכוניות נוסעים לצרכים עסקיים (15 מיליון דולר) ועליה של 24% בייבוא משאיות, טנדרים ואוטובוסים (81 מיליון דולר) שחלק גדול ממנה נבע מהשינוי בתקנות המע"מ על רכב מסחרי.

מהסקירה עולה, כי היקף היבוא חומרי גלם (מנוכה עונתיות, ללא יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה במהלך שבעת החודשים של שנת 2005 בשיעור של 10% (911 מיליון דולר) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ועמד על 9.84 מיליארד דולר.

הנתונים משקפים גידול של 31% ביבוא חומרי גלם לתעשיית הגומי והפלסטיקה (223 מיליון דולר), גידול של 27% ביבוא מוצרי ברזל ופלדה (165 מיליון דולר), עליה של 27% ביבוא מתכות אל ברזליות (93 מיליון דולר) , עליה של 26% ביבוא לתעשיית הנייר (85 מיליון דולר), עליה של 11% ביבוא לתעשיית הכימיקלים (164 מיליון דולר) ועלייה של 6% בהיקף היבוא לתעשיית המכונות והאלקטרוניקה (204 מיליון דולר).

עוד עלה מהסקירה של אגף הכלכלה בלשכות המסחר, כי היקף יבוא מוצרי צריכה (מנוכי עונתיות) עלה בשבעת החודשים הראשונים של השנה בשיעור של 13% (עליה של 351 מיליון דולר) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ל-3.15 מיליארד דולר. הגידול משקלל עליה בשיעור של 12% בייבוא מוצרים בני קיימא (142 מיליון דולר) ועליה בשיעור של כ-13% בייבוא מוצרים לצריכה שוטפת (209 מיליון דולר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.