"מניות הבנקים מעניינות; השוק בארה"ב לא בועתי"
אריאל מולדובן, סמנכ"ל השקעות בבית ההשקעות פסטרנק שהם; קרדיט: פסטרנק שהם
שוחחנו עם מולדובן על התחומים המעניינים שבית ההשקעות רואה בבורסה, על האופן שבו הם תופסים את שוק האג"ח בישראל וגם האם הם חושבים ששוק המניות בארה"ב מנופח.לבנקים יש עוד מקום לעלות, וגם - המאגר הגדול הבא של נאוויטס שעוד לא מגולם במחיר
"בהסתכלות קדימה, הבנקים עדיין מעניינים, למרות המהלך המאוד יפה", אומר מולדובן. "אני לא רואה אותם עולים בעוד 35% אבל הם מעניינים. יש תפיסה היסטורית שהם צריכים להיסחר בין 0.8-1.1 על ההון. אני חושב שזה היה נכון בעבר כשהם עשו תשואה חד ספרתית על ההון. אחרי ההתייעלות והשיפורים אני חושב שהתשואה המייצגת הרבה יותר גבוהה, באזור ה-13%. למרות שרוב הבנקים דיווחו לאחרונה על תשואות גבוהות יותר. האיום הכי גדול עליהם כרגע הוא הרגולטורי. יש גירעון והמדינה צריכה להגדיל את ההכנסות של המדינה וזה מאיים על הבנקים, אבל לראייתי המניות כבר מגלמות את הסיכון הזה". איך אתם רואים את חברות הנדל"ן? "הרבה חברות כבר עשו את המהלך שלהן בבורסה. במשרדים אנחנו לא נוגעים בגלל חוסר הוודאות, יש הרבה היצע באזור המרכז. הקניונים עם תוצאות ופעילות טובה, אבל אנחנו חושבים שגם הם עשו מהלך בדגש על החברות הגדולות. אנחנו לא מאמינים בנדל"ן למגורים, יש המון סיבות למה מחירי הדירות לפחות לא ירדו בחדות, כמו שיעורי הילודה למשל. המניות מגלמות את כל הטוב של השנים הקרובות בלי לקחת בחשבון שעלות הביצוע גם עלתה. זה לא שיחזרו כל הפועלים הפלסטינים ויכסו את הפער. מחירי המניות ביזמיות הגדולות לא מגלמות את זה". מניות התקשורת? "זה סיפור מעניין. כל השירותים עלו משמעותית בשנתיים-שלוש האחרונות, ודווקא בתקשורות לא היו עליות בין היתר בגלל התחרות. ישראל היא בין הזולות בעולם לג'יגה גלישה. היכולת של החברות האלה להעלות מחירים היא גדולה ואני חושב שהן יעשו את זה. כל שקל של העלאת מחיר יורד כמעט במלואו לשורה התחתונה. החברות האלה גם אחרי תקופה של השקעה מאסיבית, בעיקר בסיבים. רוב ההשקעה מאחוריהן ואנחנו צפויים לראות ירידה בהשקעות שם". ומה באשר למניות הנפט והגז? "האנרגיה המסורתית פה להישאר, יכול להיות שהחלק שלה בעוגה יקטן אבל העוגה כולה תגדל. יש כמה חברות נפט בודדות שכל אחת מהפעילות שלהן היא שונה. אנחנו חשופים הכי הרבה לנאוויטס נאוויטס פטר יהש 5.04% , שנסחרת אמנם בישראל אבל הפעילות בארה"ב. באמצע 2025 המאגר המרכזי, שננדואה, צריך להיכנס להנבה, זה Game Changer מבחינתה, ה-EBITDA תהיה מאוד גבוהה והיא תהיה בין החברות התזרימיות בבורסה. חלק מזה כבר מתומחר אבל יש עוד מאגר שנקרא סי ליון שצפוי להיפתח בהמשך. בחברות הגז בישראל הסיכון ירד בגלל הסרת האיום בצפון והוא ימשיך לרדת אם ההסדרה תחזיק מעמד". המניות של החברות שמחזיקות בתחנות קונבנציונליות כמו שו"ב אנרגיה ומשק אנרגיה (דליה) נפלו בגלל השימוע של רשות החשמל, איך אתם רואים אותן? "אנחנו כרגע בהמתנה במניות האלה, חוסר הוודאות שם מאוד גדול"."לא כל AA זו בהכרח קנייה, ולא כל BBB זו בהכרח מכירה"
"שוק האג"ח מאוד מעניין בעיקר בזכות נכס הבסיס שהוא האג"ח הממשלתי. אפשר לקבל בין 4%-4.5% תשואה, אלו תשואות שיכלנו רק לחלום עליהן לפני 3 שנים. אנחנו משקיעים בממשלתי ארוך וגם בקונצרני וצמוד במחמים קצרים. באגח קונצרני המרווחים קטנים גם בגלל הכסף הגדול של המוסדיים. זה גם היתרון שלנו, אנחנו לא מנהלים המון כספים בישראל ואנחנו יכולים לבחור גם סדרות קטנות יותר של מאות מיליונים ולא כאלה של מיליארדים. חברות גם ינצלו את המצב לגייס עוד. אפשר לבנות היום תיק אגח מאוזן עם ממשלתי שקלי ארוך וקונצרני קצר עם תשואות של 6%. לא חושב שזה יישאר לאורך זמן ואני פחות מתייחס גם לניחושים על הריבית", מסביר מולדובן. על איזה אג"ח קונצרני אתם מסתכלים? של איזה חברות? "אנחנו מסתכלים על כל החברות, כל חברה גם עוברת בחינה אצלינו. ברור שמסתכלים גם על הדירוגים אבל אנחנו גם מדרגים בעצמנו ונפגשים עם החברות. מטבע הדברים רוב החוב מדורג, אלה החברות הכי סחירות, אבל חשוב לשלב בתיקים איפה שאפשר גם אגח לא מדורגות, שחלקן לא מדורגות רק בגלל גודל הסדרה ובלי קשר לאיכות. לא כל AA זה בהכרח קנייה ולא בהכרח כל BBB זה בהכרח מכירה, דירוג זה רק נדבך אחד".
"השוק בארה"ב יקר, אבל הוא לא בועתי"
השוק בארה"ב ממשיך לעלות למרות החששות של חלק מהמשקיעים והאנליסטים, איך אתם רואים את המצב? "השוק יותר יקר מהממוצע ההיסטורי אבל לא לראייתנו הוא לא בועתי או מנותק. אנבידיה NVIDIA CORP אחרי מהלך מדהים ורואים את זה גם בהכנסות, אבל ברור שהסיכון עלה. אנחנו רואים את התגובה בשוק לדוחות של חברות כאשר עבור חלק מהחברות כבר לר מספיק רק לעקוף את הצפי, מצפים מהן להכות אותו. הציפיות יותר גבוהות וזה מעלה את הסיכון. הכלכלה האמריקאית במצב טוב, התרחיש האופטימי של הפד' לנחיתה רכה כנראה מתממש, הורדות הריבית אולי ידחו אבל הן יגיעו. עדיין הטכנולוגיה תמשיך לדחוף את המדדים קדימה. סקטור הפיננסים אולי יהנה מדה רגולציה בגלל טראמפ". איך אתם רואים את שוק האג"ח בארה"ב? "זה שוק מהיר והוא כבר הגיב לבחירת טראמפ בעליית תשואות. המהלכים של טראמפ של הורדת מסים יכולים להיות איפלציוניים אבל הוא גם מנסה לייעל את הממשל, קשה להחליט איזה וקטור יותר חזק". מניות האנרגיה הירוקה נפלו אחרי בחירתו של טראמפ, המהלך יימשך? "מי שיקבע את הטון כאן זה לא טראמפ אלא דווקא הנגיד. הפעילות הזו בחלקה הגדול היא מימונית ולכן לריבית השפעה גדולה יותר. צריך שכניסה לפרויקט תשתלם מימונית ולכן ראינו את החברות יורדת בחדות עם העלייה בריבית. לא בטוח שטראמפ יהיה אנטי אנרגיה, אבל הריבית היא פקטור יותר משמעותי". על איזה ישראליות בוול סרטיט אתם מסתכלים? "וויקס זו חברה שאנחנו מאוד אוהבים. חברות הסייבר מצוינות ומובילות. אחנו לא בוחנים חברה דווקא לפי איפה היא התאגדה, אלא לפי הפעילות".
- 8.קונסטנצה (ל"ת)הפוך גוטה הפוך 12/12/2024 16:02הגב לתגובה זו
- 7.לימור 11/12/2024 09:27הגב לתגובה זולפי דעתי מניית לאומי שנת 2025 תיהיה להיט וריווחית
- 6.גלי 11/12/2024 09:09הגב לתגובה זודעתי עתיד חיובי וריווחיות
- 5.הגיון 11/12/2024 07:55הגב לתגובה זואינדיקטור באפט ב209%, בשיא הדוט קום היה 140%. חוב משקי הבית גבוה ב-30% ביחס לשיא ב2008 לפני הקריסה. ה-GDP עולה רק בגלל עלייה בהוצאות תשלומי הבריאות ואינפלציה. אם זאת לא בועה, אז אין דבר כזה בועה.
- 4.אניי 11/12/2024 03:48הגב לתגובה זואז מה ההגדרה של בועה....
- 3.אז שיקנה בעצמו שוק רה"ב בכל הכסף. זה בועה אחו שלי (ל"ת)קלקלן בחיר 10/12/2024 22:26הגב לתגובה זו
- 2.אלי 10/12/2024 21:03הגב לתגובה זושימחקו את כל המניות בבורסה ורק הבנקים ימשיכו להיסחר
- 1.בחורצ'יק צעיר שמדבר מתוך אינטרס.השוק שם נפוח ומסוכן (ל"ת)שלמה 10/12/2024 19:58הגב לתגובה זו
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמשבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון
הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר
הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69% , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.
וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.
כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.
מי הם הלקוחות של מניף?
מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.
- מניף: הרווח הנקי ברבעון 42 מיליון שקל - התשואה על ההון: 30%
- מניף: הרווח ברבעון קפץ ב-25% ל-41.5 מ' שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.
