יגאל זיתון וליאת גולדהמר סונוביה
צילום: סונוביה
ראיון

"דלתא היא מנוע להגיע למותגים; הטכנולוגיה ישימה על כל סוגי הבדים"

מנכ"ל סונוביה יגאל זיתון וסמנכ"לית הטכנולוגית ליאת גולדהמר מספרים על השת"פ החדש בתחום יצור בגדים שאינו מזהם. לדבריהם אינם תלויים בדלתא ("נבחרנו ליוזמה בשיתוף גוצ'י ואדידס") וכן ימשיכו להשקיע בציפויים אנטי-בקטריאליים
איתי פת-יה | (1)

"בתעשיית האפנה מייצרים בגדים תוך שימוש בפורמולציות עם הרבה חומרים כימיים מזהמים, שתפקידים 'לקשור' לבד לאחר הצביעה תכונות כמו רוך, גמישות, דחיית דליקות ונוזלים. אלה חומרים שאינם ידידותיים לא למשתמש ולא לסביבה. תעשיית הטקסטיל היא השנייה או השלישית המזהמת ביותר בעולם באופן עקבי לפי נתונים שמתפרסמים מעת לעת" – זה המצב שב סונוביה 0.34% מעוניינים לשנות, כפי שמספרת ליאת גולדהמר, סמנכ"לית הטכנולוגיות של החברה בשיחה שקיימנו בביזפורטל עמה ועם המנכ"ל הטרי יגאל זיתון. על סונוביה שמעתם בשנה האחרונה בעיקר בהקשרים המסיכות חסינות הקורונה שמכרה לצוותים רפואיים, אולם זה רק אחד השימושים של הטכנולוגיה שלה. כעת, כשחתמה על הסכם פיילוט מול דלתא , היא מעוניינת להציג את היישומים שלה גם בעולם האופנה.

לפי ההסכם, מכונה של סונוביה תוצב באתר הפיתוח והחדשנות של דלתא, וזו תעבוד על מסחורה מול לקוחותיה הגדולים בעולם. בסונוביה מסבירים כי מדובר באב הטיפוס השני של המכונה, והמחקר והפיתוח שלה נמשך כל העת. "המטרה עכשיו היא להתעמק יותר בניסיון מול הלקוחות", אומרת גולדהמר. "התברכנו להשתמש במכונה לא רק אצלנו במחלקת המו"פ אלא באתר של לקוח פוטנציאלי ושותף אסטרטגי. כך שאנחנו מסים את הטכנולוגיה ב'תנאים רטובים' ממש של התעשייה ובעיניי זה יתרון אדיר".

קחי אותנו לרמה הטכנית – מה עושה המכונה שלא עושה מכונה "רגילה" שנמצאת לידה במתקן של דלתא?

"תהליך ההספגה של הבד שמקנה לו את אותן תכונות שדיברנו עליהם קודם, נעשה אצלנו באמצעות אנרגיה אולטרא-סונית, כלומר גלי קול, שמייתרים את חלק מהרכיבים הכימיים המזהמים ומאפשרים לנו 'להפתח' לרכיבים כימיים ירוקים שבשיטת ההספגה המסורתית בתעשייה לא ניתן להשתמש בהם – וגם יהיו עמידים לאורך זמן".

במסגרת שיתוף הפעולה מול דלתא אתם דואגים לפיתוח הטכנולוגיה והם רק אחראים 'לדחוף' אותה מול הלקוחות?

זיתון: "מהות ההסכם היא התקנה אותה המכונה שאנחנו מפתחים עם ברוקנר, שהיא היצרנית מספר אחד בעולם בעולמות של טיפול בטקסטיל. לצד המכונה אנחנו מספקים לדלתא גם את הכימיקלים והחומרים".

בדלתא צריכים לקבל קודם אישור מצד לקוחות שלהם, כמו נייקי או אדידס ולולו-למון, כדי להשתמש במכונה לצורך הזמנה מהם, או שהם סוברניים לספק להם את אותה סחורה באיזו שיטת ייצור שירצו – שלכם למשל?

גולדהמר: "דלתא יפתחו בדים באמצעות הטכנולוגיה שלנו, ובכפוף לשיקולם יפנו לכל אחד מהמותגים ולומר 'זה מוצר חדשני שאנחנו מאמינים בו, בואו נשתמש בו לקולקציה החדשה שלכם'. אגב, אנחנו יודעים שהם כבר עדכנו את הלקוחות על שיתוף הפעולה ביננו. זה יכול לבוא גם מהכיוון השני - מותג יכול לבקש מדלתא בעצמו טכנולוגיות ירוקות וחדשניות ביצור, ואז לגלות שיש להם את הפיתוח שלנו".

"מעבר לכך, אנחנו לא תלויים בדלתא כדי להגיע אליהם ולא מוגבלים. דלתא היא עוד מנוע. נבחרנו מבין יותר מ-100 חברות להיות חלק מזיומת Fashion for Good שיזמו ענקיות בתחום האפנה כמו אדידס, קרינג שהיא חברת הגג של גוצ'י, PVH שבבעלותה המותגים קלווין קליין וטומי הילפיגר".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עם דלתא ייצא לכם בעיקר לייצר בגדי ספורט ונוחות והלבשה תחתונה, אבל האם הטכנולוגיה שלכם ישימה כיום גם על בדים כמו תחרה, סטן, ג'ינסים, זמש? כלומר, זה משהו שמעבר לטרנינג גם מותג על יוכל להשתמש בו לייצר שמלה לצורך העניין?

גולדהמר: "בהחלט. אחד היתרונות הבולטים של הטכנולוגיה הוא שהיא עובדת באותה רמה בדיוק על כל סוגי החומרים גם ברמת ה'קונסטרקשן' וגם ברמת הרכב הסיבים שלהם. זו טכנולוגיה אגנוסטית, וזה לא דבר של מה בכך בהתחשב בכך שבענף הטקסטיל משתמשים באינסוף חומרים. בדלתא המיקוד אולי הוא ביגוד ספורט והלבשה תחתונה, אבל תחת המותג של סונוביה עצמה אנחנו מפתחים מצעים, שמורכבים מחומרים אחרים ופונים לשוק אחר, וגם עובדים על ריפוד לרכבים, שגם שם אנחנו מדברים על חומרים אחרים".

חושבים אמריקה

סונוביה הוקמה ב-2013 ע"י היו"ר שוקי הרשקוביץ, יזם בתחום הביומד, למטרת מסחור שני פטנטים מאוניברסיטת בר אילן, בתחום הציפויים האנטי-בקטריאליים. החברה הונפקה בדצמבר האחרון כשגייסה 35 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל אחרי הכסף. מאז עלה השווי בכ-120% לכ-287 מיליון שקל. את 2020, היא שנת המכירות הראשונה שלה, סגרה סונוביה עם הכנסות של כ-9.5 מיליון דולר. שיעור הרווחיות הגולמית עמד על 77%, הרווח התפעולי רווח גולמי של 77%, הרווח התפעולי בניכוי הוצאה חד פעמית הסתכם בכ-3.9 מיליון דולר והרווח המתואם עמד על 3.4 מיליון דולר. באפריל האחרון נכנס לתפקיד מנכ"ל החברה זיתון. 

פעילות החברה בתחום ריפוד הרכבים אליה התייחסה גולדהמר נעשית כיום במסגרת פיילוט מול ספק Tier-1 מצפון אמריקה, ובסונוביה מעריכים את הפוטנציאל בתחום בכ-600 מיליון דולר בשנה. כמו כן בניסוי שערכה סביב עמידות בדים מפני מים, בשיתוף ספק עולמי מוביל של בדים חסיני מים שזהותו לא נחשפה, הצליחה סונוביה להציג את רמת החסינות הגבוהה ביותר בתקן הבינלאומי. בתחום חסינות מים מעריכה החברה את פוטנציאל השוק בכ–800 מיליון דולר בשנה. לפני חודשים מספר הרגולטורים בצרפת ביקשו מהחברה הבהרות באשר להרכב החומר הפעיל במסיכות שלה, כדי לבחון האם הן באמת חסינות להעברת נגיף הקורונה כפי שטוענת החברה.

השוק מגיב טוב להודעה שלכם על ההסכם עם דלתא, אבל אפשר גם לפרש אותה כשינוי כיוון – אתם מתכוונים להפחית את ההשקעה במחקר ופיתוח של הציפויים האנטי-בקטריאליים?

זיתון: "הטכנולוגיה שלנו מלכתחילה לא מוקדה רק בציפויים אנטי-בקטריאליים. זה רק היה דוגמה ליישום ראשון שהצלחנו בו והוא כבר בשלבי מסחור. אנחנו לא מזניחים אותו, ממשיכים לפתח את התחום הזה, אבל למעשה אנחנו מסוגלים לבצע כל טיפול. המיקוד הוא לפתח טכנולוגיה שאפשר למכור, וזה המודל העסקי של החברה. יש לנו עוד כמה יישומים בקנה כמו הטיפול דוחה המים".

איפה הדברים עומדים בנושא מכירת המסיכות בצרפת?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חוץ מהמזומנים אין שם כלום 02/06/2021 17:45
    הגב לתגובה זו
    חוץ מהמזומנים אין שם כלום
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.