קפיצה של 70% בהיקף עסקאות המיזוג והרכישה בשנת 2021
חברת הייעוץ PwC מסכמת את שנת 2021 מבחינת היקף עסקאות המיזוג והרכישה במשק הישראלי כאשר חברה ישראלית היא הרוכשת או הנרכשת. מהנתונים עולה כי שנת 2021 הייתה שנת שיא כאשר מספר העסקאות כמעט הכפיל את עצמו ועמד על 238 עסקאות, וההיקף הכספי זינק ב-70% ל-17 מיליארד דולר. למרות הזינוק עדיין מדובר בירידה לעומת שנת 2019, שנת הטרום קורונה, אז הגיע היקף הרכישות השנתי ל-20.4 מיליארד דולר.
מגזר ההיי-טק ממשיך להוביל את שוק המיזוגים והרכישות עם עסקאות בהיקף של 10.6 מיליארד דולר ב-73 עסקאות שונות. סכום זה גבוה אף מהיקף העסקאות שנרשם בשנת השיא של 2019 שעמד על 9 מיליארד דולר. בפירמת PwC מייחסים את העליה ברכישות בתיאבון המשקיעים עם התפוגגות השפעת הקורונה לצד סביבת ריבית נמוכה וכמות גבוהה של מזומן זמין.
למרות העלייה בהיקף הכספי של כלל העסקאות, שווי העסקה הממוצע ירד ל-126 מיליון דולר, ירידה של 18% משנה שעברה, כאשר השנה נפקד מקומן של עסקאות בשווי של מעל מיליארד דולר למעט עסקת לומניס, לעומת חמש עסקאות בהיקף כזה בשנה שעברה. החברות הגדולות שרצו לגייס כסף העדיפו השנה לפנות לאפיק ההנפקות בבורסה בארץ או בחו"ל ב-IPO או בעסקאות SPAC.
מספר העסקאות של חברות ישראליות שרכשו חברות ישראליות אחרות עלה ל-82 בשווי כולל של 2.8 מיליארד דולר, וזאת בהשוואה ל-46 בלבד בשנה שעברה. 44 מתוך העסקאות האלו בסכום של 1.5 מיליארד דולר היו בתחום הטכנולוגיה.
- פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם - ומה המצב בישראל?
- מפטרים רואי חשבון בבריטניה; מרחיבים את תחום הייעוץ בארה"ב - פירמת PwC
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מגמה נוספת שמתחזקת היא עליית שיעור החברות הישראליות שפונות לרכישת חברה מחו"ל. 60% מסך העסקאות אמנם היו של רוכשים מחו"ל שרכשו חברות ישראליות, אך מתוך ה-40% של רוכשים ישראלים החלוקה הפנימית הייתה שרק 16% הופנה לרכישות "כחול לבן" ושאר ה-24% בסך 4.1 מיליארד דולרים היה חברות ישראליות שרכשו חברות זרות, זאת לעומת סך רכישות של 333 מיליון דולר בלבד בשנה שעברה. העסקאות הגדולות מן הסוג הזה היו רכישת Green Mountain על ידי עזריאלי בסך 860 מיליון דולר ורכישת Connexity על ידי טאבולה ב-800 מיליון דולר.
מגמה נוספת שמסתמנת היא מיעוט הרכישות הפיננסיות כאשר רק 8% מכלל הרכישות השנה היו רכישות מן הסוג הזה. הסבר אפשרי שמספקת PwC הוא שהשחקנים הפיננסים היו מעורבים יותר השנה בגיוסים ועסקאות בשווי גבוה בשוק ההון ובעסקאות SPAC. מצד שני ישנו זינוק בהיקף העסקאות האסטרטגיות בעיקר במגזר ההיי-טק כאשר החברות הגדולות שואפות לצמוח, ויותר ויותר חברות פונות למיזוגים ורכישות כגורם מרכזי באסטרטגית הצמיחה שלהן. השיקולים לרכישות הם בין היתר השגת שיפור טכנולוגי מהיר, השגת יתרון תחרותי בשוק, הרחבה של נתח השוק ויצירת שווקים חדשים.
מאיפה באים הרוכשים הזרים? גם השנה בולטת ארצות הברית עם 70% מהרוכשים בסכום כולל של 8 מיליארד דולר. למרות הדומיננטית האמריקאית מדובר בירידה משנה שעברה. 13% מהרוכשים הגיעו מאירופה.
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- מנכ"ל אנלייבקס מנסה להרגיע את בעלי המניות, רומז על צורך במזומנים?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
בהסתכלות לעבר שנת 2022 מסרה רו"ח ליאת אנזל אביאל: "אי הוודאות שאפיינה את שנת 2020 ותקופת המשבר ממשיכה להתפוגג וניכרת חוזקה של הכלכלה ומגמת ההתאוששות הגלובלית והמקומית בפרט. שנת 2020 מבחינות רבות הייתה בגדר מכה קלה בכנף כאשר 2021 הציגה צמיחה משמעותית ואף חזרה למגמות טרום תקופת הקורונה בהיבטים רבים. כמות הכסף הזמינה יחד עם סביבת הריבית הנמוכה, תיאבון המשקיעים ושאיפת חברות להשגת יכולות טכנולוגיות ויתרונות תחרותיים ימשיכו להזין את שוק ה- M&A ואת תהליך שיקום הכלכלה, עם ההתאוששות מהמשבר. יתרה מזאת, לאור ההנפקות, הגיוסים המשמעותיים וכמות "חדי הקרן" התקדימית שהתהוו השנה בקרב חברות ישראליות וכן כמויות המזומנים הזמינים בקרב חברות אלה, אנו צופים כי חברות אלה יצטרפו למעגל הרוכשים, וימשיכו לתדלק את השוק המקומי כפי שאנו מתחילים לראות בחודשים האחרונים".
המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה
נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65% מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.
לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב
בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.
הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי
של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול
אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.
- נופר אנרגיה מגדילה הספק ייצור, אך הוצאות המימון מעמיקות את ההפסד
- 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס
(קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.
יוניון השקעות של ג'ורג' חורש זכתה בזכיינות דקטלון בישראל
ג'ורג' חורש, זכיין H&M ויבואן טויוטה, יפעיל את רשת דקטלון בישראל וישקיע מעל 100 מיליון שקל בשדרוג, הרחבה וטכנולוגיה. העסקה ממתינה לאישור רשות התחרות
ג'ורג' חורש דקטלון היא אחת מרשתות הספורט הגדולות בעולם עם כ-1,800 חנויות, 101 אלף עובדים ונוכחות ב-80 מדינות. במהלך 2024 רשמה הכנסות של 16.2 מיליארד יורו ורווח נקי של 787 מיליון יורו. מעל מחצית מהמכירות מגיעות ממותג פרטי, דבר שמקטין את החשש לניגוד עניינים מול זכיינים מקומיים שמפעילים מותגים מתחרים, סוגיה שעמדה במרכז הבחינה מול קבוצת פוקס, המחזיקה בזכיינות נייקי בישראל.
מאז שנכנסה לישראל ב-2017, פעלה דקטלון ישירות אך בשנה האחרונה החלה בצמצום שטחי מסחר והעברת דגש לסניפים קטנים יותר בפורמט "דקטלון סיטי", דוגמת הסניף החדש בקניון עזריאלי בתל אביב. המעבר לזכיין נועד לצמצם עלויות תפעול, להקטין חשיפה שכרית ולהעביר את ניהול ההון האנושי לגורם מקומי שמכיר את השוק. הניצחון של חורש אינו מפתיע: לצד הזיכיון ל-H&M וניהול פעיל של יוניון השקעות בעולמות האנרגיה, הנדל"ן והתעשייה, הוא גם בעל מניות בסופר־פארם ומתמודד בימים אלו, יחד עם הראל ביטוח, על רכישת כאל.
לחורש יש את ההון, ואת הניסיון בזכיינות ויכולות ניהול מקומיות. ליוניון השקעות, שבבעלותו של חורש, שורה של אחזקות כולל בעלות מלאה על יבואנית הרכב יוניון מוטורס (טויוטה לקסוס וג'ילי), וכן אחזקה בסופר־פארם (35%). לפני כשנה וחצי, השלימה החברה מהלך לרכישת 20% מתחנת הכוח אשכול, לפי שווי של כ-9 מיליארד שקל. עבור שוק הקמעונאות בישראל, מדובר במהלך שצפוי לייצר דינמיקה חדשה: חיזוק התחרות במוצרים טכניים במחירים אטרקטיביים, מענה לביקוש הגובר לאורח חיים ספורטיבי והרחבת הנגישות לצרכנים גם בפריפריה.
העסקה בין דקטלון העולמית ליוניון חורש עדיין כפופה לאישור רשות התחרות, שתבחן האם למהלך יש השפעה אפשרית על התחרות בענף הקמעונאות בכלל ובתחום הספורט בפרט. אף שדקטלון מפעילה בעיקר מותגים פרטיים ולא נחשבת לשחקן מונופוליסטי, היקף הפעילות
של חורש בענפי ריטייל נוספים, כמו H&M, סופר־פארם ומועמדותו ברכישת כאל, עשוי לדרוש מהרשות לבחון את רוחב ההחזקות ואת ההצטלבות בין תחומי פעילות שונים. עם זאת, לא מדובר בעסקה המעוררת התנגדות עקרונית בענף, ומרבית ההערכות הן כי היא תקבל את האישורים הדרושים תוך עמידה
בתנאים מסוימים אם יידרשו.
