אוסקר גרוס מעניק "החזק" בעודו צופה צמיחה לורינט
בית ההשקעות הגדול אוסקר גרוס החל היום בסיקורו של חברת ורינט המתמחה במערכות מעקב דיגיטליות. חברת ורינט, מציינית בבית ההשקעות בפתיחת סקירתם, הינה מובילת שוק טכנולוגיית מעקב דיגיטלית.
לפי אוסקר גרוס, ורינט מספקת מערכות תוכנה העוסקות בהעברת קול ווידאו ומידע אחר. כשני שליש מהכנסות ורינט מגיעות מתחום המעקב הדיגיטלי המאפשר לממשלות ומערכות תחבורה מתקדמות לשדרג את מערך האבטחה שלהם. שאר הכנסותיהם מגיעות מתחום המידע העיסקי.
שוק האבטחה נמצא בצמיחה מתמידה מאז אירועי ה-11 בספטמבר ולדעת האנליסטים עוד ימשיך לצמוח לאור התפשטות הטרור מסביב לעולם. בבית ההשקעות מאמינים כי ורינט ממוקמת היטב בשוק זה.
גם השוק השני בו מתחרה ורינט נמצא במתהליכי צמיחה. בבית ההשקעות מאמינים כי למרות ששוק האינפורמציה העיסקית נמצא בצמיחה נמוכה מזו של שוק האבטחה השוק נותר יחסית בתולי.
לאורך השנים המשיכה החברה להראות שיפורים חוזרים ברווחיות. ניכרים היו השיפורים בשולי הרווח הגולמיים של החברה, מ-46% בשנת 2001 עד 56.4% בשנת 2005. על פי צפי בית ההשקעות המגמה צפוייה להמשיך ולהגיע לשיעור של 60% ב-2008.
בבית ההשקעות מציינים כי ייתכן וביצועי החברה יושפעו לרעה על ידי ההוצאות ההולכות ויורדות בשוק ה-IT. יחד עם זאת מציינים האנליסטים כי החברה מתחרה בשווקים מאוד תחרותיים עם יריבים חזקים והרבה חברות עם התמחויות ייחודיות. עצם העובדה שחלק גדול מפעילות החברה נעשה בישראל חושף אותה לבעיות טרור ואי וודעות פוליטית. מעבר לכך אומרים בבית ההשקעות חלק עיקרי בהכנסות החברה תלוי בחקיקות ממשלתיות אשר נתונות להשפעות פוליטיות.
האנליסטים מעניקים למנייה המלצת "החזק" ומחיר יעד של 38 דולר למנייה זהה למחירה בשוק היום.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
