קפיצה של 70% בהיקף עסקאות המיזוג והרכישה בשנת 2021
חברת הייעוץ PwC מסכמת את שנת 2021 מבחינת היקף עסקאות המיזוג והרכישה במשק הישראלי כאשר חברה ישראלית היא הרוכשת או הנרכשת. מהנתונים עולה כי שנת 2021 הייתה שנת שיא כאשר מספר העסקאות כמעט הכפיל את עצמו ועמד על 238 עסקאות, וההיקף הכספי זינק ב-70% ל-17 מיליארד דולר. למרות הזינוק עדיין מדובר בירידה לעומת שנת 2019, שנת הטרום קורונה, אז הגיע היקף הרכישות השנתי ל-20.4 מיליארד דולר.
מגזר ההיי-טק ממשיך להוביל את שוק המיזוגים והרכישות עם עסקאות בהיקף של 10.6 מיליארד דולר ב-73 עסקאות שונות. סכום זה גבוה אף מהיקף העסקאות שנרשם בשנת השיא של 2019 שעמד על 9 מיליארד דולר. בפירמת PwC מייחסים את העליה ברכישות בתיאבון המשקיעים עם התפוגגות השפעת הקורונה לצד סביבת ריבית נמוכה וכמות גבוהה של מזומן זמין.
למרות העלייה בהיקף הכספי של כלל העסקאות, שווי העסקה הממוצע ירד ל-126 מיליון דולר, ירידה של 18% משנה שעברה, כאשר השנה נפקד מקומן של עסקאות בשווי של מעל מיליארד דולר למעט עסקת לומניס, לעומת חמש עסקאות בהיקף כזה בשנה שעברה. החברות הגדולות שרצו לגייס כסף העדיפו השנה לפנות לאפיק ההנפקות בבורסה בארץ או בחו"ל ב-IPO או בעסקאות SPAC.
מספר העסקאות של חברות ישראליות שרכשו חברות ישראליות אחרות עלה ל-82 בשווי כולל של 2.8 מיליארד דולר, וזאת בהשוואה ל-46 בלבד בשנה שעברה. 44 מתוך העסקאות האלו בסכום של 1.5 מיליארד דולר היו בתחום הטכנולוגיה.
- פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם - ומה המצב בישראל?
- מפטרים רואי חשבון בבריטניה; מרחיבים את תחום הייעוץ בארה"ב - פירמת PwC
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מגמה נוספת שמתחזקת היא עליית שיעור החברות הישראליות שפונות לרכישת חברה מחו"ל. 60% מסך העסקאות אמנם היו של רוכשים מחו"ל שרכשו חברות ישראליות, אך מתוך ה-40% של רוכשים ישראלים החלוקה הפנימית הייתה שרק 16% הופנה לרכישות "כחול לבן" ושאר ה-24% בסך 4.1 מיליארד דולרים היה חברות ישראליות שרכשו חברות זרות, זאת לעומת סך רכישות של 333 מיליון דולר בלבד בשנה שעברה. העסקאות הגדולות מן הסוג הזה היו רכישת Green Mountain על ידי עזריאלי בסך 860 מיליון דולר ורכישת Connexity על ידי טאבולה ב-800 מיליון דולר.
מגמה נוספת שמסתמנת היא מיעוט הרכישות הפיננסיות כאשר רק 8% מכלל הרכישות השנה היו רכישות מן הסוג הזה. הסבר אפשרי שמספקת PwC הוא שהשחקנים הפיננסים היו מעורבים יותר השנה בגיוסים ועסקאות בשווי גבוה בשוק ההון ובעסקאות SPAC. מצד שני ישנו זינוק בהיקף העסקאות האסטרטגיות בעיקר במגזר ההיי-טק כאשר החברות הגדולות שואפות לצמוח, ויותר ויותר חברות פונות למיזוגים ורכישות כגורם מרכזי באסטרטגית הצמיחה שלהן. השיקולים לרכישות הם בין היתר השגת שיפור טכנולוגי מהיר, השגת יתרון תחרותי בשוק, הרחבה של נתח השוק ויצירת שווקים חדשים.
מאיפה באים הרוכשים הזרים? גם השנה בולטת ארצות הברית עם 70% מהרוכשים בסכום כולל של 8 מיליארד דולר. למרות הדומיננטית האמריקאית מדובר בירידה משנה שעברה. 13% מהרוכשים הגיעו מאירופה.
- קמטק זינקה 9%, טבע 4.2%; ת"א 35 קפץ 1.6%
- גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
בהסתכלות לעבר שנת 2022 מסרה רו"ח ליאת אנזל אביאל: "אי הוודאות שאפיינה את שנת 2020 ותקופת המשבר ממשיכה להתפוגג וניכרת חוזקה של הכלכלה ומגמת ההתאוששות הגלובלית והמקומית בפרט. שנת 2020 מבחינות רבות הייתה בגדר מכה קלה בכנף כאשר 2021 הציגה צמיחה משמעותית ואף חזרה למגמות טרום תקופת הקורונה בהיבטים רבים. כמות הכסף הזמינה יחד עם סביבת הריבית הנמוכה, תיאבון המשקיעים ושאיפת חברות להשגת יכולות טכנולוגיות ויתרונות תחרותיים ימשיכו להזין את שוק ה- M&A ואת תהליך שיקום הכלכלה, עם ההתאוששות מהמשבר. יתרה מזאת, לאור ההנפקות, הגיוסים המשמעותיים וכמות "חדי הקרן" התקדימית שהתהוו השנה בקרב חברות ישראליות וכן כמויות המזומנים הזמינים בקרב חברות אלה, אנו צופים כי חברות אלה יצטרפו למעגל הרוכשים, וימשיכו לתדלק את השוק המקומי כפי שאנו מתחילים לראות בחודשים האחרונים".

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 2.91% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).
יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן
מידע פנים של גופים מוסדיים - האם זה חוקי? ג'נריישן גייסה 280 מיליון שקל ממוסדיים במחיר נמוך ממחיר השוק, ואחרי כמה ימים הודיעה על עסקה עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת לפי שווי גבוה מהספרים והמניה מזנקת; התזמון מעלה שאלות על שקיפות ומה ידעו המשתתפים בהנפקה; מה הבדל בין זה לבין מידע פנים?
קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 3.33% ממשיכה לסגור עסקאות, אבל התזמון של העסקאות מעורר תהיות. ימים ספורים לאחר שהשלימה גיוס הון פרטי בהיקף של 280 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, במחיר ששיקף דיסקאונט למחיר השוק, מדווחת היום הקרן על עסקת ענק עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת שלה תחת חברת בלוג'ן, המשקפת פרמיה לזרוע על השווי בספרים.
המהלך מעלה סימני שאלה בנוגע לתזמון ההנפקה למוסדיים, שכבר רושמים רווח נאה מאוד מההנפקה שכאמור הושלמה לפני מספר ימים. המניה היום מזנקת בעקבות עסקת
השקעה ענקית (כבר הרחבה) בחברה הבת לפי שווי גבוה וזכייה בעסקה גדולה של החברה הבת.
נזכיר כי בית ההשקעות מור היה הגורם הדומיננטי שרכש מניות וזה אחרי שהוא חיסל את ההחזקה שלו בחצי מחיר לפני שנתיים, אבל חייבים להגיד שמאז הקרן מעבר לשיפור בתוצאות גם הפחיתה
דרמטית את דמי הניהול (כפי שהתחייבה בראיון אצלנו) -
ההנפקה בדיסקאונט
בנוסף למור גם הפניקס, ילין לפידות, הראל ומנורה השקיעו בהנפקה שהיתה בדיסקאונט. מחיר ההנפקה עמד על כ-119.7 אגורות, אך המשקיעים קיבלו אופציות כך שמחיר ההנפקה האפקטיבי, הכולל את שווי האופציות, עמד על כ-113.2 אגורות למניה. על פי החברה, התמורה מההנפקה צפויה לשמש להשקעות ולפיתוח פעילות הקרן בתחומי האנרגיה והסביבה. הגיוס מגיע לצד גידול משמעותי בתזרים המזומנים מהפורטפוליו, שמגיע להערכת הקרן לכ-170 מיליון שקל ב-2025, בהשוואה ל-110 מיליון בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024.
מניית ג'נריישן כעת נסחרת ב-127 אגורות. רווח של 12% למוסדיים - ורוב הרווח מגיע מהזינוק היום בשיעור של 6% בעקבות העסקה. זו עסקה שהמשקיעים המוסדיים ידעו עליה - מה ההבדל בין עסקה כזו למידע פנים? הם קנו מניות ביודעם שיש עסקה בדרך. מסביב לעסקה כזו יש את כל ההגנות -- עורכי דין, רואי חשבון ועוד, אבל למה לתת למור, הפניקס, מנורה לקנות מניות בהנחה של 12% ובידיעה שיש עסקה בדרך ולהפלות את הציבור - לדלל אותו במחיר נמוך. למה לא לסגור את העסקה כמה ימים אחרי כשהמידע כבר בחוץ? זה בדיוק המקום שרשות ניירות ערך צריכה לבדוק - המשקיעים הקטנים נפגעו! כנראה שזה חוקי, אבל זה מאוד מסריח.
- ג'נריישן קפיטל מגייסת 280 מיליון שקל בהנפקה פרטית למוסדיים
- קרן ג'נריישן רשמה זינוק ברווח הודות לשיערוכי נכסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זו עסקה של לקחת "ביס" מהכסף של הציבור. לא הוגן וכולם כאן אשמים, אולי לא חוקית, אבל מוסרית. הם מדברים על שוק ההון שהתקדם ולכאורה נקי יותר מעיוותים ושטיקים, אבל הנה מקרה קלאסי של לקחת כסף ולתת לגופים שחפצים ביקרם על חשבון המשקיעים הקיימים.
