אוסקר גרוס מעניק "החזק" בעודו צופה צמיחה לורינט

לאור איומי הטרור הגדלים בעולם. החברה צפוייה לקבל ביקושים גוברים בתחומי מערכות המעקב הדיגיטליות מחברות תחבורה גדולות
יניב לפן |

בית ההשקעות הגדול אוסקר גרוס החל היום בסיקורו של חברת ורינט המתמחה במערכות מעקב דיגיטליות. חברת ורינט, מציינית בבית ההשקעות בפתיחת סקירתם, הינה מובילת שוק טכנולוגיית מעקב דיגיטלית.

לפי אוסקר גרוס, ורינט מספקת מערכות תוכנה העוסקות בהעברת קול ווידאו ומידע אחר. כשני שליש מהכנסות ורינט מגיעות מתחום המעקב הדיגיטלי המאפשר לממשלות ומערכות תחבורה מתקדמות לשדרג את מערך האבטחה שלהם. שאר הכנסותיהם מגיעות מתחום המידע העיסקי.

שוק האבטחה נמצא בצמיחה מתמידה מאז אירועי ה-11 בספטמבר ולדעת האנליסטים עוד ימשיך לצמוח לאור התפשטות הטרור מסביב לעולם. בבית ההשקעות מאמינים כי ורינט ממוקמת היטב בשוק זה.

גם השוק השני בו מתחרה ורינט נמצא במתהליכי צמיחה. בבית ההשקעות מאמינים כי למרות ששוק האינפורמציה העיסקית נמצא בצמיחה נמוכה מזו של שוק האבטחה השוק נותר יחסית בתולי.

לאורך השנים המשיכה החברה להראות שיפורים חוזרים ברווחיות. ניכרים היו השיפורים בשולי הרווח הגולמיים של החברה, מ-46% בשנת 2001 עד 56.4% בשנת 2005. על פי צפי בית ההשקעות המגמה צפוייה להמשיך ולהגיע לשיעור של 60% ב-2008.

בבית ההשקעות מציינים כי ייתכן וביצועי החברה יושפעו לרעה על ידי ההוצאות ההולכות ויורדות בשוק ה-IT. יחד עם זאת מציינים האנליסטים כי החברה מתחרה בשווקים מאוד תחרותיים עם יריבים חזקים והרבה חברות עם התמחויות ייחודיות. עצם העובדה שחלק גדול מפעילות החברה נעשה בישראל חושף אותה לבעיות טרור ואי וודעות פוליטית. מעבר לכך אומרים בבית ההשקעות חלק עיקרי בהכנסות החברה תלוי בחקיקות ממשלתיות אשר נתונות להשפעות פוליטיות.

האנליסטים מעניקים למנייה המלצת "החזק" ומחיר יעד של 38 דולר למנייה זהה למחירה בשוק היום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.