הראל ויזל
צילום: דימה טליאנסקי
דוחות

פוקס: הכנסות של 1.4 מיליארד שקל; המלחמה תשפיע מהותית על רבעון 4 ואף מעבר

החברה רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי למרות הכנסות שיא; צופה פגיעה בתוצאות הרבעון הרביעי וגם לתקופות עוקבות
רוי שיינמן | (1)

פוקס  פוקס 0.43% דיווחה על תוצאותיה לרבעון השלישי - ההכנסות הסתכמו ב-1.4 מיליארד שקל, גידול של כ-12.3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במכירות בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2022  נובע בעיקר מגידול בשטחי המסחר. נתוני מכירות חנויות זהות במגזר אופנה ואופנת הבית ירדו בכ-3.9%, במגזר האווירה והטיפוח בכ-2.4% ובמגזר הספורט בכ-4%. 

הרווח הגולמי הסתכם בכ-760 מיליון שקל (54.3% מהמכירות) בהשוואה לרווח גולמי אשתקד בסך של כ-707 מיליון שקל, (57.1% מהמכירות), עליה של 7.5%. לדברי החברה הגידול ברווח הגולמי נבע בעיקר מהגידול במכירות כפי שהוסבר לעיל. הירידה בשיעור הרווח הגולמי נובעת בעיקר מהתייקרות הרכש מספקים בשל עליה בשערי החליפין דולר ויורו ומגידול בשיעור ההנחות ללקוחות ברבעון השלישי, באופנה ואופנת הבית.

הרווח התפעולי הסתכם בכ-70.6 מיליון שקל ומהווה כ-5% מהמכירות בהשוואה לרווח תפעולי אשתקד בסך של כ-101.8 מיליון שקל, שמהווה כ-8.2% מהמכירות. החברה מייחסת את הירידה בשיעור הרווח התפעולי בעיקר לירידה בשיעור הרווח הגולמי כפי שהוסבר לעיל וכן מירידה במכירות החנויות הזהות כאשר מרבית ההוצאות התפעוליות קבועות וכן מגידול בעלויות התפעול. הרווח הנקי הסתכם בכ-25.6 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי ברבעון המקביל אשתקד בסך של כ-50.3 מיליון שקל, ירידה של 51%.

בחלוקה למגזרי הפעילות: בתחום האופנה ואופנת הבית נרשמה ירידה של 5.1%. בתחום האופנה ואופנת הבית בחו"ל, עליה של 1128%. בתחום מוצרי אווירה וטיפוח (ללין), ירידה של 4.5%. בתחום הספורט (ריטיילורס), גידול של 29.9%. באחרים, גידול של 13.4%.

הראל ויזל, מנכ"ל פוקס: "מאז ה-7 באוקטובר מדינת ישראל נמצאת באחת התקופות הקשות בתולדותיה. ברצוני להשתתף בצערן של המשפחות שאיבדו את יקיריהן, לחזק את חיילינו שיצאו להגן על הבית, לאחל החלמה מהירה לכל הפצועים, ולהתפלל לשובם של כל השבויים והנעדרים בהקדם האפשרי. אנו מסכמים את הרבעון השלישי עם הכנסות שיא של כ-1.4 מיליארד שקל. גם בתקופה זו אנו ממשיכים להתרחב ולפתוח חנויות במותגים השונים בארץ ובעולם, תוך בחינה קפדנית, וממשיכים לבחון הזדמנויות עסקיות נוספות הן באמצעות מותגים בינלאומיים נוספים והן באמצעות שיתופי פעולה עם חברות שונות. אנו מאמינים שנדע לצלוח תקופה מאתגרת זו ונצא מחוזקים". 

בנוגע להשפעת מלחמת חרבות ברזל על הפעילות, החברה ציינה כי לירידה המשמעותית בהיקף הפעילות בישראל עשויה להיות השפעה שלילית מהותית על תוצאותיה של החברה ברבעון הרביעי אשר עשויה להימשך גם לתקופות עוקבות. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פרידריג 30/11/2023 15:27
    הגב לתגובה זו
    רות סוף
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.