"הפגיעה בשרשראות האספקה היא התקלה הגדולה ביותר של הקורונה"
"אחד מיעדי החברה זה להשיג דריסת רגל משמעותית בגרמניה, שם יש לא מעט חברות Tier-One מסוג OEM (יצרן ציוד מקורי) שעובדים ישירות עם החברות להן מסופק בסופו של דבר הציוד. הייחוד ב-MCT הוא שהיא מצליחה להשיג את כל הדברים האלו", כך אומר מנכ"ל פולירם -1.78% יובל פלג בראיון לביזפורטל. ביום חמישי האחרון דיווחה פולירם לבורסה על כך שהשלימה את רכישת חברת MCT הגרמנית תמורת 25 מיליון יורו. MCT פועלת בשוק הרכב, ומייצרת בעיקר ללקוחות כמו BMW ומרצדס. הרכישה נועדה להשיג את דריסת הרגל המדוברת של החברה בגרמניה לצד הגדלת כושר הייצור, וכמו כן לשים יד על מוצריה של MCT עצמה. לקריאה נוספת: >>> מניית השנה - צים; כל הדרך לשווי של 6.4 מיליארד דולר >>> המתחרה של צים: משבר תפוקות הנמלים לא צפוי להיפתר בקרוב >>> לאחר הדוחות: פורד מאמינה שמשבר השבבים העולמי יפתר בקרוב "פולירם היא יצרנית של חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק והחל מה-1 למרץ יהיו ברשותנו 6 אתרים. החברה מחזיקה ב-9 חברות בנות מתוכן 8 מוחזקות בשיעור של 100% וחברה נוספת בשיעור של 51% ולחברה שלוש חטיבות בבעלותנו", מספר מנכ"ל החברה ומוסיף כי "עיקר תחומי הייצור שלנו הם בתעשיות הפלסטיק המהונדס (E.P), הבונדירמים - תרכובת שנועדה להגביר את תכונות ההידבקות של הפלסטיק - והפוליטרם, אשר מסייע להפחתת המשקל ועלות המוצרים" פלג מרחיב על פילוח הלקוחות של החברה, ומסביר כיצד היא מייצרת גרגירי פלסטיק באופן התואם את בקשת הלקוח וכי לה מספר רב של לקוחות קבועים. עוד מוסיף כיצד מכירות החברה מתפרשות על פני מספר סקטורים, ביניהם ענפי הרכב, המים, החקלאות, המזון ועוד. מה הייתה מטרת הרכישה של MCT? "זמן רב שאנחנו מחפשים חברה גרמנית דוברת השפה ושמכירה את הלקוחות המקומיים ו-MCT עושה בדיוק את זה. בהיותה אחת מהחברות הגדולות בשוק המקומי היא מייצרת מוצרים שדומים מאוד למוצרים שלנו, אך בנוסף הם מחזיקים בפס ייצור של גומי טרמופלסטי - סוג מסויים של פלסטיק שמיועד לחומרים הרכים שהולכים לרוב תעשיות הרכב בעולם." המנכ"ל מסביר כיצד החל מהשלמת העסקה, תתחיל לפעול MCT כשלוחה של פולירם בגרמניה שתאפשר כמה דברים בו זמנית - מכירה של מוצרי החברה באירופה (כאשר MCT מפיצה גם למדינות נוספות ביבשת כמו הולנד וצרפת), מכירה של מוצרי MCT כאן בארץ וביבשות נוספות ברחבי העולם על ידי מערך ההפצה של פולירם, וכן המשך פעילות פס היצור המקורי של MCT כך שפעילותה לא תפגע. אתה מציין של-MCT מוצר שלא היה לכם בעבר - איזה שוק הוא פותח? "משבר הקורונה לצד משבר האקלים העולמי הובילו להתפתחות של כמה מגמות מעניינות. הראשונה היא שעלויות השינוע התייקרו פלאים, והשנייה היא שהחברות מחפשות כיצד יוכלו לצמצם את היקפי הפליטה וכמו גזי החממה שהן מייצרות כדי להיחשב ל-"ירוקות" יותר, הן בפני הלקוחות והן בפני המשקיעים", אומר פלג ומסביר כי "החברות מעוניינות להפוך לשחקן לוקאלי יותר מבעבר. המוצר ש-MCT מייצרת מאפשר לנו להקטין באופן משמעותי את משקל הסחורות ובכך לשנע במאסות גדולות יותר ובתדירות נמוכה יותר. ככה אנחנו מקטינים את ה-Carbon Footprint שלנו והחברות אוהבות את זה ובוחרות בשירות שלנו." ואם כבר מדברים על הפגיעה בשרשראות האספקה - כיצד היא השפיעה עליכם? "בעיניי הפגיעה בשרשראות האספקה היא התקלה הגדולה ביותר של הקורונה, שים לב כיצד שנתיים אחרי המגפה אפילו את היקפי התחלואה הצלחנו לצמצם באמצעות החיסונים והתרופות אבל את זה לא. קיימות סיבות רבות לעובדה שהבעיה לא נפתרה עד עכשיו - עליות הביקושים לסחורות, הגבלות משמעותיות על חופש התנועה, מספר נמוך של עובדים בתחומי השינוע והמחסור בנהגי המשאיות - ברור שעל חלקן אין לנו דרך להשפיע אבל אין לי ספק שהפגיעה עדיין קיימת כי יש גורמים שמאפשרים לפגיעה הזאת להמשיך על מנת ליהנות מהקופון שהם גוזרים עליו." "בגלל שהחברה לא תלויה באף אחד - קונה מכולם ומוכרת לכולם - ואנחנו לא תלויים בספק ספציפי, עוד טרם המשבר היה לנו מספר רב מאוד של ספקים ולקוחות בהרבה מאוד תחומים, דבר שעזר לנו להימנע מפגיעה משמעותית בעקבות הקורונה. מעבר לירידה קלה בשורות ברבעון השני של 2020 הפעילות שלנו כמעט לא נפגעה וחזרה לעצמה מאוד מהר." בארץ ממתינים 6-8 לקבל רכב חדש, בגרמניה זה כבר שנה מנגד מסביר פלג כיצד עלויות השילוח עצמם פגעו בפעילות החברה, כאשר מחירי השינוע של הסחורות עלו במאות אחוזים, דבר שבלאת ברירה הוביל לכך שהחברה גלגלה את העלויות אל הצרכן. המנכ"ל מציין כיצד עבור רוב לקוחות החברה חשוב היה יותר לעמוד בדרישה למלאים מאשר להוזיל את העלויות ולכן הצליחה לשמור על תוצאות טובות במהלך המשבר. "הלקוחות שלנו לא רוצים לעמוד במקום ולא לעבוד ולכן ממשיכים להזמין חרף עליית המחירים. בשוק הרכב הנוכחי זמן ההמתנה לרכב חדש בארץ עומד על בין 6-8 חודשים, בגרמניה זמן ההמתנה עולה כבר לשנה. לחברות הרכב יש באקלוג (רישום של כלל ההזמנות) חסר תקדים והן יודעות שאם יפתחו את השאלטר ביום אחד הן לא יצליחו לעמוד בביקושים, אז הם ממשיכות לקנות. אנחנו מנגד מצליחים לעמוד בביקושים מצד הלקוחות שלנו על ידי כך שאנחנו קונים מכל היבשות ומכל השווקים, זה לא משהו שהתעשייה עשתה בעבר." אתה מדבר על עליית ביקושים אצל הלקוחות שלכם - איך אתם מרגישים את זה בשטח? "יש לנו כמה אתרים ברחבי העולם, שני מפעלים בארץ - אחד ברם און ואחד בעפולה, מפעל אחד בארצות הברית, מפעל נוסף בסין ומפעל מחזור אחד בבריטניה שנועד להגדיל את יכולת הייצור שלנו על ידי רכישה של מוצרים קיימים ולמחזר אותם, וזה לא משנה אם מדובר במוצרים פוסט-אינדסטריאל (היו בשימוש בתעשייה) או פוסט-קונסיומר (היו בשימוש אצל הצרכן הפרטי). לרוב המפעלים האלו כבר הוספנו קווי ייצור אבל התוודנו בסופו של דבר הביקושים עולים על הרמות שצפינו ולכן אנחנו עובדים כעת על הוספה של פסים חדשים בכל המפעלים שלנו, זאת לצד הרכישה של MCT שתוסיף גם מפעל שלם." למיטב הבנתנו אתם מתכננים להקים מפעל חדש גם בארצות הברית? "ארצות הברית זה שוק מיוחד. הביקוש למוצרי פלסטיק שם הוא חסר תקדים וזה שוק אסטרטגי מאוד עבורנו. כדי למכור בארצות הברית אתה צריך לדעת לדבר את השפה שלהם ועל זה אנחנו עובדים. עיקר הלקוחות שם מעוניינים לקנות בכמויות גדולות, דבר שהרכישה של MCT מאפשרת לנו לספק כרגע, והדירקטוריון כבר אישר הקמה של מפעל חדש שם. אנחנו מקווים שהמפעל הקיים שלנו אפשר לנו ללמוד את השוק כמו שצריך וככה ההקמה של המפעל החדש תאפשר לנו לפרוץ שם מהר יותר - אם נצליח שם אז השמיים הם הגבול." "השוק הסיני לא מקבל חברות מבחוץ בכזו קלות - זאת בעיה" לחברה מפעל גם בסין, שם לדברי המנכ"ל החברה מתקשה יותר לעבוד עם החברות המקומיות ולכן עובדת בעיקר עם הלקוחות הגרמניות שמוכרות את הרכבים שלהן שם. "הסיפור בסין לא פשוט וקשה לנו מאוד להתחרות עם הסינים כי אנחנו לא מכירים את השפה שלהם. באופן כללי השוק הסיני לא מקבל חברות מבחוץ כזו קלות וזאת בעיה עבורנו. לכן אנחנו מעדיפים למכור דווקא לחברות שכבר מכירות אותנו - כמו מרסדס, BMW, יגואר ולאנד רובר, איתם יש לנו כבר יחסים טובים ואנחנו מייצרים להם שם חומרים לכריות אוויר עם אישורים שכבר הבאנו מגרמניה." לראייתך התחרות הסינית קשה יותר מאשר בשאר העולם? "מפעל שיודע לייצר פלסטיק לתעשייה כמו שאנחנו עושים יש בכל מדינה, זה נכס שאף מדינה לא יכולה להרשות לעצמה לוותר עליו. בסין לעומת זאת התחרות קשה יותר כי אם אתה לא יצרן מקומי אתה תתקשה הרבה יותר. בשאר העולם התחרות הזאת קשה פחות כי הניסיון שלנו לא פעם מאפשר לנו לייצר ברמה גבוהה יותר ממה שהמדינה יודעת לעשות, תוך כדי הוזלת המוצרים בגלל הפעילות הגלובאלית." מה היא אבן הדרך הבאה? "אנחנו לא נוטים לתת תחזיות קדימה, אבל במידה ונצליח להוציא לפועל את כל האסטרטגיות שלנו אני מאמין שנוכל להאיץ את הצמיחה שלנו באופן משמעותי."
- 1.לילי 22/02/2022 13:36הגב לתגובה זומאבק ההסתדרות על מונופול בפריקת אניות בנמלים פוגע באוכלוסייה של הפועלים . כמובן שלפועלי הנמל שמרוויחים 50,000 ש"ח לחודש זה לא מזיז . פגיעה
יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר
אורביט נמכרת לתאגיד האמריקאי קראטוס תמורת 356 מיליון דולר, בפרמיה של 21% על מחיר השוק; העסקה, שתהפוך את אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קראטוס, צפויה להניב לפימי תשואה של כמעט פי עשר על ההשקעה שביצעה לפני שמונה שנים
חברת אורביט אורביט -2.5% , שבשליטת קרן פימי, הודיעה על חתימת הסכם מיזוג עם התאגיד הביטחוני האמריקאי קראטוס (Kratos Defense & Security Solutions ), במסגרתו תרכוש קראטוס את כל
מניות אורביט בתמורה ל-356.3 מיליון דולר (כ-1.17 מיליארד שקל). העסקה תבוצע באמצעות מיזוג משולש הופכי, כאשר עם השלמתה תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קראטוס.
המחיר שנקבע, 13.73 דולר למניה, משקף פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה של מניית אורביט
בבורסה, ו-18% על הממוצע המשוקלל של 30 ימי המסחר האחרונים. המיזוג צפוי להיסגר בתוך ארבעה חודשים ממועד החתימה, בכפוף לאישורי בעלי המניות, רשות התחרות ומשרד הביטחון.
דניאל אשחר, מנכ"ל אורביט, מסר: "אנו שמחים
להודיע כי חברת אורביט חתמה על הסכם לרכישתה על ידי משקיע אסטרטגי, Kratos העולמית הנסחרת בשווי של כ - 15.4 מיליארד דולר. מהלך זה מהווה אבן דרך משמעותית בפעילותנו, בו נשתלב בתאגיד אמריקאי גדול שיוסיף לאורביט ערך מוסף משמעותי בתחומי הסינרגיה בין החברות, מיצוב
גלובלי, חדירה לשווקים חדשים והרחבת הפעילות בשוק האמריקאי שהינו השוק הבטחוני הגדול בעולם ויספק לאורביט תשתית רחבה לצמיחה, השקעות ומימוש אסטרטגיית ההתפתחות ארוכת הטווח שלה. המהלך של Kratos מהווה עבורנו הבעת אמון בענף הביטחון הישראלי בכלל ובחברת אורביט בפרט,
הנהלתה ועובדיה, ומגיע לאחר עבודה קשה של יצירת ערך לחברה במהלך השנים, זאת באמצעות העובדים המסורים שלנו וכלל השותפים לדרך. אנו מודים למשקיעים על הבעת האמון בחברה לאורך השנים."
הרווח של קרן פימי והמוסדיים
קרן פימי, בראשות ישי דוידי, נכנסה להשקעה באורביט בשנת 2017, אז רכשה 55% ממניות החברה תמורת כ-52 מיליון שקל בלבד, מהלך שהתברר כאחת ההשקעות המוצלחות בתולדות הקרן. מאז רכישת השליטה ליוותה פימי את החברה במהלך שינוי מהותי, שכלל התייעלות ניהולית, הרחבת היקף הפעילות הביטחונית והעמקת החדירה לשווקים בחו"ל.
- "אורביט מילאה תפקיד במלחמה באוויר בים וביבשה" - "נרכוש פעילות בגרמניה"
- אורביט: שיפור בפרמטרים התפעוליים, הצבר עלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנה שעברה מימשה הקרן מניות בהיקף של כ-100 מיליון שקל, וביוני 2025 השלימה מימוש נוסף של כ-50 מיליון שקל, תוך ירידה לשיעור החזקה של כ-22.5%. בכך הסתכמו מימושיה המצטברים בכ-200 מיליון שקל (לא כולל דיבידנד שחולק ב-2024), לצד החזקה הנוכחית, על השקעה של כ-52 מיליון שקל בלבד. במילים אחרות, פימי רשמה על אורביט תשואה של כמעט פי עשר על ההשקעה המקורית, כאשר במסגרת עסקת הרכישה הנוכחית צפויה הקרן לקבל כ-80 מיליון דולר נוספים (כ-260 מיליון שקל).
