דוח בכר: היממה הקריטית
ההצבעות על סעיפי חוק בכר בוועדת הכספים של הכנסת לא יחלו היום, כפי שתיכנן יו"ר הוועדה יעקב ליצמן, לאחר שחברי ועדת הכספים נכשלו אתמול בניסיון לגבש הסכמות לגבי המחלוקות העיקריות בחוק, בהן עמלות ההפצה וצורת ניתוק הבנקים מקרנות הנאמנות ומקופות הגמל שבבעלותם. ככל הנראה ההצבעות תחלנה מחר, אולם גם מהלך זה מותנה בכך שהח"כים יגיעו להסכמות עם האוצר על סעיפי החוק.
ניתוק מוחלט
לנתניהו יש כבר רוב בוועדה לניתוק מוחלט של קרנות הנאמנות וקופות הגמל משליטת הבנקים, אבל חלק מהח"כים - בראשות דניאל בנלולו ומיכאל רצון מהליכוד, תובעים להקים ועדה ציבורית שתבחן בעוד שנתיים את יישום הרפורמה, מה שלא אהוב כמובן על פקידי האוצר. סעיפים רבים נוספים נותרו במחלוקת. בנוגע להפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, זו הפשרה שמתגבשת בוועדת הכספים: לאומי והפועלים, 2 הבנקים הגדולים, יחויבו למכור את הקרנות והקופות שבבעלותם בתוך 4 שנים, דיסקונט הבינוני ימכור בתוך 6 שנים, והקטנים - בינלאומי, מזרחי, איגוד ובנק ירושלים - בתום 8 שנים. לעומת זאת, דורש מנכ"ל האוצר יוסי בכר, כי לאומי והפועלים ימכרו בתום 4 שנים, וכל השאר בתום 6 שנים. עוד סעיף שתקוע בוועדה הוא גובה עמלת ההפצה שייגבו הבנקים מלקוחות שירכשו באמצעותם קרנות נאמנות וקופות גמל: הח"כים טוענים, כי גביית עמלת הפצה תפגע בלקוחות וכי הבנקים ירוויחו מכל הסיפור. "עמלת ההפצה היא קנס שהציבור ישלם על הרפורמה", התריע ח"כ רוני בריזון משינוי, שקבל גם כי יו"ר הוועדה ליצמן ממהר להשלים את החקיקה מסיבות לא ענייניות. "מביאים את החוק להצבעה במהירות רבה בגלל אילוצים פוליטיים, כאשר יש דברים קריטיים בחוק שטרם סוכמו", אמר בריזון. על-פי אחת הפשרות שהועלו בדיון, הבנקים יהיו רשאים לגבות גם עמלות ייעוץ בקרנות, אך רק שנתיים לאחר שייפרדו מהן. כמו כן, קיימת כוונה לאפשר לבנקים לגבות עמלות הפצה גם על קופות הגמל. על-פי ההצעה, עמלות ההפצה מהקרנות ייגבו במסגרת הסכמי הפצה שיחתמו הבנקים עם יצרני הקרנות - הברוקרים וחברות הביטוח. הברוקרים לא יחויבו לחתום על ההסכמים עם הבנקים, ולקוח שיבקש לרכוש בבנק קרן נאמנות של ברוקר שאיתו לא נחתם הסכם, ישלם ישירות לבנק את עמלת ההפצה.
הברוקרים מוחים
נציגי הברוקרים מוחים נגד מבנה העמלות המוצע, המהווה לטענתם "מתנה לבנקים". הברוקרים הפרטיים אומרים כי הם מוכנים לשלם בעצמם חלק מהעמלות לבנק, אך רק בתנאי שהגבייה תחל לאחר הפרדת הקרנות מהבנקים. ח"כ בנלולו תבע מהאוצר להודיע לחברי הוועדה מה גובה עמלת ההפצה המקסימלי שהוא יאפשר לבנקים לגבות. "אסור לאשר את הרפורמה בלי שתיקבע עמלת ההפצה", התריע בנלולו. נושא נוסף השנוי במחלוקת הוא שוק הביטוח: ככל הנראה, לבנקים יותר להחזיק בעתיד בנתח של 5% בלבד מחברות הביטוח, א ם יהיה ברצונם לעסוק בתחום. עקב כך, ייאלץ לאומי להיפרד ממרבית אחזקותיו ב מגדל, הפועלים ינפנף לשלום ל כלל ביטוח ובנק דיסקונט יתנתק מהראל השקעות. בינתיים הצליח כנראה נתניהו לשכנע את חברי הוועדה לאפשר לבנקים למכור ביטוחים פנסיוניים במסגרת הרפורמה, למרות התנגדותו של היו"ר ליצמן. גם כאן מסתמנת פשרה, שעל-פיה הבנקים יוכלו למכור ביטוחים, אבל רק לאחר השלמת הליך ניתוק הקרנות והקופות. בכר עצמו מציע כעת שלאומי והפועלים יוכלו להתחיל למכור ביטוחים שנתיים לאחר השלמת המכירה, והקטנים - מיד עם השלמתה. גם המיסוי מוטל בספק: בישיבה קודמת עם ראשי הבנקים הזהיר יו"ר הפועלים, שלמה נחמה: "מכירת הקרנות והקופות היא פעולת מיסוי מסובכת מאוד, שאף אחד לא נכנס לפירוט שלה. לבנקים למעשה אין תמונת מצב ברורה בנושא ".
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
