שר האנרגיה הקפריסאי רומז על תגלית גז מול חופי קפריסין

הקידוח מופעל על ידי Eni האיטלקית. ההכרזה על התגלית - בין הבחירות לממשלה
נועם בראל | (9)

שר האנרגיה הקפריסאי, גיורגוס לאקוטרייפיס, רמז על תגלית גז גדולה במרחק של כ-75 ק"מ מחופה הדרומי של קפריסין. על פי הדיווח שמגיע מכלי התקשורת בקפריסין, ההכרזה על מאגר הגז שהתגלה, ושמופעל על ידי חברת Eni האיטלקית, צפויה להיעשות בין הבחירות לממשלה בקפריסין, מה שמעלה שאלות לגבי איכות הדיווח. 

לאקוטרייפיס: "הממצאים מעודדים, אך לא נדבר על כמויות או כל דבר אחר, כיוון שנחוצה עוד אנליזה לממצאים". עוד הוסיף השר, כי לאחר סיום הקידוח ב'קאליפסו', יעברו להתמקד בבלוק מספר 3 בפרויקט קידוח חדש שיקרא 'סקוויד'. 

הקידוח, אשר נקרא בשם 'קאליפסו', נמצא בבלוק מספר 6 בשטחה הכלכלי של קפריסין, ודומה לקידוח המצרי Zohr הנמצא לא רחוק מהקידוח הקפריסאי. הקידוח המצרי, שהינו הגדול ביותר שנמצא בים התיכון, מכיל 32 טריליון קוב של גז טבעי והתגלה על ידי ENI האיטלקית בשנת 2015. ל-ENI זכויות קידוח גם בבלוק מספר 8 ובלוק 11 יחד עם צרפת, כאשר למצרים הזכות לקידוח בבלוק 10 בשטחה הכלכלי של קפריסין. 

 

עד כה, התגלה בקפריסין מאגר אחד בלבד אשר נקרא "אפרודיטה" ונמצא בבעלות חברות דלק קידוחים, נובל אנרג'י ו-Shell, אשר נמצא כ-85 ק"מ מחופה הדרומי של קפריסין וקרוב כ-30 ק"מ לקידוח "לוויתן" שאיתו יתאחד בשלב ב' של הפיתוח.

במידה ומאגר הגז שנמצא אכן מכיל את הכמויות המשוערות, קפריסין בהחלט תוכל להפוך לשחקנית משמעותית ואף תוכל להציע מחירים אטרקטיביים מאלה של מתחרותיה הישראליות. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    מי שמתמהמהה 04/02/2018 19:49
    הגב לתגובה זו
    זה עולם שבו העיכוב הרגולטורי בירוקרטי במדינה מוקפת עוינות הורס את המעט הפוטנציאלי.
  • 7.
    יוסי 04/02/2018 11:14
    הגב לתגובה זו
    השקל יקרוס
  • מי שמתמהמהה 04/02/2018 19:50
    הגב לתגובה זו
    עכשיו סרדין ננס
  • 6.
    אינשטיין 04/02/2018 11:04
    הגב לתגובה זו
    יש המון גז נוסף שטרם התגלה בשטח הישראלי.האיזור יכול להפוך למפרץ מקסיקו של אירופה
  • 5.
    חי 04/02/2018 11:04
    הגב לתגובה זו
    מדינת בירוקרטיה
  • 4.
    מעולה! הכל יצוא לאירופה עם לויתן ואפרודיטה (ל"ת)
    בילי 04/02/2018 10:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    התגלית היא מכה כואבת מאוד לתעמולת הגז של ממשלת ישראל. (ל"ת)
    ירושלמית 04/02/2018 09:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אריק 04/02/2018 09:46
    הגב לתגובה זו
    עכשיו אין סיבה להוריד את הדולר הכיוון למעלה
  • 1.
    משה 04/02/2018 09:43
    הגב לתגובה זו
    כרגיל בגלל בירוקרטיה הכל לוקלח פה שנים ואז מפסידים הכל
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.