בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי
דוחות

ההכנסות של אלביט עלו ל-1.55 מיליארד דולר; הרווח למניה: 1.81 דולר

המניה לא מצליחה לעלות השנה למרות המספרים: צבר הזמנות של 20 מיליארד דולר ורווח נקי של 80 מיליון - מה הסיבה? המנכ"ל מכליס: "הגידול בתקציבי ביטחון ברחבי העולם משפיע לטובה על ההכנסות והצמיחה" 
איציק יצחקי |

ההכנסות של אלביט מערכות אלביט מערכות 1.29% הדואלית, העוסקת במערכות אוויריות, יבשתיות וימיות לשימושים בתחום הביטחון, עמדו ברבעון הראשון של 2024 על 1.554 מיליארד דולר, לעומת 1.393 מיליארד דולר אשתקד. כמו כן, צבר הזמנות עומד על 20.4 מיליארד דולר והרווח הנקי עמד על (Non-GAAP) הסתכם ב-80.7 מיליון דולר לעומת 79 מיליון דולר אשתקד - כך עולה מהדוחות הכספיים של החברה. בנוסף, הרווח הנקי למניה עומד על 1.81 דולר.

מנכ"ל החברה בצלאל מכליס התייחס בשיחה עם ביזפורטל למחיר המניה, לצמיחה ולצפי להמשך, קראו את הראיון המלא כאן.

מחיר מניית אלביט מערכות עומד על 725 שקל ושווי השוק על 32.2 מיליארד שקל. מתחילת השנה ירדה המניה ב-6%, כשרוב הירידה נרשמה בחודש הנוכחי (מעל 5%) ודווקא בצל המלחמה (על השאלה ממה המשקיעים חוששים ענינו כאן). כזכור, המניה זינקה עם פתיחת המלחמה, ומיד נפלה - הסברנו את זה כאן, כשמאז היא מתנדנדת, ולא עולה, למרות שהדוחות מראים על גידול מראשים בצבר כשבמקביל ההזמנות עולות, בעיקר לשוק המקומי.

עוד מספרים מהדוח: הרווח הגולמי (Non-GAAP) הסתכם ב-383.4 מיליון דולר (24.7% מההכנסות) ברבעון הראשון של 2024, בהשוואה ל-369 מיליון דולר (26.5% מההכנסות) ברבעון הראשון של 2023.הרווח התפעולי (Non-GAAP) עמד על 121.6 מיליון דולר (7.8% מההכנסות) לעומת 108.5 מיליון דולר (7.8% מההכנסות) אשתקד.

בחלוקה למגזרים, הכנסות ממגזר תעופה וחלל היו כמעט זהות לאשתקד, אבל הכנסות הסייבר עלו ב-12% ברבעון הראשון של 2024, לעומת אשתקד. מה שבא לידי ביטוי היה מכירת התחמושת בישראל - הכנסות שעלו ב-26%.

הוצאות המחקר והפיתוח נטו עמדו על 98.5 מיליון דולר (6.3% מההכנסות) ברבעון הראשון, זאת לעומת 110.3 מיליון דולר (7.9% מההכנסות) אשתקד. הוצאות השיווק והמכירה, נטו היו 89.1 מיליון דולר (5.7% מההכנסות) ברבעון הראשון של 2024, בהשוואה ל-80.2 מיליון דולר (5.8% מההכנסות) אשתקד. הוצאות הנהלה וכלליות, נטו היו 81.2 מיליון דולר (5.2% מההכנסות) בהשוואה ל-77.1 מיליון דולר אשתקד.

המסים על הכנסה עמדו על 11.6 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2024, בהשוואה ל-8.7 מיליון דולר אשתקד. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.