זנלכל יכין
צילום: אתר החברה
דעה

עסקת מניבים זנלכל – מי עשה עסקה טובה יותר?

לכאורה זו עסקה טובה לזנלכל שמוכרת את המפעל שלה בתמורה ל-154 מיליון שקל ושוכרת אותו מחדש לתקופה ארוכה; בפועל - נראה שהיו לה חלופות טובות יותר
יעקב אקילוב | (5)
נושאים בכתבה זנלכל מניבים ריט

זנלכל זנלכל 0.09% דיווחה היום על עסקה למכירת מתחם בבעלותה באזור התעשייה אלון תבור (עפולה) עליו ממוקמים מפעל השימורים של החברה ושטחי אחסנה לקרן הריט מניבים וזאת תמורת 154 מיליון שקל. כשבודקים את זה לעומק ממש לא בטוח שזו עסקה טובה לזנלכל.

לכאורה לפי הדיווח זנלכל עושה עסקה מצוינת עם רווח צפוי נטו של כ-86.5 מיליון שקל (שחלקו (40 מיליון שקל) ירשם עם השלמת העסקה והיתר לאורך תקופת הסכם השכירות ותזרים נטו של כ 115 מיליון שקל (אחרי מס ועלויות העסקה). אבל כשבודקים מקבלים שמניבים ריט הרוכשת היא זו שעשתה עסקה טובה.

כמה נקודות על העסקה בעיניים של משקיע בזנלכל:

  • רווח ההון שירשם מהעסקה הוא חד פעמי.
  • סביר כי חלק גדול מהרווח יחולק כדיבידנד לבעלי המניות, אבל זה לא יחזור.
  • בעקבות העסקה הרווח התפעולי השוטף של זנלכל (שעמד על רמה של כ 40 מיליון בשנת 2022) צפוי לקטון בשיעור משמעותי וזאת עקב דמי השכירות השוטפים שהיא תשלם למניבים - 10 מיליון שקל בשנה, צמוד למדד. אם מניחים כי מכפיל הרווח של זנלכל לא ישתנה לעומת מכפיל הרווח הנוכחי, צפויה להערכתי בעתיד פגיעה בשווי זנלכל.
  • הנחה שהעסקה מגדילה את הסיכון הפיננסי של זנלכל בסוף התהליך שכן היא מאבדת נכס מוחשי שהופך למזומנים שסביר שיחולקו או יעשה בהם שימוש תפעולי.
  • בהנחה והמזומנים יחולקו, ייתכן שהמכפיל רווח לפיו המשקיעים יהיו מוכנים לקנות את מניית זנלכל אפילו ייקטן, כך שצפויה פגיעה כפולה בשווי החברה (עקב ירידה במכפיל עצמו וירידה ברווח המייצג השוטף). עם זאת, אזכיר שזנלכל נסחרת במכפיל רווח יחסית סביר ואפילו נמוך של כ-9.
  • אופי העסקה (טווח ארוך בתנאי טריפל נט) נראה יותר כמו הלוואה מובטחת (כאשר הרוכש/מלווה מקבל שעבוד/בעלות בדרגה ראשונה על נכס קריטי למוכר) לטווח ארוך בריבית יקרה של 6.5% צמוד. לפני הוצאות נילוות שיהיו לזנלכל לאורך תקופת השכירות לשמירה על הנכס.
ומהצד של קרן ריט מניבים:
  • נראה כי מניבים עושה עסקה שהיא בעיקרה פיננסית בסיכון נמוך ואפסייד מוגבל לטווח הקצר עד הארוך.
  • תקופת ההסכם (15 שנה) ודמי השכירות שישולמו בתקופת השכירות הראשונה (כ-150 מיליון צמוד למדד) צפויים לאפשר למניבים להחזיר את ההשקעה. בנוסף, מניבים מקבלת בטוחה בצורה של נדל"ן תפעולי שהוא קריטי לפעילותה הנוכחית של זנלכל.
  • לאורך שנות ההסכם מניבים יוכלו לפעול לשינוי זכויות של הקרקע הנרכשת והשבחתה.
  • הסיכון של מניבים הוא כמובן תלות בשוכר יחיד. ורכישה של נכס שמותאם בצורה מלאה לצרכיה של זנלכל.
אז מה זנלכל יכלה לעשות אחרת?
  • זנלכל השלימו לאחרונה את רכישת מחלבות רמת הגולן תמורת כ-40 מיליון שקל (מזה כ-7.5 מיליון בגין מלאי) כאשר הפעילות היתה בהליך של הקפאת הליכים. לצורך השבחת הפעילות סביר כי זנלכל נדרשים להשקיע כספים רבים, ויכול להיות שזה חלק מהטריגר של הנהלת החברה לביצוע העסקה הנוכחית עם מניבים. מעבר לכך, יש גם מחשבה על "הצפת ערך" בטווח הקצר.
  • לאור איכות החברה, תחום פעילותה, והעובדה שאין לזנלכל אג"חים בשוק ההון, סביר כי אם במקום העסקה הנוכחית שהיא מסוג sell & lease back היא היתה פונה להנפקת אג"ח ללא ביטחונות בסבירות גבוהה לטעמי ההנפקה הייתה נהנית מביקושים גבוהים ונסגרת בהערכה גסה בריבית צמודה בשיעור של 4% בלבד.
במילים אחרות, היא היתה יכולה לחסוך 2%-2.5% ריבית שנתית.

 

 

הכותב משמש כבעלים וכמנכ"ל של חברת י.מ.ל.א. ייעוץ והשקעות בע"מ, אשר מתמחה בייעוץ וליווי חברות בנושאי גיוסי הון, הנפקות, ייעוץ וליווי בהליכי דירוג אשראי, בנקאות להשקעות, ייעוץ פיננסי ועסקי.

 

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותב מחזיק ו/או עלול להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    גרי 22/08/2023 10:09
    הגב לתגובה זו
    שווי הנכס בדוחות של החברה נמוך בהרבה מהסכום שצפויה לקבל ולכן מדובר במהלך נהדר במידה וישתמשו נכון בכסף. למשל פירעון אשראי קיים והקטנת החוב
  • 4.
    חנניה בית 14/08/2023 12:23
    הגב לתגובה זו
    החברה לא הסבירה בשום פורום מדוע היא מבצעת את המכירה, היתה בכלל צריכה לכנס את הדירקטוריון ואולי אספת בעחי מניות ולא עשתה!!. כותב הסקירה היה צריך לדבר עם החברה!!.
  • 3.
    זאב 08/08/2023 09:43
    הגב לתגובה זו
    אגרות החוב הנסחרות בבורסה הם לתקופה של 3-4 שנים ופה מדובר בעסקה ל 15 שנה,ולפיכך הדברים אינם ברי השוואה.
  • 2.
    דודו 07/08/2023 20:53
    הגב לתגובה זו
    שטויות במיץ כל מה שכתוב פה. מוכר שחושב שהנדלן מתומחר גבוה ומבין שברמת ריבית כזו אין הגיון לממן אותו קונה שעשה עסקה טובה. הגיון יש לשני הצדדים.
  • 1.
    לרון 07/08/2023 17:25
    הגב לתגובה זו
    למי יותר למי פחות,גם אנגל שלמה עשו עיסקה דומה,לא הוזכר אך לדעתי השיקול של זנלכל הוא ערך הקרקע הגבוה בימים אלה ויכול ב 15 שנה לרדת משמעותית
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

עודד טהורי
צילום: אפשרת קופר
ראיון

מנ"כל ג'ין טכנולוגיות: "צבר ההזמנות שלנו כבר מגיע למספרים שמגרדים מלמטה את ה-10 מיליון דולר"

מנכ״ל ג׳ין טכנולוג׳יס עודד טהורי מדבר על המעבר מהוכחת יכולת לחוזים גדולים, על ההפרדה לפעילות הביטחונית, על השנה האחרונה של החברה, ועל הצפי להכנסות משמעותיות מחו״ל במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |

ג׳ין טכנולוגיות ג'ין טכנולוגיות 8.44%  , שמפתחת פלטפורמה מאובטחת להטמעה וניהול של יישומי בינה מלאכותית בארגונים גדולים, עם דגש על שילוב בתוך מערכות קיימות ובקרה תפעולית כמו ניהול מודלים, הרשאות ואנליטיקה, מקבלת הזמנה נוספת מלקוח קיים מהזירה הביטחונית בהיקף של כ-4.4 מיליון שקל. ההזמנה היא לתקופה של שנה, וכוללת פיתוח, התאמה והטמעה של יכולות בינה מלאכותית לצד ליווי מקצועי בתוך תשתית אבטחה גבוהה שמוגדרת כחלק מתפעול שוטף בארגון. 

עלינו לשיחה עם מנכ״ל החברה, עודד טהורי, ודיברנו על השנה האחרונה, ההתרחבות בשוק הביטחוני, והכיוון קדימה לשנת 2026, כולל איך העסקה האחרונה משתלבת בתמונה.

מניית ג׳ין טכנולוגיות נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי שוק של כמעט 266 מיליון שקל, ובטווח של בין 5-6 שקל למניה. בחודש האחרון עלתה המניה בכמעט 55%, מתחילת השנה היא מציגה עלייה של כ-126%, וב-12 החודשים האחרונים נרשמה עלייה מצטברת של כ-145%.

בריאיון טהורי מצייר את השנה האחרונה כנקודת מעבר די ברורה. ״אני חושב שהחברה עברה מלהיות במצב של בנייה והוכחת יכולת בשוק ליכולות הטכנולוגיות שלה, לנקודה שהיכולות שלה מוכחות״, הוא אומר. מבחינתו, זה לא עניין של סיפור יפה אלא של החלטות רכש בארגונים גדולים. ״ארגונים מאוד מתלבטים עם איזה טכנולוגיות לעבוד, עם איזה ספקים לעבוד ועל מי להמר, וככל שרואים יותר חוזים בקנה מידה גדול, זה משקף אמון של הלקוחות ביכולות הטכנולוגיות שלנו״.


מה בעצם קונים פה בתוך הארגון

העסקה האחרונה לא נשענת על כלי נקודתי אלא על מעטפת הטמעה והפעלה. לפי פרטי ההתקשרות, השירותים כוללים פיתוח, התאמה והטמעה, יחד עם ליווי מקצועי, כשהפעילות מתבצעת בתוך סביבת אבטחה גבוהה. סביב זה יושבת תשתית תפעולית רחבה יותר, עם ניהול מודלים, בקרה תקציבית, אנליטיקה, חוויית משתמש, ויצירת סוכנים ואינטגרציות למערכות קיימות של הלקוח.