שכר הבכירים

מוטי גוטמן מקבל שכר שיא של 17 מיליון שקל למרות תוצאות וצבר חלשים של מטריקס

גוטמן מכר מניות מטריקס באופן אוטומטי (נאמנות) מיד לאחר פרסום הדוח בירידה של מעל 5%; האם גוטמן הגדיר לנאמן למכור בכל מחיר? 
נתנאל אריאל | (6)

חברת מטריקס מטריקס -2.82%  המספקת שירותי מערכות מידע (IT) פרסמה השבוע דוחות סבירים, אך עם רמז לחולשה ברבעון הרביעי וירידה בצבר ההזמנות. צבר ההזמנות בחברות פרויקטים מסוגה זה הפרמטר הכי חשוב להבנת העתיד של החברה ובתגובה המניה צנחה ב-5.5% לשווי של 4.2 מיליארד שקל. 

צבר הזמנות ירד מ-4.52 מיליארד שקל ל-4.36 מיליארד שקל. הצבר ירד למרות שמטריקס היא חברה שמשתמשת ברכישות כדי לגדול והרכישות בהתאמה אמורות להגדיל לה את הצבר. כלומר, אלמלא הרכישות, הצבר היה כנראה יורד עוד יותר. 

מטריקס סיימה את 2022 עם הכנסות של 4.67 מיליארד שקל ורווח מתואם של 233 מיליון שקל. מכפיל הרווח שלה הוא כ-18-19, לא נמוך, אבל היא נסחרה בשנתיים האחרונות במכפילי רווח גבוהים יותר.

בניגוד לצבר המאכזב והתוצאות הפושרות, המנכ"ל, מוטי גוטמן קיבל אשתקד תגמול של 17 מיליון שקל, לעומת 11 מיליון בשנת 2021 - עלייה של 56%. חוזה העסקה של גוטמן במטריקס, שאותה הוא מנהל מעל 20 שנה כולל שכר בסיס של עד 2.4 מיליון שקל בשנה, מענק כספי על בסיס רווחי החברה, מענק הישארות בסך 500 אלף שקל ברוטו לשנה וכן הקצאת מניות חסומות בשווי 28.5 מיליון שקל על פני חמש שנים (החוזה החל ב-2022 עד 2027). דירקטוריון מטריקס אישר את השכר והאופציות בניגוד לבעלי המניות של החברה.

גוטמן מימש מניות בדיוק אתמול עם ההודעה על הצבר החלש ונפילת המניה. זה לא היה מימוש לכאורה מכוון. גוטמן מחזיק בחבילת מניות חסומות - Restricted Stocks Units  (RSU)  והוא מימש אוטומטית את המניות מיד לאחר הדוחות. מדובר במימוש של 3.4 מיליון שקל. 

המחזור היומי במניה בחצי השנה האחרונה הוא 5.1 מיליון שקל. מימוש של 3.4 מיליון שקל ביום פוגע במחיר המניה. הוא רוב המחזור. ולכן, סביר שלא היתה כוונה למכור את כל הכמות ביום אחד. זה היה יוצר לחץ גדול על המניה. אם היתה כוונה כזו, אז מלכתחילה זו בעיה. זה מעשה לא אחראי-לא נכון שמגיע בעצם בעקיפין מראש הפירמידה. בפועל, מדובר במכירה מעין אוטומטית של נאמן-מנהל תיקים שעושה זאת בסוג של נאמנות עיוורת.

ואם לא היתה כוונה למכור את כל המניות ביום אחד והן נמכרו, אז עולות כמה שאלות? למה לחסל הכל בירידה? נכון שזו לא פעולה ישירה של המנכ"ל, אלא נאמן, אבל הנאמן קיבל מתווה בתחילת הדרך. לא נאמר לו לא למכור אם המחיר ביום אחר יורד ב...? לא נאמר לו לפצל את המימוש?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האמת שיכול להיות שגוטמן שכבר שווה מעל 100 מיליון שקל בעבודתו במטריקס כבר לא מוטרד אם המימוש הזה יהיה בירידה או לא, בסה"כ 3.3 מיליון שקל - קטן עליו. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אלון 19/03/2023 11:22
    הגב לתגובה זו
    לא להתקרב
  • 4.
    מירי 17/03/2023 09:19
    הגב לתגובה זו
    כוח אדם ירוד במיוחד בגלל מוניטין גרועים. ניהול פרויקטים חובבני עבור גופים ממשלתיים מוכיי אנשים חסריי ניסיון. אבל מנהלים שמרוויחים מיליונים, יש גם יש. כי הם תקועים בשנות התשעים, מנהלים חייבים הרבה כסף כי אחרת יברחו לאמריקה.
  • 3.
    משקיע 16/03/2023 20:47
    הגב לתגובה זו
    אם הכתב היה משוחח עם סמנכל הכספים או קורה סקירה של אנליסט שנכח בכנס ושוחח עם סמנכל הכספים היה מבין בחלק מהצבר של 2023 הועבר ל 2024 וזה מסתכם בכ 500 מ שח.וזאת מתוך שמרנות שחוייב,לבצע.אם משווים תפוחים לתפוחים הצבר גדל.והיה עוד שינוי חשבונאי שפגע באחד מהתחומים ב 100 מ שח
  • ולחק מצבר 22 לא טבר ל 23? (ל"ת)
    יובל 16/03/2023 22:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יואב 16/03/2023 19:02
    הגב לתגובה זו
    מצטער שחיזקתי מטריקס בשער 6898 ביום פרסום הדוח רגע לפני ירידה נוספת של 9% לפחותץעל טיפשות משלמים.
  • 1.
    אנונימי 16/03/2023 18:43
    הגב לתגובה זו
    מניח שבקרוב נראה ירידה בהכנסות ירידה בתחזיות והכל יתחיל להתפרק .המנכל כבר עשה את הלפחות מאה מליון שלו ועדין סוחט את הלימון .בוא נגיד שיש חברות הרבה יותר טובות לשים את הכסף.
עידן וולס
צילום: שלומי יוסף
דוחות

דלק: עלייה בהכנסות לכ-3.5 מיליארד שקל, תחלק דיבידנד של 250 מיליון

דלק קבוצה מציגה רבעון חיובי עם זינוק ב-EBITDAX ל-2.1 מיליארד שקל והמשך עלייה חדה בהפקה של איתקה, לצד עסקת הענק של ניו-מד להרחבת יצוא הגז למצרים; במקביל, חילקו והכריזו החברות הבנות דיבידנדים בהיקף של כ-547 מיליון דולר, מתוכם כ-290 מיליון דולר (כמיליארד שקל) זרמו לדלק, והקבוצה עצמה הכריזה על חלוקה נוספת של 250 מיליון שקל, מה שמציב את תשואת הדיבידנד שלה סביב 10%

תמיר חכמוף |

דלק קבוצה דלק קבוצה 2.86%  מסכמת רבעון שני חזק עם עלייה של כ-40% בהכנסות ועלייה ב-EBITDAX, לצד המשך הצמיחה בהפקה של איתקה וחתימת עסקת ייצוא היסטורית של ניו-מד למצרים.

הכנסות הקבוצה ברבעון השני של 2025 עמדו על כ-3.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-40% לעומת הכנסות של כ-2.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות הקבוצה במחצית הראשונה של השנה הסתכמו בכ-7.4 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% לעומת כ-5.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

 הרווח הנקי של הקבוצה ברבעון השני של השנה הסתכם בכ-176 מיליון שקל, לעומת 382 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפער בין הרבעונים נבע בעיקר כתוצאה מקיטון ברווח של ניו-מד ברבעון השני של השנה, בעקבות הפסקת הפעילות של מאגר לוויתן במהלך מבצע "עם כלביא" ולצורך ביצוע עבודת תחזוקה להנחת הצינור השלישי, ירידה במחירי האנרגיה, וכן כתוצאה משינוי בשיעור ההחזקה של הקבוצה באיתקה, מכ-88.5% ברבעון המקביל, לכ-52.2% ברבעון הנוכחי, כתוצאה מהשלמת העסקה האסטרטגית לכניסתה של Eni UK לתוך איתקה, כמו גם משערוך תמורות מותנות, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המתואם של הקבוצה, בנטרול הפרשה חשבונאית חד-פעמית (לא תזרימית), בגין התאמות למיסים נדחים בים הצפוני, הסתכם בחציון הראשון של 2025 בכ-491 מיליון שקל לעומת רווח בסך של כ-651 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד. בשקלול ההפרשה החשבונאית, הרווח הנקי המדווח בחציון הראשון של 2025 עמד על כ-186 מיליון שקל.

ה-EBITDAX של הקבוצה זינק ברבעון השני והסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של השנה זינק ה-EBITDAX לכ-5.3 מיליארד שקל, לעומת כ-3.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי של הקבוצה ברבעון השני הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-34% לעומת כ-831 מיליון שקל ברבעון השני של 2024. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח התפעולי בכ-3.4 מיליארד שקל, גידול של כ-60% לעומת כ-2.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

קרעי עם היתר שליטה מתוקן שיאפשר לסרצ'לייט 10% נוספים ממניות בזק

שר התקשורת, שלמה קרעי, השלים את שלב האישור מצד המשרד ומסר היתר שליטה מעודכן לחתימת ראש הממשלה ולשר הביטחון, בקידום שינוי הבעלות בבזק

רן קידר |
נושאים בכתבה בזק סרצ'ילייט

המהלך שמוביל משרד התקשורת לקראת שינוי הבעלות בבזק מתקרב לשלב ההכרעה. שר התקשורת, שלמה קרעי, השלים את שלב האישור מצד משרדו ומסר היתר שליטה מעודכן לחתימת ראש הממשלה ולשר הביטחון. ההיתר החדש יאפשר לקרן סרצ'לייט, המחזיקה כיום במניות באמצעות ביקום, לרדת מתחת לסף ה-5% ולסיים את הקשר הפורמלי עם החברה כגורם שולט.

על פי גורמים בשוק, ההתקדמות בהליך הרגולטורי פותחת את הדלת למכירה משמעותית נוספת של מניות בזק על ידי סרצ'לייט, עד כדי שתרד במהירות מתחת לרף השליטה. בשלב זה, ביקום, החברה שדרכה פועלת סרצ'לייט, מחזיקה בכ-15.9% ממניות בזק. ההסכמים כבר הגדירו כי החזקה הנמוכה מ-15% לא תיחשב עוד כשליטה, כך שמהלך נוסף של מכירת כ-10% מהמניות יוריד את סרצ'לייט למעמד של מחזיקה טכנית בלבד, ללא השפעה מהותית.

המכירה האחרונה שבוצעה על ידי ביקום בשבוע שעבר מחוץ לבורסה כללה 160 מיליון מניות בזק, כ-5.77% מהון החברה, למוסדיים זרים וישראלים. המחיר בעסקה נקבע על 6.03 שקלים למניה, דיסקאונט של כ-5% על מחיר השוק, בתמורת כוללת של כ-965 מיליון שקל.  העסקה מצטרפת למימוש שביצעה במרץ השנה, אז מכרה כ-5% ממניות בזק בכ-950 מיליון שקל וירדה להחזקה של כ-22.5%. שתי העסקאות יחד מהוות מכירה של כ-10.8% ממניות בזק בתמורה כוללת של כמעט 2 מיליארד שקל והובילו לירידה דרמטית באחזקות תוך פרק זמן קצר יחסית: מ-27% ל-15.9%.


באופן חריג להסכמי הפצה מהסוג הזה, הפעם הוסכם מראש על אפשרות להמשך מכירת מניות גם במהלך תקופת חסימה רגילה של 90 יום, בכפוף לאישור מהחתמים. האפשרות הזו, ככל שתופעל, צפויה לשמש את הקרן למכירת יתרת אחזקותיה מוקדם מהרגיל, ולא להמתין לתום תקופת החסימה. המוטיבציה לכך ברורה: אחזקה בשיעור כזה מעניקה משקל מוגבל בלבד בהצבעות, והמשך השהייה בעמדה שאינה שליטה בפועל ואינה ניתנת למימוש מיידי, נתפסת על ידי הקרן כבלתי אטרקטיבית.

פרישה סופית של סרצ'לייט מהשליטה צפויה גם לשנות את הרכב הדירקטוריון של בזק. הדירקטורים שנחשבים כנציגיה, דארן גלאט ורן פורר, צפויים לעזוב את תפקידם, כפי שנדרש במקרה בו גורם מאבד את מעמדו כבעל שליטה. המשמעות היא שדירקטוריון החברה יתאזן מחדש, ויידרש לפעול על פי עקרונות ממשל תאגידי של חברה ללא גרעין שליטה.