"האתגר הגדול יהיה איך לקצר את לוחות הזמנים של הקו הסגול"
מניית שפיר הנדסה 1.06% זינקה על רקע הזכייה בפרויקט הקו הסגול. פרויקט של 9.2 מיליארד שקל ל-25 שנה (חלקה בו - 50%) משמעותי עבורה, למרות ששפיר הפכה לקבוצת תשתיות גדולה שמשתרעת על כל תתי הסגמנטים בתחום. היקף הפעילות השנתי שלה מתקרב ל-4 מיליארד כשהרווחיות הגולמית נעה בין 15% ל-20%. שוויה בבורסה כ-11 מיליארד שקל. "הזכייה בהקמת הקו הסגול של הרכבת הקלה היא זכייה מאוד משמעותית עבורנו. כשאנחנו מדברים על 9.2 מיליארד שקל הכוונה היא להיקף הפרויקט ולא להכנסות. היקף פירושו כמה יעלה להקים, לתפעל ולתכנן. מדובר על פרויקט זכיינות ולא בפרויקט חד פעמי לתקופה קצרה" כך אומר שי לינדנר, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, בראיון לביזפורטל, לאחר זכיית החברה במרכז של נת"ע להקמת הקו הסגול בגוש דן, יחד עם החברה הספרדית CAF. במקביל, אלקטרה 1.75% אלסטום ודן, במרכז להקמת הקו הירוק.
הסיבה ששתי חברות שונות זכו במרכזים להקמת הקווים היא שהמכרז לא איפשר לאותה חברה לזכות בשני הקווים. על פי תנאי המכרז, זכו החברות שהציעו את ההצעות הזולות ביותר. כאשר אם אותה חברה הייתה אמורה לזכות בשני המכרזים אז החברה עם ההצעה השניה הוכרזה בתור הזוכה בקו השני.
הקו הסגול עתיד לנסוע ייסע מקריית אונו ויהוד למרכז תל אביב, דרך אוניברסיטת בר אילן, בית החולים שיבא, ושוק הכרמל. אורך הקו כ-27 ק"מ במפלס הקרקע, והוא יכלול 45 תחנות.
בנת"ע צופים כי הוא יתחיל לפעול ב-2026, אבל לינדנר כלל לא בטוח: "מוקדם עדיין לומר מתי הקו יתחיל לפעול, אבל הצפי הוא לכל הפחות עוד 5 שנים מהיום. לשפיר יש ניסיון מאוד מוצלח בקיצור לוחות זמנים של פרויקטים הכי גדולים ומורכבים בארץ, האתגר הגדול בפרויקט מורכב כזה להקדים משמעותית את לוחות הזמנים. אנחנו מאמינים שזה אפשרי בשיתוף פעולה של כל הגורמים הרלוונטיים".
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- בוטל חוזה עם חברת גבייה: "הצעה תכסיסנית ומועמדת קש"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה בעצם היתרון של הקו הסגול מבחינתכם ביחס לקו הירוק?
לינדנר: "היתרון של הקו הסגול זה שהוא נמצא פחות בתווך עירוני צפוף, בניגוד לקו הירוק (שבו זכתה אלקטרה. נ"א) שחוצה את הערים, כך שיהיה לנו יותר קל לבצע אותו ויותר קל לעבוד. הקו הסגול גם קצר יותר".
אתם מדברים על היקף הכנסות של 9.2 מיליארד, כמה יעלה לכם להקים אותו?
לינדנר: "אנחנו מעריכים את העלויות ב-4.5-5 מיליארד שקל, כאשר היתרה היא החלק של המימון והתחזוקה. מאחר שאנחנו 50% בפרויקט (יחד עם החברה הספרדית CAF. נ"א) גם חצי מהעלויות ומנגד חצי מההכנסות הן שלנו".
כמה הכנסות בפועל תקבלו?
לינדנר: "מדובר על פרויקט זכיינות ולכן מורכב לחלק את זה לרמה כזו של הכנסות. קודם כל נקבל מהמדינה מענק הקמה של 2.2 מיליארד שקל ובהמשך גם נמשיך לקבל כסף עבור ההקמה, התפעול והזכיינות.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
"בעצם צריך לחלק את ההכנסות לשלושה תחומים ואנחנו נכיר בהם בסעיפים השונים לאורך התקופה. בהתחלה נכיר בהכנסות במגזר התשתיות, אחר כך במגזר הזכיינות והמשמעות היא הכנסה פיננסית. במקביל להכרה בהכנסות במגזר התשתיות כקבלן אנחנו נכיר בהוצאות על ההקמה. בשנים שאחר כך נקבל את ההכנסות כהכנסות של הזכיין".
אז ההכרה בהכנסות לא תהיה ליניארית מן הסתם לאורך השנים?
לינדנר: "נכון. מדובר על פרויקט לאורך 25 שנה. חלק יהיה עכשיו בהקמה במהלך 4 השנים הקרובות, אחרי הסגירה הפיננסית שאנחנו צריכים לבצע ב-12 החודשים הקרובים, והיתרה תתקבל לאורך 20 שנה".
איך יבוא לידי ביטוי המענק של ה-2.2 מיליארד שקל מצד המדינה?
לינדנר: "מדובר במענק תזרימי, ולכן הוא לא רלוונטי מבחינת הדוחות הכספיים. אנחנו נכיר בהכנסות מהמדינה לאורך התקופה, כאשר המטרה היא שההכנסות הללו יסייעו לנו להשיג עלויות מימון נמוכות יותר. כנגד ההשתתפות של המדינה בעלויות ההקמה אנחנו נוכל לפרוע חלק מההלוואות שנצטרך לקחת מהבנקים. השילוב בין יזמות פרטית של אדם פרטי שמקים את הפרויקט ובין המימון מצד המדינה עוזר למימון הפרויקט לאורך שנים".
מה הרווחיות הצפויה בפרויקט?
לינדנר: "זה לא נתון שאנחנו מפרסמים. אבל כפי שאמרתי קודם, הרווחיות תתחלק בין מגזרי התשתיות, התפעולי, התחזוקה והמימון. יש רווח כקבלן הקמה, רווח אחר כחברת תחזוקה וגם כזכיין על ההון שאתה משקיע".
ניתן לשער בהערכה גסה כי מדובר על רווחיות קרובה לזו שלשפיר יש בפרויקטים אחרים, כלומר הדוחות הכספיים אמורים להיות משקפים. הרווחיות הגולמית של שפיר נעה בין 15% ל-20%.
ברור לגמרי שהרווחיות לא תהיה 50%, אבל מנגד אם היא הייתה 2% לא הייתם נכנסים?
לינדנר: "נכון. אבל אני לא יכול להתייחס מעבר לכך".
כמה חוזים מהסוג הזה יש לכם?
לינדנר: "אנחנו מקימים גם את הקו האדום והירוק בירושלים. שם יש לנו גם את התפעול, בניגוד לכאן שזה ילך לחברה אחרת, שטרם נבחרה".
האם אתם מתמודדים על חוזים נוספים?
לינדנר: "על הקו הכחול בירושלים".
מדובר בקו שצפוי לקום בירושלים ולחצות אותה מרמות בצפון, דרך מרכז העיר, לכיוון מתחם התחנה הראשונה, תלפיות, וגילה. הוא צפוי להיות הקו השלישי בירושלים, באורך של 31 קילומטרים, ועם 53 תחנות, כולל 3 תחנות מתחת לקרקע.
שפיר הנדסה נסחרת בשער של 30.75 שקל למניה, ולפי שווי שוק של 10.98 מיליארד שקל. מניית החברה עלתה ב-31.9% ב-12 החודשים האחרונים ו-275% ב-5 השנים האחרונות.
כך נראה גרף המניה:
- 2.שפיר 02/02/2022 10:54הגב לתגובה זובלעבוד מהר ולהשיג עוד הרבה כסף מתביעות משפטיות.... תראו שהם ירוויחו מעבר למה שהבחור אמר
- 1.חנית ורד 02/02/2022 10:39הגב לתגובה זומדהים שאף אחד לא שאל את האיש מה בקשר לפיצויים לנפגעים: עסקים ומסחר שנסגרים זמנית או מתחסלים לגמרי בגלל התמשכות העבודות. דיירים בבתים סמוכים שערך דירותיהם יורד בגלל תנודות קרקע או בגלל מיפגעים מן העבודות: זיהום אוויר, רעש וכו'. כל הכתבה נסובה רק סביב הפופיק של חברת שפיר. האנשים, האזרחים הנפגעים - נמחקו. לא מעניינים! תעודת עניות לעתון ולחברת שפיר ביחד!
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiהזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.
עוד צרות: בי-קיור לייזר גילתה בטעות שאין אישור למוצר; הבעלים התפטר
בי קיור לייזר חברת אריקה ביו קיור אריקה בי-קיור -9.33% גילתה שהיצרן הסיני אשר מייצר עבורה חלק מהמוצרים, אינו מחזיק באישור CE. לטענתה ההשפעה אינה מהותית, אך במקביל - יו"ר הדירקטוריון והבעלים מיקי שלוסר התפטר מכל תפקידיו. לטענת החברה, היצרן מספק מוצרים המהווים כ-12% ממכירות החברה מתחילת שנת 2021 ועד היום. לאור העובדה שהוא לא מחזיק באישור המאפשר לו לייצר עבורה את החומרים, החברה עצרה את המכירות.
הסיפור של החברה הוא עצוב. היא התרסקה ב-77% בשנה האחרונה ולא מצליחה להתרומם מההנפקה. בחודש אוקטובר דיווחנו כי הדח"צים של אריקה בי-קיור מתפטרים בשל "כשלים בחברה". גם סמנכ"ל הכספים החדש התפטר אחרי שהמניה ירדה ב-95% בתוך שנה. המניה נסחרת כעת לפי שווי שוק של 19 מיליון שקל, אחרי שגייסה את הכסף בהנפקה לפי שווי של 512 מיליון שקל (הבעלים מיכאל שלוסר עוד רצה להנפיק אותה לפי שווי של מיליארד שקל), וכחלק מגל ההנפקות זינקה ביום הראשון ב-26%, לשווי של 646 מיליון שקל וזמן קצר אחרי ההפקה היא אפילו הגיעה לשווי של 800 מיליון שקל - צניחה מדאיגה.
בחזרה לסיפור שלנו. החברה טוענת כי ערכה בדיקות ביוזמתה, לאחר שלא התאפשרה כניסתו להונגריה של משלוח 12 מכשירי Cure-B Sport Laser, וזאת כי למכשירים אין אישור CE. "בהתאם לבדיקות שנערכו על ידי החברה בעקבות זאת, התברר לה כי קיים אישור CE כללי מיום 17 בספטמבר 2020 המתייחס ל Devices Laser intensity-Low בתוקף, ובנוסף, בידי החברה הצהרה חתומה של היצרן והנציג המקצועי של החברה לפיה לכלל מכשירי החברה הרלבנטיים יש אישור CE", כתבה בדיווח לבורסה.
עוד ציינה כי "להבנת החברה על היצרן לקבל אישור CE ספציפי עבור כל אחד מהמוצרים הנכללים. בהתאם למידע שנמסר לחברה על ידי היצרן, הוא פועל להשלמת המסמכים הנדרשים והסדרת האישורים עבור המוצרים שלעיל והחברה מעריכה כי אישורים כאמור יתקבלו בשבועות הקרובים".
מתברר כי במסגרת הבדיקות שנערכו על ידה, התגלה לחברה אתמול (שבת) כי בחודש פברואר התקבלה על ידי יו"ר הדירקטוריון הודעת מייל מנציג היצרן לפיה מבחינה טכנית רק דגמי ה- Classic Laser Cure-B וה-Pro Laser Cure-B אושרו באופן רשמי על ידי ה-CE וכי "באופן טכני הדגמים האחרים של החברה אינם יכולים לשאת את הלוגו של ה- CE". לטענתה, יו"ר הדירקטוריון לא טיפל בהודעה כאמור כראוי ולא עדכן על כך את הדירקטוריון. לכן, יו"ר הדירקטוריון הודיע כי הוא מבקש להתפטר מהדירקטוריון ומכל תפקידיו בחברה, לרבות תפקיד היו"ר.
להערכת החברה, השפעת עצירת המכירות של המוצרים האמורים לעיל על החברה אינה מהותית.
