חישוב פיננסי חיסכון תשואות פנסיה גמל מטבע
צילום: Istock

כך תקבלו פטור ממס של עד 75 אלף שקל בשנה על הפנסיה

קיבוע זכויות מאפשר לפורשים לפנסיה לקבוע סופית את ההטבות הפנסיוניות שלהם מול רשות המסים. המשמעות המרכזית שלו היא ניצול הפטור ממס עבור קצבת הפנסיה החודשית. ביזפורטל מסביר מה חשוב לדעת על קיבוע זכויות ואיך עושים זאת נכון
עוזי גרסטמן | (4)

כשאנחנו מתקרבים לגיל הפרישה, נפתחות בפנינו אפשרויות רבות הנוגעות לאופן שבו נבחר לנהל את כספי הפנסיה שלנו. אחת ההחלטות החשובות ביותר היא אם לנצל את קיבוע הזכויות – תהליך משפטי וכלכלי שמאפשר לנו ליהנות מהטבות מס משמעותיות על קצבאות הפנסיה והכספים שחסכנו לאורך השנים.

קיבוע זכויות הוא תהליך המאפשר לפורשים לפנסיה לקבוע באופן סופי את ההטבות הפנסיוניות שלהם מול רשות המסים. המשמעות המרכזית של קיבוע הזכויות היא ניצול הפטור ממס שמגיע לפנסיונרים עבור קצבת הפנסיה החודשית, וזאת בהתאם להוראות החוק. זהו תהליך שהחל ב-2012, כחלק מהרפורמה הפנסיונית, והחוסכים נדרשים להחליט עליו בסמוך לגיל הפרישה. ההחלטה הזו כוללת שיקולים פיננסיים מורכבים, והיא נושאת עמה השלכות לטווח הארוך. מדובר באחת ההחלטות החשובות ביותר שיש לקבל בעת פרישה, ולכן ראוי לקבל ייעוץ מקצועי כדי להבין את ההשלכות המלאות שלה.

 

היתרונות של קיבוע זכויות

היתרון המרכזי של קיבוע הזכויות הוא האפשרות לקבל פטור ממס על חלק מקצבת הפנסיה החודשית. נכון ל-2024, הפטור ממס מגיע לסכום של כ-4,703 שקל בחודש כשבמקרים רבים זה עולה בהינתן תנאים נוספים. המשמעות היא שפנסיונר יכול לקבל פטור ממס הכנסה של כ-60 אלף שקל ועד כ-75 אלף שקל בשנה. זה יתרון כלכלי משמעותי - בייחוד כשקצבת הפנסיה מהווה חלק משמעותי מההכנסה החודשית לאחר הפרישה.

פטור של 4,703 שקל בחודש צילום:IStock

בנוסף, קיבוע הזכויות כולל גם פטור ממס על היוון (משיכת סכום חד-פעמי) של קצבאות מסוימות - מה שיכול להעניק לפורש גמישות רבה יותר בניהול כספיו לאחר הפרישה.

תהליך קיבוע הזכויות מתחיל עם הגשת טופס 161ד' לרשות המסים. בטופס זה, הפורש מצהיר על רצונו לנצל את הפטור ממס שמגיע לו על קצבת הפנסיה החודשית, בהתאם לשיקולים הפיננסיים והאישיים שלו. לאחר הגשת הטופס, יש לחכות לאישור מרשות המסים. כדאי לזכור כי ההחלטה היא סופית, ולא ניתן לשנותה לאחר קבלת האישור.

ניתן לבצע קיבוע גם במועד מאוחר יותר אחרי הפרישה

קיבוע הזכויות מתבצע לרוב בסמוך לגיל הפרישה, אך חשוב לדעת כי ניתן לבצעו גם במועד מאוחר יותר, בתנאים מסוימים. עם זאת, מומלץ שלא לדחות את ההחלטה, כדי להבטיח ניצול מיטבי של הפטורים המגיעים לפורש. למרות היתרונות הברורים של קיבוע הזכויות, חשוב להבין שההחלטה היא סופית ולא ניתנת לשינוי. לכן יש לשקול את כל השיקולים לפני הגשת הבקשה, ולהתייעץ עם רואה חשבון לפני קבלת ההחלטה.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

כשבוחנים את קיבוע הזכויות, חשוב להביא בחשבון כמה שיקולים חשובים. ראשית, גובה הפנסיה הצפוי: ככל שקצבת הפנסיה החודשית גבוהה יותר, כך גדל הפוטנציאל לחיסכון במס באמצעות קיבוע הזכויות. שנית, הוצאות מחיה צפויות: פנסיונר שצפוי להוצאות גבוהות במהלך השנים הראשונות לפרישה, עשוי להעדיף ניצול של הפטור על היוון קצבה (משיכה חד-פעמית של סכום כסף) על פני הפטור על הקצבה החודשית.

כמו כן, צריך להביא בחשבון את מצבו הבריאותי והמשפחתי של הפורש. כך לדוגמה, אם יש ילדים או בני זוג שתלויים בפורש, כדאי לשקול את האפשרות לשמור על חלק מהכספים למטרות ירושה או תמיכה עתידית.

קיבוע זכויות הוא החלטה אישית התלויה במגוון רחב של גורמים. בעוד שהפטור ממס הוא יתרון משמעותי עבור רוב הפנסיונרים, יש מקרים שבהם ייתכן שקיבוע הזכויות אינו הצעד הנכון. כך לדוגמה, פנסיונרים בעלי הון רב או הכנסות נוספות עשויים לגלות שהפטור אינו משמעותי עבורם, והם יבחרו באסטרטגיות אחרות לניהול הפנסיה.

קיבוע זכויות לפנסיה הוא החלטה חשובה ומשמעותית שיש לה השלכות לטווח הארוך. מדובר בתהליך המאפשר ליהנות מפטור ממס הכנסה על חלק מקצבת הפנסיה החודשית,  מה שיכול להקל על ההתמודדות הכלכלית לאחר הפרישה. עם זאת, ההחלטה אם לבצע קיבוע זכויות או לא, תלויה במצבו הפיננסי והאישי של כל פורש, ויש לקבלה בהינתן מכלול השיקולים.

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מירו 03/09/2024 10:25
    הגב לתגובה זו
    מאיזה גיל ניתן לבצע קיבוע זכויות מגיל 60 או רק בגיל 67 לגבר?
  • 3.
    הפטור נכון לשנת 2024 הוא 4,903 שח לחודש ולא כפי שצויין (ל"ת)
    יועץ פרישה מוסמך 03/09/2024 07:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יפתח 03/09/2024 07:03
    הגב לתגובה זו
    לא ברור מהכתבה מה החסרונות של קיבוע זכויית כי אחרת זה היה צריך להיות תהליך אוטומטי שכל אחד זכאי לו ללא הגשת בקשה
  • 1.
    איך הפטור 75,000 שנתי אם מגיע עד 4,700 חודשי? (ל"ת)
    צרי 02/09/2024 14:28
    הגב לתגובה זו
הלוואה
צילום: Freepik

האם "הלוואה לכל מטרה" היא גלגל הצלה או הדרך המהירה לאבד את הבית?

בנק ישראל מקבע את ההקלות במינוף הנכס, והישראלים נוהרים להלוואות על חשבון הבית כדי לשרוד את יוקר המחיה. האם מדובר בפתרון רציונלי לחובות יקרים, או בסיכון לנכס היקר ביותר שלנו?

ענת גלעד |
ההודעה של בנק ישראל על קיבוע ההקלות במימון ועדכון אופן חישוב שווי הנכס סימנה את סופה של תקופת "הוראות השעה" ותחילתה של מציאות פיננסית חדשה. מה שהחל כצעד זמני בתקופות משבר, הפך כעת לנורמה קבועה: היכולת למנף את דירת המגורים עד ל-70% משוויה לצורך הלוואה לכל מטרה. 

במציאות שבה האינפלציה דוהרת, יוקר המחיה מרקיע שחקים והריביות בכרטיסי האשראי נוסקות לשיאים חדשים, משקי הבית בישראל כבר מזמן "מנזילים" את הקירות שלהם כדי לשרוד את החודש, מאחדים חובות יקרים לתוך המשכנתא ומחפשים אוויר לנשימה. אך מאחורי ההחזרים המפתים, מסתתרת מציאות מורכבת של מינוף יתר וסיכון גובר לנכס היקר ביותר של המשפחה הישראלית.

המתמטיקה של השעבוד: 7% מול 16%

ההחלטה להפוך את האפשרות לנטילת הלוואה לכל מטרה עד שיעור של 70% משווי הנכס להוראה קבועה משנה את כללי המשחק בשוק האשראי. בעבר השעבוד לצורך הלוואה שאינה משכנתא היה מוגבל ל-50% משווי הדירה. ההקלה הזמנית, שהחלה בסוף 2023 בעקבות פרוץ המלחמה, אפשרה הרחבה ל-70% עם תקרה של 200 אלף שקל מעל רף ה-50%. כעת, הקיבוע הופך את זה לנורמה, אך כולל מגבלות נוספות כמו חישוב יחס החזר כולל מההכנסה הפנויה. זאת, על רקע עלייה בתיק האשראי.

מתחילת 2022 ועד מחצית 2025, תיק ההלוואות לכל מטרה בשעבוד נכס עלה ב-33% והגיע ל-34 מיליארד שקל. ההודעה האחרונה מאותתת לציבור שהכלי הזה לגיטימי, לא זמני בלבד. בפועל, הציבור כבר מאמץ את האופציה. מתחילת 2025 נטלו משקי בית הלוואות משלימות מגובות דירה, המסווגות כהלוואות שלא למטרת מגורים, בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל. 

בנובמבר 2025 לבדו נלקחו הלוואות כאלה ב-622 מיליון שקל, עלייה של כ-15% לעומת נובמבר 2024. קצב הנטילה הזה משקף שינוי בהתנהגות הפיננסית, בעיקר בקרב משפחות עם נכסים קיימים שמחפשות נזילות. בספטמבר 2025, למשל, היקף המשכנתאות הכולל חצה 64 מיליארד שקל, עם עלייה של 16.4% מתחילת השנה, וחלק ניכר מזה כולל הלוואות משלימות. הסיבה העיקרית היא עלות הכסף.

הלוואה לכל מטרה מגובה בדירת מגורים ניתנת כיום בריבית ממוצעת של כ-7% במסלול לא צמוד למדד, בהתאם לריבית בנק ישראל שעומדת על 4.5% וריבית הפריים על 5.75% נכון לנובמבר 2025. זאת בהשוואה לאשראי צרכני דרך חברות כרטיסי אשראי, שמגיע לריביות של 15%-16% ואף יותר. הפער הזה הופך את השעבוד לרציונלי עבור רבים, במיוחד בתקופה של יוקר מחיה גבוה ומחירי דירות שירדו מעט בסוף 2025. לדוגמה, משפחה עם הכנסה פנויה של 20 אלף שקל יכולה להחזיר עד 8,000 שקל חודשית על כלל ההלוואות, מה שמאפשר פריסה נוחה יותר מאשר הלוואה צרכנית קצרת טווח. 

גם לבנקים יש אינטרס מובהק. נכס נדל"ני מספק בטוחה חזקה, שמפחיתה סיכונים ומאפשרת ריביות נמוכות יותר, פריסה ארוכה עד 30 שנה והקטנת הפרשות להפסדי אשראי. בסקר קציני אשראי של בנק ישראל לרבעון השני של 2025, נרשמה התמתנות בביקוש לאשראי לדיור, אך צפי לגידול מסוים באשראי צרכני, מה שמעיד על מעבר להלוואות מגובות נכס. עבור הלווים, זה אומר החזר חודשי נמוך יותר, למשל, הלוואה של 200 אלף שקל בריבית 7% ל-15 שנה תעלה כ-1,800 שקל לחודש, לעומת 2,500 שקל באשראי צרכני בריבית 15% ל-5 שנים.

הלוואה חוץ בנקאי
צילום: FREEPIK

הלוואות בין פרטיים: האם המודל שביקש לאתגר את המערכת הפיננסית עדיין רלוונטי?

הלוואות חברתיות התחילו כהבטחה הגדולה של הכלכלה השיתופית, שרדו מגפה עולמית ומתמודדות עם סביבת ריבית מאתגרת. כיצד עובד המנגנון שהופך כל אזרח למלווה, ומהן האותיות הקטנות שהמשקיעים חייבים להכיר?


ענת גלעד |
נושאים בכתבה P2P


בישראל של סוף שנת 2025, תחום ההלוואות בין פרטיים הוא כבר מזמן לא "הבטחה טכנולוגית" אלא ענף בוגר שנמצא בעיצומו של מבחן הישרדות ומבחן אמון. המודל, שנולד מתוך זעם צרכני על הריכוזיות הבנקאית אחרי משבר 2008, הגיע לישראל לפני כעשור ופרח בסביבת ריבית אפסית. אך בשנת 2025, כשהריבית במשק גבוהה והאלטרנטיבות בבנקים אטרקטיביות, חוקי המשחק השתנו.

איך זה עובד בפועל?

הלוואה חברתית היא יציר טכנולוגי מורכב. הפלטפורמה (למשל טריא, BTB או בלנדר) מתפקדת כצומת המחברת בין אלפי מלווים לאלפי לווים, תוך שימוש במערכת חיתום המבוססת על בנקאות פתוחה.

החיתום הדיגיטלי: בניגוד לבנקאי שבוחן תלושי שכר, הפלטפורמה מקבלת גישה (בהסכמה) לנתוני חשבון הבנק המלאים של הלווה ב-180 הימים האחרונים. אלגוריתמים של AI מנתחים דפוסי התנהגות - האם הלווה נוטה לחרוג מהמסגרת? האם יש לו הוצאות הימורים? האם ההכנסה שלו יציבה? הדירוג נקבע בתוך שניות.

מנגנון הפיזור המולטי-לטרלי: השקעה של 100,000 ש"ח לא הולכת ללווה אחד, אלא נחתכת לאלפי "שברים". המערכות כיום יודעות לבצע פיזור אופטימלי לא רק בין אנשים, אלא בין מגזרים (עצמאים, שכירים, משכנתאות) כדי למנוע חשיפה לענף שעלול להיפגע, כמו ענף הבנייה או המסחר.

הריבית דריבית האוטומטית: הכוח הגדול של המודל הוא במיחזור הכספים. כל שקל של קרן או ריבית שחוזר מהלווה מוזרם מיד להלוואה חדשה, מה שיוצר אפקט של ריבית דריבית ללא שחיקה בגלל עמלות קנייה ומכירה כמו בשוק ההון.