ייבוא משאיות-טנדרים-אוטובוסים זינק ב-24% מאז ינואר

סך ייבוא הסחורות למשק גדל ב-7 החודשים הראשונים של השנה ב-8.8% ל-1.4 מיליארד דולר. יבוא חומרי הגלם לתעשיית הגומי והפלסטיקה זינק ב-31%, ייבוא מוצרי צרכיה שוטפת גדל ב-13% וב-12% צמח ייבוא המוצרים בני קיימא
שרון שפורר |

היקף יבוא הסחורות למשק (מנוכה עונתיות וללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) בחודשים ינואר-יולי עלה בשיעור של 8.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 1.4 מיליארד דולר ל-16.5 מיליארד דולר. כך עולה מסקירת אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר המנתחת את נתוני היבוא למשק.

מסקירת אגף הכלכלה עולה, כי היקף יבוא נכסי השקעה למשק (מנוכה עונתיות, ללא אוניות ומטוסים) במהלך שבעת החודשים הראשונים של 2005 עלה בשיעור של כ-4%, גידול של 125 מיליון דולר, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ל-3.5 מיליארד דולר.

הגידול בביקושים לנכסי השקעה מיובאים משקלל עליה בשיעור מתון של 1% בהיקף יבוא של מכונות וציוד (29 מיליון דולר), עליה בשיעור של 6% בייבוא מכוניות נוסעים לצרכים עסקיים (15 מיליון דולר) ועליה של 24% בייבוא משאיות, טנדרים ואוטובוסים (81 מיליון דולר) שחלק גדול ממנה נבע מהשינוי בתקנות המע"מ על רכב מסחרי.

מהסקירה עולה, כי היקף היבוא חומרי גלם (מנוכה עונתיות, ללא יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה במהלך שבעת החודשים של שנת 2005 בשיעור של 10% (911 מיליון דולר) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ועמד על 9.84 מיליארד דולר.

הנתונים משקפים גידול של 31% ביבוא חומרי גלם לתעשיית הגומי והפלסטיקה (223 מיליון דולר), גידול של 27% ביבוא מוצרי ברזל ופלדה (165 מיליון דולר), עליה של 27% ביבוא מתכות אל ברזליות (93 מיליון דולר) , עליה של 26% ביבוא לתעשיית הנייר (85 מיליון דולר), עליה של 11% ביבוא לתעשיית הכימיקלים (164 מיליון דולר) ועלייה של 6% בהיקף היבוא לתעשיית המכונות והאלקטרוניקה (204 מיליון דולר).

עוד עלה מהסקירה של אגף הכלכלה בלשכות המסחר, כי היקף יבוא מוצרי צריכה (מנוכי עונתיות) עלה בשבעת החודשים הראשונים של השנה בשיעור של 13% (עליה של 351 מיליון דולר) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ל-3.15 מיליארד דולר. הגידול משקלל עליה בשיעור של 12% בייבוא מוצרים בני קיימא (142 מיליון דולר) ועליה בשיעור של כ-13% בייבוא מוצרים לצריכה שוטפת (209 מיליון דולר).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמא ותינוק
צילום: Photo by Pixabay

לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה

אלפי נשים בישראל שמגדלות ילדים לבדן נמצאות במלחמת הישרדות מתמדת: הן נאלצות לתמרן כדי לגשר על הפער בין ההוצאות שמזנקות מיום ליום להכנסות שמדשדשות במקום, וחרדות מפני העתיד. הורות עצמאית 2025 קווים לדמותה

ענת גלעד |
נושאים בכתבה משפחה יוקר המחיה

הן נשים חזקות שהגיעו להורות כשהן בשלות ויודעות דבר או שניים על החיים. הן רכשו השכלה גבוהה, התקדמו בקריירה, קנו דירה וחשבו שהעתיד בטוח. עבור הילדים שלהן, הן כל העולם.

אבל אחרי חמש שנים של משברים כלכליים רצופים, מיתון עמוק ומדינה שמיום ליום יותר קשה לחיות בה, אימהות יחידניות רבות לא מצליחות להירדם בלילה מהמחשבה מה יהיה מחר. תחושת הביטחון הכלכלי שקרסה הפכה את חלום ההורות היחידנית למלחמת הישרדות יומיומית.

במדינה שבה יוקר המחיה כבר אינו רק מונח סטטיסטי אלא מציאות חיים יומיומית, משפחות רבות נדרשות לעשות ויתורים כואבים. אבל את אחד המחירים הכבדים ביותר משלמות אימהות יחידניות - נשים שבחרו בהורות ללא בן זוג.

עבור נשים אלו, להחלטה להביא צאצא לעולם קדמה כבר מהתחלה מחשבה עמוקה על היכולת לפרנס אותו או אותה בכבוד ולספק את כל צרכי המשפחה. הן ניגשו לתהליך מתוך תכנון כלכלי קפדני ושיקול דעת, הכינו כסף ליום שחור. אך אף אישה שחלמה להיות אם יחידנית לא יכלה לחזות את רצף המשברים הכלכליים ואת גלי ההתייקרויות שפקדו את ישראל בשנים האחרונות.

גם אלו שפעלו בצורה השקולה ביותר, והקימו תא משפחתי יחידני מתוך בחירה ומודעות כלכלית, לא יכלו להיות חסינות מגל ההתייקרויות הגורף שהגיע לשיאו בשנת 2025, שבו הוצאות משק הבית עלו באלפי שקלים בשנה. התייקרות מוצרי מזון, חשמל, מים וארנונה, שלא לדבר על תחבורה, גנים וצהרונים, יחד עם קיצוצים נוספים ומשכורת שלא מתעדכנת בהתאמה, הפכו את שמיכת התקציב לקצרה עוד יותר עבור מי שמפרנסת לבדה. בתנאי אי-ודאות קיצוניים שכאלה, שבהם גם משפחות עם שני מפרנסים מתקשות לגמור את החודש.