חזי בצלאל
צילום: גיא בן סימון

אקספון של בצלאל נמכרת ב-330 מיליון ש'; מה זה אומר על התחרות בשוק?

הרוכשים משפחת רייכמן בעבר בעלי מלון וולדורף אסטוריה בירושלים והבעלים של חברת פרי טלקום שמפעילה מפעיל סלולר וירטואלי (MVNO) בישראל
צחי אפרתי |

חברת התקשורת אקספון, המפעילה את מותג הסלולר we4G ואת חברת האינטרנט והשיחות הבינלאומיות אקספון 018, נמכרת מידי איש העסקים חזי בצלאל למשפחת רייכמן הקנדית, הבעלים של חברת Widely Mobile הפרטית, בתמורה ל-330 מיליון שקל. משפחת רייכמן היתה בעבר בעלת מלון וולדורף אסטוריה בירושלים והבעלים של חברת פרי טלקום שמפעילה מפעיל סלולר וירטואלי (MVNO) בישראל.

המכירה מגיעה על רקע המחלוקת של אקספון עם סלקום על המשך שיתוף-הפעולה בין החברות. העסקה תעביר את הלקוחות למשפחת רייכמן, שתמשיך במתכונת הפעילות של אקספון כמפעיל וירטואלי. בתגובה להודעה מניות חברות הסלולר קפצו בכ-7%-5% אך העליות התמתנו. הסיבה ברורה - העסקה הזו מבטאת את כישלון התחרות. אקספון לא יכולה להתחרות לאורך זמן מול החברות האחרות על ידי הצעת מחירים נמוכים. הרוכשים החדשים מבינים זאת. חזי בצלאל לא יכול היה לשנות את הגישה, אחרי שהבטיח את המחירים הנמוכים ביותר. 

עסקת הרכישה נחשפה במהלך פנייה של החברה לבית המשפט, בתגובה לתביעה של סלקום נגדה בטענה לחוב של כ-60 מיליון שקל וכחלק מבקשה לעיכוב הליכים לצורך הגעה של החברה להסדר חוב. החברה פנתה לבית המשפט בבקשה שיוציא צו מניעה נגד סלקום, שלא יאפשר לה לטרפד את העסקה.

 

ממשפחת רייכמן נמסר: "לקיחת הפעילות מנקודה זו והטמעתה בפלטפורמה טכנולוגית מתקדמת בתחום התקשורת שפותחה על ידינו, תאפשר את הגשמת החזון של חזי בצלאל ושלנו כאחד, במטרה לשמר את מלוא לקוחות אקספון ולהמשיך את צמיחת הפעילות והבטחת עתידה"

 

חזי בצלאל: "במקום מלחמות ומתוך אחריות, החלטתי למכור את פעילות החברה למשפחת רייכמן, אותה אני מעריך עמוקות. על אף הצעות של גופים נוספים מתחום התקשורת ומחוצה לו לרכישת פעילות החברה, בחרתי להתקשר עם משפחת רייכמן, משפחה אצילית שתרמה רבות לעולם היהודי, לחברות ולקהילות שבהן היא פועלת, ונושאת בחזון של עשיית הטוב בשקיפות ותחרות הוגנת לטובת החברה והמשק בישראל".

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.