פוקס: הכנסות של 1.4 מיליארד שקל; המלחמה תשפיע מהותית על רבעון 4 ואף מעבר
פוקס פוקס -0.17% דיווחה על תוצאותיה לרבעון השלישי - ההכנסות הסתכמו ב-1.4 מיליארד שקל, גידול של כ-12.3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במכירות בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2022 נובע בעיקר מגידול בשטחי המסחר. נתוני מכירות חנויות זהות במגזר אופנה ואופנת הבית ירדו בכ-3.9%, במגזר האווירה והטיפוח בכ-2.4% ובמגזר הספורט בכ-4%.
הרווח הגולמי הסתכם בכ-760 מיליון שקל (54.3% מהמכירות) בהשוואה לרווח גולמי אשתקד בסך של כ-707 מיליון שקל, (57.1% מהמכירות), עליה של 7.5%. לדברי החברה הגידול ברווח הגולמי נבע בעיקר מהגידול במכירות כפי שהוסבר לעיל. הירידה בשיעור הרווח הגולמי נובעת בעיקר מהתייקרות הרכש מספקים בשל עליה בשערי החליפין דולר ויורו ומגידול בשיעור ההנחות ללקוחות ברבעון השלישי, באופנה ואופנת הבית.
הרווח התפעולי הסתכם בכ-70.6 מיליון שקל ומהווה כ-5% מהמכירות בהשוואה לרווח תפעולי אשתקד בסך של כ-101.8 מיליון שקל, שמהווה כ-8.2% מהמכירות. החברה מייחסת את הירידה בשיעור הרווח התפעולי בעיקר לירידה בשיעור הרווח הגולמי כפי שהוסבר לעיל וכן מירידה במכירות החנויות הזהות כאשר מרבית ההוצאות התפעוליות קבועות וכן מגידול בעלויות התפעול. הרווח הנקי הסתכם בכ-25.6 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי ברבעון המקביל אשתקד בסך של כ-50.3 מיליון שקל, ירידה של 51%.
בחלוקה למגזרי הפעילות: בתחום האופנה ואופנת הבית נרשמה ירידה של 5.1%. בתחום האופנה ואופנת הבית בחו"ל, עליה של 1128%. בתחום מוצרי אווירה וטיפוח (ללין), ירידה של 4.5%. בתחום הספורט (ריטיילורס), גידול של 29.9%. באחרים, גידול של 13.4%.
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- ההכנסות זינקו, אבל הרווח הנקי של קליל נשחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הראל ויזל, מנכ"ל פוקס: "מאז ה-7 באוקטובר מדינת ישראל נמצאת באחת התקופות הקשות בתולדותיה. ברצוני להשתתף בצערן של המשפחות שאיבדו את יקיריהן, לחזק את חיילינו שיצאו להגן על הבית, לאחל החלמה מהירה לכל הפצועים, ולהתפלל לשובם של כל השבויים והנעדרים בהקדם האפשרי. אנו מסכמים את הרבעון השלישי עם הכנסות שיא של כ-1.4 מיליארד שקל. גם בתקופה זו אנו ממשיכים להתרחב ולפתוח חנויות במותגים השונים בארץ ובעולם, תוך בחינה קפדנית, וממשיכים לבחון הזדמנויות עסקיות נוספות הן באמצעות מותגים בינלאומיים נוספים והן באמצעות שיתופי פעולה עם חברות שונות. אנו מאמינים שנדע לצלוח תקופה מאתגרת זו ונצא מחוזקים".
בנוגע להשפעת מלחמת חרבות ברזל על הפעילות, החברה ציינה כי לירידה המשמעותית בהיקף הפעילות בישראל עשויה להיות השפעה שלילית מהותית על תוצאותיה של החברה ברבעון הרביעי אשר עשויה להימשך גם לתקופות עוקבות.
- 1.פרידריג 30/11/2023 15:27הגב לתגובה זורות סוף
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
