בעקבות הקמת מרכזי קניות חדשים: ביג צופה שה-NOI יגדל ב-160 מיליון שקל
ההכנסות של חברת ביג ביג 1.79% ברבעון הראשון של השנה צמחו בכ-17.5% לכ-513 מיליון שקל. ה-NOI ברבעון צמח בכ-19% לכ-383.3 מיליון שקל וה-FFO גדל בכ-9% לכ-208 מיליון שקל - כך עולה מדוחות החברה. לפי המספרים, פדיונות מרכזי ביג בניהולו של חי גאליס בישראל צמחו בתקופה של ינואר עד אפריל בכ-12.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. פדיונות מרכזי ביג באירופה צמחו ברבעון הראשון ב-9.6% ואפי נכסים ברומניה צמחו גם כן בשיעור של כ-9%. בחברה מדווחים כי בשנה הקרובה ביג צפויה לסיים הקמת 5 מרכזי קניות חדשים, ובהם ביג גלילות, וכן הרחבות משמעותיות במרכזים באשדוד ובבאר שבע, שבתפוסה מלאה צפויים להגדיל את ה-NOI בכ-160 מיליון שקל. ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות ביג חצה את הרף של 11 מיליארד שקל. כאמור, ההכנסות ברבעון הראשון לשנת 2024 צמחו בכ-17.5% לכ-512.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-436.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עיקר הגידול נבע מעלייה בהכנסות אפי נכסים, המשך הרחבת הפעילות של ביג באירופה (רכישת נכסים בפולין, במונטנגרו ובסרביה והשלמת שתי הרחבות של מרכזים קיימים בסרביה) ומעלייה ריאלית ואינפלציונית בהכנסות שכ"ד ודמי ניהול. ה-NOI ברבעון גדל בכ-19.3% לכ-383.3 מיליון שקל, בהשוואה לכ-321.3 שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. ה-FFO הריאלי ברבעון עלה בכ-8.9% ל-208 מיליון שקל, לעומת כ-191 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד וזאת למרות שה-FFO ברבעון הנוכחי מוטה כלפי מטה בסכום של כ-6.5 מיליון שקל עקב הפסד מהפעילות התעשייתית וזאת בשל מעבר פעילות זו למפעל חדש בקרית גת אשר גרם להעדר יכולת להיענות על הביקוש בשוק אגב ההעברה ועיכוב בהפעלת קווי הייצור החדשים לאור מלחמת חרבות ברזל שמנעה הגעת טכנאים מחו"ל הנדרשים לצורך התקנת קווי הייצור החדישים שנרכשו. החברה סיימה את הרבעון הראשון לשנת 2024 עם עלייה ברווח הנקי לכ-134.7 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של כ-129.8 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת. שיעור התפוסה בנכסים בישראל עומד על 100% בקירוב, באירופה על כ-96%. בתקופה של ינואר עד אפריל 2024 נרשם גידול של 12.2% בפדיונות לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לגבי פדיונות במרכזי ביג אירופה – ברבעון הראשון של 2024 נרשם גידול של 9.6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. לגבי גידול פדיונות במרכזי אפי ברומניה – ברבעון הראשון של 2024 נרשם גידול של 8.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עוד מספרים: סך המאזן עלה לכ-34.9 מיליארד שקל. סעיפי הנדל"ן להשקעה ונדל"ן להשקעה בפיתוח (חלקה האפקטיבי של החברה) הסתכמו לכ-28 מיליארד שקל. לחברה פיזור גאוגרפי רחב כאשר כ-48% מהנכסים בישראל, כ49% באירופה והיתרה כ-3% בארה"ב. ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה עלה לכ-11.07 מיליארד שקל, לעומת כ-10.95 מיליארד שקל בסוף שנת 2023. עיקר הגידול נובע מהרווח הנקי בקיזוז ירידה בשע"ח של האירו שהביאה לקיטון בקרנות הון בגין תרגום הדוחות הכספיים. עוד נרשמו מזומנים ופיקדונות בהיקף של כ-1.11 מיליארד שקל (ללא אפי נכסים), מסגרות אשראי חתומות ופנויות בהיקף של כמיליארד שקל מבנק מסחרי ומגוף מוסדי. בנוסף, נכון למועד הדוח לחברה, נכסים פנויים משעבודים בהיקף של כ-3.61 מיליארד שקל, מתוכם כ-3.13 מיליארד נכסים מניבים, וכן, למועד פרסום הדוח לחברה אחזקה במניות סחירות שאינן משועבדות של אפי נכסים בשווי של כ-2.5 מיליארד שקל. יתרות המזומנים, קווי האשראי והנכסים הפנויים אינן כוללות יתרות של אפי נכסים. אסף נגר, משנה למנכ"ל ביג: "אנחנו מסכמים את הרבעון הראשון של 2024 עם המשך צמיחה בהכנסות, ב-NOI וב-FFO וזאת למרות אתגרי התקופה המרובים. פדיונות השוכרים במרכזי ביג בישראל רשמו ברבעון הראשון גידול חד של כ-9% ולתקופה ינואר עד אפריל 2024 המתקננת את השפעת החגים בכ-12%, כאשר הפעילות באירופה ממשיכה להציג גם כן נתונים חזקים כאשר הגידול בפדיונות ברבעון הסתכם בכ-9.6% . נתון זה הינו עדות נוספת למיצוב החזק של תיק הנכסים שלנו וכן לעוצמה של המודל העסקי של ביג. "בהמשך השנה אנחנו צפויים לפתוח 5 מרכזי קניות חדשים ובראשם ביג גלילות, וכן להשלים שתי הרחבות משמעותיות באשדוד ובאר שבע כאשר מרבית השטחים באותם מרכזים שווקו בצורה מוצלחת מבעוד מועד. מרכזים אלו, לאחר פתיחתם, צפויים בתפוסה מלאה להגדיל את ה-NOI בכ-160 מיליון שקל. בתוך כך, במתחם קניאל בפתח-תקווה השלמנו את שלב הדיפון והחפירה ואנחנו מתקדמים בהקמת שלב א' בפרויקט משמעותי זה, שלאחרונה הושק רשמית וזוכה לביקושים חזקים מצד כל השוק הקמעונאי בישראל. "בימים אלו בהם המשק הישראלי מתמודד עם אתגרים גיאופוליטים מהמורכבים שידענו, פיזור הפעילות שלנו על פני מספר מדינות שנהנות משיעורי צמיחה חזקים ומהשקעות זרות בהיקפים משמעותיים, מפחית את הסיכון בפעילות החברה בצורה דרמתית ויוצר איזון בריא הרבה יותר לצד פוטנציאל צמיחה והשבחה יוצאי דופן. בתחילת החודש הבא אנו מתכננים אירוע שבמסגרתו נבצע סקירה רחבה ומעמיקה על פעילותינו באיזורים אלו. "במקביל לכל האמור אנחנו ממשיכים להתנהל פיננסית באופן שמרני תוך הקפדה על רמת נזילות גבוהה, פריסת חוב אופטימלית וקווי אשראי זמינים בהיקף של מעל מיליארד שקל. זאת, בנוסף להסכמי ליווי בגין הפרויקטים שבהקמה ולנכסים לא משועבדים בהיקף מצרפי של מיליארדי שקלים".
מה קורה במליסרון?
חברת מליסרון, בניהולו של אופיר שריד, רשמה שיפור בפרמטרים התפעוליים - גידול ב-NOI וגידול ב-FFO, עלייה דו-ספרתית בפדיונות בקניונים, ועלייה ברווחים. הפדיונות בקניוני מליסרון בחודשים ינואר-אפריל 2024 צמחו בכ-15% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, תוך גידול של כ-7% בכמות המבקרים בקניונים. העלייה המתמשכת בפדיונות ובכמות המבקרים בקניונים תרמה גם לעלייה הממוצעת של כ-7% בדמי השכירות הריאליים בגין חוזים חדשים וחידושי חוזים, זאת בהמשך לעלייה של כ-10% בשנת 2023. ליאורה עופר (יח"צ) ה-NOI המיוחס לבעלים ברבעון הראשון של שנת 2024 עלה בכ-9% ל-353 מיליון שקל, בהשוואה ל-325 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה נבעה מחתימה על חוזים חדשים תוך עלייה בדמי שכירות, מעליית המדד והמשך אכלוס שטחים קיימים. להערכת החברה, בסוף השנה יעמוד קצב ה-NOI השנתי המיוחס לבעלים על כ-1.58 מיליארד שקל, בתמיכת אכלוס פרויקטים חדשים שהסתיימה הקמתם, ובראשם מגדל A בפרויקט הדגל "לנדמארק" במתחם שרונה ת"א שאכלוסו החל בחודש שעבר, תוספת צפויה מנכסים קיימים ואכלוס שטחים פנויים. ה-FFO ברבעון הראשון של שנת 2024 עלה בכ-9% לכ-265 מיליון שקל, בהשוואה לכ-243 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד – בעיקר כתוצאה מהגידול האמור ב-NOI, מירידה בהוצאות הריבית הריאלית, מקיטון בהוצאות הנהלה וכלליות ושיווק, בקיזוז חלקי עם עלייה בהוצאות המיסים השוטפים בשל מדד נמוך יותר ביחס לרבעון המקביל אשתקד. להערכת החברה, בסוף השנה יעמוד קצב ה-FFO השנתי על כ-1.21 מיליארד שקל, בהתחשב בפרויקטים חדשים, תוספת צפויה מנכסים קיימים ואכלוס שטחים פנויים (לא כולל תרומת פעילות המגורים שאינה נכללת ב-FFO). בשורה התחתונה, הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות של החברה ברבעון הראשון של שנת 2024 עמד על כ-244 מיליון שקל, עלייה של כ-44% בהשוואה לכ-170 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווחים נבעה בעיקר מהגידול ב-NOI, מקיטון בהוצאות המימון נטו בשל עליית מדד מתונה יותר ביחס לרבעון המקביל אשתקד, מה שהביא להשפעה מתונה יותר של המדד על יתרת ההלוואות ואגרות החוב של החברה, וכן מגידול בהכנסות מפקדונות ומתיק ניירות ערך. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות לרבעון הראשון של שנת 2024 עלה לכ-10.67 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-10.55 מיליארד שקל בסוף שנת 2023. העלייה נבעה מהגידול האמור ברווח הנקי ולאחר ההכרזה על חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בסך 120 מיליון שקל ששולם בחודש שעבר. לחברה נזילות פיננסית גבוהה הבאה לידי ביטוי ביתרות מזומנים ושווי מזומנים ותיק נכסים פיננסיים של למעלה מ-1.7 מיליארד שקל, לצד מסגרות אשראי מחייבות שאינן מנוצלות בסך של כ-500 מיליון שקל. הנזילות הגבוהה צפויה לאפשר לחברה להמשיך את תנופת הפיתוח העסקי ואת הצמיחה המתוכננת לשנים הקרובות לצד המשך יציבות ואיתנות פיננסית. בתוך כך, בחודש פברואר השנה העלתה חברת הדירוג מעלות S&P את תחזית הדירוג של מליסרון מ'יציבה' ל'חיובית', תוך אשרור דירוג המנפיק של החברה ברמה של 'ilAA-', וזאת בשל צפי להמשך שיפור במאפיינים העסקיים והגיוון הסגמנטלי במקביל לשמירה על פרופיל פיננסי שמרני. בתחילת חודש אפריל, החל אכלוס מגדל A בפרויקט הדגל LANDMARK במתחם שרונה ת"א, הצפוי להניב NOI שנתי של כ-200 מיליון שקל (חלק החברה 50%); שיעור שיווק שטחי המגדל עומד על למעלה מ-90% לאור התוצאות אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד בגין רווחי הרבעון בסך של 80 מיליון שקל יו"ר מליסרון, ליאורה עופר: "מליסרון ממשיכה להציג צמיחה ותוצאות פיננסיות טובות גם ברבעון הראשון של שנת 2024. תוצאות אלו הן ביטוי למימוש אסטרטגיית החברה, לחיזוק ליבת הפעילות בעולמות הקניונים והמשרדים, לצד קידום ופיתוח מנועי צמיחה חדשים, בין השאר תחום המגורים, בו אנו פעילים באמצעות חברת אביב ייזום. בימים אלה ממשיכה מליסרון בפעילות הייזום, ההשבחה והפיתוח של נכסיה כדי להבטיח את המשך צמיחת החברה. התקופה הנוכחית בישראל היא מורכבת וכואבת, אך לצד זאת אנו ממשיכים לחזות באיתנות המשק ובחוסן האזרחי, ומייחלים לימים של ביטחון, שקט וצמיחה למשק ולחברה הישראלית". אופיר שריד, מנכ"ל מליסרון: "הרבעון הראשון של השנה התאפיין בתוצאות יוצאות דופן בתחום המסחר עם גידול של 15% בפדיונות בקניוני החברה בחודשים ינואר-אפריל. אנו מאמינים כי זהו ביטוי לחוסן שלנו כעם החפץ חיים. מליסרון ממשיכה להציג צמיחה במדדים התפעוליים, עם עלייה של כ-9% ב-NOI המיוחס לבעלים, צמיחה של כ-9% ב-FFO, ועלייה של כ-44% ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות. אנו ממשיכים בבנייה ובאכלוס הפרויקטים שנמצאים בהקמה, ובהם מגדל A בפרויקט LANDMARK בתל אביב, שהקמתו הסתיימה באפריל וששיעור שיווק השטחים להשכרה בו עומד כבר עתה על כ-92%. החברה ממשיכה בהקמת מגדל B בפרויקט LANDMARK, הכולל 42.5 אלף מ"ר משרדים, שטחי מסחר ו-116 יח"ד. בפעילות הייזום למגורים, החלה אביב ייזום (המוחזקת ב-50% על ידי החברה) בשיווקם של ארבעה פרויקטים משמעותיים במרכז הארץ בהיקף כולל של 510 יח"ד ונערכת לתחילת הקמתם. בשלב המכירה המוקדמת נמכרו תוך תקופה קצרה 54 יח"ד אשר יניבו לאביב ייזום תמורה כוללת של כ-180 מיליון שקל. אנו מחזקים את חיילי צה״ל וכוחות הביטחון, שנלחמים להחזיר את הביטחון והשקט לאזרחי ישראל, משתתפים בצער משפחות החללים, מאחלים החלמה מהירה לפצועים ומייחלים לשובם של כל החטופים במהרה".

ההימור של ביג השתלם: 100% תפוסה בישראל, 99% באירופה והכנסות של 1.29 מיליארד שקל במחצית
כשהמתחרות חיפשו הרפתקאות באונליין - ביג התמקדה בנדל״ן, באוויר הפתוח ובלהביא את חווית השופינג מחו״ל לישראלים - התוצאות לרבעון השני מתחילות להתכתב: ההכנסות עלו בכ-18.4% לכ-662 מיליון שקל, ה-NOI עלה ב17% לכ-493 מיליון שקל וה-FFO עלה בכ-17.3% לכ-264 מיליון שקל; תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
לפני בערך כארבעה עשורים, כשקניון איילון ברמת גן פתח את שעריו, שוק הקמעונאות הישראלי נכנס לעידן חדש. הרחובות הראשיים שאירחו עד אז את רוב המסחר כמו רחוב דיזינגוף ואלנבי בתל אביב, הדר בחיפה או אחוזה ברעננה הם פינו את המקום למרכזי הקניות הממוזגים. בנינים מחופי זכוכית, עם שפע של חניה ובעיקר מזגן טוב הצליחו לשנות את סגנון הצריכה הישראלי - כמו גם הגלובלי. מאז ועד היום נבנו בישראל כ-300 מרכזי קניות, מהם עשרות קניוני ענק של עזריאלי ומליסרון. אבל בתחילת השנה נכנסה לשוק שחקנית שהצליחה, שוב, לערער את היסודות - ביג פאשן גלילות.
הפתיחה של המתחם החדש, המשתרע על 40 אלף מ"ר שטחי מסחר ועוד 75 אלף מ"ר משרדים, לוותה באירוע מתוקשר שהפך עד מהרה לרעידת אדמה בענף. כבר בחודש הראשון לפעילות, בין סוף פברואר לסוף מרץ, ביקרו בו מעל 1.5 מיליון איש, והפדיונות הסתכמו בכ־157 מיליון שקל. המספרים האלו לא רק שעקפו בהרבה את התחזיות, אלא גם פגעו בקניונים מתחרים, לפי הדיווחים של רשתות האופנה, קניון רמת אביב וקניון שבעת הכוכבים ספגו ירידה דו-ספרתית בפדיונות, ואפילו קניוני איילון, רננים ועיר ימים רשמו ירידה של 7%-10%. הישראלים הצביעו ברגליים וביג סלקה את הפדיונות. אמנם, הפגיעה בפדיונות של המרכזים הסמוכים הייתה בסמוך להתלהבות הראשונית אבל אחרי גל המבקרים בחודשי הפתיחה, הפדיונות במרכזים הסמוכים התאזנו.
סוד ההצלחה של ביג גלילות נמצא בכמה מרכיבים: הקונספט של חנויות שפתוחות ל״כיפת השמיים״, ריכוז של חנויות דגל ענקיות ובראשן זארה עם סניף כפול בגודלו מהקניונים האחרים - סניף שמוגדר כאחד מהגדולים במזרח התיכון, לצד מותגים בינלאומיים כמו טומי הילפיגר וראלף לורן. במתחם לא רק מגיעים לשופינג אלא גם אוכלים - מתחמי הסעדה מרווחים עם מסעדות מוכרות וותיקות, ובשביל הרכב יש כ־4,000 מקומות לחנות אותו. החניה היא בחינם, בניגוד לקניונים אחרים שבהם החניה בתשלום מהשעה הראשונה. התוצאה היא חוויית קנייה שמרגישה להרבה מבקרים כמו ״טיול בחו"ל״. עם זאת, צריכים להוסיף כי עומסי החום של יולי-אוגוסט הם אתגר משמעותי עבור הקונספט, בשונה ממרכזי הקניות הממוזגים, כאן צריכים לקפוץ ״ממזגן למזגן״ כשהשדרות המרכזיות בין החניות פתוחות ומפגישות את הקניין עם השרב הקייצי.
ההצלחה של גלילות התרחשה דווקא בתקופה שבה נדמה היה שמרכזי הקניות מתמודדים עם איום ממשי מצד המסחר המקוון. עוד מהקורונה התחיל סחף של רכישות אונליין, ועזריאלי ומליסרון השקיעו מאות מיליונים בפלטפורמות דיגיטליות משלהן, השקעות שגררו גם סגירת פעיליות. לעומתן ביג, המשיכה להתרכז בנדל"ן ובחוויית הלקוח. היא נשארה נאמנה לחווית הקניה והאמינה שהישראלים ימשיכו להגרר למרכזי הקניות. ביג לא נכנסה להרפתקה הדיגיטלית, ועכשיו נראה שהאסטרטגיה הזו משתלמת לה. המתחמים מלאים, הפדיונות בעלייה, והחברה חוסכת את ההפסדים הכבדים של המתחרות.
- בהשקעה של 100 מיליון שקל: ביג ואשטרום משיקות את "ביג פאשן בת ים"
- אפי נכסים בדרך למדדים: מוסדי ירכוש מניות מביג בהיקף של עד 230 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל להצלחה המסחרית, גם המניה של ביג - ביג 1.79% - נהנית מהמומנטום. מתחילת השנה היא הוסיפה 20% וב-12 החודשים האחרונים זינקה כ-66% לשווי שוק של שמתקרב ל־16 מיליארד שקל, מכפיל הרווח של ביג נראה די מיייצג ענפית ועומד על 9.23, מה שגם מגלם את הציפיות להמשך צמיחה מצד המשקיעים.
.jpg)
מנכ"ל ישראכרט: "קצב הרווח מייצג ואף צפוי לעלות, בעזרת קבוצת דלק נוכל להאיץ את הצמיחה"
ישראכרט מסכמת רבעון עם שילוב בין נתונים תפעוליים חזקים לבין הפסד חשבונאי חריג. בעוד תיק האשראי של החברה הגיע לשיא של כ־10.9 מיליארד שקל ורשם עלייה של כ־12% מתחילת השנה והרווח מפעילות שוטפת בנטרול חד־פעמיות קפץ ב־29% ל־88 מיליון שקל, הדוחות כוללים גם
הוצאות חד־פעמיות גדולות בגלל שומות מס מע"מ ומס הכנסה, שהביאו להפסד מדווח של כ-150 מיליון שקל.
ישראכרט מרחיבה את הפעילות באשראי הצרכני והעסקי וגם השיקה חשבון עסקי חוץ־בנקאי, לצד כניסה זהירה למימון פרויקטי נדל"ן. המנכ"ל, רן עוז, בראיון פרישה לביזפורטל, מתייחס לשיא בתיק האשראי, מסביר את המשמעות של ההוצאות החד־פעמיות, מציג את תחזית הרווחיות לשנים הקרובות ומפרט על המהלכים האסטרטגיים שישראכרט מקדמת. עוז הודיע היום כי יסיים את תפקידו בישראכרט לאחר כ-4 שנים בתפקיד.
אנחנו רואים רבעון עם צמיחה בכל המגזרים, אבל יש כאן הפסד חשבונאי של 150 מיליון שקל מהוצאות חד פעמיות. איך אתם מגדירים את הרבעון הזה והאם הוא מבחינתכם מייצג?
"קודם כל, מהפעילות השוטפת אנחנו רואים את התוצאה של האסטרטגיה והמיקודים העסקיים בשנים האחרונות, וזה בא לידי ביטוי בתוצאות. לפני שלוש וחצי שנים התחלנו עם תיק אשראי נמוך מ-5 מיליארד שקל, שהיה הכי קטן בתעשייה שלנו, והיום אנחנו כבר נוגעים ב-11 מיליארד. הצמיחה מגיעה משני קווי עסקים בולטים, ובמקביל לעלייה באשראי, שמייצרת עלייה בהכנסות, אנחנו עובדים בשנה וחצי האחרונות על שיפור איכות תיק האשראי, מה שמוריד את ההוצאות להפסדי אשראי רבעון אחרי רבעון. כל זה, יחד עם שמירה על רמת ההוצאות, מביא אותנו לרווחיות גבוהה מאוד, כמו שלא הייתה שנים רבות. הרווחיות השוטפת של 88 מיליון שקל מייצגת קצב שנתי של כ-350 מיליון שקל, מה שממקם אותנו במקום טוב בתוכנית הרב-שנתית שלנו, ואנחנו רואים איך מפה אנחנו ממשיכים לעלות".
- ישראכרט: תיק האשראי צמח-12%; הפסד של 150 מיליון משומות עבר - מה המכפיל שלה?
- דלק ברווח של 400 מיליון שקל על ישראכרט; מדרוג מעלה את הדירוג לקבוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דיברתם בעבר על יעד שנתי של 400-500 מיליון שקל. כמה אנחנו קרובים אליו?
"אמרנו בעבר שנגיע לתיק של 16 מיליארד שקל פלוס, כמו שאתה רואה, כבר בתיק של 11 מיליארד אנחנו בקצב של 350 מיליון שקל בשנה. אם לפני חצי שנה הערכנו שזה ייקח שלוש שנים, אז בקצב הנוכחי ייתכן שנגיע לכך מוקדם יותר. צריך לזכור שכאשר אנחנו צומחים באשראי, אנחנו קודם כל רושמים את ההפרשה במלואה ורק לאחר מכן מתחילות להגיע הכנסות הריבית. למשל, ברבעון השני צמחנו ב-600 מיליון שקל באשראי, אבל זה כמעט לא תרם להכנסות הריבית, בעוד שההפרשה להפסדי אשראי נרשמה במלואה. ולכן, אם בתיאוריה - ואני לא אעשה את זה - אני עכשיו לוחץ על ה'ברקס' ואומר: לא צומחים ברבעון שלישי באשראי ונשארים באותו מקום, אז פתאום נוכל לראות את ההפרשה רבעון מול רבעון יורדת והכנסות ריבית עולות. זאת אומרת, אנחנו כל הזמן מגדילים את מנועי הצמיחה, משקיעים גם במכירה, גם בשיווק, גם בהפרשה לאשראי, וכל פעם, בעיכוב של רבעון, אנחנו מתחילים ליהנות מהכנסות ריבית. לכן אנחנו אופטימיים - קצב הרווח הנוכחי מייצג ואפילו צפוי להשתפר".
ברבעון הבא צפויות הוצאות חד-פעמיות של 70–80 מיליון שקל - למה הן מיוחסות?