יגאל זיתון וליאת גולדהמר סונוביה
צילום: סונוביה
ראיון

"דלתא היא מנוע להגיע למותגים; הטכנולוגיה ישימה על כל סוגי הבדים"

מנכ"ל סונוביה יגאל זיתון וסמנכ"לית הטכנולוגית ליאת גולדהמר מספרים על השת"פ החדש בתחום יצור בגדים שאינו מזהם. לדבריהם אינם תלויים בדלתא ("נבחרנו ליוזמה בשיתוף גוצ'י ואדידס") וכן ימשיכו להשקיע בציפויים אנטי-בקטריאליים
איתי פת-יה | (1)

"בתעשיית האפנה מייצרים בגדים תוך שימוש בפורמולציות עם הרבה חומרים כימיים מזהמים, שתפקידים 'לקשור' לבד לאחר הצביעה תכונות כמו רוך, גמישות, דחיית דליקות ונוזלים. אלה חומרים שאינם ידידותיים לא למשתמש ולא לסביבה. תעשיית הטקסטיל היא השנייה או השלישית המזהמת ביותר בעולם באופן עקבי לפי נתונים שמתפרסמים מעת לעת" – זה המצב שב סונוביה 0% מעוניינים לשנות, כפי שמספרת ליאת גולדהמר, סמנכ"לית הטכנולוגיות של החברה בשיחה שקיימנו בביזפורטל עמה ועם המנכ"ל הטרי יגאל זיתון. על סונוביה שמעתם בשנה האחרונה בעיקר בהקשרים המסיכות חסינות הקורונה שמכרה לצוותים רפואיים, אולם זה רק אחד השימושים של הטכנולוגיה שלה. כעת, כשחתמה על הסכם פיילוט מול דלתא , היא מעוניינת להציג את היישומים שלה גם בעולם האופנה.

לפי ההסכם, מכונה של סונוביה תוצב באתר הפיתוח והחדשנות של דלתא, וזו תעבוד על מסחורה מול לקוחותיה הגדולים בעולם. בסונוביה מסבירים כי מדובר באב הטיפוס השני של המכונה, והמחקר והפיתוח שלה נמשך כל העת. "המטרה עכשיו היא להתעמק יותר בניסיון מול הלקוחות", אומרת גולדהמר. "התברכנו להשתמש במכונה לא רק אצלנו במחלקת המו"פ אלא באתר של לקוח פוטנציאלי ושותף אסטרטגי. כך שאנחנו מסים את הטכנולוגיה ב'תנאים רטובים' ממש של התעשייה ובעיניי זה יתרון אדיר".

קחי אותנו לרמה הטכנית – מה עושה המכונה שלא עושה מכונה "רגילה" שנמצאת לידה במתקן של דלתא?

"תהליך ההספגה של הבד שמקנה לו את אותן תכונות שדיברנו עליהם קודם, נעשה אצלנו באמצעות אנרגיה אולטרא-סונית, כלומר גלי קול, שמייתרים את חלק מהרכיבים הכימיים המזהמים ומאפשרים לנו 'להפתח' לרכיבים כימיים ירוקים שבשיטת ההספגה המסורתית בתעשייה לא ניתן להשתמש בהם – וגם יהיו עמידים לאורך זמן".

במסגרת שיתוף הפעולה מול דלתא אתם דואגים לפיתוח הטכנולוגיה והם רק אחראים 'לדחוף' אותה מול הלקוחות?

זיתון: "מהות ההסכם היא התקנה אותה המכונה שאנחנו מפתחים עם ברוקנר, שהיא היצרנית מספר אחד בעולם בעולמות של טיפול בטקסטיל. לצד המכונה אנחנו מספקים לדלתא גם את הכימיקלים והחומרים".

בדלתא צריכים לקבל קודם אישור מצד לקוחות שלהם, כמו נייקי או אדידס ולולו-למון, כדי להשתמש במכונה לצורך הזמנה מהם, או שהם סוברניים לספק להם את אותה סחורה באיזו שיטת ייצור שירצו – שלכם למשל?

גולדהמר: "דלתא יפתחו בדים באמצעות הטכנולוגיה שלנו, ובכפוף לשיקולם יפנו לכל אחד מהמותגים ולומר 'זה מוצר חדשני שאנחנו מאמינים בו, בואו נשתמש בו לקולקציה החדשה שלכם'. אגב, אנחנו יודעים שהם כבר עדכנו את הלקוחות על שיתוף הפעולה ביננו. זה יכול לבוא גם מהכיוון השני - מותג יכול לבקש מדלתא בעצמו טכנולוגיות ירוקות וחדשניות ביצור, ואז לגלות שיש להם את הפיתוח שלנו".

"מעבר לכך, אנחנו לא תלויים בדלתא כדי להגיע אליהם ולא מוגבלים. דלתא היא עוד מנוע. נבחרנו מבין יותר מ-100 חברות להיות חלק מזיומת Fashion for Good שיזמו ענקיות בתחום האפנה כמו אדידס, קרינג שהיא חברת הגג של גוצ'י, PVH שבבעלותה המותגים קלווין קליין וטומי הילפיגר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עם דלתא ייצא לכם בעיקר לייצר בגדי ספורט ונוחות והלבשה תחתונה, אבל האם הטכנולוגיה שלכם ישימה כיום גם על בדים כמו תחרה, סטן, ג'ינסים, זמש? כלומר, זה משהו שמעבר לטרנינג גם מותג על יוכל להשתמש בו לייצר שמלה לצורך העניין?

גולדהמר: "בהחלט. אחד היתרונות הבולטים של הטכנולוגיה הוא שהיא עובדת באותה רמה בדיוק על כל סוגי החומרים גם ברמת ה'קונסטרקשן' וגם ברמת הרכב הסיבים שלהם. זו טכנולוגיה אגנוסטית, וזה לא דבר של מה בכך בהתחשב בכך שבענף הטקסטיל משתמשים באינסוף חומרים. בדלתא המיקוד אולי הוא ביגוד ספורט והלבשה תחתונה, אבל תחת המותג של סונוביה עצמה אנחנו מפתחים מצעים, שמורכבים מחומרים אחרים ופונים לשוק אחר, וגם עובדים על ריפוד לרכבים, שגם שם אנחנו מדברים על חומרים אחרים".

חושבים אמריקה

סונוביה הוקמה ב-2013 ע"י היו"ר שוקי הרשקוביץ, יזם בתחום הביומד, למטרת מסחור שני פטנטים מאוניברסיטת בר אילן, בתחום הציפויים האנטי-בקטריאליים. החברה הונפקה בדצמבר האחרון כשגייסה 35 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל אחרי הכסף. מאז עלה השווי בכ-120% לכ-287 מיליון שקל. את 2020, היא שנת המכירות הראשונה שלה, סגרה סונוביה עם הכנסות של כ-9.5 מיליון דולר. שיעור הרווחיות הגולמית עמד על 77%, הרווח התפעולי רווח גולמי של 77%, הרווח התפעולי בניכוי הוצאה חד פעמית הסתכם בכ-3.9 מיליון דולר והרווח המתואם עמד על 3.4 מיליון דולר. באפריל האחרון נכנס לתפקיד מנכ"ל החברה זיתון. 

פעילות החברה בתחום ריפוד הרכבים אליה התייחסה גולדהמר נעשית כיום במסגרת פיילוט מול ספק Tier-1 מצפון אמריקה, ובסונוביה מעריכים את הפוטנציאל בתחום בכ-600 מיליון דולר בשנה. כמו כן בניסוי שערכה סביב עמידות בדים מפני מים, בשיתוף ספק עולמי מוביל של בדים חסיני מים שזהותו לא נחשפה, הצליחה סונוביה להציג את רמת החסינות הגבוהה ביותר בתקן הבינלאומי. בתחום חסינות מים מעריכה החברה את פוטנציאל השוק בכ–800 מיליון דולר בשנה. לפני חודשים מספר הרגולטורים בצרפת ביקשו מהחברה הבהרות באשר להרכב החומר הפעיל במסיכות שלה, כדי לבחון האם הן באמת חסינות להעברת נגיף הקורונה כפי שטוענת החברה.

השוק מגיב טוב להודעה שלכם על ההסכם עם דלתא, אבל אפשר גם לפרש אותה כשינוי כיוון – אתם מתכוונים להפחית את ההשקעה במחקר ופיתוח של הציפויים האנטי-בקטריאליים?

זיתון: "הטכנולוגיה שלנו מלכתחילה לא מוקדה רק בציפויים אנטי-בקטריאליים. זה רק היה דוגמה ליישום ראשון שהצלחנו בו והוא כבר בשלבי מסחור. אנחנו לא מזניחים אותו, ממשיכים לפתח את התחום הזה, אבל למעשה אנחנו מסוגלים לבצע כל טיפול. המיקוד הוא לפתח טכנולוגיה שאפשר למכור, וזה המודל העסקי של החברה. יש לנו עוד כמה יישומים בקנה כמו הטיפול דוחה המים".

איפה הדברים עומדים בנושא מכירת המסיכות בצרפת?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חוץ מהמזומנים אין שם כלום 02/06/2021 17:45
    הגב לתגובה זו
    חוץ מהמזומנים אין שם כלום
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברהג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברה

הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי

אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק,  עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו ועלויות של חברה ציבורית

תמיר חכמוף |

חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52%   הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.

החברה פיתחה מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.

על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.

החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.


נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.

חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.