ייבוא משאיות-טנדרים-אוטובוסים זינק ב-24% מאז ינואר
היקף יבוא הסחורות למשק (מנוכה עונתיות וללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) בחודשים ינואר-יולי עלה בשיעור של 8.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 1.4 מיליארד דולר ל-16.5 מיליארד דולר. כך עולה מסקירת אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר המנתחת את נתוני היבוא למשק.
מסקירת אגף הכלכלה עולה, כי היקף יבוא נכסי השקעה למשק (מנוכה עונתיות, ללא אוניות ומטוסים) במהלך שבעת החודשים הראשונים של 2005 עלה בשיעור של כ-4%, גידול של 125 מיליון דולר, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ל-3.5 מיליארד דולר.
הגידול בביקושים לנכסי השקעה מיובאים משקלל עליה בשיעור מתון של 1% בהיקף יבוא של מכונות וציוד (29 מיליון דולר), עליה בשיעור של 6% בייבוא מכוניות נוסעים לצרכים עסקיים (15 מיליון דולר) ועליה של 24% בייבוא משאיות, טנדרים ואוטובוסים (81 מיליון דולר) שחלק גדול ממנה נבע מהשינוי בתקנות המע"מ על רכב מסחרי.
מהסקירה עולה, כי היקף היבוא חומרי גלם (מנוכה עונתיות, ללא יהלומים וחומרי אנרגיה) עלה במהלך שבעת החודשים של שנת 2005 בשיעור של 10% (911 מיליון דולר) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ועמד על 9.84 מיליארד דולר.
הנתונים משקפים גידול של 31% ביבוא חומרי גלם לתעשיית הגומי והפלסטיקה (223 מיליון דולר), גידול של 27% ביבוא מוצרי ברזל ופלדה (165 מיליון דולר), עליה של 27% ביבוא מתכות אל ברזליות (93 מיליון דולר) , עליה של 26% ביבוא לתעשיית הנייר (85 מיליון דולר), עליה של 11% ביבוא לתעשיית הכימיקלים (164 מיליון דולר) ועלייה של 6% בהיקף היבוא לתעשיית המכונות והאלקטרוניקה (204 מיליון דולר).
עוד עלה מהסקירה של אגף הכלכלה בלשכות המסחר, כי היקף יבוא מוצרי צריכה (מנוכי עונתיות) עלה בשבעת החודשים הראשונים של השנה בשיעור של 13% (עליה של 351 מיליון דולר) בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ל-3.15 מיליארד דולר. הגידול משקלל עליה בשיעור של 12% בייבוא מוצרים בני קיימא (142 מיליון דולר) ועליה בשיעור של כ-13% בייבוא מוצרים לצריכה שוטפת (209 מיליון דולר).
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
