עסקת מניבים זנלכל – מי עשה עסקה טובה יותר?
זנלכל זנלכל -1.31% דיווחה היום על עסקה למכירת מתחם בבעלותה באזור התעשייה אלון תבור (עפולה) עליו ממוקמים מפעל השימורים של החברה ושטחי אחסנה לקרן הריט מניבים וזאת תמורת 154 מיליון שקל. כשבודקים את זה לעומק ממש לא בטוח שזו עסקה טובה לזנלכל.
לכאורה לפי הדיווח זנלכל עושה עסקה מצוינת עם רווח צפוי נטו של כ-86.5 מיליון שקל (שחלקו (40 מיליון שקל) ירשם עם השלמת העסקה והיתר לאורך תקופת הסכם השכירות ותזרים נטו של כ 115 מיליון שקל (אחרי מס ועלויות העסקה). אבל כשבודקים מקבלים שמניבים ריט הרוכשת היא זו שעשתה עסקה טובה.
כמה נקודות על העסקה בעיניים של משקיע בזנלכל:
- רווח ההון שירשם מהעסקה הוא חד פעמי.
- סביר כי חלק גדול מהרווח יחולק כדיבידנד לבעלי המניות, אבל זה לא יחזור.
- בעקבות העסקה הרווח התפעולי השוטף של זנלכל (שעמד על רמה של כ 40 מיליון בשנת 2022) צפוי לקטון בשיעור משמעותי וזאת עקב דמי השכירות השוטפים שהיא תשלם למניבים - 10 מיליון שקל בשנה, צמוד למדד. אם מניחים כי מכפיל הרווח של זנלכל לא ישתנה לעומת מכפיל הרווח הנוכחי, צפויה להערכתי בעתיד פגיעה בשווי זנלכל.
- הנחה שהעסקה מגדילה את הסיכון הפיננסי של זנלכל בסוף התהליך שכן היא מאבדת נכס מוחשי שהופך למזומנים שסביר שיחולקו או יעשה בהם שימוש תפעולי.
- בהנחה והמזומנים יחולקו, ייתכן שהמכפיל רווח לפיו המשקיעים יהיו מוכנים לקנות את מניית זנלכל אפילו ייקטן, כך שצפויה פגיעה כפולה בשווי החברה (עקב ירידה במכפיל עצמו וירידה ברווח המייצג השוטף). עם זאת, אזכיר שזנלכל נסחרת במכפיל רווח יחסית סביר ואפילו נמוך של כ-9.
- אופי העסקה (טווח ארוך בתנאי טריפל נט) נראה יותר כמו הלוואה מובטחת (כאשר הרוכש/מלווה מקבל שעבוד/בעלות בדרגה ראשונה על נכס קריטי למוכר) לטווח ארוך בריבית יקרה של 6.5% צמוד. לפני הוצאות נילוות שיהיו לזנלכל לאורך תקופת השכירות לשמירה על הנכס.
- נראה כי מניבים עושה עסקה שהיא בעיקרה פיננסית בסיכון נמוך ואפסייד מוגבל לטווח הקצר עד הארוך.
- תקופת ההסכם (15 שנה) ודמי השכירות שישולמו בתקופת השכירות הראשונה (כ-150 מיליון צמוד למדד) צפויים לאפשר למניבים להחזיר את ההשקעה. בנוסף, מניבים מקבלת בטוחה בצורה של נדל"ן תפעולי שהוא קריטי לפעילותה הנוכחית של זנלכל.
- לאורך שנות ההסכם מניבים יוכלו לפעול לשינוי זכויות של הקרקע הנרכשת והשבחתה.
- הסיכון של מניבים הוא כמובן תלות בשוכר יחיד. ורכישה של נכס שמותאם בצורה מלאה לצרכיה של זנלכל.
- זנלכל השלימו לאחרונה את רכישת מחלבות רמת הגולן תמורת כ-40 מיליון שקל (מזה כ-7.5 מיליון בגין מלאי) כאשר הפעילות היתה בהליך של הקפאת הליכים. לצורך השבחת הפעילות סביר כי זנלכל נדרשים להשקיע כספים רבים, ויכול להיות שזה חלק מהטריגר של הנהלת החברה לביצוע העסקה הנוכחית עם מניבים. מעבר לכך, יש גם מחשבה על "הצפת ערך" בטווח הקצר.
- לאור איכות החברה, תחום פעילותה, והעובדה שאין לזנלכל אג"חים בשוק ההון, סביר כי אם במקום העסקה הנוכחית שהיא מסוג sell & lease back היא היתה פונה להנפקת אג"ח ללא ביטחונות בסבירות גבוהה לטעמי ההנפקה הייתה נהנית מביקושים גבוהים ונסגרת בהערכה גסה בריבית צמודה בשיעור של 4% בלבד.
הכותב משמש כבעלים וכמנכ"ל של חברת י.מ.ל.א. ייעוץ והשקעות בע"מ, אשר מתמחה בייעוץ וליווי חברות בנושאי גיוסי הון, הנפקות, ייעוץ וליווי בהליכי דירוג אשראי, בנקאות להשקעות, ייעוץ פיננסי ועסקי.
- זנלכל: ההכנסות קטנו ב-12% לסכום של כ-124 מ' שקל ברבעון
- דוח חזק לזנלכל (יכין) - ההכנסות עלו ב-33%, הרווח זינק ב-59%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותב מחזיק ו/או עלול להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 5.גרי 22/08/2023 10:09הגב לתגובה זושווי הנכס בדוחות של החברה נמוך בהרבה מהסכום שצפויה לקבל ולכן מדובר במהלך נהדר במידה וישתמשו נכון בכסף. למשל פירעון אשראי קיים והקטנת החוב
- 4.חנניה בית 14/08/2023 12:23הגב לתגובה זוהחברה לא הסבירה בשום פורום מדוע היא מבצעת את המכירה, היתה בכלל צריכה לכנס את הדירקטוריון ואולי אספת בעחי מניות ולא עשתה!!. כותב הסקירה היה צריך לדבר עם החברה!!.
- 3.זאב 08/08/2023 09:43הגב לתגובה זואגרות החוב הנסחרות בבורסה הם לתקופה של 3-4 שנים ופה מדובר בעסקה ל 15 שנה,ולפיכך הדברים אינם ברי השוואה.
- 2.דודו 07/08/2023 20:53הגב לתגובה זושטויות במיץ כל מה שכתוב פה. מוכר שחושב שהנדלן מתומחר גבוה ומבין שברמת ריבית כזו אין הגיון לממן אותו קונה שעשה עסקה טובה. הגיון יש לשני הצדדים.
- 1.לרון 07/08/2023 17:25הגב לתגובה זולמי יותר למי פחות,גם אנגל שלמה עשו עיסקה דומה,לא הוזכר אך לדעתי השיקול של זנלכל הוא ערך הקרקע הגבוה בימים אלה ויכול ב 15 שנה לרדת משמעותית
אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
