סייברואן
צילום: איציק בירן

סייברוואן דיווחה על שת"פ וזינקה ב-22% בוול סטריט: אבל כמה משאיות בכלל יצויידו?

לדברי החברה, שהתרסקה השנה ב-92%, המערכת שלה תותקן ב"כל צי המשאיות" של חטיבת המלוחים של שטראוס - אבל מה זה אומר בכלל? וגם, אם הפיילוט הצליח אז למה רק בחטיבת המלוחים ולא בכל המשאיות של שטראוס?
תומר אמן | (2)

לפעמים חברות מוציאות הודעות שנשמעות יפה על הנייר, אבל את הפרטים החשובים באמת החברה לא מספקת. חברת סייברוואן 0%  שמפתחת מערכות למניעת היסח הדעת בנהיגה כתוצאה משימוש בטלפון סלולארי, דיווחה למשקיעים בוול סטריט על כך ש"כל צי המשאיות" של שטראוס פריטו-ליי, חטיבת המלוחים של שטראוס 0.12% . כתוצאה מהדיווח, מניית החברה שהתרסקה מתחילת השנה ב-92% זינקה אתמול בוול סטריט ב-22%. נציין שזו לא חכמה: אחרי התרסקות כה גדולה וכאשר החברה כבר שווה גרושים כל תנודה קלה במניה משמעותה זינוק גדול באחוזים. המשקיעים עדיין מופסדים עליה ב-90%.

ובחזרה לדיווח - סייברוואן לא טרחה לספר על כמה משאיות מדובר, זה פשוט לא מופיע בדיווח. למה להסתיר את המידע הזה מהמשקיעים?

מעבר לכך, אם מדובר על "פריצת דרך עבור סייברוואן, עם יצרנית מזון גלובלית גדולה, ומייצגת פוטנציאל צמיחה משמעותית לטווח ארוך" שמגיעה "לאחר תקופת ניסיון מוצלחת לאורך מספר חודשים"  - כפי שכתבה החברה בהודעה - אז למה לא להטמיע את המערכת בכל קבוצת שטראוס, למה להסתפק רק בחטיבת המלוחים?

רק בעקבות פניית ביזפורטל החברה מעדכנת כי המערכת תותקן ב-60 משאיות של החברה. אגב, בהחלט מספר יפה בשביל סייברוואן, שההכנסות שלה עד כה הן קטנות מאוד. לגבי השאלה מה קורה עם שטראוס מסבירים בחברה כי נכון לעכשיו החברה אכן נמצאת בפיילוט עם קבוצת שטראוס שלאחריו יוחלט אם להתקין את המערכות בחטיבות נוספות. מדובר בדיווח חיובי, אבל אם כך - למה בעצם לא להגיד את זה למשקיעים ולהשאיר אותם באוויר?

בכל מקרה, בעקבות השת"פ עם חטיבת המלוחים אורי גלבוע, מנכ"ל סייברוואן מסר "אני שמח ששטראוס התרשמה מהאפקטיביות של המערכת של סייברוון והבינה את חשיבותה למניעת הסח דעת סלולרי בנהיגה, שהוא אחד הגורמים המובילים לתאונות דרכים ואני מקווה שחברות נוספות ילכו בעקבותיה".

 

כזכור, חברת סייברוואן הונפקה בתל אביב בחודש יוני 2020, לפי שווי 113 מיליון שקל. בהייפ הגדול של שנת 2021 היא זינקה לשווי של 220 מיליון שקל ומאז, המניה בהתרסקות - הבוקר לפני פתיחת המסחר עמד שווי החברה על 33 מיליון שקל בלבד. 

החברה ששורפת מזומנים בקצב גבוה הצליחה להיכנס לוול סטריט בדיסקאונט של 90% - תכננה לגייס לפי שווי העולה על 100 מיליון דולר, בפועל גייסה לפי שווי של כ-6 מיליון דולר בלבד, כשבדרך החברה גם נאלצה לדחות פעמיים את הכניסה ולהוריד את התמחור.

 

במחצית הראשונה של 2022 שרפה סייברוואן 12 מיליון שקל, זאת לאחר ששרפה את כל הכסף שגייסה בישראל וכעת נסחרת על פי השווי האמריקאי, 11 מיליון דולר והיא מחזיקה ב-41 מיליון שקל במזומן. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

רק נציין שלמניה 'כבר אין לאן ליפול' - המשקיעים בוול סטריט קיבלו אותה בהנחה גדולה, למעשה במתנה. כך שאם החברה תצליח הם ירוויחו. אבל המשקיעים הישראלים היו אלה שבדרך שילמו את המחיר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    משקיע 21/09/2022 10:45
    הגב לתגובה זו
    משלמים להם בביגלה
  • 1.
    לירון 21/09/2022 10:34
    הגב לתגובה זו
    למה הם לא מפרטים סכומים? עוד לא ראיתי הסכם אחד או פיילוט עם הכנסה.
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

חלל עולה 8%, נור אינק ב-13%; מדדי ת"א בירוק

המדדים בת"א נסחרים בעליות בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבולטים היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל

מערכת ביזפורטל |

עליות של עד 1.1% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  

חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.

עוד בהקשר הריבית זה שוק התעסוקה. הנתונים מצביעים על ירידה של 7.2% לעומת אוגוסט, בעיקר בקרב נשים וצעירים כשהשיפור נזקף לחזרת מפוטרי הקיץ לעבודה ומההכרה בזכאות לחל"ת ממבצע "עם כלביא"; אבל בשירות התעסוקה מזהירים: חזרת המילואימניקים עלולה לשנות את המגמה. שוק העבודה מאפשר לבנק ישראל עוד מרווח תמרון מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים