מזרחי טפחות: רווח של 1.4 מיליארד ברבעון השני; תשואה של 22% על ההון
דוחות טובים לבנק מזרחי-טפחות מזרחי טפחות 0.1% . התשואה שרשם הבנק על ההון העצמי ברבעון השני עומדת על 22%, כאשר התשואה על ההון העצמי במחצית הראשונה היא 22.2%. בנוסף, הרווח הנקי ברבעון השני עומד על 1.398 מיליארד שקל (2.765 מיליארד במחצית השנה לעומת 2.207 מיליארד שקל במחצית המקבילה אשתקד - גידול של כ-25%), בהשוואה ל-1.053 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 32.8%. כמו כן, הבנק הכריז על חלוקת דיבידנד של כ-489 מיליון שקל - 35% מרווחי הרבעון השני.
הכנסות המימון מפעילות שוטפת ברבעון השני עמדו על 2.962 מיליארד שקל - עלייה של 41.3% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2022. הכנסות המימון מפעילות שוטפת במחצית הראשונה הגיעו ל-5.904 מיליארד שקל, גידול של 50.2% בהשוואה למחצית המקבילה, וזאת גם על רקע עליית הריבית. ההוצאות להפסדי אשראי הסתכמו בתקופה זו ב-474 מיליון שקל (שיעור של 0.3% על בסיס שנתי), לעומת 186 מיליון שקל, במחצית הראשונה אשתקד. העלייה נובעת בעיקר מהגידול בהפרשה הקבוצתית, לאור צמיחת תיק האשראי ועליית רמת הסיכון במשק.
הבנק ציין כי על מנת לסייע ללקוחותיו להתמודד באופן מיטבי עם העלייה ביוקר המחיה בתקופה כלכלית מורכבת, יצא מזרחי-טפחות בסוף הרבעון השני של 2023 בחבילת הטבות ייחודית ומגוונת. הטבות אלו, שנכנסו לתוקף בתחילת חודש יולי, מיועדות ללקוחות פרטיים מקרב משקי הבית, ונוגעות הן לניהול חשבון העובר ושב והן לתחום המשכנתאות.
עוד ציין הבנק את ההחלטה לחלק ריבית על העו"ש. במסגרת הטבה זו, החל הבנק לשלם ריבית זכות (בשיעור שנתי) של 2% ללקוחות שיש בחשבון העובר ושב שלהם יתרה חיובית של עד 25 אלף שקל, וסך הנכסים שלהם בחשבון (עו"ש, פיקדונות וני"ע) הוא עד 50 אלף שקל. בנוסף, הבנק הכריז על הפחתת הריבית על המינוס: הפחית בשיעור של עד 2% את ריבית החובה על מסגרות האשראי של כל הלקוחות הפרטיים, באופן הבא: הפחתה של 1% מתת-מסגרת א', הפחתה של 1.5% מתת-מסגרת ב' והפחתה של 2% מתת-מסגרת ג'.
- העם כלביא - החברות פחות: סיכום עונת הדוחות בצל המלחמה
- קווליטאו: גידול בצבר בהכנסות וברווח, מה הסיכונים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל הבנק משה לארי: "תוצאות הרבעון השני של השנה משקפות את המשך תנופת ההתפתחות של הבנק בסביבה מקרו-כלכלית מורכבת. התוצאות שאנו מציגים ברבעון השני של 2023 ובמחצית הראשונה של השנה, משקפות את המשך תנופת ההתפתחות המאפיינת את הבנק בשנים האחרונות, בסביבה מקרו-כלכלית מורכבת, בהיבט המקומי והגלובלי. תמונת ההתרחבות בפעילות העסקית באה לביטוי בסעיפי המאזן העיקריים, נכון לסוף חודש יוני 2023. כך, בין השאר, עמד האשראי לציבור על כ-316.9 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-298.2 מיליארד שקל בסוף חודש יוני 2022, גידול של 6.3%. תיק פיקדונות הציבור הסתכם בכ-345.2 מיליארד שקל, לעומת כ-327.9 מיליארד שקל אשתקד, עלייה של 5.3%, וההון העצמי של הבנק עמד על כ-25.8 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-22.2 מיליארד שקל, בסוף הרבעון השני של השנה שעברה, גידול של 16.5%.
"השינוי בסביבת הריבית והתגברות אי-הוודאות הכלכלית, השפיעו משמעותית על יוקר המחיה בישראל ויצרו מציאות לא פשוטה למשפחות רבות, המתקשות להתמודד עם הכבדת נטל ההוצאות השוטפות. על מנת לסייע ללקוחותיו לצלוח את התקופה המאתגרת בצורה טובה ככל האפשר, יצא הבנק בחבילת ההטבות המשתלמת, הרחבה וההוגנת ביותר במערכת הבנקאית. חבילה זו כוללת, בין השאר: ריבית זכות על העו"ש, הפחתת ריבית החובה, מנגנון מיוחד של קיזוז בין המינוס לפלוס, זיכוי כספי לבעלי משכנתאות העונים על תבחינים מוגדרים, וכן הטבה ייחודית ללווי המשכנתה, שמנהלים כיום, או שיעברו לנהל בהמשך, גם את חשבון העובר ושב שלהם בבנק.
"במקביל, מקיים הבנק פעילות אקטיבית ענפה כדי להציע מגוון פתרונות ללקוחות מתקשים, ובמיוחד לבעלי משכנתאות, שחווים בשנה האחרונה התייקרות גדולה בהחזר החודשי של ההלוואה".
- 1.שלמוני 15/08/2023 11:25הגב לתגובה זוזו התקופה הכי שופעת לבנקים למשכנתאות הדיור ממריא לשמים וזקוקים לכסף רב לזה והם לא מגבילים כי מגייסים המון מיליארדים לשם כך אבל זה ימשיך לעבוד כל עוד שאין צנע
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
