חיים כצמן מייסד ומנכל גי סיטי
צילום: גי סיטי

ג'י סיטי מממשת נכסים בארץ בכחצי מיליארד שקל

ג'י סיטי של חיים כצמן צפויה למכור למנורה מחצית מ-4 נכסים מרכזיים
צלי אהרון | (6)

ג'י סיטי, חברת הנדל"ן שבשליטת חיים כצמן תמכור לקבוצת מנורה מבטחים ביטוח ופנסיה (הכוללת את מנורה מבטחים ביטוח ומנורה מבטחים פנסיה וגמל) 50% מהזכויות שלה בארבעה נכסים בישראל. העסקה צפויה להניב לחברה תמורה ברוטו של כ-487 מיליון ש"ח. הנכסים נמכרים לפי שווי השוק שלהם וכפי שמוצג בספרים.

הנכסים שנכללים בעסקה כוללים את המרכזים המובילים של החברה: ג'י צמרת בתל אביב, ג'י מיקדו בתל אביב, ג'י כוכב הצפון וג'י סביון. מדובר בנכסים מסחריים אטרקטיביים ומרכזיים, שממוקמים באזורים עם פוטנציאל צמיחה גבוה. במסגרת העסקה, ג'י סיטי צפויה להמשיך את פעילותה השוטפת בנכסים בתמורה לדמי ניהול שוטפים.

המהלך מצטרף לשורת עסקות שביצעה החברה בשנים האחרונות כחלק מהאסטרטגיה שלה לממש את הפוטנציאל של נכסיה ולהתמקד בנכסים עם יכולת צמיחה גבוהה.

החלפת בטוחה לטובת אגרות החוב

ג'י סיטי הודיעה על כוונתה להחליף את הבטוחה על נכסים משועבדים לטובת מחזיקי אגרות החוב שלה. כלומר, החברה תעמיד ערבות בנקאית אוטונומית בלתי מותנית ובלתי חוזרת בסכום הנדרש לשחרור השעבוד על 50% מהזכויות בנכסים המשועבדים – ג'י כוכב הצפון וג'י סביון. ההחלפה תתבצע אם העסקה תצא לפועל, כך שלבסוף יישארו 50% מהזכויות בנכסים המשועבדים משועבדים לטובת מחזיקי אגרות החוב. אם עסקת המכר לא תצא אל הפועל, ההחלפה לא תתבצע, והבטוחות הקיימות יישארו כפי שהיו.

 

מנגנונים נוספים בהסכם

ההסכם עם מנורה כולל גם זכות הצעה ראשונית וזכות הצטרפות בהעברת זכויות לצד ג'. כלומר, אם אחד הצדדים ירצה למכור את זכויותיו בנכסים הנמכרים, הוא יציע קודם כל לצד השני את הזכויות ורק לאחר מכן יוכל לעביר אותם לצד שלישי,באותם התנאים כמובן.

בנוסף, הוסכם על מנגנון היפרדות במקרה של שינוי שליטה בחברה. אם יתרחש שינוי שליטה בחברה, מנורה תוכל להפעיל זכות להיפרדות ולקנות את יתרת זכויות החברה בנכסים הנמכרים במחיר שתקבע. מנגנון זה טוב למנורה, אולי פחות טוב לג'י סיטי.

 

ממשיכים בדרך

חיים כצמן וג'י סיטי פועלים במרץ לממש את נכסיהם כבר תקופה ממושכת כחלק מהאסטרטגיה הכוללת של החברה. המהלך הנוכחי, שמביא למכירת 50% מהזכויות בארבעה נכסים בישראל, מהווה נדבך נוסף במאמצים המתמשכים למקסם את ערך הנכסים שבידי החברה. במהלך השנים האחרונות, ג'י סיטי ביצעה סדרת מהלכים עסקיים שמטרתן להגדיל את נזילותה ולמקד את המשאבים בנכסים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה יותר.כפי שמצוין למעלה - כצמן ממשיך באותו תוואי הדרך.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אין ספק "סחורה" טובה באזורים של עשירים (ל"ת)
    דש 16/11/2024 14:00
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ג'י. סיטי 15/11/2024 15:10
    הגב לתגובה זו
    רוב רובם של המשקיעים המניות נורסטאר וג'י. סיט,י הפסידו את מכנסיהם בהשקעה במניה הגרועה הזאת, במהלך 20 השנה האחרונות. החזקתי במניה 3 חודשים, עד שהתבהר לי מה קורה שם, וברחתי. אל תיפלו במניה הזאת. לא להשקיע בה בשום פנים ואופן. יכולה לעלות חודש או חודשים, והנפילה תמיד מחכה לכם בקצה. ואז תצטרכו לחכות שנים עד שההפסד יסתיים, אם בכלל. שומר נפשו ירחק.
  • 3.
    המניה תטוס ביום ראשון (ל"ת)
    רון 15/11/2024 14:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הם זכאים גם לדמי ניהול ורווחים מהשבחה עתידית (ל"ת)
    רפי 15/11/2024 12:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עסקה טובה, אבל למה למכור בארץ, הבעיה שלהם בעולם (ל"ת)
    עדי 15/11/2024 10:12
    הגב לתגובה זו
  • יש הזדמנות- מוכרים... בתנאי שזה מחיר טוב (ל"ת)
    שיחקו אותה . שוב 17/11/2024 00:10
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים