דוח בכר: היממה הקריטית

ועדת הכספים דחתה אתמול את אישור הרפורמה ב-24 שעות, לאחר שהח"כים לא הצליחו להכריע במרבית הסעיפים

ההצבעות על סעיפי חוק בכר בוועדת הכספים של הכנסת לא יחלו היום, כפי שתיכנן יו"ר הוועדה יעקב ליצמן, לאחר שחברי ועדת הכספים נכשלו אתמול בניסיון לגבש הסכמות לגבי המחלוקות העיקריות בחוק, בהן עמלות ההפצה וצורת ניתוק הבנקים מקרנות הנאמנות ומקופות הגמל שבבעלותם. ככל הנראה ההצבעות תחלנה מחר, אולם גם מהלך זה מותנה בכך שהח"כים יגיעו להסכמות עם האוצר על סעיפי החוק.

ניתוק מוחלט

לנתניהו יש כבר רוב בוועדה לניתוק מוחלט של קרנות הנאמנות וקופות הגמל משליטת הבנקים, אבל חלק מהח"כים - בראשות דניאל בנלולו ומיכאל רצון מהליכוד, תובעים להקים ועדה ציבורית שתבחן בעוד שנתיים את יישום הרפורמה, מה שלא אהוב כמובן על פקידי האוצר. סעיפים רבים נוספים נותרו במחלוקת. בנוגע להפרדת קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, זו הפשרה שמתגבשת בוועדת הכספים: לאומי והפועלים, 2 הבנקים הגדולים, יחויבו למכור את הקרנות והקופות שבבעלותם בתוך 4 שנים, דיסקונט הבינוני ימכור בתוך 6 שנים, והקטנים - בינלאומי, מזרחי, איגוד ובנק ירושלים - בתום 8 שנים. לעומת זאת, דורש מנכ"ל האוצר יוסי בכר, כי לאומי והפועלים ימכרו בתום 4 שנים, וכל השאר בתום 6 שנים. עוד סעיף שתקוע בוועדה הוא גובה עמלת ההפצה שייגבו הבנקים מלקוחות שירכשו באמצעותם קרנות נאמנות וקופות גמל: הח"כים טוענים, כי גביית עמלת הפצה תפגע בלקוחות וכי הבנקים ירוויחו מכל הסיפור. "עמלת ההפצה היא קנס שהציבור ישלם על הרפורמה", התריע ח"כ רוני בריזון משינוי, שקבל גם כי יו"ר הוועדה ליצמן ממהר להשלים את החקיקה מסיבות לא ענייניות. "מביאים את החוק להצבעה במהירות רבה בגלל אילוצים פוליטיים, כאשר יש דברים קריטיים בחוק שטרם סוכמו", אמר בריזון. על-פי אחת הפשרות שהועלו בדיון, הבנקים יהיו רשאים לגבות גם עמלות ייעוץ בקרנות, אך רק שנתיים לאחר שייפרדו מהן. כמו כן, קיימת כוונה לאפשר לבנקים לגבות עמלות הפצה גם על קופות הגמל. על-פי ההצעה, עמלות ההפצה מהקרנות ייגבו במסגרת הסכמי הפצה שיחתמו הבנקים עם יצרני הקרנות - הברוקרים וחברות הביטוח. הברוקרים לא יחויבו לחתום על ההסכמים עם הבנקים, ולקוח שיבקש לרכוש בבנק קרן נאמנות של ברוקר שאיתו לא נחתם הסכם, ישלם ישירות לבנק את עמלת ההפצה.

הברוקרים מוחים

נציגי הברוקרים מוחים נגד מבנה העמלות המוצע, המהווה לטענתם "מתנה לבנקים". הברוקרים הפרטיים אומרים כי הם מוכנים לשלם בעצמם חלק מהעמלות לבנק, אך רק בתנאי שהגבייה תחל לאחר הפרדת הקרנות מהבנקים. ח"כ בנלולו תבע מהאוצר להודיע לחברי הוועדה מה גובה עמלת ההפצה המקסימלי שהוא יאפשר לבנקים לגבות. "אסור לאשר את הרפורמה בלי שתיקבע עמלת ההפצה", התריע בנלולו. נושא נוסף השנוי במחלוקת הוא שוק הביטוח: ככל הנראה, לבנקים יותר להחזיק בעתיד בנתח של 5% בלבד מחברות הביטוח, א ם יהיה ברצונם לעסוק בתחום. עקב כך, ייאלץ לאומי להיפרד ממרבית אחזקותיו ב מגדל, הפועלים ינפנף לשלום ל כלל ביטוח ובנק דיסקונט יתנתק מהראל השקעות. בינתיים הצליח כנראה נתניהו לשכנע את חברי הוועדה לאפשר לבנקים למכור ביטוחים פנסיוניים במסגרת הרפורמה, למרות התנגדותו של היו"ר ליצמן. גם כאן מסתמנת פשרה, שעל-פיה הבנקים יוכלו למכור ביטוחים, אבל רק לאחר השלמת הליך ניתוק הקרנות והקופות. בכר עצמו מציע כעת שלאומי והפועלים יוכלו להתחיל למכור ביטוחים שנתיים לאחר השלמת המכירה, והקטנים - מיד עם השלמתה. גם המיסוי מוטל בספק: בישיבה קודמת עם ראשי הבנקים הזהיר יו"ר הפועלים, שלמה נחמה: "מכירת הקרנות והקופות היא פעולת מיסוי מסובכת מאוד, שאף אחד לא נכנס לפירוט שלה. לבנקים למעשה אין תמונת מצב ברורה בנושא ".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.