אוסקר גרוס מעניק "החזק" בעודו צופה צמיחה לורינט
בית ההשקעות הגדול אוסקר גרוס החל היום בסיקורו של חברת ורינט המתמחה במערכות מעקב דיגיטליות. חברת ורינט, מציינית בבית ההשקעות בפתיחת סקירתם, הינה מובילת שוק טכנולוגיית מעקב דיגיטלית.
לפי אוסקר גרוס, ורינט מספקת מערכות תוכנה העוסקות בהעברת קול ווידאו ומידע אחר. כשני שליש מהכנסות ורינט מגיעות מתחום המעקב הדיגיטלי המאפשר לממשלות ומערכות תחבורה מתקדמות לשדרג את מערך האבטחה שלהם. שאר הכנסותיהם מגיעות מתחום המידע העיסקי.
שוק האבטחה נמצא בצמיחה מתמידה מאז אירועי ה-11 בספטמבר ולדעת האנליסטים עוד ימשיך לצמוח לאור התפשטות הטרור מסביב לעולם. בבית ההשקעות מאמינים כי ורינט ממוקמת היטב בשוק זה.
גם השוק השני בו מתחרה ורינט נמצא במתהליכי צמיחה. בבית ההשקעות מאמינים כי למרות ששוק האינפורמציה העיסקית נמצא בצמיחה נמוכה מזו של שוק האבטחה השוק נותר יחסית בתולי.
לאורך השנים המשיכה החברה להראות שיפורים חוזרים ברווחיות. ניכרים היו השיפורים בשולי הרווח הגולמיים של החברה, מ-46% בשנת 2001 עד 56.4% בשנת 2005. על פי צפי בית ההשקעות המגמה צפוייה להמשיך ולהגיע לשיעור של 60% ב-2008.
בבית ההשקעות מציינים כי ייתכן וביצועי החברה יושפעו לרעה על ידי ההוצאות ההולכות ויורדות בשוק ה-IT. יחד עם זאת מציינים האנליסטים כי החברה מתחרה בשווקים מאוד תחרותיים עם יריבים חזקים והרבה חברות עם התמחויות ייחודיות. עצם העובדה שחלק גדול מפעילות החברה נעשה בישראל חושף אותה לבעיות טרור ואי וודעות פוליטית. מעבר לכך אומרים בבית ההשקעות חלק עיקרי בהכנסות החברה תלוי בחקיקות ממשלתיות אשר נתונות להשפעות פוליטיות.
האנליסטים מעניקים למנייה המלצת "החזק" ומחיר יעד של 38 דולר למנייה זהה למחירה בשוק היום.
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
ילד משקיע בשוק ההון צילום: ביזפורטל38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
בתוך 3 שנים בלבד - 92% מהישראלים כבר משתמשים ב-AI, לפי דוח"ח האינטרנט של בזק אנחנו מבלים 1.5 שעות ביום בממוצע בלדבר עם הצ'אט; אחד מכל חמישה ישראלים משלם על כלי AI; השימוש מתרחב גם לתחומים רגישים: 38% קיבלו עצה רפואית; 59% בני נוער קיבלו תמיכה רגשית;
78% אומרים שהם פונים לאלגוריתם לפני בכלל ששוקלים לגשת לאיש מקצוע
בזק בזק מפרסמת את דו"ח האינטרנט השנתי והמספרים בו מראים כמה אנחנו אימצנו את הבינה המלאכותית, זה אולי כמעט ללא תקדים אם נשווה למהפכות הטכנולוגיות הקודמות. סקר מקיף שכלל 4,750 ישראלים מגיל 13 ומעלה בשיתוף עם KANTAR ישראל, חושף כיצד ה-AI הפך מכלי ניסיוני למלווה יומיומי שמשפיע על כל תחום בחיים שלנו. מבריאות מתמיכה רגשית, דרך קניות, לימודים, ועד להורות ולתעסוקה.
92% מהישראלים השתמשו לפחות בכלי AI אחד בשלוש השנים האחרונות, שזה גידול של כ-33% בהשוואה לשנה שעברה, והוא עוקף בהרבה טכנולוגיות אחרות למשל לפלטפורמת המסרונים שאין מי מאיתנו שלא משתמש בה כיום, וואטסאפ, נדרשו 10 שנים כדי להגיע לאימוץ דומה כמו לכלי ה-AI ולעשיית קניות באתרי האונליין לקח אפילו שני עשורים כדי להגיע לאותן רמות.
הישראלי הממוצע משתמש כיום ב-2.7 כלי AI שונים, לעומת 1.8 בשנה שעברה. כל אחת מאיתנו מבלה בצ'אטים למיניהם כ-1.5 שעות ביום בממוצע, וזה קורה בעיקר בנייד. מי מוביל? ChatGPT בראש, אבל גם Gamma, Perplexity, Gemini ו-Canva מטפסים.
הנתונים מראים שה-AI לא רק מוסיף זמן מסך (70% מהמשתמשים הגבירו את השימוש בכלים כאלה בהשוואה לשנה שעברה) אלא הוא גם מחליף פעילויות אחרות: אצל 50% הוא בא על חשבון גלישה כללית באינטרנט, אצל 35% זה מגיע על חשבון רשתות חברתיות, ואצל 33% על חשבון צפייה בסטרימינג. אחד מכל חמישה ישראלים גם משלם על מנוי ל-AI, מה שמעיד על כמה השימוש חשוב לישראלים שמוכנים גם לשלם כדי לנצל את היכולות המוגברות ואת המודלים המשופרים.
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- בי-קום מממשת: סרצ'לייט ופורר מפיצים מניות בזק בהיקף של כ-2 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התוכן באינטרנט "מתלכלך"
אבל לצד ההתלהבות, יש גם משבר אמון. 67% מהישראלים מודים שהם מתקשים להבחין בין תוכן שנוצר על ידי אדם לבין כזה שיוצר על ידי AI, ו-71% מהישראלים רוצים שתוכן שיוצר על ידי בינה מלאכותית יסומן ככזה.
