דוח בכר: היממה הקריטית
ההצבעות על סעיפי חוק בכר בוועדת הכספים של הכנסת לא יחלו היום, כפי שתיכנן יו"ר הוועדה יעקב ליצמן, לאחר שחברי ועדת הכספים נכשלו אתמול בניסיון לגבש הסכמות לגבי המחלוקות העיקריות בחוק, בהן עמלות ההפצה וצורת ניתוק הבנקים מקרנות הנאמנות ומקופות הגמל שבבעלותם. ככל הנראה ההצבעות תחלנה מחר, אולם גם מהלך זה מותנה בכך שהח"כים יגיעו להסכמות עם האוצר על סעיפי החוק.
ניתוק מוחלט
לנתניהו יש כבר רוב בוועדה לניתוק מוחלט של קרנות הנאמנות וקופות הגמל משליטת הבנקים, אבל חלק מהח"כים - בראשות דניאל בנלולו ומיכאל רצון מהליכוד, תובעים להקים ועדה ציבורית שתבחן בעוד שנתיים את יישום הרפורמה, מה שלא אהוב כמובן על פקידי האוצר. סעיפים רבים נוספים נותרו במחלוקת. בנוגע להפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, זו הפשרה שמתגבשת בוועדת הכספים: לאומי והפועלים, 2 הבנקים הגדולים, יחויבו למכור את הקרנות והקופות שבבעלותם בתוך 4 שנים, דיסקונט הבינוני ימכור בתוך 6 שנים, והקטנים - בינלאומי, מזרחי, איגוד ובנק ירושלים - בתום 8 שנים. לעומת זאת, דורש מנכ"ל האוצר יוסי בכר, כי לאומי והפועלים ימכרו בתום 4 שנים, וכל השאר בתום 6 שנים. עוד סעיף שתקוע בוועדה הוא גובה עמלת ההפצה שייגבו הבנקים מלקוחות שירכשו באמצעותם קרנות נאמנות וקופות גמל: הח"כים טוענים, כי גביית עמלת הפצה תפגע בלקוחות וכי הבנקים ירוויחו מכל הסיפור. "עמלת ההפצה היא קנס שהציבור ישלם על הרפורמה", התריע ח"כ רוני בריזון משינוי, שקבל גם כי יו"ר הוועדה ליצמן ממהר להשלים את החקיקה מסיבות לא ענייניות. "מביאים את החוק להצבעה במהירות רבה בגלל אילוצים פוליטיים, כאשר יש דברים קריטיים בחוק שטרם סוכמו", אמר בריזון. על-פי אחת הפשרות שהועלו בדיון, הבנקים יהיו רשאים לגבות גם עמלות ייעוץ בקרנות, אך רק שנתיים לאחר שייפרדו מהן. כמו כן, קיימת כוונה לאפשר לבנקים לגבות עמלות הפצה גם על קופות הגמל. על-פי ההצעה, עמלות ההפצה מהקרנות ייגבו במסגרת הסכמי הפצה שיחתמו הבנקים עם יצרני הקרנות - הברוקרים וחברות הביטוח. הברוקרים לא יחויבו לחתום על ההסכמים עם הבנקים, ולקוח שיבקש לרכוש בבנק קרן נאמנות של ברוקר שאיתו לא נחתם הסכם, ישלם ישירות לבנק את עמלת ההפצה.
הברוקרים מוחים
נציגי הברוקרים מוחים נגד מבנה העמלות המוצע, המהווה לטענתם "מתנה לבנקים". הברוקרים הפרטיים אומרים כי הם מוכנים לשלם בעצמם חלק מהעמלות לבנק, אך רק בתנאי שהגבייה תחל לאחר הפרדת הקרנות מהבנקים. ח"כ בנלולו תבע מהאוצר להודיע לחברי הוועדה מה גובה עמלת ההפצה המקסימלי שהוא יאפשר לבנקים לגבות. "אסור לאשר את הרפורמה בלי שתיקבע עמלת ההפצה", התריע בנלולו. נושא נוסף השנוי במחלוקת הוא שוק הביטוח: ככל הנראה, לבנקים יותר להחזיק בעתיד בנתח של 5% בלבד מחברות הביטוח, א ם יהיה ברצונם לעסוק בתחום. עקב כך, ייאלץ לאומי להיפרד ממרבית אחזקותיו ב מגדל, הפועלים ינפנף לשלום ל כלל ביטוח ובנק דיסקונט יתנתק מהראל השקעות. בינתיים הצליח כנראה נתניהו לשכנע את חברי הוועדה לאפשר לבנקים למכור ביטוחים פנסיוניים במסגרת הרפורמה, למרות התנגדותו של היו"ר ליצמן. גם כאן מסתמנת פשרה, שעל-פיה הבנקים יוכלו למכור ביטוחים, אבל רק לאחר השלמת הליך ניתוק הקרנות והקופות. בכר עצמו מציע כעת שלאומי והפועלים יוכלו להתחיל למכור ביטוחים שנתיים לאחר השלמת המכירה, והקטנים - מיד עם השלמתה. גם המיסוי מוטל בספק: בישיבה קודמת עם ראשי הבנקים הזהיר יו"ר הפועלים, שלמה נחמה: "מכירת הקרנות והקופות היא פעולת מיסוי מסובכת מאוד, שאף אחד לא נכנס לפירוט שלה. לבנקים למעשה אין תמונת מצב ברורה בנושא ".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
