יצחק תשובה
צילום: אלבטרוס, בוצ'צ'ו

דלק מחפשת הגנה מכוח עליון; סיטיבנק צריכה להגיב עד מחר

בית המשפט המחוזי בתל אביב הוציא צו ביניים, האוסר על הבנק למכור את יחידות השותפות, כשלטענת דלק המכירה נעשית מחוסר תום לב. עם טיעון הכוח העליון, תשובה ינסה לדחות את הסדר החוב
ארז ליבנה | (27)

ברבור שחור. אירוע קולוסאלי. משבר עמוק. אין "סופרלטיב" שלא הוענק למשבר הקורונה. עכשיו, כבר יש מי שמכנים זאת כוח עליון. דלק קבוצה 2.34% ליתר דיוק. יצחק תשובה, מי שמחזיק בשני המאגרים הגדולים ביותר שהתגלו בים התיכון בעשרות שנים האחרונות, ביקש - וקיבל - אישור לצו מניעה נגד סיטיבנק, שרוצה לפרוע את החוב אליה, על בסיס העובדה שמדובר בכוח עליון.

 

לפי הדיווח של דלק, לאור הירידה שחלה בשער היחידות של דלק קידוחים המשועבדות להבטחת החוב לסיטיבנק, קמה עילה להעמדת החוב לפירעון מיידי. בפועל המשמעות שהשווי נחתך מ-150 מיליון דולר ל-57 מיליון דולר. במוצ"ש האחרון, הבנק הריח את הסדר החוב המתקרב ודרש לפרוע את מלוא החוב. 

כאמור תשובה פנה לבית המשפט, שהורה היום לסיטיבנק להקפיא את מכירת 12% היחידות ההשותפות שקיבל קבטוחה להלוואה. בית המשפט נתן לסיטיבנק אפשרות להגיב עד מחר. 

"היום בבוקר פנתה דלק אנרגיה לבית המשפט המחוזי בבקשה לקבלת צו מניעה זמני כנגד הבנק הזר שימנע ממנו מלממש את היחידות וזאת בין השאר מהטעם שלאור המשבר העמוק בשווקים שנגרם בשל אירועי הקורונה, אשר מהווה בבחינת 'כוח עליון'", נכתב בהודעה מטעם דלק.

"לטענת דלק אנרגיה, הדרישה למימוש היחידות בעת הזו אינה סבירה ואינה עומדת בדרישות תום הלב, להם כפוף סיטיבנק. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את בקשת החברה והוציא צו ארעי כנגד הבנק הזר שתוקפו עד החלטה אחרת", כתבו בדלק. 

תיתכן דחייה של הסדר החוב

אז האם טיעון הכוח העליון יכול להביא את דחיית הסדר החוב? עו"ד עופר שפירא, הנאמן של דורי בנייה ופקר ברזל, ובעל 28 שנות ותק במקצוע הקשה והטעון הזה, אומר שבהחלט כן.

"צריך לעשות הבחנה בין עסקים שההשפעה עליהם היא השפעה מהמשבר הנוכחי וכשהוא יחלוף וירגע הם יוכלו לחזור שגרה - לבין אלה שהיו מתרסקות בלי קשר", אומר שפירא. 

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

במקרה של דלק, הוא חושב שהיא נפגעה מהמשבר, למרות שלפניו נראה היה כי מדובר בעסק יציב בסך הכול. "זה לא מצדיק פעולות קולוסאליות. חלק משמעותי של חברות שסופגות אש שלא תאומן מהמשבר הנוכחי. לא צריכה להיות הגעה לעולם המשפט, אלא יותר להפיתר כהבנה עסקית בין הצדדים. אני ממש לא בטוח שכל דבר מצדיק עניין משפטי", הוסיף.

כלומר, טיעון הכוח העליון יחייב את הצדדים להגיע להבנות, מאחר ומדובר באירוע אקסוגני. לא בכישלון ניהולי מתמשך. השאלה אילו סנטימנטים יהיו לסקטורים הנפט והגז לאחר המשבר היא שאלה חיונית בפני עצמה. בכל אופן, כרגע הנפט (ברנט) צונח ב-12% מתחת לרמה של 30 דולר לחבית.

"לתשובה יש בור של מיליארד שקל"

מנגד, לירן לובלין, האנליסט הבכיר של בית ההשקעות IBI, העוקב אחר דלק, אומר שכרגע, אין מנוס מהסדר חוב. "יש הלוואה שנלקחה, שועבדו כנגדה מניות. השווי של הבטוחה ירד אז היו צריכים לשעבד עוד מניות. כשלא היה מה לשעבד, אז זה בנקים אמריקאים. אין להם רחמים. הם רואים שזה הולך למצב של הקפאת הליכים - אז הם רוצים את הכסף", אומר לובלין.

"לוקחים לו נכס שהיה שווה 150 מיליון דולר ומוכרים אותו ב-57 מיליון דולר. אז אני מבין גם אותו. השוק מתמחר לתשובה הסדר חוב. המספרים שהוא פרסם לא נראים ריאליים. גם אצל אלשטיין ואי.די.בי. יש את אותה הבעיה", מוסיף לובלין. 

"השוק לא מחכה אם סקטור כזה או אחר יתקן, או אם יש פה עניין משפטי. קודם כל יעצרו הכול ויגידו בואו נחלק את העוגה ממה שנשאר. התזרים שהוא הציג נראה לא ריאלי, אני לא רואה איך הוא מביא מיליארד שקל מאיגוח של כריש תנין ולוויתן כשהמסחר בתמלוגים עומד על 17.5%, אין מצב שהוא מאג"ח ב-20%. אז הנה כבר בור של מיליארד שקל בתזרים. 

"הוא מדבר על דיבידנדים מדלק קידוחים, האג"ח נסחר ב-24% תשואה, אני לא רואה בעלי האג"ח נותנים לחלק דיבידנדים. נוצר מצב של אין ברירה, כי התזרים לא מאפשר את זה. יכולים לטעון שהנכסים שווים את החוב אבל תזרימית אין לו איך להביא את הכסף. גם המימושים שהוא עושה עכשיו זה טיפה בים", סיכם.

תגובות לכתבה(27):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 21.
    דון קישוט 31/03/2020 18:12
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לסיטיבנק שאצלו אין חברים אלא עסקים, לא עמדת בהתחייבויות, שלם, תשובה לא סופר את המשקיעים ואין לו שום בעיה לעוד תספורת על חשבונם, אז למה לוותר לו שוב? שיכניס את היד לכיס שמלא מרווחים ויכסה את חובותיו, ועדיף שהפעם מישהו יעצור את הנוכל הזה,
  • 20.
    אנונימי 27/03/2020 17:28
    הגב לתגובה זו
    האיש נוכל , פשט את העור לציבור בפרשת בלק נדלן מאחל לו שיפשוט את הרגל , חלאה
  • 19.
    ביביהו 27/03/2020 08:11
    הגב לתגובה זו
    מקווה שלא ייזכה לשום הגנה לא מכוח עליון ולא משום כוח אחר
  • 18.
    כוח עליון לא ייטיב עם עושק קשישים אלמנות וצעירים. (ל"ת)
    חיים 23/03/2020 21:41
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    לא ברור איך סיטי מוכרת נכס שלא בבעלותה היא יכולה ל 22/03/2020 00:10
    הגב לתגובה זו
    לא ברור איך סיטי מוכרת נכס שלא בבעלותה היא יכולה למכור את ההלוואה אבל לא את יחידות ההשתתפות כיוון שהם לא בבעלותה עד למימוש הבטוחה דבר שבית המשפט עצר . המידע לא עובר בדיקה סינון או כל דבר אחר פשוט מתפרסם תקשורת חאפלאפ
  • טובה 22/03/2020 17:22
    הגב לתגובה זו
    יש הסכמים שבהם לא צריכים לעשות כינוס. זה מוסדר מראש. ברור?
  • 16.
    השלב הבא 18/03/2020 18:02
    הגב לתגובה זו
    דוח רבעון רביעי לשנת 2019. "שחקנים" מתוחכמים שחזו את כל המהלכים עבדו על כל עמך הפשוטים שברחו בבהלה, עכשיו מתחילים להרוויח בגדול מי שאספו במחירי רצפה. חבל שזה ככה
  • 15.
    דירה=קורת גג 17/03/2020 18:52
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 14.
    יהל:)זו אמת מהיום 17/03/2020 13:14
    הגב לתגובה זו
    סומך על תשובה קבוצת דלק שילמו היום !מלוא 25% קרן וריבית 2.3% אג"ח י"ג למחזיקי האג"ח ....כל הכבוד!!! גידור 64$ לחבית חשוב מאוד כל הכבוד!!!!
  • 13.
    אאא 17/03/2020 12:13
    הגב לתגובה זו
    ממש לא. קריסת מחירי הנפט הם רובם תוצאה של מלחמת מחירים בין סעודיה ורוסיה. לא לדאוג כי סביר להניח שביבי יחלץ לעזרתו על חשבון עם ישראל.
  • 12.
    האם לתשובה יש דפוס קבוע של תספורת .....למשקיעים ? (ל"ת)
    חיים 17/03/2020 10:00
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    הספר מניוג'רזי חייב להסתלק מהגז הישראלי (ל"ת)
    סמי 17/03/2020 07:53
    הגב לתגובה זו
  • כפוי טובה 17/03/2020 18:38
    הגב לתגובה זו
    קודח, הגז היה נשאר קבור, ואתה ושכמותך הכפויי טובה היו ממשיכים לנשום רעל ולשלם יקר על החשמל ומוצרים מגזרים מבקש, אדם. פשוט להתבייש בשכמותך.
  • ירון 22/03/2020 17:25
    בשביל לקדוח צריך הלוואה. בשביל הלוואה צריך הסכם עם מדינת ישראל על רכישת גז במחיר גבוה, כפול ממחיר השוק. זה מתווה הגז. אז ממשיכים לקנות ממנו גז. רק שהוא מינף והמשיך לקנות במקומות אחרים כמו הים הצפוני. פעם אחת שלא יהיה הסדר. שהנושים ייקחו החברה.
  • 10.
    דב 17/03/2020 07:18
    הגב לתגובה זו
    ירידות מחירי הדלק והגז בידי ערב הסעודית ורוסיה, זה כוח עליון ? נראה לי יותר כניצול הזדמנות לשלוט בשוק. תשובה כשאר התייקונים בעבר, נופל זו פעם שנייה. הבנקים נתנו הגבלות ללא גבול, הציבור שוב ישלם.
  • 9.
    המספר את הספר פטור (ל"ת)
    פוגי 17/03/2020 03:06
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    צדק פואטי 17/03/2020 00:41
    הגב לתגובה זו
    חחחחחהה. חזירים סופם על השולחן. אולי עכשיו תשובה יאכל רק עם סכין אחת ומזלג.
  • 7.
    YL 16/03/2020 23:06
    הגב לתגובה זו
    כבוד השופט אורנשטיין חייב לשאול את תשובה *מדוע מגיעה לו הגנה כאשר הוא עשה מעשה זימרי לבנק דיסקונט ש רכישת דלק שהה צעיר
  • 6.
    ירושלמי 16/03/2020 21:15
    הגב לתגובה זו
    ונרים כוס ומברך שהחיינו כשתיפול! ושיאשר לך רק לתרופות אמן!!!
  • 5.
    לעצור אותו 16/03/2020 21:04
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן שיתן את הדין על המינופים שהוא לוקח על חשבונינו, גם כך הוא עשק את המדינה עם הגז, שישלם את חובות החברות שבשליטתו.
  • 4.
    גל 16/03/2020 17:56
    הגב לתגובה זו
    מאגרי הגז עם חוזים ארוכי טווח, הכוללים מחיר רצפה שלא ניתן לרדת ממנו, והחוזה בערבות ממשלת ארה"ב (אם הירדנים או המצרים יפרו חוזה אז האמריקאים מטילים עליהם סנקציות כספיות, ולכן אין סכנה שהם יפרו חוזה!)
  • אאא 17/03/2020 12:18
    הגב לתגובה זו
    גיבוב של שטויות.
  • 3.
    יהל 16/03/2020 17:18
    הגב לתגובה זו
    סומך על תשובה וקבוצת דלק..גידור 64$ לחבית חשוב מאוד..כל הכבוד :)
  • YL 25/03/2020 15:11
    הגב לתגובה זו
    כך אלו שחתמו ל תשובה על גידור יכולים לעשות אותו דבר ו יכולים להגיד לו ***תשתה לבד את כל הנפט**
  • אתה מאמין להם? (ל"ת)
    U 16/03/2020 19:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דלק..בושה שאין להם 52 מיליון דולר (ל"ת)
    חליק 16/03/2020 16:26
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    קש 16/03/2020 16:16
    הגב לתגובה זו
    בגרין ובדלק נדל"ן הוא שאב לציבור את הכסף והמפקח לא התנגד כי כולם מושחתים והציבור הוא הכבש
יוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטליוסי אבו מנכ"ל ניו מד כנס התשתיות של ביזפורטל

מחיר הגז למצרים - 35% מעל המחיר לשוק המקומי; האם זה מספיק? על הפספוס של שותפויות הגז

האם תהיה היום חגיגה במניות הגז? (כנראה שלא), מה המצרים עושים בגז הישראלי? (חלקו נמכר ברווח לאירופה) - על הפוליטיקה של הגז

רן קידר |
נושאים בכתבה שותפויות הגז

עסקה גדולה אושרה אתמול - שותפויות הגז יספקו למצרים גז בהיקף של 112 מיליארד שקל. העסקה נחתמה כבר באוגוסט וחיכתה לאישור הממשלה שהגיע אתמול. השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, ימכרו לחברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. היקף העסקה - 130 BCM.

מה המחיר בעסקה? ומה הכמות הזאת מבטאת? ראשית יש חששות שהגז לא יספיק לישראל מעבר ל-10 שנים. זה לא נכון. משרד האנרגיה מאזן בין הצרכים המקומיים לבין הרצון של השותפויות למכור לייצוא כמה שיותר מהר כדי להיפגש עם תזרימים מהירים. צריך גם לזכור שאף אחד לא יודע איך יראה שוק האנרגיה עוד 30 שנה והאנרגיה המתחדשת צפויה להוות נתח מאוד משמעותי ממנו. אם עכשיו מקבלים מחיר טוב שזורם גם לציבור (תמלוגים, מס ששינסקי ועוד), אז אין כאן שאלה כלכלית אמיתית - חוץ מחרדה לא רציונלית שלישראל לא יהיה מקורות אנרגיה בעתיד. 

הסתדרנו בלי גז. צפוי שיהיה גז לעוד עשרות שנים, אבל גם אם לא - תהיה לנו אנרגיה. ישראל תספק לעצמה מקורות אנרגיה מהשמש ומהרוח וזה יילך ויגדל. וזה יהיה תמיד  השמש והרוח תמיד כאן. אבל המתנגדים לעסקה חוששים שהממשלה מפקירה את הדורות הבאים. זה לא נכון.

דמיינו שסבא מחליט שלא להוריש לילדיו דירות אלא מזומנים. הוא סבור שכדאי למכור את הדירות שברשותו כי המחירים ירדו. זו החלטה עסקית-כלכלית ואין לה קשר לשאלה - איפה יגורו הילדים? שיקנו דירות מהכסף שיוריש להם. גם כאן - מקבלים כסף במקום גז. איך והאם תהיה אנרגיה בעתיד? אף אחד לא יודע מה יהיה בעוד 30 שנה, אבל יש עכשיו כסף ביד - זה עדיף מאולי גז עוד 30 שנה. 

 זה עדיף בעיני השותפויות וגם בעיני המדינה. למרות ההתנגדות זו עסקה חשובה ויש לה גם רווחים פוליטיים. למעשה, זו דווקא עסקה ששותפויות הגז צריכות להתלונן עלייה - הם היו אולי יכולים להרוויח יותר. 

קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.