יוסי ויליגר מנכל וילי פוד
צילום: יחצ
דוחות

וילי פוד: עלייה של 5% בהכנסות ברבעון אך נפילה ברווחיות הגולמית

החברה רשמה ברבעון הנשי של השנה רווח נקי של 5.6 מיליון שקל על הכנסות של 129 מיליון שקל; הרווחיות הגולמית נפלה מ-31.5% ל-20.2% בשל "להתייקרות במחירי חומרי הגלם ובמחירם של מוצרים הנרכשים על ידי החברה ובשל היחלשות השקל מול הדולר והאירו"
דור עצמון | (1)

חברת וילי פוד וילי פוד 1.8% העוסקת בייבוא ושיווק מוצרי מזון רשמה ברבעון השני של השנה הכנסות של 129.2 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של 123.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 4.9%.

הרווח הגולמי של החברה הסתכם ב-26.1 מיליון שקל (כ-20.2% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 38.8 מיליון שקל (כ-31.5% מההכנסות) ברבעון המקביל. לדברי החברה, הירידה בשיעור הרווח הגולמי מיוחסת בעיקר להתייקרות במחירי חומרי הגלם ובמחירם של מוצרים הנרכשים על ידי החברה. עוד מוסיפים כי היחלשות השקל אל מול הדולר והאירו (בשיעור של כ-10%) תרמה אף היא להתייקרות מוצרים אלו. הרווח התפעולי הסתכם ב-667 אלף שקל בלבד לעומת רווח תפעולי של 14.2 מיליון שקל - קריסה של 95.3%.

וילי פוד סיימה את הרבעון השני של השנה עם רווח נקי של 5.6 מיליון שקל (כתוצאה מהכנסות מימון של 6.2 מיליון שקל) בהשוואה לרווח נקי של 5.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של 3.5%.

נכון ל-30.6.23 לחברה מזומנים ושווי מזומנים של 111.3 מיליון שקל לעומת 151 מיליון שקל ב-31.12.22. בחברה אומרים כי הירידה במזומנים הושפעה בין היתר מפירעון הלוואה בסך 20.1 מיליון שקל, מחלוקת דיווידנד בסך 12.2 מיליון שקל.

מניית וילי פוד ירדה ב-28% מתחילת השנה למחיר של 21.4 שקל ושווי שוק של 285.1 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ענת 01/09/2023 13:02
    הגב לתגובה זו
    יותר נכון, שירות לקוחות שבכלל לא קיים. 3 פניות ללא מענה, התעלמות גם מהמועצה לצרכנות. לא קונה יותר שום מוצר של המונופול החזירי והחצוף הזה. איזה זלזול!!
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.