טסלה
צילום: Istock

טסלה מתחמשת; תבנה בית זיקוק לליתיום על רקע המחסור בסוללות

הקרב על הליתיום - יצרניות הרכב הגדולות רואות את הנולד ומנסות ״להבטיח״ לעצמן אספקה קבועה ויציבה של חומר הליתיום המייצר את סוללות הרכבים החשמליים, החלק החשוב ביותר ברכב החשמלי
עומר רוסו | (1)

טסלה  TESLA INC שוקלת להקים בית זיקוק לליתיום בטקסס. נראה שהיא מחפשת להבטיח אספקה ​​של הרכיב החשוב ביותר ברכב החשמלי, סוללות. זאת על רקע הביקוש הגדול וההשתלטות  אט אט של רכבים חשמליים על שוק הרכבים בארה״ב. ההחלטה האם לעשות את המהלך בעיקר תלויה בהקלות במס רכוש מקומי, שתקל על טסלה.

לפני כחודש, ענקית הרכב טויוטה  TOYOTA MOTOR CORP החליטה להקים ולהשקיע 2.5 מיליארד דולר במפעל אמריקאי שייצר סוללות לרכבים חשמליים היברידיים. התחלת הייצור של סוללות במפעל זה מטעם טויוטה אמור להתחיל בשנת 2025, כאשר החברה מצהירה כי סך ההשקעה במפעל יסתכם ב-3.8 מיליארד דולר. 

נראה שהתחרות על הסוללות ממשיכה לגבור. מנכ"ל טסלה, אילון מאסק כבר אמר בעבר שייתכן שטסלה תצטרך להיכנס ישירות לתעשיית הכרייה והזיקוק  של הליתיום, כיוון שהעלויות של רכישה ממקור חיצוני עולות לאורך זמן על רקע הביקוש, וכעת, נראה שהיא תעדיף לעשות זאת בעצמה. מאסק התבטא גם בעבר לגבי אותה תחרות בין ענקיות הרכב על הסוללות. "אתה לא יכול להפסיד בתחום הזה, זה מכונה להדפסת כסף". בנוסף, החלטה כזאת עשוייה ״להבטיח״ אספקה ​​קבועה ויציבה של סוללות לטסלה.

אם תאושר ותצא לפועל, הבנייה עשויה להתחיל ברבעון הרביעי של 2022 ותגיע לייצור מסחרי עד סוף 2024, לפני טויוטה שהוזכרה מעלה. במסגרת התוכנית, טסלה תשלח את המוצר הסופי מבית הזיקוק באמצעות משאיות לאתרי ייצור סוללות שונים של טסלה.

מחירי הליתיום זינקו השנה בשל הביקוש הגואה ממגזר הרכב. סין היא יצרנית הליתיום הגדולה בעולם. "יצרניות הרכב מנסות להבטיח שליטה על אספקת הליתיום, תוך גידור לכל מצב גיאופוליטי שעלול להיווצר בעתיד שבו האספקה ​​תופרע", אמר ארפיט אגרוול, מנהל בחברת ההון סיכון Blume Ventures.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חחחח אז ירוקים יהפכו לכתומים הלך המיתוג שלום לכלכלה (ל"ת)
    יניב ירקת 11/09/2022 15:37
    הגב לתגובה זו
הפלאג אין הזולה בישראל BYD Atto2 DM-i. צילום יצרן.הפלאג אין הזולה בישראל BYD Atto2 DM-i. צילום יצרן.

הפלאג אין הזולה בישראל - BYD Atto2 DM-i

'שלמה מוטורס' יבואנית דגמי BYD לישראל השיקה את גירסת הפלאג אין ל Atto2 שוהשקה בישראל בשבוע שעבר. 

המחיר 150.0 אש"ח כולל הטבת השקה. 

יואב פולס |

בשבוע שעבר דיווחנו לכם על השקת ה BYD Atto2 החשמלי על ידי 'שלמה מוטורס'. נזכיר, ה BYD Atto2 הוא קרוסאובר בסגמנט B+ Suv, כלומר עדיין לא גדול כמו קרוסאובר בסגמנט C, אבל גם לא ממש קטן כמו קרוסאוברים בסגמנט B. כבר בדיווח בשבוע שעבר עידכנו כי בקרוב תושק ה BYD Atto2 בגירסת פלאג אין, והיא אכן הושקה הבוקר במתחם החדש של BYD בשורק.

ה BYD Atto2 DM-i היא כאמור גירסת פלאג אין של הקרוסאובר החדש של BYD והיא מצטרפת ל BYD Sealion 5 DM-i שהושקה בתחילת השנה, ול BYD SEAL U DM-i ובכך משלים 'משפחה' של קרוסאוברים בתצורת פלאג אין, יחד עם ה Seal5 המשפחתית בתצורת פלאג אין, לצד ליין הדגמים החשמליים המוכרים של החברה, החל מהדולפין סרף העירונית ועד הטאנג הגדול.

ה BYD Atto2 בגירסת הפלאג אין ארוך בשני ס"מ מאחיו החשמלי עם אורך כולל של 4.33 מטר, רוחב של 1.83 מטר וגובה של 1.675 מטר. בסיס הגלגלים 2.62 מטר.

הייחודיות של ה BYD Atto2 בגירסת הפלאג אין היא שמדובר כרגע ברכב הפלאג אין הזול בישראל. ל BYD Atto2 סוללה בקיבולת 18Kwh המאפשרת טווח חשמלי של עד 90 ק"מ, וטווח משולב של בנזין וחשמל של 1000 ק"מ בתקן WLTP.


BYD Atto2 DM-i. צילום יצרן


אוטובוסים (אמיר זלצברג)אוטובוסים (אמיר זלצברג)

נהגי התחבורה הציבורית נגד הפחתת הקנס על אי־תיקוף: "מהלך שיפגע בשכר ובשירות"

הצעת חוק להוזלת הקנס לנוסעים שלא מתקפים בנסיעות עירוניות מעוררת התנגדות חריפה בקרב הנהגים והמפעילות, שמזהירים מפני השלכות כלכליות על שכרם ועל איכות השירות

רן קידר |
נושאים בכתבה תחבורה ציבורית

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה ביוזמה חדשה להפחית את הקנס על אי־תיקוף כרטיס מ-100 שקל כיום ל-50 שקל בלבד בנסיעות עירוניות. השינוי נראה שולי לציבור הנוסעים, אך מעורר סערה גדולה בקרב נהגי האוטובוסים ומפעילות התחבורה הציבורית.

ההצעה הוגשה על ידי חברי הכנסת אברהם בצלאל (ש"ס), משה סולומון (הציונות הדתית) ומשה רוט (יהדות התורה), והיא מתמקדת בעיקר בנוסעים שמחזיקים כרטיס חופשי־חודשי או חופשי־יומי תקפים – אך שוכחים (או מתעצלים) לתקף אותם בכל עלייה לאוטובוס.

עלות של מאות מיליוני שקלים בשנה -  ואובדן נתוני אמת

במשרד התחבורה מעריכים שכ-15–20% מהנוסעים כלל אינם מתקפים את הכרטיס שלהם. התופעה הזו גורמת כבר היום לאובדן הכנסות שנתי מוערך של 400–500 מיליון שקל למפעילות.

אבל ההשלכות חורגות הרבה מעבר להפסד הכספי הישיר:

אי־תיקוף פוגע קשות בנתונים המדויקים שמשמשים את משרד התחבורה ואת המפעילות לתכנון קווים, תמרוץ מסלולים והקצאת תקציבים.

מערכת התגמול של המפעילות מבוססת (בין היתר) על מספר הנוסעים המתוקפים בכל קו - ככל שקו נראה עמוס יותר בנתונים, המפעילה מקבלת תשלום גבוה יותר מהמדינה.