וול סטריט צועדת קדימה: הנאסד"ק עולה ב-1.27%

מניות אלקואה קופצות ב-4% לאחר דוח"ת מרשימים, טבע עולה ב-2.72%, מניות גיוון נופלות ב-7.85%, מניות אלווריון יורדת ב-0.7%, מניות מגל מאבדות 3.26% (עדכון 1)
ליאור גוטליב |

וול סטריט ממשיכה את המגמה החיובית מהפתיחה, המשקיעים מפרגנים לדו"ח התעסוקה החיובי שהתפרסם לפני הפתיחה, הבורסות האירופאיות התאוששו ממתקפת הטרור בלונדון אמש וחתמו את המסחר בעליות שערים. מחירי הנפט מטפסים בשעה האחרונה ב-0.12% סביב מחיר של 60.8 דולר לחבית למסירה באוגוסט.

מדד הנאסד"ק עולה ב-1.27% ל-2102.03 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס מוסיף 1.28% ל-10433.72 נקודות, ומדד ה-S&P 500 עולה ב-0.96% ל-1209.37 נקודות.

מאקרו

בזירה המאקרו כלכלית, התפרסם כשעה טרם הפתיחה, דו"ח התעסוקה לחודש יוני, נתון בעל השפעה ניכרת על השווקים הפיננסיים, שכן הוא מאותת על מצבו של שוק העבודה בכלכלה החזקה בעולם. הדו"ח הציג תוספת של 146 אלף משרות לדו"ח התעסוקה ביוני, נמוך מהצפי שהיה לתוספת של 195 אלף בלבד.

בנוסף דווח היום כי שיעור האבטלה בארה"ב ירד לרמה של 5% ביוני נמוך מהצפי ששיעור האבטלה יישאר ללא שינוי ברמה של 5.1%, נציין שזוהי הרמה המוכה מזה 4 שנים או ליתר דיוק מספטמבר 2001.

מי שמקשים במעט על הסנטימנט בוול סטריט הם מחירי הנפט, לאחר ששבו להסחר מעל לרמה של 61 דולר אמש - רמה מדאיגה לכל הדעות. בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק (ה-NYMEX) מטפסים החוזים על מחירה של חבית נפט למסירה בחודש אוגוסט ב-0.12% וסובבים סביב 60.8 דולר. ברקע לעליות בזירה, החשש כי הסופה הטרופית "סינדי" תביא לפינויים של מתקני נפט נוספים במפרץ מקסיקו, והעתודות תפגענה עוד יותר מכפי שדיווחו מוקדם יותר השבוע (ירידה של 12.7%).

אתמול, נזכיר, פורסם דוח עתודות הנפט השבועי, באיחור של יום, נוכח העובדה שביום שני האחרון לא התקיימה פעילות בשוק ההון האמריקני לרגל חופשת יום העצמאות ה-229 של ארה"ב. הנתונים בלבלו מעט את המשקיעים והביאו לדישדוש של המחירי הנפט, שכן לצד גידול מפתיע וחד במלאי התזקיקים נרשמה ירידה חדה לא פחות וגם כן מפתיעה במלאי הנפט הגולמי של המדינה.

במרכז המסחר עומדות מניות יצרנית האלומיניום הגדולה בעולם, חברת אלקואה (AA), שפרסמה אמש דו"חות מרשימים ביותר, כאלה שהצליחו להותיר את תחזיות האנליסטים הרחק מאחור. המניות נהנות מקפיצה של 4.06% במחזור של 200.4 מיליון דולר, לאחר שדיווחה אמש על רווח נקי של 460 מיליון דולר או 52 סנט למניה, אל מול רווח של 404 מיליון דולר או 46 סנט למניה ובעוד האנליסטים מצפים לירידה של סנט ברווחיה אל מול הרבעו המקביל לגובה של 45 סנט למניה. הכנסותיה של אלקואה הסתכמו ברבעון החולף ב-6.8 מיליארד דולר - גידול של 13% אל מול הכנסות של 6.1 מיליארד דולר ברבעון השני של 2004.

בישראליות

מניות גיוון אימג'ינג נופלות בשעה האחרונה ב-7.85% במחזור של 19.8 מיליון דולר. ברקע, גיוון פרסמה היום (ו') אזהרת רווח לרבעון השני,ומסרה כי הכנסותיה ברבעון השני יהיו נמוכות מהצפוי ויעמדו על כ-20.5 מיליון דולר זאת לעומת תחזית קודמת של החברה להכנסות של 22-24 מיליון דולר ברבעון השני. הורדת התחזיות נובעת מאי עמידה בתחזית המכירות בארצות הברית כך הסבירו בחברה. בקשר לשנה כולה מוסרים מגיוון שעם פרסום הדוח"ת לרבעון השני החברה תעדכן את תחזיותיה לשנה כולה. בנוסף הודיעה החברה על התפטרותו של סמנכ"ל הכספים צבי בן דויד אותו יחליף בתפקיד יובל ינאי שהודיע על פרישתו מכור בחודש מאי לאחר חמש שנים בתפקיד.

מניות טבע ממשיכות לרכז את עניין המשקיעים ואפילו אפשר להגיד מתאוששת במעט בעליה של 2.72% במחזור של 74.4 מיליון דולר, לאחר שאמש ירדה המניה ב-1.7%, וסבלה מסנטימנט שלילי, עקב הודעתה, כי ה-FDA החליט שלא להעניק לה בלעדיות לתרופה לטיפול בכולסטרול עם מכירות של כ-1.4 מיליארד דולר בשנה. האנליסטים של בנק ההשקעות מריל לינץ' סבורים שהפסיקה, תגרע 16 סנט מה-EPS של טבע ב-2006 ותביא לכך שההכנסות ממכירת התרופה תגענה ל-75-100 מיליון דולר בלבד ולא ל-300 מיליון דולר, אם היתה זוכה בבלעדיות. ואף על פי כן החליטו בבנק ההשקעות הגדול להותיר למניה המלצת "ניטראלי" עם מחיר יעד של 39 דולר.

מניות אלווריון ממשיכות לעמוד בקדמת הבמה ויורדות ב-0.7% במחזור של 9 מיליון דולר, לאחר שהפגינו מעט אופטימיות בפתיחה ועלו ב-1.18%, לאחר שבמהלך היומיים הראשונים הספיקה המניה לתקן ב-13% את הירידות שרשמה בשיעור של 20%, לאחר שפרסמה את אזהרת הרווח לרבעון השני של השנה. היום, כך נראה, היא ממשיכה לתקן את הירידות החדות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.