אורי סירקיס
צילום: יחצ, עמית שעל
דוחות

דוח מרשים לישראייר: ההכנסות זינקו ב-66% ל-94 מיליון דולר

צבר ההזמנות של הפעילות הסיטונאית של קבוצת התיירות, עמד בסוף הרבעון על 107 מיליון דולר בהשוואה ל-61 מיליון דולר בתום הרבעון המקביל; הרווח התפעולי אחרי הכנסות אחרות הסתכם בכמיליון דולר - המניה זינקה ב-60% בחודש האחרון. היה אפשר להבין לפני חודשיים שזה בדרך
דור עצמון | (1)

חברת התעופה ישראייר ישראייר גרופ -0.83%  שבבעלות איש העסקים רמי לוי הכניסה ברבעון הראשון של 2023 כ-93.8 מיליון דולר לעומת הכנסות של 56.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - זינוק של 66%. הגידול בהכנסות מוסבר בעיקר מגידול בביקושים, השפעת האומיקרון ברבעון המקביל אשתקד, הגדלת היצע המושבים עם קליטת מטוס האיירבוס השישי של ישראייר, והמשך פיתוח מואץ של חברות הבת בתחום התיירות.

במקביל לזינוק החד בהכנסות, רשמה החברה שיפור בשיעור התפוסה שהסתכם בכ-82 אחוזים וזאת בהשוואה לכ-74 אחוזים ברבעון המקביל אשתקד. מערכת ניהול התשואה של קוויקליזארד המבוססת AI תרמה לעליה של כ-23 דולר לנוסע במחיר כרטיס הטיסה.

בחברה אומרים כי העלייה בשערו היציג של הדולר, בשילוב קיטון בהכנסה הפנויה של משקי הבית, בשל עליית הריבית במשק, לא משפיעה, לפי שעה, על הביקושים למוצרי הקבוצה. צבר ההזמנות של הפעילות הסיטונאית של קבוצת התיירות, עמד בסוף הרבעון על 107 מיליון דולר בהשוואה ל-61 מיליון דולר בתום הרבעון המקביל אשתקד ו-72 מיליון דולר בסיומו של המקביל ב-2019. נכון למועד זה עומד צבר ההזמנות של הפעילות הסיטונאית של הקבוצה על כ-145 מיליון דולר וזאת בהשוואה לכ-101 מליון דולר בסוף חודש מאי 2022 ו-98 מיליון דולר בלבד בתום חודש מאי 2019.

רמי לוי (צילום: יח"צ)

הרווח הגולמי ברבעון הוכפל ל-9.7 מיליון דולר לעומת רווח גולמי של 4.7 מיליון דולר ברבעון המקביל. בחברה אומרים כי השיפור ברווחיות הגולמית נובע כאמור, מעליית המחיר הממוצע לנוסע ומהגברת הסינרגיה עם חברות התיירות הבנות ובראשן סקי דיל, דרכים לטיולים גיאוגרפים, וטרמינל 1 – חברת התיירות הנכנסת. במהלך הרבעון הנוכחי, שילבה הקבוצה לראשונה את מלון הסקי אותו רכשה במזומן, באמצעות חברת הבת סקי דיל, בעלות של כ-4 מיליון דולר.

היקף המזומן החופשי בקופת ישראייר תעופה ותיירות, בתום הרבעון הראשון, עמד על כ-37 מיליון דולר, בהשוואה לכ-34 מיליון דולר בתום שנת 2022. העליה בהיקף המזומן החופשי, נרשמה על אף העובדה, שהחברה שילמה במהלך הרבעון הראשון, 5 מיליון דולר, לצורך רכישת 50% בחברת תחזוקת המטוסים הקפריסאית – BIRD AVIATION, ובנוסף העמידה פקדון משועבד בהיקף של כ-4 מיליון דולר לבנק לאומי, לצורך שחרור שיעבוד מטוסי ה-ATR - אותם מכרה החברה בהיקף כולל של כ-13 מיליון דולר.

הרווח התפעולי אחרי הכנסות אחרות הסתכם בכמיליון דולר, ירידה של כ- 2.7 מיליון דולר ביחס לרבעון הראשון של שנת 2022 – במהלכו רשמה החברה הכנסה חד פעמית לאור הכרה בהשבת ירידת ערך מטוסיה בהיקף של כ-5.5 מיליון דולר (בניטרול השפעה חד פעמית זאת, השתפר הרווח התפעולי בכ-3 מיליון דולר).

הוצאות המימון עלו בחדות, ורשמו פער של כ-2.5 מליון דולר מול הרבעון המקביל אשתקד, בשל העלייה בריבית ובעיקר בשל העובדה שברבעון הקודם נרשמו הכנסות מימון כתוצאה משיערוך הלוואות המדינה השקליות. תרומת ה-EBITDA (בנטרול IFRS16) הסתכמה לסך של כ-0.6 מיליון דולר לעומת הפסד של כ-0.2 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החוב הפיננסי נטו, של ישראיר תעופה ותיירות, שב לרמתו טרום הקורונה, והסתכם לסך של 23 מיליון דולר בלבד - דומה בערכיו לחוב הפיננסי של החברה לסוף שנת 2019 (19 מיליון דולר). בשיא הקורונה, הסתכם החוב הפיננסי נטו של החברה לכ-70 מליון דולר.

מניית ישראייר זינקה ב-76% מתחילת השנה (נכון לטרם פתיחת המסחר הבוקר) למחיר של 1.7 שקל ושווי שוק של 430.9 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חשוב לשמור שבת.מקור הברכה (ל"ת)
    כ.ד 30/05/2023 11:34
    הגב לתגובה זו
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.