דוח בכר: היממה הקריטית
ההצבעות על סעיפי חוק בכר בוועדת הכספים של הכנסת לא יחלו היום, כפי שתיכנן יו"ר הוועדה יעקב ליצמן, לאחר שחברי ועדת הכספים נכשלו אתמול בניסיון לגבש הסכמות לגבי המחלוקות העיקריות בחוק, בהן עמלות ההפצה וצורת ניתוק הבנקים מקרנות הנאמנות ומקופות הגמל שבבעלותם. ככל הנראה ההצבעות תחלנה מחר, אולם גם מהלך זה מותנה בכך שהח"כים יגיעו להסכמות עם האוצר על סעיפי החוק.
ניתוק מוחלט
לנתניהו יש כבר רוב בוועדה לניתוק מוחלט של קרנות הנאמנות וקופות הגמל משליטת הבנקים, אבל חלק מהח"כים - בראשות דניאל בנלולו ומיכאל רצון מהליכוד, תובעים להקים ועדה ציבורית שתבחן בעוד שנתיים את יישום הרפורמה, מה שלא אהוב כמובן על פקידי האוצר. סעיפים רבים נוספים נותרו במחלוקת. בנוגע להפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, זו הפשרה שמתגבשת בוועדת הכספים: לאומי והפועלים, 2 הבנקים הגדולים, יחויבו למכור את הקרנות והקופות שבבעלותם בתוך 4 שנים, דיסקונט הבינוני ימכור בתוך 6 שנים, והקטנים - בינלאומי, מזרחי, איגוד ובנק ירושלים - בתום 8 שנים. לעומת זאת, דורש מנכ"ל האוצר יוסי בכר, כי לאומי והפועלים ימכרו בתום 4 שנים, וכל השאר בתום 6 שנים. עוד סעיף שתקוע בוועדה הוא גובה עמלת ההפצה שייגבו הבנקים מלקוחות שירכשו באמצעותם קרנות נאמנות וקופות גמל: הח"כים טוענים, כי גביית עמלת הפצה תפגע בלקוחות וכי הבנקים ירוויחו מכל הסיפור. "עמלת ההפצה היא קנס שהציבור ישלם על הרפורמה", התריע ח"כ רוני בריזון משינוי, שקבל גם כי יו"ר הוועדה ליצמן ממהר להשלים את החקיקה מסיבות לא ענייניות. "מביאים את החוק להצבעה במהירות רבה בגלל אילוצים פוליטיים, כאשר יש דברים קריטיים בחוק שטרם סוכמו", אמר בריזון. על-פי אחת הפשרות שהועלו בדיון, הבנקים יהיו רשאים לגבות גם עמלות ייעוץ בקרנות, אך רק שנתיים לאחר שייפרדו מהן. כמו כן, קיימת כוונה לאפשר לבנקים לגבות עמלות הפצה גם על קופות הגמל. על-פי ההצעה, עמלות ההפצה מהקרנות ייגבו במסגרת הסכמי הפצה שיחתמו הבנקים עם יצרני הקרנות - הברוקרים וחברות הביטוח. הברוקרים לא יחויבו לחתום על ההסכמים עם הבנקים, ולקוח שיבקש לרכוש בבנק קרן נאמנות של ברוקר שאיתו לא נחתם הסכם, ישלם ישירות לבנק את עמלת ההפצה.
הברוקרים מוחים
נציגי הברוקרים מוחים נגד מבנה העמלות המוצע, המהווה לטענתם "מתנה לבנקים". הברוקרים הפרטיים אומרים כי הם מוכנים לשלם בעצמם חלק מהעמלות לבנק, אך רק בתנאי שהגבייה תחל לאחר הפרדת הקרנות מהבנקים. ח"כ בנלולו תבע מהאוצר להודיע לחברי הוועדה מה גובה עמלת ההפצה המקסימלי שהוא יאפשר לבנקים לגבות. "אסור לאשר את הרפורמה בלי שתיקבע עמלת ההפצה", התריע בנלולו. נושא נוסף השנוי במחלוקת הוא שוק הביטוח: ככל הנראה, לבנקים יותר להחזיק בעתיד בנתח של 5% בלבד מחברות הביטוח, א ם יהיה ברצונם לעסוק בתחום. עקב כך, ייאלץ לאומי להיפרד ממרבית אחזקותיו ב מגדל, הפועלים ינפנף לשלום ל כלל ביטוח ובנק דיסקונט יתנתק מהראל השקעות. בינתיים הצליח כנראה נתניהו לשכנע את חברי הוועדה לאפשר לבנקים למכור ביטוחים פנסיוניים במסגרת הרפורמה, למרות התנגדותו של היו"ר ליצמן. גם כאן מסתמנת פשרה, שעל-פיה הבנקים יוכלו למכור ביטוחים, אבל רק לאחר השלמת הליך ניתוק הקרנות והקופות. בכר עצמו מציע כעת שלאומי והפועלים יוכלו להתחיל למכור ביטוחים שנתיים לאחר השלמת המכירה, והקטנים - מיד עם השלמתה. גם המיסוי מוטל בספק: בישיבה קודמת עם ראשי הבנקים הזהיר יו"ר הפועלים, שלמה נחמה: "מכירת הקרנות והקופות היא פעולת מיסוי מסובכת מאוד, שאף אחד לא נכנס לפירוט שלה. לבנקים למעשה אין תמונת מצב ברורה בנושא ".

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
