קליל בדוח חלש: ההכנסות ירדו ל-111 מיליון שקל והרווח צנח ב-61%
חברת קליל קליל 1.01% העוסקת בייצור פרופילים ומוצרי אלומיניום לענף הבנייה, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2023 לפיהם הכנסותיה הסתכמו ב-111 מיליון שקל לעומת הכנסות של 130 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - ירידה של 14.5%. בחברה אומרים כי הקיטון בהכנסות נבע בעיקר מכך שרבעון מקביל אשתקד היה חריג לטובה עם כמויות מכירה גבוהות ביחס לתקופות מקבילות, לצד שינויים שחלו בתמהיל המכירות.
הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-19.6 מיליון שקל (כ-17.7% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 36.6 מיליון שקל (כ-28.1% מההכנסות) ברבעון המקביל. הרווח התפעולי הסתכם ב-7.9 מיליון שקל לעומת רווח תפעולי של 21.7 מיליון שקל - קריסה של 63.5%.
קליל רשמה ברבעון הראשון רווח נקי של 6 מיליון שקל בהשוואה לרווח נקי של 15.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד - צניחה של 61%.
לחברה יתרת מזומנים והשקעות בניירות ערך סחירים בהיקף כולל של 98 מיליון שקל. לחברה אין התחייבויות פיננסיות. הונה העצמי של קליל עלה ל-367 מיליון שקל ומהווה 77% מסך המאזן. היקף המלאי של החברה לסוף רבעון ראשון 2023 ירד לכ-89 מיליון שקל, בהשוואה לכ-110 מיליון שקל בסוף שנת 2022 – קיטון המיוחס, בין היתר, להצטיידות במלאי במחירים נמוכים ביחס לשנת 2022 כתוצאה מהירידה במחירי האלומיניום.
לקריאה נוספת:
>>> מי זו חברת קליל, מה הקשר לתחום הנדל"ן ומדוע היא מעניינת דווקא עכשיו? מה קורה למניות 'משלימות' כשהתחום עצמו יורד, מה עוד הוביל לירידות במניית קליל, מדוע התוצאות צפויות להשתפר והאם התמחור כעת אטרקטיבי?
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית קליל נפלה היום ב-6% ומשלימה נפילה של 27% בשנה האחרונה למחיר של 181.5 שקל ושווי שוק של 410.3 מיליון שקל.
צורי דבוש, יו"ר קליל: "למרות ההאטה בשוק הבנייה ואי הודאות של מהלכי הממשלה, הנהלת קליל נחושה להמשיך ולהשקיע לטובת העתיד, בין היתר, באמצעות המשך פיתוח מערכת חלונות חדשה, השקעה בקווי הייצור והמשך השקעה בערכי המותג באמצעות קמפיין חדש שעלה לאחרונה בערוצי הטלוויזיה והאינטרנט. האתגר שלנו יהיה לבדל את המוצרים שלנו שתוכננו ונבנו כמוצר שלם ושנבדקו לעמוד במצבי קיצון בשונה ממוצרים אחרים. במהלך השנה, אנו נערכים לפתיחת אולם תצוגה חדש בראשון לציון. בנוסף, נבחרנו באמצעות מחקר בלתי תלוי, כאחת מ-150 החברות האמינות בישראל. אנו מאמינים שהמותג החזק של קליל, השקעה בעובדים, הקפדה על שירות מיטבי ללקוחותינו, והמשך פיתוח של מערכות אלומיניום מתקדמות- יאפשרו לנו להמשיך ולצמוח בטווח הארוך".
פרדי אבוקרט, מנכ"ל קליל: "ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-111 מיליון שקל – צמיחה של 15% ביחס לרבעון קודם, וזאת למרות הירידה במחיר המכירה הממוצע כתוצאה מירידות במחירי ה-LME. מכירות סדרת הפרמיום באוהאוס, גדלו ב-13% בהשוואה לרבעון ממוצע של שנה שעברה והן מערכת 'המולטי בוקס' ממשיכה להראות גידולים במכירות, כך שתוך שנה אחת הגדלנו את היקף המכירות של מערכות המולטי בוקס בכ-190%. אנו חווים ירידה ברווחים, בהשוואה לרבעון מקביל אשתקד, כתוצאה ממחירי האלומיניום והצטיידות במלאים במחירי עלות גבוהים ביחס להיום, לצד התחזקות הדולר מול השקל ובשילוב הוזלת מחירי המכירה. במהלך הרבעון, הורדנו את כמות המלאי בהיקף של 20 מיליון, ואנו ממשיכים להציג איתנות ונזילות פיננסית גבוהה, כמתבטא עם קופת מזומנים בהיקף של 98 מיליון שקל ללא כל חוב פיננסי, דבר שמאפשר לנו לבחון ולנצל הזדמנויות עסקיות התואמות את האסטרטגיה העסקית שלנו ובכך להמשיך ולחזק את המותג של החברה כמוביל שוק".
- 2.פרסומת גרועה מה הקשר ריקוד לעיצוב? (ל"ת)22/05/2023 09:18הגב לתגובה זו
- 1.דנן 22/05/2023 08:38הגב לתגובה זומוצרים יקרים בלי הצדקה, הלקוחות מעדיפים להזמין אצל משה -איש אלומיניום אחרי סיום רכישת עצמית אחרונה כמות מניות רדומות מעל 18%- משהו מכיר חברה דומה? לעומת זה ה דיבידנדים עלובים.
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
