האטה בשוק הנדל"ן עד 2007

מאת: דר' אברהם אלתר, עו"ד; זיו שרון, עו"ד; גיא רשטיק, רו"ח

הכותבים מנתחים את הסיבות להאטה שצפויה בשוק הנדל"ן עד שנת 2007.
עו"ד לילך דניאל |

רשימה זו מטרתה ניתוח הסיבות להאטה שצופים כותבים שונים בשוק הנדל"ן עד שנת 2007.

ראשית, השבח לרשות המיסים על הרפורמה במס של ו. קפוטא-מצא. הרפורמה כוללת שורה ארוכה של שינויים כמו פר-רולינג, פטור-השתתפות, קרנות-נדל"ן, הפחתת שיעורי המס, ותכנוני מס אגרסיביים, שמשקל כולם מצטבר כדי רפורמה משמעותית וחשובה אף אם חלקיה אינם שקולים לבדם לכדי משקל כזה. רוב, כמנהל כשרוני הוכיח כי ראיית-על מנותקת מעיסוק אובססיבי במילים ומשפטי חוק יכולה להביא לתוצאות טובות. איחוד האגפים שלא רבים האמינו בו הופך לעובדה מוגמרת והגבייה, למרות הצמיחה הסולידית (אך היציבה) במשק עולה על כל המדדים האוביקטיביים גם בהשוואה לעבר. יוזמות מקוריות של מס וחלילה, הרתעת מתכנני מס, מעצר אנשי מס שונים, יוצרים כולם אפקט של הגברת גבייה וולונטרית. התופעה של כדאי לי "לשלם יותר" מס פושטת ומפכה בין שארית משלמי המס בעשירונים העליונים. אפילו מנהלי משרדי-מס החלו לוותר על קנסות כשהבינו כי יש בכך תוספת לגביה, אודות לקטרזיס שערך בהם זאב פורת. עם כל זאת החקיקה הנוגעת למס שבח לוקה במספר חסרונות שיובילו להאטת הגביה. טור זה תומך קבוע ביוזמות מס חיוביות כאמור, ולפיכך נמליץ בהמשך על תיקוני חקיקה שיוציאו המקרקעין מן הקפאון אותו מנבאים רואי שחורות. הבעיה, אם בכלל, טמונה בתיקון 147 לפקודה. תיקון 147 לפקודת מס הכנסה שנחקק ביולי שנה זו קובע כי מס על ריווחי הון ירד החל משנת 2006 ומיסוי על מקרקעין ירד החל מ-2007 ל-20% מס, במקום 25% מס, שהיו בתוקף לגבי ריווחי הון מ-2003 ולגבי מיסוי מקרקעין מ-7 לנובמבר 2001.

חריג לחקיקה הנ"ל קובע כי בעל שליטה של 10% יהיה חייב במכירת מניות במס בשיעור 25%. חריג שני קובע כלל ניפרד ביחס לחבר בני אדם, שיחוייבו ב-25% מס. בכך יש אמנם הקלה לגבי חברות שחוקי האינפלציה חלים עליהם, זאת עקב ביטול משטר האינפלציה על מניות בבורסה, והורדת שיעורי המס על מניות נסחרות ל-25% רטרואקטיבית החל מ-2006.

· לגבי נכסים שנרכשו בין השנים 1948 ל-1960 חלים שיעורי מס מירביים בין 12% ל-24%. עם זאת לאור האלטרנטיבה שנקבעת, לפי רצון הנישום, יוכל המוכר לבחור בשיעור מס מירבי של 20% לפי החוק החדש. גם ביטול שיעורי מס ההסטוריים שנקבע רק לחברות נדל"ן בעלות הכנסות מעסק (יכין חק"ל, פרדס, וכיוצא בזה חברות של חקלאים עצמאים בלתי מאוגדים בתנועת המושבים או הקיבוצים. תיקון המהווה הפלייה בלתי חוקתית ולכן סביר שיבוטל על ידי בית המשפט לחוקה בישראל, קרי בג"צ) הוגבל לעליה עד תיקרה בשיעור של 20%.

· ההפלייה הנ"ל קובעת בנוסף כי גם יחיד שקיבל קרקע מחברה עסקית כאמור, אגב פירוק החברה, יווספו החל משנת 2005 – 1% בכל שנה לשיעורי המס ההיסטוריים. אך בכל מקרה כאמור לעיל לא יותר מ-20%.

· לגבי נכסים שנרכשו, אחרי 31.3.61 (סוף ש"מ 1960) ועד 7.11.2001 יחולו שיעורי מס המשוקללים לפי שיעור המס השולי המקסימלי של היחיד ושיעורי המס של 20% (25% בוטל רטרואקטיבית) החל משנת 2003 לריווחי הון מ-7.11.01 לגבי מקרקעין. עם הורדת שיעורי המס הכלליים השקלול ירד אף הוא כך שלדוגמה בשנת המס 2010 יעשה שיקלול בין 20% ל-44%.

· קיים גם שיעור 16% מס. לגבי נכסים שנרכשו בתקופה שבין 7.11.2001 ליום 31.12.2002 נקבעה ברפורמת מס שבח, תיקון 50, הקלה מובנית המלווה את המקרקעין עד למכירה ולפיה מוכר יהיה זכאי להנחה בשיעור 20%. הווה אומר, מכירה של מקרקעין שנקנו בין 7.11.01 ל-31.12.02 תזכה את המוכר להקלת מס בשיעור של 20%. מוכר בשנים 2006-2005 יהיה זכאי להנחה 5% מ-25%, המס השולי החל, ובסך הכל ישלם 20% מס. מוכר בשנים 2007 ואילך יהיה זכאי ל-4% הנחה במס, וסך הכל ישלם 16% מס במקום 20% מס שנקבעו בתיקון 147 הנ"ל החל מ-2007.

· לגבי זכויות במקרקעין שנרכשו בתקופה שבין יום 1.1.03 ליום 31.12.2003, זכאי המוכר להנחה בשיעור 10% משיעור המס החל, הווה אומר מס בשיעור 22.5% למוכרים בשנים 2006-2005 ומס בשיעור 18% למוכרים בשנים 2007 ואילך.

· לגבי נכסים שנרכשו לאחר 31.12.2003 יחולו שיעורי המס האמורים לעיל, הווה אומר 25% בשנים 2006-2005 ו-20% משנת 2007 ואילך.

במידה ועל המקרקעין שולם סכום כסף בעת רכישתם, הרי שעל המרכיב האינפלציוני ישולם מס בשיעור 10% על החלק האינפלציוני עד ליום 31.12.93 ועל החלק שמיום זה ואילך לא ישולם מס כלל.

מתגובות ראשונות עולה כי יש היסוס לגבי עיתויי מכירה בתקופה הקרובה, שכן אדם שברשותו מקרקעין, ויש באפשרותו להמתין תקופת ביניים לא ארוכה, הרי שמכירה בשנת 2007 ואילך יכולה להקנות לאותו אדם שיעורי מס שבח מופחתים, הנעים בין 5%-4% אם המכירה בשנת 2007 או אפילו 10% אם המכירה הינה בשנת 2010, והכל בהתחשב בתאריך רכישת המקרקעין.

למותר לציין כי החלת שיעורי המס החדשים (20%) החל משנת 2007 ולא משנת 2006 היא לדעתנו ביסוד עיכוב שוק הנדל"ן. איננו יודעים אם אכן כך, לפחות לא באופן גורף (קבלנים, יזמים אינם מושפעים), אך למנוע חשש לירידה בעסקות הנדל"ן בשנים 2005 ו-2006 ועל מנת להגביר הגביה המלצתנו: לתקן מועד הורדת המס בנדל"ן ל-20% מיידית ואפילו לקבוע מס של 19% למכירות עד סוף 2005.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.