גיורא אלמוגי אופיסי
צילום: אפרת מזור
דוחות

או.פי.סי: הכנסות של 638 מיליון שקל; EBITDA מתואם של 345 מיליון שקל

הרווח הנקי של החברה צנח ב-81% והסתכם ב-15 מיליון שקל, זאת עקב ירידת ערך של של ג'ינרג'י וירידת ערך בפרויקט חדרה 2 לאור החלטת הממשלה על דחיית התכנית
רוי שיינמן |

חברת האנרגיה או.פי.סי  או פי סי אנרגיה 0.11% דיווחה היום על תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון לשנת 2024. ההכנסות ברבעון גדלו בכ-22.9% לכ-638 מיליון שקל, בהשוואה לכ-519 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בישראל ההכנסות גדלו בכ-14.7% לכ-532 מיליון שקל, לעומת כ-464 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה הגידול נובע בעיקר מהפעלתה המסחרית של תחנת צומת בתום הרבעון השני של שנת 2023, ומאיחוד של תחנת גת החל מהרבעון השני של שנת 2023. החברה הוסיפה כי הגידול קוזז מירידה מתונה בתעריף הייצור ומירידה בצריכת הלקוחות.

הרווח הגולמי הסתכם ב-134 מיליון שקל (21% מההכנסות) לעומת 107 מיליון שקל (20.6% מההכנסות) ברבעון המקביל, עליה של 25.2%.

בארה"ב ההכנסות גדלו בכ-92.7% לכ-106 מיליון שקל, לעומת כ-55 מיליון שקל ברבעון המקביל, כאשר החברה ייחסה את הגידול בעיקר לאיחוד לראשונה והפעלה מסחרית של הפרויקטים Mountain wind ו-Maple Hill החל מהרבעון השני והרביעי של 2023 בהתאמה, וכן מגידול בהכנסות בהיקף השירותים שניתנו לפרויקטים.

ה-EBITDA המתואם של החברה ברבעון גדל בכ-25.5% לכ-345 מיליון שקל, לעומת כ-275 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מתוך סכום זה:

בישראל, ה-EBITDA צמח ברבעון בכ-44% לכ-170 מיליון שקל לעומת כ-118 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד. כמו כן, במהלך הרבעון הראשון של 2024 התקבל פיצוי מקבלן ההקמה של תחנת הכוח צומת בגין אבדן רווחים בשל עיכוב במועד ההפעלה המסחרית ובמהלך הרבעון הראשון של 2023 הוכר פיצוי מאנרג'יאן.

בארה"ב ה-EBITDA גדל ברבעון בכ-8.5% לכ-178 מיליון שקל, בהשוואה לכ-164 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע מפעילות האנרגיות המתחדשות בארה"ב, בעיקר בשל האיחוד לראשונה וההפעלה המסחרית של הפרויקטים Mountain wind ו-Maple Hill ברבעון השני והרביעי של 2023, בהתאמה. לצד זאת, פעילות ה-Energy Transition שמרה ברבעון על יציבות לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

הרווח מפעולות רגילות ברבעון קטן בכ-12.7% לכ-103 מיליון שקל, לעומת כ-118 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה ציינה כי הקיטון נובע בעיקר מגידול בהוצאות אחרות נטו, בשל הפסד מירידת ערך מוניטין בג'ינרג'י בסך של כ-25 מיליון שקל ומירידת ערך בסך של כ-31 מיליון שקל בגין חדרה 2 על רקע החלטת הממשלה לבטל את התוכנית. ה-FFO ברבעון עלה בכ-33% לכ-262 מיליון שקל, לעומת כ-197 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, מתוכו כ-209 מיליון שקל בישראל, וכ-90 מיליון שקל בארה"ב. 

החברה רשמה ברבעון הראשון לשנת 2024 רווח נקי של כ-15 מיליון שקל לעומת כ-79 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2023. גם כאן החברה ייחסה את הקיטון ברווח הנקי נובע בעיקר מגידול בהוצאות אחרות נטו, בשל הפסד מירידת ערך מוניטין בג'ינרג'י ומירידת ערך בגין חדרה 2.

הרווח הנקי המתואם המיוחס לבעלי המניות הסתכם ברבעון הראשון לשנת 2024 לכ-26 מיליון שקל, לעומת כ-103 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של החברה, נכון ל-31.3.2024 עלה לכ-3.89 מיליארד שקל, לעומת כ-3.85 מיליארד שקל בסוף שנת 2023.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לצד זאת, בשבוע שעבר דיווחה החברה כי חברה בת התקשרה בהסכם השקעת Equity Tax מחייב עם שותף מס לטובת פרויקט Stagecoach, מהפרויקטים הגדולים של החברה בהספק של 102 מגה וואט, בהיקף של כ-52 מיליון דולר, זאת לאחר שהפרויקט הגיע להפעלה מסחרית ברבעון השני של 2024. על פי הסכם ההשקעה, השקעת שותף המס בפרויקט הועמדה בחלקה (כ-43 מיליון דולר) והיתרה (כ-9 מיליון דולר) תועמד בהמשך כתלות בייצור של הפרויקט, על פני תקופה של 10 שנים.

בנוסף וכאמור, בחודש שעבר דחתה ממשלת ישראל תכנית להקמת תחנת כוח על קרקע הצמודה לתחנת הכוח בחדרה. זאת לאחר אישור התכנית ע"י הות"ל מחודש מרץ 2024. החברה לומדת את הדברים ובהתאם תשקול נקיטת פעולות בעניין לרבות צעדים משפטיים.

בנוסף, בחודש מרץ עדכנה או.פי.סי אנרגיה כי חברת בת (מוחזקת ב-80% בעקיפין) התקשרה עם אינטל, לקוח קיים של החברה, במזכר הבנות בלתי מחייב לפיו חברת הבת תקים ותתפעל תחנת כוח בהספק של לפחות 450 מגה וואט (להערכת החברה עד 650 מגה וואט), אשר תספק חשמל למתקני אינטל בקרית גת, לרבות הרחבת המתקנים המוקמת בימים אלה, לתקופה של 20 שנים ממועד ההפעלה. החברה מעריכה כי עלות ההקמה נאמדת בטווח של כ-1.3-1.4 מיליון דולר למגה וואט וכי בכפוף להשלמת הליכי הפיתוח והתכנון צפוי הפרויקט להבשיל לשלב ההקמה במהלך שנת 2026.

בנוסף, בפברואר התקשרה החברה עם פרטנר בהסכם להקמת חברה שתספק חשמל לשוק הפרטי, כאשר או.פי.סי תספק את החשמל. השירות כבר עלה לאוויר כאשר כיום פרטנר מציעה חשמל ב-3 מסלולים המציעים הנחות של 7%-20% על מחיר החשמל של חברת החשמל.

"בארה"ב, אנו רואים עלייה בביקוש לחשמל אשר צפויה להתגבר בשנים הקרובות בשל מגמות חשמול בתחבורה, בנדל"ן ובתעשייה, וכן עקב גידול דרמטי בביקוש לחשמל בסקטור ה-Data Center, בשל המעבר ל"ענן" וצמיחה בפעילות האינטליגנציה המלאכותית (AI)", מסר גיורא אלמוגי, מנכ"ל או.פי.סי אנרגיה. "במקביל, ישנה ירידה בהספק הזמין כתוצאה מסגירת תחנות כוח קונבנציונליות ישנות, לא יעילות ומזהמות (בעיקר תחנות כוח המונעות פחם). הגידול בביקוש לחשמל מאופיין בצריכה קבועה בכל שעות היממה וייצור חשמל באנרגיה מתחדשת איננו מספק פתרון לצרכנים אלו. כבר היום אנו רואים כי הפער ההולך וגדל בין הביקוש להיצע תומך במרווחי החשמל, למרות ירידה במחירי הגז הטבעי בחורף האחרון. להערכתנו, מגמה זאת תלך ותגבר ותתמוך בעליית מרווחי האנרגיה ובעליית מחירי הזמינות בארה"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.