האטה בשוק הנדל"ן עד 2007
הכותבים מנתחים את הסיבות להאטה שצפויה בשוק הנדל"ן עד שנת 2007.
רשימה זו מטרתה ניתוח הסיבות להאטה שצופים כותבים שונים בשוק הנדל"ן עד שנת 2007.
ראשית, השבח לרשות המיסים על הרפורמה במס של ו. קפוטא-מצא. הרפורמה כוללת שורה ארוכה של שינויים כמו פר-רולינג, פטור-השתתפות, קרנות-נדל"ן, הפחתת שיעורי המס, ותכנוני מס אגרסיביים, שמשקל כולם מצטבר כדי רפורמה משמעותית וחשובה אף אם חלקיה אינם שקולים לבדם לכדי משקל כזה. רוב, כמנהל כשרוני הוכיח כי ראיית-על מנותקת מעיסוק אובססיבי במילים ומשפטי חוק יכולה להביא לתוצאות טובות. איחוד האגפים שלא רבים האמינו בו הופך לעובדה מוגמרת והגבייה, למרות הצמיחה הסולידית (אך היציבה) במשק עולה על כל המדדים האוביקטיביים גם בהשוואה לעבר. יוזמות מקוריות של מס וחלילה, הרתעת מתכנני מס, מעצר אנשי מס שונים, יוצרים כולם אפקט של הגברת גבייה וולונטרית. התופעה של כדאי לי "לשלם יותר" מס פושטת ומפכה בין שארית משלמי המס בעשירונים העליונים. אפילו מנהלי משרדי-מס החלו לוותר על קנסות כשהבינו כי יש בכך תוספת לגביה, אודות לקטרזיס שערך בהם זאב פורת. עם כל זאת החקיקה הנוגעת למס שבח לוקה במספר חסרונות שיובילו להאטת הגביה. טור זה תומך קבוע ביוזמות מס חיוביות כאמור, ולפיכך נמליץ בהמשך על תיקוני חקיקה שיוציאו המקרקעין מן הקפאון אותו מנבאים רואי שחורות. הבעיה, אם בכלל, טמונה בתיקון 147 לפקודה. תיקון 147 לפקודת מס הכנסה שנחקק ביולי שנה זו קובע כי מס על ריווחי הון ירד החל משנת 2006 ומיסוי על מקרקעין ירד החל מ-2007 ל-20% מס, במקום 25% מס, שהיו בתוקף לגבי ריווחי הון מ-2003 ולגבי מיסוי מקרקעין מ-7 לנובמבר 2001.
חריג לחקיקה הנ"ל קובע כי בעל שליטה של 10% יהיה חייב במכירת מניות במס בשיעור 25%. חריג שני קובע כלל ניפרד ביחס לחבר בני אדם, שיחוייבו ב-25% מס. בכך יש אמנם הקלה לגבי חברות שחוקי האינפלציה חלים עליהם, זאת עקב ביטול משטר האינפלציה על מניות בבורסה, והורדת שיעורי המס על מניות נסחרות ל-25% רטרואקטיבית החל מ-2006.
· לגבי נכסים שנרכשו בין השנים 1948 ל-1960 חלים שיעורי מס מירביים בין 12% ל-24%. עם זאת לאור האלטרנטיבה שנקבעת, לפי רצון הנישום, יוכל המוכר לבחור בשיעור מס מירבי של 20% לפי החוק החדש. גם ביטול שיעורי מס ההסטוריים שנקבע רק לחברות נדל"ן בעלות הכנסות מעסק (יכין חק"ל, פרדס, וכיוצא בזה חברות של חקלאים עצמאים בלתי מאוגדים בתנועת המושבים או הקיבוצים. תיקון המהווה הפלייה בלתי חוקתית ולכן סביר שיבוטל על ידי בית המשפט לחוקה בישראל, קרי בג"צ) הוגבל לעליה עד תיקרה בשיעור של 20%.
· ההפלייה הנ"ל קובעת בנוסף כי גם יחיד שקיבל קרקע מחברה עסקית כאמור, אגב פירוק החברה, יווספו החל משנת 2005 – 1% בכל שנה לשיעורי המס ההיסטוריים. אך בכל מקרה כאמור לעיל לא יותר מ-20%.
· לגבי נכסים שנרכשו, אחרי 31.3.61 (סוף ש"מ 1960) ועד 7.11.2001 יחולו שיעורי מס המשוקללים לפי שיעור המס השולי המקסימלי של היחיד ושיעורי המס של 20% (25% בוטל רטרואקטיבית) החל משנת 2003 לריווחי הון מ-7.11.01 לגבי מקרקעין. עם הורדת שיעורי המס הכלליים השקלול ירד אף הוא כך שלדוגמה בשנת המס 2010 יעשה שיקלול בין 20% ל-44%.
· קיים גם שיעור 16% מס. לגבי נכסים שנרכשו בתקופה שבין 7.11.2001 ליום 31.12.2002 נקבעה ברפורמת מס שבח, תיקון 50, הקלה מובנית המלווה את המקרקעין עד למכירה ולפיה מוכר יהיה זכאי להנחה בשיעור 20%. הווה אומר, מכירה של מקרקעין שנקנו בין 7.11.01 ל-31.12.02 תזכה את המוכר להקלת מס בשיעור של 20%. מוכר בשנים 2006-2005 יהיה זכאי להנחה 5% מ-25%, המס השולי החל, ובסך הכל ישלם 20% מס. מוכר בשנים 2007 ואילך יהיה זכאי ל-4% הנחה במס, וסך הכל ישלם 16% מס במקום 20% מס שנקבעו בתיקון 147 הנ"ל החל מ-2007.
· לגבי זכויות במקרקעין שנרכשו בתקופה שבין יום 1.1.03 ליום 31.12.2003, זכאי המוכר להנחה בשיעור 10% משיעור המס החל, הווה אומר מס בשיעור 22.5% למוכרים בשנים 2006-2005 ומס בשיעור 18% למוכרים בשנים 2007 ואילך.
· לגבי נכסים שנרכשו לאחר 31.12.2003 יחולו שיעורי המס האמורים לעיל, הווה אומר 25% בשנים 2006-2005 ו-20% משנת 2007 ואילך.
במידה ועל המקרקעין שולם סכום כסף בעת רכישתם, הרי שעל המרכיב האינפלציוני ישולם מס בשיעור 10% על החלק האינפלציוני עד ליום 31.12.93 ועל החלק שמיום זה ואילך לא ישולם מס כלל.
מתגובות ראשונות עולה כי יש היסוס לגבי עיתויי מכירה בתקופה הקרובה, שכן אדם שברשותו מקרקעין, ויש באפשרותו להמתין תקופת ביניים לא ארוכה, הרי שמכירה בשנת 2007 ואילך יכולה להקנות לאותו אדם שיעורי מס שבח מופחתים, הנעים בין 5%-4% אם המכירה בשנת 2007 או אפילו 10% אם המכירה הינה בשנת 2010, והכל בהתחשב בתאריך רכישת המקרקעין.
למותר לציין כי החלת שיעורי המס החדשים (20%) החל משנת 2007 ולא משנת 2006 היא לדעתנו ביסוד עיכוב שוק הנדל"ן. איננו יודעים אם אכן כך, לפחות לא באופן גורף (קבלנים, יזמים אינם מושפעים), אך למנוע חשש לירידה בעסקות הנדל"ן בשנים 2005 ו-2006 ועל מנת להגביר הגביה המלצתנו: לתקן מועד הורדת המס בנדל"ן ל-20% מיידית ואפילו לקבוע מס של 19% למכירות עד סוף 2005.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
