חיים כצמן מייסד ומנכל גי סיטי
צילום: גי סיטי

ג'י סיטי מממשת נכסים בארץ בכחצי מיליארד שקל

ג'י סיטי של חיים כצמן צפויה למכור למנורה מחצית מ-4 נכסים מרכזיים
צלי אהרון | (6)

ג'י סיטי, חברת הנדל"ן שבשליטת חיים כצמן תמכור לקבוצת מנורה מבטחים ביטוח ופנסיה (הכוללת את מנורה מבטחים ביטוח ומנורה מבטחים פנסיה וגמל) 50% מהזכויות שלה בארבעה נכסים בישראל. העסקה צפויה להניב לחברה תמורה ברוטו של כ-487 מיליון ש"ח. הנכסים נמכרים לפי שווי השוק שלהם וכפי שמוצג בספרים.

הנכסים שנכללים בעסקה כוללים את המרכזים המובילים של החברה: ג'י צמרת בתל אביב, ג'י מיקדו בתל אביב, ג'י כוכב הצפון וג'י סביון. מדובר בנכסים מסחריים אטרקטיביים ומרכזיים, שממוקמים באזורים עם פוטנציאל צמיחה גבוה. במסגרת העסקה, ג'י סיטי צפויה להמשיך את פעילותה השוטפת בנכסים בתמורה לדמי ניהול שוטפים.

המהלך מצטרף לשורת עסקות שביצעה החברה בשנים האחרונות כחלק מהאסטרטגיה שלה לממש את הפוטנציאל של נכסיה ולהתמקד בנכסים עם יכולת צמיחה גבוהה.

החלפת בטוחה לטובת אגרות החוב

ג'י סיטי הודיעה על כוונתה להחליף את הבטוחה על נכסים משועבדים לטובת מחזיקי אגרות החוב שלה. כלומר, החברה תעמיד ערבות בנקאית אוטונומית בלתי מותנית ובלתי חוזרת בסכום הנדרש לשחרור השעבוד על 50% מהזכויות בנכסים המשועבדים – ג'י כוכב הצפון וג'י סביון. ההחלפה תתבצע אם העסקה תצא לפועל, כך שלבסוף יישארו 50% מהזכויות בנכסים המשועבדים משועבדים לטובת מחזיקי אגרות החוב. אם עסקת המכר לא תצא אל הפועל, ההחלפה לא תתבצע, והבטוחות הקיימות יישארו כפי שהיו.

 

מנגנונים נוספים בהסכם

ההסכם עם מנורה כולל גם זכות הצעה ראשונית וזכות הצטרפות בהעברת זכויות לצד ג'. כלומר, אם אחד הצדדים ירצה למכור את זכויותיו בנכסים הנמכרים, הוא יציע קודם כל לצד השני את הזכויות ורק לאחר מכן יוכל לעביר אותם לצד שלישי,באותם התנאים כמובן.

בנוסף, הוסכם על מנגנון היפרדות במקרה של שינוי שליטה בחברה. אם יתרחש שינוי שליטה בחברה, מנורה תוכל להפעיל זכות להיפרדות ולקנות את יתרת זכויות החברה בנכסים הנמכרים במחיר שתקבע. מנגנון זה טוב למנורה, אולי פחות טוב לג'י סיטי.

 

ממשיכים בדרך

חיים כצמן וג'י סיטי פועלים במרץ לממש את נכסיהם כבר תקופה ממושכת כחלק מהאסטרטגיה הכוללת של החברה. המהלך הנוכחי, שמביא למכירת 50% מהזכויות בארבעה נכסים בישראל, מהווה נדבך נוסף במאמצים המתמשכים למקסם את ערך הנכסים שבידי החברה. במהלך השנים האחרונות, ג'י סיטי ביצעה סדרת מהלכים עסקיים שמטרתן להגדיל את נזילותה ולמקד את המשאבים בנכסים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה יותר.כפי שמצוין למעלה - כצמן ממשיך באותו תוואי הדרך.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אין ספק "סחורה" טובה באזורים של עשירים (ל"ת)
    דש 16/11/2024 14:00
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ג'י. סיטי 15/11/2024 15:10
    הגב לתגובה זו
    רוב רובם של המשקיעים המניות נורסטאר וג'י. סיט,י הפסידו את מכנסיהם בהשקעה במניה הגרועה הזאת, במהלך 20 השנה האחרונות. החזקתי במניה 3 חודשים, עד שהתבהר לי מה קורה שם, וברחתי. אל תיפלו במניה הזאת. לא להשקיע בה בשום פנים ואופן. יכולה לעלות חודש או חודשים, והנפילה תמיד מחכה לכם בקצה. ואז תצטרכו לחכות שנים עד שההפסד יסתיים, אם בכלל. שומר נפשו ירחק.
  • 3.
    המניה תטוס ביום ראשון (ל"ת)
    רון 15/11/2024 14:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הם זכאים גם לדמי ניהול ורווחים מהשבחה עתידית (ל"ת)
    רפי 15/11/2024 12:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עסקה טובה, אבל למה למכור בארץ, הבעיה שלהם בעולם (ל"ת)
    עדי 15/11/2024 10:12
    הגב לתגובה זו
  • יש הזדמנות- מוכרים... בתנאי שזה מחיר טוב (ל"ת)
    שיחקו אותה . שוב 17/11/2024 00:10
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.