ככל שההון העצמי גבוה יותר - המשכנתא גבוהה יותר
ככל שההון העצמי של הלווה גבוה יותר, עולה גם סכום המשכנתא אותו הוא נוטל, כך עולה מבדיקה שערכה מחלקת המחקר של חברת AMG מודלים כלכליים, המתמחה בייעוץ ובמיחזור משכנתאות.
הבדיקה, שנערכה בקרב כ-850 מלקוחות החברה, ניסתה לבדוק האם קיים קשר בין גובה ההון העצמי ההתחלתי העומד לרשות רוכשי הדירות, לבין היקפן הכספי של המשכנתאות הנלקחות ע"י הלווים. לדברי גיל רופא, מנכ"ל משותף בחברת AMG מודלים כלכליים, נתוני הסקר, ניפצו את הדעה הרווחת לפיה ככל שההון העצמי גבוה יותר, המשכנתא הנלקחת הינה נמוכה יותר: "מנתוני הסקר עולה, כי דווקא בעלי ההון העצמי הגבוה הנם בעלי המשכנתאות הגבוהות ביותר. מדובר בצרכנים חכמים היודעים לכלכל את צעדיהם הפיננסיים בחוכמה, על פי רוב בעלי השכלה פיננסית/משפטית אשר נוטלים משכנתא באחוזי מימון גבוהים, על אף שיש ביכולתם לרכוש את הדירה כמעט ללא צורך במשכנתא כלל, תוך התחייבות להחזרים חודשיים גבוהים. את הונם העצמי הם מנתבים לאפיקי השקעה סולידים המניבים תשואה העולה על גובה הריבית במשכנתא וכך מרוויחים מההפרש שנוצר".
על פי הסקר, המשכנתא הממוצעת של 74% מבין בעלי ההון עצמי בגובה של כ-250-300 אלף דולר הינה בגובה של כ-300-350 אלף דולר. כמו כן, 87.5% מהנשאלים בעלי הון עצמי התחלתי הנע בין 150-200 אלף דולר, רוכשים דירה במחיר ממוצע של כ-400 אלף דולר והיקפה הכספי של המשכנתא הממוצעת הנלקחת על ידם עומדת על כ-250-280 אלף דולר.
לעומתם, 78% מבעלי הון עצמי התחלתי הנע בין 40-50 אלף דולר רוכשים דירה במחיר ממוצע של עד 110 אלף דולר ולפיכך נוטלים משכנתא ממוצעת בגובה של כ-100 אלף דולר. 66% מבעלי הון עצמי ההתחלתי הנע בין 60-70 אלף דולר, רוכשים דירה במחיר של כ-180-200 אלף דולר ונוטלים משכנתא בגובה של כ-120-150 אלף דולר.
לדברי רופא, לאחרונה ניכרת מגמה בקרב נוטלי המשכנתאות, בעיקר מהמעמד הבינוני, של הקטנת ההתחייבות החודשית, או על ידי מיחזור המשכנתא או על ידי פריסתה לתקופה ארוכה יותר וזאת, על מנת לשמור על רמת חיים מסויימת תוך הפחתת העומס הכלכלי והסיכונים: "אם עד לפני כשנתיים תקופת ההלוואה הממוצעת בקרב נוטלי המשכנתאות עמדה על 15-20 שנה וההחזר החודשי עמד על 3450 שקל בממוצע, הרי שכיום, נוכל למצוא יותר ויותר אנשים הממחזרים את המשכנתא לתקופה של 17-25 שנה ומקטינים את ההחזר החודשי ל 2400 שקל בממוצע.
בנוסף, קיים גם יחס ישיר גם בין רמת ההכנסות החודשיות למינוס בבנק. הווה אומר, ככל שההכנסה החודשית גבוהה יותר, כן המינוס גבוה יותר. לכאורה הנתונים הללו הינם בגדר אבסורד, אולם ההסבר לכך פשוט, מאחר והבנקים מאשרים אוברדרפט בגובה ההכנסה החודשית הממוצעת למשפחה ועל כן, ככל שההכנסה המשפחתית גבוהה יותר, כך גם האשראי. מבדיקה מעמיקה של הנתונים הפיננסיים עולה כי המנטליות הישראלית מכתיבה אורח חיים ברמה גבוהה, הרבה מעבר ליכולות הכלכליות, מה שמסביר באופן מובהק את המינוסים והחריגות הגדולות אליהם נכנס הישראלי הממוצע".
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
