הראל ויזל
צילום: דימה טליאנסקי
דוחות

פוקס: הכנסות של 1.4 מיליארד שקל; המלחמה תשפיע מהותית על רבעון 4 ואף מעבר

החברה רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי למרות הכנסות שיא; צופה פגיעה בתוצאות הרבעון הרביעי וגם לתקופות עוקבות
רוי שיינמן | (1)

פוקס  פוקס -0.34% דיווחה על תוצאותיה לרבעון השלישי - ההכנסות הסתכמו ב-1.4 מיליארד שקל, גידול של כ-12.3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הגידול במכירות בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2022  נובע בעיקר מגידול בשטחי המסחר. נתוני מכירות חנויות זהות במגזר אופנה ואופנת הבית ירדו בכ-3.9%, במגזר האווירה והטיפוח בכ-2.4% ובמגזר הספורט בכ-4%. 

הרווח הגולמי הסתכם בכ-760 מיליון שקל (54.3% מהמכירות) בהשוואה לרווח גולמי אשתקד בסך של כ-707 מיליון שקל, (57.1% מהמכירות), עליה של 7.5%. לדברי החברה הגידול ברווח הגולמי נבע בעיקר מהגידול במכירות כפי שהוסבר לעיל. הירידה בשיעור הרווח הגולמי נובעת בעיקר מהתייקרות הרכש מספקים בשל עליה בשערי החליפין דולר ויורו ומגידול בשיעור ההנחות ללקוחות ברבעון השלישי, באופנה ואופנת הבית.

הרווח התפעולי הסתכם בכ-70.6 מיליון שקל ומהווה כ-5% מהמכירות בהשוואה לרווח תפעולי אשתקד בסך של כ-101.8 מיליון שקל, שמהווה כ-8.2% מהמכירות. החברה מייחסת את הירידה בשיעור הרווח התפעולי בעיקר לירידה בשיעור הרווח הגולמי כפי שהוסבר לעיל וכן מירידה במכירות החנויות הזהות כאשר מרבית ההוצאות התפעוליות קבועות וכן מגידול בעלויות התפעול. הרווח הנקי הסתכם בכ-25.6 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי ברבעון המקביל אשתקד בסך של כ-50.3 מיליון שקל, ירידה של 51%.

בחלוקה למגזרי הפעילות: בתחום האופנה ואופנת הבית נרשמה ירידה של 5.1%. בתחום האופנה ואופנת הבית בחו"ל, עליה של 1128%. בתחום מוצרי אווירה וטיפוח (ללין), ירידה של 4.5%. בתחום הספורט (ריטיילורס), גידול של 29.9%. באחרים, גידול של 13.4%.

הראל ויזל, מנכ"ל פוקס: "מאז ה-7 באוקטובר מדינת ישראל נמצאת באחת התקופות הקשות בתולדותיה. ברצוני להשתתף בצערן של המשפחות שאיבדו את יקיריהן, לחזק את חיילינו שיצאו להגן על הבית, לאחל החלמה מהירה לכל הפצועים, ולהתפלל לשובם של כל השבויים והנעדרים בהקדם האפשרי. אנו מסכמים את הרבעון השלישי עם הכנסות שיא של כ-1.4 מיליארד שקל. גם בתקופה זו אנו ממשיכים להתרחב ולפתוח חנויות במותגים השונים בארץ ובעולם, תוך בחינה קפדנית, וממשיכים לבחון הזדמנויות עסקיות נוספות הן באמצעות מותגים בינלאומיים נוספים והן באמצעות שיתופי פעולה עם חברות שונות. אנו מאמינים שנדע לצלוח תקופה מאתגרת זו ונצא מחוזקים". 

בנוגע להשפעת מלחמת חרבות ברזל על הפעילות, החברה ציינה כי לירידה המשמעותית בהיקף הפעילות בישראל עשויה להיות השפעה שלילית מהותית על תוצאותיה של החברה ברבעון הרביעי אשר עשויה להימשך גם לתקופות עוקבות. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    פרידריג 30/11/2023 15:27
    הגב לתגובה זו
    רות סוף
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.