כסף ישראלי שקלים חדשים מטבע אג"ח
צילום: Istock

שיא גיוסים של 2.6 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות המסורתיות ביולי

לפי הערכות כלכלני מיטב דש מדובר בגיוסים של כ-3.62 מיליארד בתעשייה כולה בחודש החולף. למרות היחלשות הדולר מול השקל, עיקר הגיוסים בקרנות הכספיות - בקרנות הדולריות. מה עשו הקטגוריות השונות והיכן נמשכו הפדיונות?

מורן ישעיהו |

תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת את חודש יולי עם שיא גיוסים של כ-2.64 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות, ובסך הכל מדובר בגיוסים של כ-3.62 מיליארד לתעשייה כולה. כך לפי הערכות כלכלני מיטב דש. זאת ברקע למגמה חיובית בשוקי המניות ובעליות שערים באיגרות החוב הקונצרניות בישראל. 

המשקיעים חוזרים לקרנות הנאמנות: הראל וקסם הובילו את הגיוסים ביולי, מי פיספסו?

נתוני הגיוסים בקרנות המסורתיות מבטאים גיוס של כ-1.21 מיליארד שקל בקרנות האקטיביות המנוהלות וגיוס בסכום של כ-1.43 מיליארד שקל לקרנות הפאסיביות: כ-990 מיליון בקרנות המחקות וכ-440 מיליון בקרנות הסל. הקרנות הכספיות גייסו כ-985 מיליון שקל - למרות היחלשות הדולר מול השקל, עיקר הגיוס של כ-680 מיליון נרשם דווקא בקרנות הכספיות הדולריות כאשר הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-300 מיליון.

נכון ליום חמישי האחרון, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על 336 מיליארד שקל: 207.9 מיליארד שקל ב​תעשייה האקטיבית, מהם 180.4 מיליארד בקרנות מסורתיות ו-27.5 מיליארד בקרנות כספיות. בתעשייה בפאסיבית מדובר בסכום של 128.1 מיליארד שקל, מהם 93.3 מיליארד בקרנות סל ו-34.8 בקרנות מחקות.

מה עשו הקטגוריות השונות?

ברמת התעשייה האקטיבית, קרנות אג"ח כללי עומדות בראש טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות עם גיוס של כ-890 מיליון שקל. קרנות אג"ח מדינה מסכמות את יולי עם גיוס של כ-475 מיליון שקל. כמו כן, קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות מכפילות את הקצב הגיוסים מהחודש הקודם לסכום של כ-310 מיליון שקל. 

מנגד, הקרנות האג"חיות השקליות פדו ביולי כ-110 מיליון שקל. פדיונות נרשמו גם בקרב קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, ולמרות המגמה החיובית בשווקים החודש, הן אף עולות בקצב הפדיונות, לסכום של כ-105 מיליון שקל. קרנות אג"ח חו"ל סיימו את חודש יולי עם פדיונות של כ-190 מיליון שקל.

בהסתכלות על הגיוסים מאז תחילת השנה, קרנות אג"ח מדינה הן המובילות את טבלת הקרנות האקטיביות עם גיוסים בסכום של כ-1.6 מיליארד שקל. קרנות אג"ח כללי רשמו גיוסים בסכום הנאמד ב-1.22 מיליארד וקרנות אג"ח קונצרני גייסו כ-470 מיליון. לעומת זאת, הקרנות השקליות רשמו פדיון של כ-1.45 מיליארד שקל מתחילת השנה, הקרנות המנייתיות פדו כ-1.045 מיליארד וקרנות אג"ח חו"ל פדו כמעט 600 מיליון.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

ברמת התעשייה הפסיבית, הקרנות המתמחות במניות - הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו, סיימו את חודש יולי בגיוסים של כ-680 מיליון שקל. הקרנות המחקות רשמו גיוסים של כ-535 מיליון שקל בעוד קרנות הסל סיכמו את החודש בגיוסים של כ-145 מיליון שקל.

קרנות אג"ח מדינה ממשיכות להציג גיוס חיובי גם החודש עם סכום הנאמד ב-50 מיליון שקל. קרנות אג"ח כללי עולות בקצב הגיוסים לסכום של כ-25 מיליון וקרנות אג"ח חברות ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה, ועולות גם הן בקצב הגיוסים לסכום של כ-750 מיליון שקל (מחקות + קרנות סל). 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.