כך תקבלו פטור ממס של עד 75 אלף שקל בשנה על הפנסיה
כשאנחנו מתקרבים לגיל הפרישה, נפתחות בפנינו אפשרויות רבות הנוגעות לאופן שבו נבחר לנהל את כספי הפנסיה שלנו. אחת ההחלטות החשובות ביותר היא אם לנצל את קיבוע הזכויות – תהליך משפטי וכלכלי שמאפשר לנו ליהנות מהטבות מס משמעותיות על קצבאות הפנסיה והכספים שחסכנו לאורך השנים.
קיבוע זכויות הוא תהליך המאפשר לפורשים לפנסיה לקבוע באופן סופי את ההטבות הפנסיוניות שלהם מול רשות המסים. המשמעות המרכזית של קיבוע הזכויות היא ניצול הפטור ממס שמגיע לפנסיונרים עבור קצבת הפנסיה החודשית, וזאת בהתאם להוראות החוק. זהו תהליך שהחל ב-2012, כחלק מהרפורמה הפנסיונית, והחוסכים נדרשים להחליט עליו בסמוך לגיל הפרישה. ההחלטה הזו כוללת שיקולים פיננסיים מורכבים, והיא נושאת עמה השלכות לטווח הארוך. מדובר באחת ההחלטות החשובות ביותר שיש לקבל בעת פרישה, ולכן ראוי לקבל ייעוץ מקצועי כדי להבין את ההשלכות המלאות שלה.
היתרונות של קיבוע זכויות
היתרון המרכזי של קיבוע הזכויות הוא האפשרות לקבל פטור ממס על חלק מקצבת הפנסיה החודשית. נכון ל-2024, הפטור ממס מגיע לסכום של כ-4,703 שקל בחודש כשבמקרים רבים זה עולה בהינתן תנאים נוספים. המשמעות היא שפנסיונר יכול לקבל פטור ממס הכנסה של כ-60 אלף שקל ועד כ-75 אלף שקל בשנה. זה יתרון כלכלי משמעותי - בייחוד כשקצבת הפנסיה מהווה חלק משמעותי מההכנסה החודשית לאחר הפרישה.
- למה חשוב להפריש לפנסיה כבר מהמשכורת הראשונה?
- קרנות הפנסיה בפברואר - מי אכזב ומי כיכב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטור של 4,703 שקל בחודש צילום:IStock
בנוסף, קיבוע הזכויות כולל גם פטור ממס על היוון (משיכת סכום חד-פעמי) של קצבאות מסוימות - מה שיכול להעניק לפורש גמישות רבה יותר בניהול כספיו לאחר הפרישה.
תהליך קיבוע הזכויות מתחיל עם הגשת טופס 161ד' לרשות המסים. בטופס זה, הפורש מצהיר על רצונו לנצל את הפטור ממס שמגיע לו על קצבת הפנסיה החודשית, בהתאם לשיקולים הפיננסיים והאישיים שלו. לאחר הגשת הטופס, יש לחכות לאישור מרשות המסים. כדאי לזכור כי ההחלטה היא סופית, ולא ניתן לשנותה לאחר קבלת האישור.
ניתן לבצע קיבוע גם במועד מאוחר יותר אחרי הפרישה
קיבוע הזכויות מתבצע לרוב בסמוך לגיל הפרישה, אך חשוב לדעת כי ניתן לבצעו גם במועד מאוחר יותר, בתנאים מסוימים. עם זאת, מומלץ שלא לדחות את ההחלטה, כדי להבטיח ניצול מיטבי של הפטורים המגיעים לפורש. למרות היתרונות הברורים של קיבוע הזכויות, חשוב להבין שההחלטה היא סופית ולא ניתנת לשינוי. לכן יש לשקול את כל השיקולים לפני הגשת הבקשה, ולהתייעץ עם רואה חשבון לפני קבלת ההחלטה.
- לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
- הלוואות בין פרטיים: האם המודל שביקש לאתגר את המערכת הפיננסית עדיין רלוונטי?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- קרן השתלמות או קופת גמל להשקעה: איך בוחרים ומה ההבדלים?
כשבוחנים את קיבוע הזכויות, חשוב להביא בחשבון כמה שיקולים חשובים. ראשית, גובה הפנסיה הצפוי: ככל שקצבת הפנסיה החודשית גבוהה יותר, כך גדל הפוטנציאל לחיסכון במס באמצעות קיבוע הזכויות. שנית, הוצאות מחיה צפויות: פנסיונר שצפוי להוצאות גבוהות במהלך השנים הראשונות לפרישה, עשוי להעדיף ניצול של הפטור על היוון קצבה (משיכה חד-פעמית של סכום כסף) על פני הפטור על הקצבה החודשית.
כמו כן, צריך להביא בחשבון את מצבו הבריאותי והמשפחתי של הפורש. כך לדוגמה, אם יש ילדים או בני זוג שתלויים בפורש, כדאי לשקול את האפשרות לשמור על חלק מהכספים למטרות ירושה או תמיכה עתידית.
קיבוע זכויות הוא החלטה אישית התלויה במגוון רחב של גורמים. בעוד שהפטור ממס הוא יתרון משמעותי עבור רוב הפנסיונרים, יש מקרים שבהם ייתכן שקיבוע הזכויות אינו הצעד הנכון. כך לדוגמה, פנסיונרים בעלי הון רב או הכנסות נוספות עשויים לגלות שהפטור אינו משמעותי עבורם, והם יבחרו באסטרטגיות אחרות לניהול הפנסיה.
קיבוע זכויות לפנסיה הוא החלטה חשובה ומשמעותית שיש לה השלכות לטווח הארוך. מדובר בתהליך המאפשר ליהנות מפטור ממס הכנסה על חלק מקצבת הפנסיה החודשית, מה שיכול להקל על ההתמודדות הכלכלית לאחר הפרישה. עם זאת, ההחלטה אם לבצע קיבוע זכויות או לא, תלויה במצבו הפיננסי והאישי של כל פורש, ויש לקבלה בהינתן מכלול השיקולים.
- 4.מירו 03/09/2024 10:25הגב לתגובה זומאיזה גיל ניתן לבצע קיבוע זכויות מגיל 60 או רק בגיל 67 לגבר?
- 3.הפטור נכון לשנת 2024 הוא 4,903 שח לחודש ולא כפי שצויין (ל"ת)יועץ פרישה מוסמך 03/09/2024 07:12הגב לתגובה זו
- 2.יפתח 03/09/2024 07:03הגב לתגובה זולא ברור מהכתבה מה החסרונות של קיבוע זכויית כי אחרת זה היה צריך להיות תהליך אוטומטי שכל אחד זכאי לו ללא הגשת בקשה
- 1.איך הפטור 75,000 שנתי אם מגיע עד 4,700 חודשי? (ל"ת)צרי 02/09/2024 14:28הגב לתגובה זו

האם "הלוואה לכל מטרה" היא גלגל הצלה או הדרך המהירה לאבד את הבית?
בנק ישראל מקבע את ההקלות במינוף הנכס, והישראלים נוהרים להלוואות על חשבון הבית כדי לשרוד את יוקר המחיה. האם מדובר בפתרון רציונלי לחובות יקרים, או בסיכון לנכס היקר ביותר שלנו?
במציאות שבה האינפלציה דוהרת, יוקר המחיה מרקיע שחקים והריביות בכרטיסי האשראי נוסקות לשיאים חדשים, משקי הבית בישראל כבר מזמן "מנזילים" את הקירות שלהם כדי לשרוד את החודש, מאחדים חובות יקרים לתוך המשכנתא ומחפשים אוויר לנשימה. אך מאחורי ההחזרים המפתים, מסתתרת מציאות מורכבת של מינוף יתר וסיכון גובר לנכס היקר ביותר של המשפחה הישראלית.
המתמטיקה של השעבוד: 7% מול 16%
מתחילת 2022 ועד מחצית 2025, תיק ההלוואות לכל מטרה בשעבוד נכס עלה ב-33% והגיע ל-34 מיליארד שקל. ההודעה האחרונה מאותתת לציבור שהכלי הזה לגיטימי, לא זמני בלבד. בפועל, הציבור כבר מאמץ את האופציה. מתחילת 2025 נטלו משקי בית הלוואות משלימות מגובות דירה, המסווגות כהלוואות שלא למטרת מגורים, בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל.
בנובמבר 2025 לבדו נלקחו הלוואות כאלה ב-622 מיליון שקל, עלייה של כ-15% לעומת נובמבר 2024. קצב הנטילה הזה משקף שינוי בהתנהגות הפיננסית, בעיקר בקרב משפחות עם נכסים קיימים שמחפשות נזילות. בספטמבר 2025, למשל, היקף המשכנתאות הכולל חצה 64 מיליארד שקל, עם עלייה של 16.4% מתחילת השנה, וחלק ניכר מזה כולל הלוואות משלימות. הסיבה העיקרית היא עלות הכסף.
הלוואה לכל מטרה מגובה בדירת מגורים ניתנת כיום בריבית ממוצעת של כ-7% במסלול לא צמוד למדד, בהתאם לריבית בנק ישראל שעומדת על 4.5% וריבית הפריים על 5.75% נכון לנובמבר 2025. זאת בהשוואה לאשראי צרכני דרך חברות כרטיסי אשראי, שמגיע לריביות של 15%-16% ואף יותר. הפער הזה הופך את השעבוד לרציונלי עבור רבים, במיוחד בתקופה של יוקר מחיה גבוה ומחירי דירות שירדו מעט בסוף 2025. לדוגמה, משפחה עם הכנסה פנויה של 20 אלף שקל יכולה להחזיר עד 8,000 שקל חודשית על כלל ההלוואות, מה שמאפשר פריסה נוחה יותר מאשר הלוואה צרכנית קצרת טווח.
- מתנה או הלוואה? הכרעה במאבק בין החמות לכלה
- הלוואה פרטית או חוץ־בנקאית: כל מה שצריך לדעת לפני שמחליטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם לבנקים יש אינטרס מובהק. נכס נדל"ני מספק בטוחה חזקה, שמפחיתה סיכונים ומאפשרת ריביות נמוכות יותר, פריסה ארוכה עד 30 שנה והקטנת הפרשות להפסדי אשראי. בסקר קציני אשראי של בנק ישראל לרבעון השני של 2025, נרשמה התמתנות בביקוש לאשראי לדיור, אך צפי לגידול מסוים באשראי צרכני, מה שמעיד על מעבר להלוואות מגובות נכס. עבור הלווים, זה אומר החזר חודשי נמוך יותר, למשל, הלוואה של 200 אלף שקל בריבית 7% ל-15 שנה תעלה כ-1,800 שקל לחודש, לעומת 2,500 שקל באשראי צרכני בריבית 15% ל-5 שנים.

הלוואות בין פרטיים: האם המודל שביקש לאתגר את המערכת הפיננסית עדיין רלוונטי?
הלוואות חברתיות התחילו כהבטחה הגדולה של הכלכלה השיתופית, שרדו מגפה עולמית ומתמודדות עם סביבת ריבית מאתגרת. כיצד עובד המנגנון שהופך כל אזרח למלווה, ומהן האותיות הקטנות שהמשקיעים חייבים להכיר?
איך זה עובד בפועל?
הלוואה חברתית היא יציר טכנולוגי מורכב. הפלטפורמה (למשל טריא, BTB או בלנדר) מתפקדת כצומת המחברת בין אלפי מלווים לאלפי לווים, תוך שימוש במערכת חיתום המבוססת על בנקאות פתוחה.
החיתום הדיגיטלי: בניגוד לבנקאי שבוחן תלושי שכר, הפלטפורמה מקבלת גישה (בהסכמה) לנתוני חשבון הבנק המלאים של הלווה ב-180 הימים האחרונים. אלגוריתמים של AI מנתחים דפוסי התנהגות - האם הלווה נוטה לחרוג מהמסגרת? האם יש לו הוצאות הימורים? האם ההכנסה שלו יציבה? הדירוג נקבע בתוך שניות.
מנגנון הפיזור המולטי-לטרלי: השקעה של 100,000 ש"ח לא הולכת ללווה אחד, אלא נחתכת לאלפי "שברים". המערכות כיום יודעות לבצע פיזור אופטימלי לא רק בין אנשים, אלא בין מגזרים (עצמאים, שכירים, משכנתאות) כדי למנוע חשיפה לענף שעלול להיפגע, כמו ענף הבנייה או המסחר.
- משקיעי לוזון נדל"ן יצביעו במאי על מיזוג טריא לפי 320 מ' ש'
- הבורסה השיקה מערכת חדשה למסחר בקרנות השקעה וקרנות גידור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית דריבית האוטומטית: הכוח הגדול של המודל הוא במיחזור הכספים. כל שקל של קרן או ריבית שחוזר מהלווה מוזרם מיד להלוואה חדשה, מה שיוצר אפקט של ריבית דריבית ללא שחיקה בגלל עמלות קנייה ומכירה כמו בשוק ההון.
