"בחברות ללא גרעין שליטה, אתה צריך לקום בבוקר ולהיות עם סכין בין השיניים". את המשפט הזה אמר דודו זבידה, 52, בריאיון שנעשה איתו בגלובס, לפני כשלוש שנים, והוא כנראה מזקק את המוטו של זבידה כמנכ"ל.

זבידה, הוא ללא ספק אחד המנכ"לים הפחות שגרתיים בשוק. "אני לא פוחד להיכשל" אמר עוד באותו ריאיון. "אם אלך רק על דברים שיש לי 100% סיכוי בהם, אני לא אעשה כלום, וכנראה אשב פה ואגיד: זה עובד מדהים. לא בשביל זה הביאו אותי".

זבידה ייזכר בראש ובראשונה כמי שהצליח לחלץ את חברת הנדל"ן מבנה (שהיא פרי מיזוג בהובלת זבידה, של  כלכלית ירושלים ומבני תעשיה) – החברה הראשונה בבורסה הישראלית שהפכה לחברה ללא גרעין שליטה,  ממצב שעל סף הסדר חוב, ולהפוך אותה לאחת מחברת הנד|לן החזקות, עם פעילות בכל הסגמנטים של הענף - מגורים, משרדים, מסחר, דיור להשכרה, לוגיסטיקה ותעשייה . באותה נשימה, הוא ייזכר כמי שלמרות שהסיק אותה לגבהים, נזרק ממנה בבושת פנים, לפני כשנה, לאחר שכנראה הגזים בדרישות השכר שלו, וטעה לחשוב שהחברה זה הוא, כמו שקורה לא פעם למנכ"ל המסתחררים מהצלחתם.

זבידה, רואה חשבון בהשכלתו ולשעבר שותף בפירמת ארנסט אנד יאנג (EY) הצטרף לקבוצת מבנה ב-2012 כמנכ"ל דרבן, חברה בת של כלכלית ירושלים. שנה לאחר מכן כבר התמנה למנכ"ל כלכלית ירושלים, ובחלוף עוד שנה, מונה גם למנכ"ל החברה האחות, מבני תעשייה.

• צילו-בלו נכנסת ללוינסקי-עופר: תשקיע 47 מיליון שקל
• צילו-בלו עוברת להון חיובי של 231 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החברה הבת מירלנד, שנסחרה בלונדון והחזיקה נכסים ברוסיה, נקלעה למצוקה תזרימית עקב נפילת הרובל הרוסי. במקביל, אליעזר פישמן ז"ל, שהיה אז בעל השליטה, נקלע לכינוס נכסים. רמת החוב הגבוהה אל מול השחיקה המשמעותית בהון העצמי - יצרה כדור שלג שהכניס את הקבוצה כולה לסחרור.

בכדי לחלצה מהמצוקה אליה נקלעה, זבידה הוביל מהלך של גיוס הון בחברה. בפברואר 2016 כלכלית ירושלים גייסה  800 מיליון שקל, 250 מיליון שקל  מתוכם על ידי דוד פורר (כיום בעל  המניות הגדול במבנה) ומזוהר לוי, בעת השליטה בסאמיט (שמאז יצא מהחברה). הגיוס שימש לצמצום החוב ולהקטנת רמת המינוף של החברה. בצד זה, החלה החברה בפעילות אגרסיבית למימוש נכסים, בעיקר בחו"ל.

כתוצאה מהמהלכים הללו, החוב של החברה, שעמד על 12 מיליארד שקל, ירד ל-4.5 מיליארד שקל. היקף הנכסים, שעמד על 20 מיליארד שקל, ירד ל-11 מיליארד, אבל הרווחיות הייתה גבוהה יותר, והקורונה, שהיתה שעתן היפה של חברות הנדלן המניב, העניקה לה רוח גבית וטאפשרה לה לקדם מספר פרוייקטים משמעותיים, ובהם פרוייקט סוללים  - פרוייקט עירוב שימושים שמובילה מבנה בשיתוף עם תדהר.

• עופר נמרודי: "ה-NOI של הכשרת הישוב בישראל יגדל ב-50% ליותר מ-300 מיליון שקל בשנים הקרובות"
• המבחן של הבורסה - האם הירידות יעצרו?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...

כמנכ"ל אגרסיבי בהתנהלותו, הוביל זבידה בזמנו מהלך להשתלטות על סלע נדל"ן, ואף הגיע עם זה לבית המשפט, אך כשל, אם כי הבין שזה חלק מהחבילה.  "אני לא פוחד להיכשל", אמר באותו ריאיון. ".אם אלך רק על דברים שיש לי 100% סיכוי בהם, אני לא אעשה כלום, וכנראה אשב פה ואגיד: זה עובד מדהים. לא בשביל זה הביאו אותי....לנו זה עשה טוב, כי נתפסנו כגוף דינמי שיודע לחשוב מחוץ לקופסה".

 למרות ההצלחה הגדולה של מבנה, בהובלתו הדומיננטית של זבידה,לפני כשנה הראו לו בעלי המניות את הדרך החוצה. כפי הנראה, בעקבות דרישות שכר מוגזמות במיוחד. זבידה אמנם התרגל להיכנס לרשימת שיאני השכר לאורך השנים, עם שכר של כ-12 מיליון שקל בשנים מסויימות, אך הפעם הוא כנראה הלך צעד אחד יותר מדי. לפי הפרסומים, דרש שכר של 120 מיליון שקל לארבע שנים.

כשהתייחס להיותו שיאן שכר, הסביר זבידה באותו ריאיון, כי הוא מרגיש נוח מאוד עם שכרו, שחלקו הוא תגמול הוני ותלוי הצלחה, והוסיף: "אני לא מצליח להבין למה מפרגנים לחבר'ה הצעירים בהייטק שמקבלים אופציות, אבל לא לתעשייה המסורתית. זה מאוד פשוט, האישו צריך להיות מדד של הצלחה: תקבל שכר אם אתה מצליח ומייצר ערך, ולא תקבל אם לא תייצר ערך."

כשנשאל על עושרו הרב, אמר: "בסופו של יום אני חי באותו מקום, ולובש את אותה חולצה בפחות מ־100 שקל. זה חשוב לי, לשמור על אורח החיים שלי. הכל נשאר אותו דבר."