מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס
שכר הבכירים

מוטי גוטמן מקבל שכר שיא של 17 מיליון שקל למרות תוצאות וצבר חלשים של מטריקס

גוטמן מכר מניות מטריקס באופן אוטומטי (נאמנות) מיד לאחר פרסום הדוח בירידה של מעל 5%; האם גוטמן הגדיר לנאמן למכור בכל מחיר? 
נתנאל אריאל | (6)

חברת מטריקס מטריקס 0.97%  המספקת שירותי מערכות מידע (IT) פרסמה השבוע דוחות סבירים, אך עם רמז לחולשה ברבעון הרביעי וירידה בצבר ההזמנות. צבר ההזמנות בחברות פרויקטים מסוגה זה הפרמטר הכי חשוב להבנת העתיד של החברה ובתגובה המניה צנחה ב-5.5% לשווי של 4.2 מיליארד שקל. 

צבר הזמנות ירד מ-4.52 מיליארד שקל ל-4.36 מיליארד שקל. הצבר ירד למרות שמטריקס היא חברה שמשתמשת ברכישות כדי לגדול והרכישות בהתאמה אמורות להגדיל לה את הצבר. כלומר, אלמלא הרכישות, הצבר היה כנראה יורד עוד יותר. 

מטריקס סיימה את 2022 עם הכנסות של 4.67 מיליארד שקל ורווח מתואם של 233 מיליון שקל. מכפיל הרווח שלה הוא כ-18-19, לא נמוך, אבל היא נסחרה בשנתיים האחרונות במכפילי רווח גבוהים יותר.

בניגוד לצבר המאכזב והתוצאות הפושרות, המנכ"ל, מוטי גוטמן קיבל אשתקד תגמול של 17 מיליון שקל, לעומת 11 מיליון בשנת 2021 - עלייה של 56%. חוזה העסקה של גוטמן במטריקס, שאותה הוא מנהל מעל 20 שנה כולל שכר בסיס של עד 2.4 מיליון שקל בשנה, מענק כספי על בסיס רווחי החברה, מענק הישארות בסך 500 אלף שקל ברוטו לשנה וכן הקצאת מניות חסומות בשווי 28.5 מיליון שקל על פני חמש שנים (החוזה החל ב-2022 עד 2027). דירקטוריון מטריקס אישר את השכר והאופציות בניגוד לבעלי המניות של החברה.

גוטמן מימש מניות בדיוק אתמול עם ההודעה על הצבר החלש ונפילת המניה. זה לא היה מימוש לכאורה מכוון. גוטמן מחזיק בחבילת מניות חסומות - Restricted Stocks Units  (RSU)  והוא מימש אוטומטית את המניות מיד לאחר הדוחות. מדובר במימוש של 3.4 מיליון שקל. 

המחזור היומי במניה בחצי השנה האחרונה הוא 5.1 מיליון שקל. מימוש של 3.4 מיליון שקל ביום פוגע במחיר המניה. הוא רוב המחזור. ולכן, סביר שלא היתה כוונה למכור את כל הכמות ביום אחד. זה היה יוצר לחץ גדול על המניה. אם היתה כוונה כזו, אז מלכתחילה זו בעיה. זה מעשה לא אחראי-לא נכון שמגיע בעצם בעקיפין מראש הפירמידה. בפועל, מדובר במכירה מעין אוטומטית של נאמן-מנהל תיקים שעושה זאת בסוג של נאמנות עיוורת.

ואם לא היתה כוונה למכור את כל המניות ביום אחד והן נמכרו, אז עולות כמה שאלות? למה לחסל הכל בירידה? נכון שזו לא פעולה ישירה של המנכ"ל, אלא נאמן, אבל הנאמן קיבל מתווה בתחילת הדרך. לא נאמר לו לא למכור אם המחיר ביום אחר יורד ב...? לא נאמר לו לפצל את המימוש?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האמת שיכול להיות שגוטמן שכבר שווה מעל 100 מיליון שקל בעבודתו במטריקס כבר לא מוטרד אם המימוש הזה יהיה בירידה או לא, בסה"כ 3.3 מיליון שקל - קטן עליו. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אלון 19/03/2023 11:22
    הגב לתגובה זו
    לא להתקרב
  • 4.
    מירי 17/03/2023 09:19
    הגב לתגובה זו
    כוח אדם ירוד במיוחד בגלל מוניטין גרועים. ניהול פרויקטים חובבני עבור גופים ממשלתיים מוכיי אנשים חסריי ניסיון. אבל מנהלים שמרוויחים מיליונים, יש גם יש. כי הם תקועים בשנות התשעים, מנהלים חייבים הרבה כסף כי אחרת יברחו לאמריקה.
  • 3.
    משקיע 16/03/2023 20:47
    הגב לתגובה זו
    אם הכתב היה משוחח עם סמנכל הכספים או קורה סקירה של אנליסט שנכח בכנס ושוחח עם סמנכל הכספים היה מבין בחלק מהצבר של 2023 הועבר ל 2024 וזה מסתכם בכ 500 מ שח.וזאת מתוך שמרנות שחוייב,לבצע.אם משווים תפוחים לתפוחים הצבר גדל.והיה עוד שינוי חשבונאי שפגע באחד מהתחומים ב 100 מ שח
  • ולחק מצבר 22 לא טבר ל 23? (ל"ת)
    יובל 16/03/2023 22:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יואב 16/03/2023 19:02
    הגב לתגובה זו
    מצטער שחיזקתי מטריקס בשער 6898 ביום פרסום הדוח רגע לפני ירידה נוספת של 9% לפחותץעל טיפשות משלמים.
  • 1.
    אנונימי 16/03/2023 18:43
    הגב לתגובה זו
    מניח שבקרוב נראה ירידה בהכנסות ירידה בתחזיות והכל יתחיל להתפרק .המנכל כבר עשה את הלפחות מאה מליון שלו ועדין סוחט את הלימון .בוא נגיד שיש חברות הרבה יותר טובות לשים את הכסף.
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.