ככל שההון העצמי גבוה יותר - המשכנתא גבוהה יותר

AMG מודלים כלכליים: בניגוד לתפיסה הרווחת, בעלי הון עצמי גבוה נוטלים משכנתאות גדולות יותר מבעלי הון עצמי נמוך. כך גם בכל הנוגע למינוס בבנק: הכנסה חודשים גבוהה - מינוס גבוה. ככה זה אצל ישראלים...
שרון שפורר |

ככל שההון העצמי של הלווה גבוה יותר, עולה גם סכום המשכנתא אותו הוא נוטל, כך עולה מבדיקה שערכה מחלקת המחקר של חברת AMG מודלים כלכליים, המתמחה בייעוץ ובמיחזור משכנתאות.

הבדיקה, שנערכה בקרב כ-850 מלקוחות החברה, ניסתה לבדוק האם קיים קשר בין גובה ההון העצמי ההתחלתי העומד לרשות רוכשי הדירות, לבין היקפן הכספי של המשכנתאות הנלקחות ע"י הלווים. לדברי גיל רופא, מנכ"ל משותף בחברת AMG מודלים כלכליים, נתוני הסקר, ניפצו את הדעה הרווחת לפיה ככל שההון העצמי גבוה יותר, המשכנתא הנלקחת הינה נמוכה יותר: "מנתוני הסקר עולה, כי דווקא בעלי ההון העצמי הגבוה הנם בעלי המשכנתאות הגבוהות ביותר. מדובר בצרכנים חכמים היודעים לכלכל את צעדיהם הפיננסיים בחוכמה, על פי רוב בעלי השכלה פיננסית/משפטית אשר נוטלים משכנתא באחוזי מימון גבוהים, על אף שיש ביכולתם לרכוש את הדירה כמעט ללא צורך במשכנתא כלל, תוך התחייבות להחזרים חודשיים גבוהים. את הונם העצמי הם מנתבים לאפיקי השקעה סולידים המניבים תשואה העולה על גובה הריבית במשכנתא וכך מרוויחים מההפרש שנוצר".

על פי הסקר, המשכנתא הממוצעת של 74% מבין בעלי ההון עצמי בגובה של כ-250-300 אלף דולר הינה בגובה של כ-300-350 אלף דולר. כמו כן, 87.5% מהנשאלים בעלי הון עצמי התחלתי הנע בין 150-200 אלף דולר, רוכשים דירה במחיר ממוצע של כ-400 אלף דולר והיקפה הכספי של המשכנתא הממוצעת הנלקחת על ידם עומדת על כ-250-280 אלף דולר.

לעומתם, 78% מבעלי הון עצמי התחלתי הנע בין 40-50 אלף דולר רוכשים דירה במחיר ממוצע של עד 110 אלף דולר ולפיכך נוטלים משכנתא ממוצעת בגובה של כ-100 אלף דולר. 66% מבעלי הון עצמי ההתחלתי הנע בין 60-70 אלף דולר, רוכשים דירה במחיר של כ-180-200 אלף דולר ונוטלים משכנתא בגובה של כ-120-150 אלף דולר.

לדברי רופא, לאחרונה ניכרת מגמה בקרב נוטלי המשכנתאות, בעיקר מהמעמד הבינוני, של הקטנת ההתחייבות החודשית, או על ידי מיחזור המשכנתא או על ידי פריסתה לתקופה ארוכה יותר וזאת, על מנת לשמור על רמת חיים מסויימת תוך הפחתת העומס הכלכלי והסיכונים: "אם עד לפני כשנתיים תקופת ההלוואה הממוצעת בקרב נוטלי המשכנתאות עמדה על 15-20 שנה וההחזר החודשי עמד על 3450 שקל בממוצע, הרי שכיום, נוכל למצוא יותר ויותר אנשים הממחזרים את המשכנתא לתקופה של 17-25 שנה ומקטינים את ההחזר החודשי ל 2400 שקל בממוצע.

בנוסף, קיים גם יחס ישיר גם בין רמת ההכנסות החודשיות למינוס בבנק. הווה אומר, ככל שההכנסה החודשית גבוהה יותר, כן המינוס גבוה יותר. לכאורה הנתונים הללו הינם בגדר אבסורד, אולם ההסבר לכך פשוט, מאחר והבנקים מאשרים אוברדרפט בגובה ההכנסה החודשית הממוצעת למשפחה ועל כן, ככל שההכנסה המשפחתית גבוהה יותר, כך גם האשראי. מבדיקה מעמיקה של הנתונים הפיננסיים עולה כי המנטליות הישראלית מכתיבה אורח חיים ברמה גבוהה, הרבה מעבר ליכולות הכלכליות, מה שמסביר באופן מובהק את המינוסים והחריגות הגדולות אליהם נכנס הישראלי הממוצע".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.