"עסקת Chevron תאפשר IPO של Ithaca בלונדון בקרוב"

לידר שוקי הון: "המהלך המשמעותי ביותר שמבצעת דלק בשנים האחרונות. הופך אותה לחברת אנרגיה בינלאומית, ה-Independent Player השני בגודלו בים הצפוני והחברה החמישית בגודלה בין ענקיות האנרגיה באזור". מה הסיכונים?
ירדן סמדר |

במקביל לפרסום תוצאות הרבעון הראשון של דלק קבוצה 0.81% , דיווחה החברה על עסקת ענק, במסגרתה תרכוש את כל פעילות הפקת הנפט והגז של Chevron בים הצפוני, בתמורה לכ-2 מיליארד דולר, באמצעות חברת הבת Ithaca Energy. העסקה מבטאת הלכה למעשה את האסטרטגיה העסקית של דלק, להפוך לחברת E&P גלובאלית. בסקירה של האנליסט יהונתן שוחט, מלידר שוקי הון אשר הגיעה לידי Bizportal מעריך שוחט כי "השלמת העסקה והיקפי ההפקה המשמעותיים של Ithaca יאפשרו לה לבצע IPO בבורסה הראשית של לונדון כבר בטווח הזמן הקרוב", זאת בהמשך להצהרת קבוצת דלק בעבר, כי בכוונתה להחזיר את Ithaca להיות חברה ציבורית.

מהלך אסטרטגי משמעותי

כחלק מהאסטרטגיה העסקית אותה מובילה הקבוצה בשנים האחרונות, להפוך מחברת אחזקות, לחברת אנרגיה בינלאומית, דיווחה כאמור החברה כי חתמה על הסכם לרכישת כל פורטפוליו הנכסים של Chevron בים הצפוני המרוכזים בחלק האנגלי. עם השלמת העסקה, צפויה להפוך קבוצת דלק לשחקנית ה-Independent השנייה בגודלה בים הצפוני של אנגליה ולשחקנית החמישית בגודלה בקרב על החברות הפעילות באגן מבחינת היקפי ההפקה.

העסקה צפויה להגדיל בכ-300% את קצב ההפקה של Ithaca. העסקה כוללת את כל נכסיה של Chevron בים הצפוני כמקשה אחד, לרבות 10 נכסי נפט וגז מפיקים ופעילים, העובדים והאופרציה הכרוכה בתפעולם. מדובר במאגרים בגדלים שונים ובעלי מאפייני הפקה שונים, כאשר על פי הדיווח המידי, קצב ההפקה המצרפי שלהם (חלקה של Chevron) הוא מעל ל-60 אלף חביות ביום.

תזרים מזומנים חזק

יחד עם היקף ההפקה הנוכחי של Ithaca, קצב ההפקה היומי לאחר הרכישה מוערך בכ-80 אלף חביות ביום.

לדברי שוחט, "בדיווח המידי על העסקה ובשיחת הועידה נאמר כי הנכסים אותם Ithaca רוכשת מחברת Chevron מייצרים תזרים מזומנים חזק מאוד, כאשר בשלוש השנים הקרובות צפוי שהפעילות המשולבת של נכסיה הקיימים של Ithaca ושל Chevron ייצרו EBITDA ממוצע של כ-1 מיליארד דולר בשנה, וכ-3 מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות".

ל-Ithaca הפסדים לצרכי מס בסך של כ-2.2 מיליארד דולר, בעוד חבות המס על נכסי נפט בים הצפוני של אנגליה היא 40% מהרווח. להערכת שוחט, זו אחת מהסיבות שהופכות את העסקה לאטרקטיבית עבור Ithaca ודלק, שכן ניתן יהיה להאיץ את השימוש בהפסדים אלו כנגד הרווחים שיגיעו מהפעילות הנרכשת.

צד העלויות מיטיב עם התזרים

על פי שיחת הועידה, החברה אינה צופה השקעות משמעותיות (Capex) בנכסים בשנים הקרובות. בנוסף, על פי ה-Oil & Gas Authority של אנגליה, עלות ההפקה הממוצעת בים הצפוני נמוכה יחסית ונאמדת בכ-19 דולרים לחבית. להערכת לידר, גורמים אלו, תומכים בצפי לתזרים מזומנים חזק בשנים הקרובות, מה שיאפשר ל-Ithaca לשרת את החוב, כמו גם לייצר תזרים פנוי לחלוקה.

גידור הנפט

במסגרת העסקה, ביצעו Ithaca והחברה עסקאות גידור למחיר הנפט בהיקף של כ-20 מיליון חביות שווה ערך, במחיר רצפה של 65 דולרים לחבית. הדיווח אינו מציין את שיעור הגידור מסך התפוקות הצפויות, אולם שוחט מציין כי Ithaca נהגה עד כה לגדר כ-70% מהתפוקות שלה לפרק זמן של כ-3 שנים ובלידר מעריכים כי עסקאות הגידור לנכסי Chevron יהיו בעלות מאפיינים דומים יחסית, באופן אשר יבטיח ל-Ithaca ולקבוצת דלק הגנה על מחירי הנפט, ורצפת "הכנסה" קבועה, וזאת גם במקרה של תנודתיות במחיר הנפט.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

המשמעות מבחינת קבוצת דלק

"זהו המהלך המשמעותי ביותר שמבצעת דלק בשנים האחרונות אשר תואם את האסטרטגיה העסקית של הקבוצה. המהלך הופך את קבוצת דלק מחברת אנרגיה מקומית לחברת אנרגיה בינלאומית, ה-Independent Player השני בגודלו בים הצפוני והחברה החמישית בגודלה ברשימת ענקיות האנרגיה הפועלות באזור", כותב שוחט.

מקור: לידר שוקי הון

בלידר מעריכים כי השלמת העסקה תמצב את דלק במקום שונה לחלוטין ביחס להיום, בכל הקשור לתזרים ול-EBITDA. מנגד, גם החוב של החברה צפוי לגדול, אולם בלידר מעריכים כי התזרים המשמעותי הצפוי מנכסי החברה בים הצפוני - EBITDA של כ-1 מיליארד דולר לשנה, בשלוש השנים הקרובות, יאפשר לחברה לשרת את החוב ולהקטין אותו באופן יחסית מהיר.

יחס חוב ל-EBITDA נמוך מ-2

אם נחזור למספרים, בהנחה והחוב של Ithaca אחרי השלמת העסקה יעמוד על כ-1.8 מיליארד דולר, והפעילות המאוחדת צפויה לייצר EBITDA שנתי של כ-1 מיליארד דולר, מדובר על יחס חוב ל-EBITDA נמוך מ-2.

אבל יש גם סיכונים

"עסקה בסדר גודל שכזה מביאה עמה מספר סיכונים", מציינים בלידר ומפרטים אודות הסיכונים המרכזיים שיש לקחת בחשבון: "גודל העסקה והמינוף הנדרש להשלמתה, היכולת להיכנס לנעליה הגדולות של Chevron והגדלת היקפי ההפקה של Ithaca פי 3 ביחס למצב הנוכחי. סיכון תפעולי בכלל ובפרט סיכון תפעולי של מאגר Captain בו שמירה על קצבי ההפקה הקיימים דורשת יישום שיטת הפקה ייחודית המשלבת מים ופולימרים, גם בשכבות אחרות במאגר בעתיד. בנוסף, יש צורך בהטמעת המערכות הקיימות של Chevron, לרבות קליטת כ-450 עובדים קיימים בנכסים הנרכשים, ולבסוף, הסיכון הטמון בתנודתיות מחירי הנפט והשפעת ירידת המחיר על החלק שלא גודר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

הראל שליסלהראל שליסל

הביקוש הגדל לחשמל מחייב ביטול מכסות ייצור ופתיחה מלאה של שוק החשמל לתחרות

הביקוש לחשמל בישראל מזנק מעבר לתחזיות; לצד צעדים משמעותיים שננקטו, המשך התכנון המרכזי והפיקוח על מכסות הייצור מעכבים את התחרות ומגבילים את יכולת המשק להגיב לשינויים בביקוש; הסרת המכסות ופתיחת השוק לעסקאות ישירות בין תחנות כוח למספקים פרטיים תאפשר מענה מהיר, תעודד תחרות ותפחית את יוקר המחיה

הראל שליסל |
נושאים בכתבה חשמל אנרגיה

משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.