ככל שההון העצמי גבוה יותר - המשכנתא גבוהה יותר
ככל שההון העצמי של הלווה גבוה יותר, עולה גם סכום המשכנתא אותו הוא נוטל, כך עולה מבדיקה שערכה מחלקת המחקר של חברת AMG מודלים כלכליים, המתמחה בייעוץ ובמיחזור משכנתאות.
הבדיקה, שנערכה בקרב כ-850 מלקוחות החברה, ניסתה לבדוק האם קיים קשר בין גובה ההון העצמי ההתחלתי העומד לרשות רוכשי הדירות, לבין היקפן הכספי של המשכנתאות הנלקחות ע"י הלווים. לדברי גיל רופא, מנכ"ל משותף בחברת AMG מודלים כלכליים, נתוני הסקר, ניפצו את הדעה הרווחת לפיה ככל שההון העצמי גבוה יותר, המשכנתא הנלקחת הינה נמוכה יותר: "מנתוני הסקר עולה, כי דווקא בעלי ההון העצמי הגבוה הנם בעלי המשכנתאות הגבוהות ביותר. מדובר בצרכנים חכמים היודעים לכלכל את צעדיהם הפיננסיים בחוכמה, על פי רוב בעלי השכלה פיננסית/משפטית אשר נוטלים משכנתא באחוזי מימון גבוהים, על אף שיש ביכולתם לרכוש את הדירה כמעט ללא צורך במשכנתא כלל, תוך התחייבות להחזרים חודשיים גבוהים. את הונם העצמי הם מנתבים לאפיקי השקעה סולידים המניבים תשואה העולה על גובה הריבית במשכנתא וכך מרוויחים מההפרש שנוצר".
על פי הסקר, המשכנתא הממוצעת של 74% מבין בעלי ההון עצמי בגובה של כ-250-300 אלף דולר הינה בגובה של כ-300-350 אלף דולר. כמו כן, 87.5% מהנשאלים בעלי הון עצמי התחלתי הנע בין 150-200 אלף דולר, רוכשים דירה במחיר ממוצע של כ-400 אלף דולר והיקפה הכספי של המשכנתא הממוצעת הנלקחת על ידם עומדת על כ-250-280 אלף דולר.
לעומתם, 78% מבעלי הון עצמי התחלתי הנע בין 40-50 אלף דולר רוכשים דירה במחיר ממוצע של עד 110 אלף דולר ולפיכך נוטלים משכנתא ממוצעת בגובה של כ-100 אלף דולר. 66% מבעלי הון עצמי ההתחלתי הנע בין 60-70 אלף דולר, רוכשים דירה במחיר של כ-180-200 אלף דולר ונוטלים משכנתא בגובה של כ-120-150 אלף דולר.
לדברי רופא, לאחרונה ניכרת מגמה בקרב נוטלי המשכנתאות, בעיקר מהמעמד הבינוני, של הקטנת ההתחייבות החודשית, או על ידי מיחזור המשכנתא או על ידי פריסתה לתקופה ארוכה יותר וזאת, על מנת לשמור על רמת חיים מסויימת תוך הפחתת העומס הכלכלי והסיכונים: "אם עד לפני כשנתיים תקופת ההלוואה הממוצעת בקרב נוטלי המשכנתאות עמדה על 15-20 שנה וההחזר החודשי עמד על 3450 שקל בממוצע, הרי שכיום, נוכל למצוא יותר ויותר אנשים הממחזרים את המשכנתא לתקופה של 17-25 שנה ומקטינים את ההחזר החודשי ל 2400 שקל בממוצע.
בנוסף, קיים גם יחס ישיר גם בין רמת ההכנסות החודשיות למינוס בבנק. הווה אומר, ככל שההכנסה החודשית גבוהה יותר, כן המינוס גבוה יותר. לכאורה הנתונים הללו הינם בגדר אבסורד, אולם ההסבר לכך פשוט, מאחר והבנקים מאשרים אוברדרפט בגובה ההכנסה החודשית הממוצעת למשפחה ועל כן, ככל שההכנסה המשפחתית גבוהה יותר, כך גם האשראי. מבדיקה מעמיקה של הנתונים הפיננסיים עולה כי המנטליות הישראלית מכתיבה אורח חיים ברמה גבוהה, הרבה מעבר ליכולות הכלכליות, מה שמסביר באופן מובהק את המינוסים והחריגות הגדולות אליהם נכנס הישראלי הממוצע".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
