ככל שההון העצמי גבוה יותר - המשכנתא גבוהה יותר

AMG מודלים כלכליים: בניגוד לתפיסה הרווחת, בעלי הון עצמי גבוה נוטלים משכנתאות גדולות יותר מבעלי הון עצמי נמוך. כך גם בכל הנוגע למינוס בבנק: הכנסה חודשים גבוהה - מינוס גבוה. ככה זה אצל ישראלים...
שרון שפורר |

ככל שההון העצמי של הלווה גבוה יותר, עולה גם סכום המשכנתא אותו הוא נוטל, כך עולה מבדיקה שערכה מחלקת המחקר של חברת AMG מודלים כלכליים, המתמחה בייעוץ ובמיחזור משכנתאות.

הבדיקה, שנערכה בקרב כ-850 מלקוחות החברה, ניסתה לבדוק האם קיים קשר בין גובה ההון העצמי ההתחלתי העומד לרשות רוכשי הדירות, לבין היקפן הכספי של המשכנתאות הנלקחות ע"י הלווים. לדברי גיל רופא, מנכ"ל משותף בחברת AMG מודלים כלכליים, נתוני הסקר, ניפצו את הדעה הרווחת לפיה ככל שההון העצמי גבוה יותר, המשכנתא הנלקחת הינה נמוכה יותר: "מנתוני הסקר עולה, כי דווקא בעלי ההון העצמי הגבוה הנם בעלי המשכנתאות הגבוהות ביותר. מדובר בצרכנים חכמים היודעים לכלכל את צעדיהם הפיננסיים בחוכמה, על פי רוב בעלי השכלה פיננסית/משפטית אשר נוטלים משכנתא באחוזי מימון גבוהים, על אף שיש ביכולתם לרכוש את הדירה כמעט ללא צורך במשכנתא כלל, תוך התחייבות להחזרים חודשיים גבוהים. את הונם העצמי הם מנתבים לאפיקי השקעה סולידים המניבים תשואה העולה על גובה הריבית במשכנתא וכך מרוויחים מההפרש שנוצר".

על פי הסקר, המשכנתא הממוצעת של 74% מבין בעלי ההון עצמי בגובה של כ-250-300 אלף דולר הינה בגובה של כ-300-350 אלף דולר. כמו כן, 87.5% מהנשאלים בעלי הון עצמי התחלתי הנע בין 150-200 אלף דולר, רוכשים דירה במחיר ממוצע של כ-400 אלף דולר והיקפה הכספי של המשכנתא הממוצעת הנלקחת על ידם עומדת על כ-250-280 אלף דולר.

לעומתם, 78% מבעלי הון עצמי התחלתי הנע בין 40-50 אלף דולר רוכשים דירה במחיר ממוצע של עד 110 אלף דולר ולפיכך נוטלים משכנתא ממוצעת בגובה של כ-100 אלף דולר. 66% מבעלי הון עצמי ההתחלתי הנע בין 60-70 אלף דולר, רוכשים דירה במחיר של כ-180-200 אלף דולר ונוטלים משכנתא בגובה של כ-120-150 אלף דולר.

לדברי רופא, לאחרונה ניכרת מגמה בקרב נוטלי המשכנתאות, בעיקר מהמעמד הבינוני, של הקטנת ההתחייבות החודשית, או על ידי מיחזור המשכנתא או על ידי פריסתה לתקופה ארוכה יותר וזאת, על מנת לשמור על רמת חיים מסויימת תוך הפחתת העומס הכלכלי והסיכונים: "אם עד לפני כשנתיים תקופת ההלוואה הממוצעת בקרב נוטלי המשכנתאות עמדה על 15-20 שנה וההחזר החודשי עמד על 3450 שקל בממוצע, הרי שכיום, נוכל למצוא יותר ויותר אנשים הממחזרים את המשכנתא לתקופה של 17-25 שנה ומקטינים את ההחזר החודשי ל 2400 שקל בממוצע.

בנוסף, קיים גם יחס ישיר גם בין רמת ההכנסות החודשיות למינוס בבנק. הווה אומר, ככל שההכנסה החודשית גבוהה יותר, כן המינוס גבוה יותר. לכאורה הנתונים הללו הינם בגדר אבסורד, אולם ההסבר לכך פשוט, מאחר והבנקים מאשרים אוברדרפט בגובה ההכנסה החודשית הממוצעת למשפחה ועל כן, ככל שההכנסה המשפחתית גבוהה יותר, כך גם האשראי. מבדיקה מעמיקה של הנתונים הפיננסיים עולה כי המנטליות הישראלית מכתיבה אורח חיים ברמה גבוהה, הרבה מעבר ליכולות הכלכליות, מה שמסביר באופן מובהק את המינוסים והחריגות הגדולות אליהם נכנס הישראלי הממוצע".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.