קרנות הפנסיה גובות דמי ניהול גבוהים מהפנסיונרים - זה עשוי להשתנות
דמי הניהול על החסכונות הפנסיונים משתנים כאשר אתם עוברים לסטטוס של פנסיונרים. מה זה משתנים? לרוב עולים. אתם כבר לא תחת מעטפת של מקום עבודה מאורגן, גם הניידות שלכם מפנסיה לפנסיה כמעט ולא אפשרית ולכן גופי החיסכון מרשים לעצמם לעלות לכם את דמי הניהול. זה כנראה עומד להשתנות. משרד האוצר פרסם טיוטת תקנות במטרתה לקבוע דמי ניהול מקסימליים של 0.3% מהצבירה לפנסיונרים. התקרה הזו היא גם התקרה בקרנות פנסיית ברירת המחדל. הטיוטא הועברה לעיון הציבור ולקבלת הערות, כך שהמרחק ממנה וליישום בפועל עוד ארוך, אבל זה צעד בכיוון הנכון.
רוב הפנסיונים בארץ שחסכו דרך קרנות הפנסיה החדשות, משלמים דמי ניהול 0.5% על הצבירה - כפול מדמי הניהול של החוסכים לפנסיה שאינם פנסיונרים.
- 2.תום 08/12/2020 11:48הגב לתגובה זושהרסה לכל החוסכים את הפנסיה ומדללת אותו עם עמלות ודמי ניהול
- 1.שמעון 07/12/2020 23:55הגב לתגובה זוקרנות הפנסיה הןתיקות - במקרה שלי מבטחים ערכו ביציאה לפנסיה חישוב שגוי לרעת המבוטח בשקלים רבים במטרה להקטין את התשלום החודשי. כאשר התלוננתי על כך אמרו כי אם יעשו חישוב נכון הדבר יפגע ב "איזון האקטוארי" שלהן........ איך מסבירים את זה לעובד שמדי חודש בחודשו ניכו משכרו את המס המכסימלי ?
- blond101209 10/12/2020 12:40הגב לתגובה זוסרבו להראות את דפי החישוב,הראו רק את הנוסחה. 3 שנים לא קיבלתי פנסיה סירבתי לחתום. היות והגמלה צמודה למדד המעסיק גילם את ההפרש. זה קרן פנסיה של עושקים אין שם שום שקיפות. אם היה לי ברירה לא הייתי מבטח את עצמי בקן צרעות הזה. רק לחשוב שהעובדים שם הם עובדי משרד האוצר?
לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
