איש עסקים עניבה
צילום: Ruthson Zimmerman. Unsplash

האם דירקטור חיצוני הוא באמת דירקטור חיצוני?

מי מציע את הדירקטור-דירקטורית החיצוניים, את מי אמורים הדירקטורים החיצוניים לשרת ומה אפשר ללמוד מהמקרה של פוליגון?
נתנאל אריאל | (7)

האם דירקטור חיצוני הוא באמת דירקטור חיצוני? דירקטוריון של חברה כולל דירקטורים מטעם בעל השליטה, לצד דירקטורים חיצונים. כל הדירקטורים אמורים לפעול לטובתה של החברה עצמה ולא לפעול בהתאם לאינטרסים של בעל השליטה. עם זאת, בשטח, הדירקטורים מטעם בעל השליטה יותר "ערים" לאינטרסים של בעל השליטה. הבעיה שבמקרים רבים גם הדירקטורים החיצוניים מוטים וערים לאינטרסים של בעל השליטה. וזאת למרות שהם יותר מאחרים אמורים לבטא את האינטרסים של בעלי המניות הקטנים - המיעוט. 

בשטח, הדירקטורים החיצונים הופכים למועמדים לדירקטוריון בהמשך להמלצה-דחיפה של בעל הבית. הכל חוקי, הכל כשר, אבל ככה זה לא באמת דירקטור חיצוני, אלא זה במקרים רבים זרועו הארוכה של בעל השליטה. 

מדובר, חשוב להדגיש במנויים ראויים. אנשים שמתאימים מכל הבחינות להיות דירקטורים, רק שהליך המינוי שלהם הוא בעייתי ודורש תיקון. מצד אחד לא רוצים לכפות על החברה דירקטורים חיצוניים. אבל מצד שני, מאפשרים מינוי של דירקטורים כאילו חיצוניים. אולי דווקא מינוי דרך גוף רגולטורי שייקבע הוא פתרון נכון יותר מהקיים.

הבעייתיות שבאה לידי ביטוי במינוי אצל חברת פוליגון

כך או אחרת, הבעייתיות של הליך המינוי צף בחברת פוליגון 0% . חברה קטנה יחסית שפועלת בתחום הנדלן המניב - סינמה סיטי בחדרה ומגרשים בפתח תקווה.

החברה ביקשה למנות דירקטורית חיצונית ואז בעל מניות בשם אהרון כהן אמר - סטופ. איך אפשר להעלות לדיון מינוי של דירקטורית חיצונית אחת מבלי לספק אלטרנטיבות? איך אפשר להציגה כדירקטורית חיצונית אם בהגדרה היא מוצעת על ידי החברה? הוא הציע מועמדת שלא התאימה (מכהנת כדירקטורית אצל לקוחות החברה), הציע מועמדת נוספת ושוב קיבל דחייה, הפעם לגישתו בלי הסברים, ואז הגיש מועמד נוסף.

כל זה לא השפיע על החברה. היא מתקדמת לעבר אסיפת בעלי המניות שצריכים לאשר את מנויה של הדירקטורית החיצונית ובהינתן שהדירקטוריון כמובן תומך, אין לכאורה סיבה שהמינוי לא יאושר.  

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ש 26/09/2021 20:35
    הגב לתגובה זו
    השיטה דפוקה מהיסוד, זה נכון לפוליגון, היה נכון לכור ועד שלא תשונה השיטה הדח"צ נועד לשמש זרוע ארוכה בוועדת הביקורת כדי לאשר עסקאות עם בעלי עניין. כל זה בשעה שהמוסדיים, שמחזיקים בשיעורים ניכרים ממניות החברות יושבים על הגדר ולא ממש שומרים על האינטרסים של החוסכים \ משקיעים.
  • 6.
    אנונימי 26/09/2021 14:27
    הגב לתגובה זו
    החברה צריכה להתחיל לחלק דיבידנדים.
  • 5.
    YL 26/09/2021 14:10
    הגב לתגובה זו
    כבאיות משוכללות ש לא צריכות להגיע פעמיים ל כיבוי שרפה כמו ב ארכיון קווי אשראי
  • 4.
    אודה לך מאד אם משרדך יאפשר את בחירת הדח"צים ע"י המיעוט. (ל"ת)
    פניה לשר ליברמן. 26/09/2021 12:51
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משקיע 26/09/2021 12:07
    הגב לתגובה זו
    הכתב טועה.
  • 2.
    איזה תקנות 26/09/2021 11:51
    הגב לתגובה זו
    והדירקטורים רק חותמת גומי - תשאלו את מיכל למה היא ברחה
  • 1.
    אלי 26/09/2021 11:46
    הגב לתגובה זו
    עובדים בשביל זה שבחר אותם. חייב לקום מאגר חיצוני של רשות ניירות הערך . דירקטורים ימונו בנגרלה עיוורת מתוך מאגר
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נור קופצת 16%, חלל תקשורת יורדת 5%; מגמה חיובית בבורסה

המשקיעים מגיבים להתפתחויות מעבר לים, בשילוב עם הארביטרז' החיובי כאשר המדדים פתחו בעליות; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל

מערכת ביזפורטל |

עליות של עד 1.1% בבורסה ברקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות.

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  

חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.

עוד בהקשר הריבית זה שוק התעסוקה. הנתונים מצביעים על ירידה של 7.2% לעומת אוגוסט, בעיקר בקרב נשים וצעירים כשהשיפור נזקף לחזרת מפוטרי הקיץ לעבודה ומההכרה בזכאות לחל"ת ממבצע "עם כלביא"; אבל בשירות התעסוקה מזהירים: חזרת המילואימניקים עלולה לשנות את המגמה. שוק העבודה מאפשר לבנק ישראל עוד מרווח תמרון מספר דורשי העבודה ירד בספטמבר ב-7.2% - בעיקר בקרב נשים וחרדים