פתיחה חזקה: סונוביה זינקה ב-107% ביומה הראשון בבורסה

החברה העוסקת בציפוי אנטי בקטריאלי למוצרי טקסטיל אשר גייסה 35 מיליון שקל ממור, פסגות, הפניקס, אלשטולר שחם ונוקד מכרה בקצב שנתי של כ-12 מיליון דולר ברבעון השלישי וכבר הגיעה לשווי שוק של כ-270 מיליון שקל
ניצן כהן | (6)
נושאים בכתבה אינטר הנפקה

גל ההנפקות האחרונות הביא איתו לבורסה חברה מעניינת נוספת. חברת סונוביה 0% אשר השלימה השבוע את הנפקה הראשונה של מניותיה לציבור (IPO), והתחילה להיסחר היום לראשונה. סונוביה, אשר פיתחה טכנולוגיה המאפשרת הפחתת זיהומים ובקטריות במוצרי טקסטיל גייסה כ-35 מיליון שקל תמורת 25.6% ממניות החברה (9.15 שקל למניה). ההנפקה בוצעה לפי שווי חברה של כ-130 מיליון שקל אחרי הכסף - המניה זינקה ביומה הראשון בחדות והחברה הגיעה לשווי שוק של כ-269 מיליון שקל.

סונוביה הוקמה ב-2013 ע"י שוקי הרשקוביץ, יזם בתחום הביומד, למטרת מסחור שני פטנטים מאוניברסיטת בר אילן, בתחום הציפויים האנטי-בקטריאליים על טקסטיל. מסחור הידע נעשה לאחר שהושלם פרויקט מו"פ בשווי 8.3 מיליון אירו עם צוות מחקר מאוניברסיטת בר אילן ובמימון האיחוד האירופי. מימון נוסף מהאיחוד האירופאי בהיקף של 2.4 מיליון אירו התקבל בשנת 2019. הסכם המסחור עם בר אילן הוארך לאחרונה, ושיתוף הפעולה בין הצדדים ממשיך.

בחברה מאמינים כי גם לאחר צאת החיסונים נגד הקורונה לשוק, יימשך השימוש במסכות. בנוסף, מוצרי סונובה מיועדים לשימוש בבתי חולים, מרפאות וחדרים נקיים, כך שבחברה מאמינים כי הביקוש למוצריה יגבר, לאור המודעות הגוברת להיגיינה על רקע משבר הקורונה.

ב-2018 חתמה החברה על הסכם לשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברת מכונות הטקסטיל המובילה העולמית Bruckner Textile Machinery הגרמנית, ובזאת אספקת המכונות (מכירה חד פעמית) תבוצע על ידי Bruckner ואספקת תרכובות הכימיה (מכירה רב פעמית) תבוצע על ידי סונוביה.

החברה מנהלת בימים אלה פיילוטים עם תאגידים גלובאליים מובילים מתחומי התחבורה, אופנת הספורט, אופנה עילית, ובתי-חולים, ועתידה לבצע פיילוטים עם חברות מובילות נוספות ממגוון תעשיות.

מגפת הקורונה שפרצה בתחילת 2020 יצרה צורך מיידי בטכנולוגית חיטוי למשטחים, אשר הורגת באופן אקטיבי ויעיל וירוסים ובקטריות על מנת להגן על הציבור הרחב מפני הדבקה.

עקב ביקוש צרכנים גדול למוצריה והימצאותם כיעילים במעל ל-99% כנגד מגוון בקטריות ווירוסים, ביניהם גם וירוס הקורונה, החליטה סונוביה להיענות לביקושים והקימה חטיבת מוצרים עצמאית במכירה מבוססת אי-קומרס אשר תיישם את הטכנולוגיה של סונוביה במוצרי קצה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה מוכרת כיום מסכות הגנה המבוססות על הטכנולוגיה שלה בקצב של מעל ל-3 מיליון דולר ברבעון השלישי של השנה. לאור הצמיחה המואצת והביקושים, החברה מאיצה את החדירה בפעילות המוצרים למספר מדינות ופלטפורמות אינטרנטיות וצפויה להרחיב את חטיבת המוצרים ליישומים נוספים, אשר יתנו מענה לביקושים הקיימים בשוק ביום שאחרי הקורונה.

הטכנולוגיה המהפכנית של סונוביה עושה שימוש בגלי אולטרא-סאונד להקניית תכונות אנטי ויראליות ואנטי בקטריאליות למוצרי טקסטיל, תוך חסכון בכימיקלים מזהמים המשמשים את התעשיה כיום. להערכת החברה, שוק הטיפולים האפליקטיביים לטקסטיל, המוערך כיום בכ-15 מיליארד דולר בשנה, יחויב - מכוח רגולציה ומכוח דרישות השוק - לאמץ טכנולוגיות ירוקות. האפליקציה הראשונה של החברה הינה ציפוי אנטי בקטריאלי ואנטי ויראלי עמיד וידידותי לסביבה על גבי טקסטיל (99% יעילות נגד COVID19).

כמו כן, לאחרונה התקשרה החברה בהסכם פיתוח אפליקציה לחסינות מים עם חברה אירופאית מובילה בתחום. החברה עתידה להמשיך ולפתח אפליקציות נוספות כגון חסינות אש וצבע, והשאיפה היא לתפוס נתח שוק מהותי משוק הטיפולים האפליקטיביים לטקסטיל בתוך עשור, תחת מודל עסקי של מכירת מכונות ותרכובות כימיה ליצרני הטקסטיל.

לאחר השלמת ההנפקה אמר שוקי הרשקוביץ, יו"ר ומנכ"ל סונוביה: "סונוביה היא חברת אימפקט ירוקה אשר שואפת לבצע מהפכה בעולם הטקסטיל ולהפוך אותו לירוק יותר ובטוח יותר לשימוש. אנו שמחים על הבעת האמון של שוק ההון הישראלי בפעילות החברה, שבאה לידי ביטוי בביקושים הגבוהים שהחברה קיבלה מהשורה הראשונה של המשקיעים המוסדיים המובילים בשוק ההון. סונוביה פיתחה טכנולוגיה מובילה אשר מאפשרת לייצר טקסטיל ירוק יותר ובעל תכונות אנטי-בקטריאליות ואנטי ויראליות עמידות לאורך זמן. הגיוס יחזק את איתנותנו הפיננסית לקראת מימוש תכניות המו"פ של החברה לאפליקציות נוספות, סיום התיעוש של הטכנולוגיה ומעבר למכירות של חטיבת הטכנולוגיה בשנה הקרובה."

תמורת ההנפקה תשמש את החברה למו"פ ולפיתוח מוצרים חדשים. טרם ההנפקה, סונוביה ביצעה גיוס פרטי מוצלח בהיקף של כ-12 מיליון שקל נוספים מקבוצת משקיעים אסטרטגיים בהובלת ירון יעקבי וזאב ברונפלד.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ביקושים חזקים מאוד למוצר שלהם והם רק בתחילת הדרך 13/12/2020 22:01
    הגב לתגובה זו
    ביקושים חזקים מאוד למוצר שלהם והם רק בתחילת הדרך
  • 4.
    זנירטת 12/12/2020 18:57
    הגב לתגובה זו
    שקרי שוקי מי מאמין לו עד עכשיו היה סוחר היה כבר מנפיק
  • 3.
    יו 12/12/2020 18:22
    הגב לתגובה זו
    אחת המניות המבטיחות של השנה. חתמה הסכמים עם כמה מוסדות רפואיים אל תגידו שלא אמרתי
  • 2.
    אחת המניות החזקות 10/12/2020 20:44
    הגב לתגובה זו
    אל תפספסו את ההיזדמנות
  • 1.
    יואב 10/12/2020 20:01
    הגב לתגובה זו
    כל הפטנט שלה זה בד ואבץ כמה טיפשים י בגופים המוסדיים
  • י 12/12/2020 18:25
    הגב לתגובה זו
    אל תיכנס ותראה כמה אתה מפסיד
רמי לוי
צילום: תמר מצפי

רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס

הצעת הרכש המקורית שעמדה על 4.45 שקלים למניה עולה ל-5.45 שקלים למניה, כ-13% מהון המניות התחייבו להיענות להצעת הרכש 

רן קידר |
נושאים בכתבה רמי לוי קופיקס

רשת רמי לוי רמי לוי -0.64%  מעלה את המחיר בהצעת הרכש למניות הציבור ברשת קופיקס קופיקס גרופ 11.03%   ל5.45 שקלים, לאחר שההצעה הקודמת היתה 4.45 שקלים. למפרט הצעת הרכש נוסף נתון שבו התקבלו התחייבויות מצד בעלי מניות המחזיקים ב-4.1 מיליון מניות - אשר ייענו להצעת הרכש (כ-13% מהון המניות של החברה). יחד עם ההחזקה הקיימת של רמי לוי בחברה (76.3%) - רמי לוי זקוק ל-5.5% נוספים מהציבור כדי שההצעה תעבור. במידה וההצעה תעבור תשלם רמי לוי עבור מניות הציבור בקופיקס כ-40 מיליון שקל (במקום 33 מיליון שקל בהצעה המקורית). המהלך נועד למחוק את החברה מהמסחר בבורסה בתל אביב, ורמי לוי, בעל השליטה, מנסה בעצם להוציא את קופיקס מהבורסה בלי לתת על כך פרמיה.

רמי לוי, יחד עם בתו יפית אטיאס-לוי, השתלט דרך רשת רמי לוי על קופיקס בשנת 2018. מאז נרשמו מספר ניסיונות למחוק את החברה מהמסחר. בסוף 2023 הוגשה הצעה במחיר של 2.88 שקלים למניה, שהעניקה פרמיה של כ‏‏-5.5% בלבד. ההיענות אז הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-3% מבעלי המניות נענו להצעה. ההצעה הזו היתה בהמשך להנפקת זכויות שגרמה לדילול של כ‏‏-20% לבעלי המניות ועלייה בהחזקה של רמי לוי. .

ההון העצמי של קופיקס עומד על כ‏‏-18 מיליון שקל, בעוד שווי השוק שלה נע סביב 167 מיליון שקל. זה מעלה שאלות לגבי הפער בין הערכת השוק לבין מצב החברה בפועל. ברבעון השלישי של 2023 רשמה קופיקס הפסד תפעולי של 1.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 642 אלף שקל בתקופה המקבילה בשנה שלפני כן. עם זאת, מניית קופיקס עלתה בכ‏‏-23% במהלך 2025 וכ-43% בשנה האחרונה, בעיקר בשל שיפור בביקושים והתרחבות פעילות הזכיינות. כמו כן, השוק נתן מלכתחילה פרמיה לקופיקס מכיוון שהיה די ברור שרמי לוי רוצה למחוק אותה מהמסחר. בשביל רמי לוי זה יתרון גדול כי הוא יכול כמעט במידי למזג אותה בתו הקבוצה ולחסוך מיליונים בסינרגיה. 

קופיקס הוקמה בשנת 2013 במטרה להציע קפה ומוצרים נלווים במחירים מוזלים וקבועים. בתחילת דרכה בלט המחיר של 5 שקלים לכוס קפה, שהפך לסמל. כיום פועלים בישראל 38 סניפים של קופיקס, 30 מהם בזכיינות ו-8 בבעלות הרשת. במקביל, החברה מפעילה גם את "סופר קופיקס", את רשת "רמי לוי בשכונה" ואת "שוויצריה הקטנה". הסניפים ברוסיה מתופעלים בעיקר על ידי זכיינים מקומיים.

רמי לוי עצמה מוכרת בקצב של מעל 1.85 מיליארד ברבעון ונסחרת בכ-4.45 מיליארד שקל. קופיקס מוכרת בכ-70 מיליון שקל ברבעון, והשווי לפי מכפיל דומה הוא 167 מיליון שקל. בעלי המניות מקבלים 140 בערך - לא רחוק וכאמור התרגום של מכפיל המכירות מחברה גדולה לקטנה "עושה חסד" לקטנות, כי בסוף מה שחשוב זה רווח וככל שהפלטפורמה מייצרת יותר מכירות היא מרוויחה יותר ושווה יותר. לכן עסק שמוכר פי 10, לא שווה פי 10 אלא אולי פי 20 כי הוא מרוויח הרבה יותר - הסיבה היא יתרון לגודל.

דורי יבזורי מנכל עמיעד
צילום: דרור ארצי
דוחות

עמיעד עוברת להפסד, עם ירידה בהכנסות וברווח

עמיעד מערכות מים סובלת מנסיבות גיאופוליטיות שמובילים אותה להפסד נקי של 0.9 מיליון דולר, יחד עם ירידה בהכנסות וירידה חדה במדדי הרווחיות, גם צבר ההזמנות ירד

רן קידר |
נושאים בכתבה עמיעד

חברת עמיעד עמיעד -0.08% , העוסקת בייצור מערכות סינון וטיפול במים לחקלאות ולתעשייה, דיווחה על תוצאות הרבעון השני של 2025 ועברה להפסד נקי של כ-0.9 מיליון דולר לרבעון, שינוי כיוון לעומת רווח של כ-0.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.  בהתאם, החברה הציגה ירידה של כ-8% בהכנסות, שעמדו על כ-30.5 מיליון דולר, בהשוואה לכ-33.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2024. הירידה מיוחסת בעיקר לפעילות מגזר התעשייה, שנפגע מהאטה בסגירת פרויקטים חדשים. במקביל, מגזר ההשקיה דווקא רשם עלייה, אם כי זו לא הצליחה לקזז את הירידה הכללית. הרווח הגולמי ירד ל-9.7 מיליון דולר, צניחה של כ-20% לעומת 12.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. מדובר בשחיקה משמעותית, שנובעת משינויים בתמהיל המוצרים, שינויים גיאוגרפיים בהיקפי המכירות, וכן התחזקות השקל מול הדולר שפגעה ברווחיות החברות הבנות, שפועלות מחוץ לישראל (רק כ-9.5% מהמכירות של עמיעד הן בישראל) .

גם הרווח התפעולי של החברה שינה כיוון באותו האופן ברבעון, ועבר להפסד של כ-1.33 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של כ-1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגורמים המרכזיים לכך הם גידול בהוצאות הנהלה וכלליות, עלייה בשכר ועלויות פיתוח, ושחיקת שולי הרווח, הן במגזר התעשייה והן במגזר ההשקיה. ה-EBITDA למחצית הראשונה של 2025 עמד על 3.6 מיליון דולר, ירידה של כ-50% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. ועם זאת, עצם העובדה שה-EBITDA נשאר חיובי גם ברבעון עם הפסד תפעולי מצביעה על קיומה של תשתית תפעולית שמאפשרת המשך פעילות יציבה.

תזרים שלילי, שריפת מזומנים ושחיקה בצבר ההזמנות 

על רקע תוצאות הרבעון, קשה להתעלם מהנסיבות החיצוניות. עמיעד מפעילה בטורקיה את חברת הבת FTS, המשמשת מוקד ייצור ושיווק מרכזי לפתרונות סינון מים לתעשייה המקומית ולמדינות שכנות, ובנוסף מייצרת עבור לקוחות גלובליים של הקבוצה. אף שהפסקת הסחר בין טורקיה לישראל יצרה אי ודאות, החברה מדווחת כי לא נרשמה פגיעה מהותית בפעילות, בעיקר משום שרוב פעילות FTS אינה קשורה ישירות לישראל ונמצאו מסלולי אספקה חלופיים. עם זאת, הסביבה הכלכלית והפוליטית בטורקיה, אינפלציה גבוהה, עליות שכר והיחסים הדיפלומטיים מול ישראל, מציבה אתגר שעלול להשפיע על תרומתה של החברה הבת בעתיד.

בנוסף, עליית המכסים על יצוא ישראלי לארה"ב (מ-10% ל-15% החל מאוגוסט) עשויה להכביד על פעילות היצוא בהמשך השנה, גם אם בשלב זה אין לכך השפעה כספית מהותית. החברה ציינה כי תמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות ולבחון דרכי פעולה נוספות. 

במהלך הרבעון השני של 2025 הציגה עמיעד תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בהיקף של כ-1.9 מיליון דולר, נתון שממחיש את הלחץ התפעולי שבו היא נמצאת, היות והוצאות החברה, בעיקר שכר, חומרי גלם ותשלומים לספקים, עלו על התקבולים שהתקבלו מלקוחות במהלך התקופה. נכון ל-30 ביוני 2025 עמד האשראי הבנקאי הקצר־טווח של החברה על כ-22 מיליון דולר, לעומת כ-19.4 מיליון דולר בסוף יוני 2024. במקביל, יתרת המזומנים של החברה ירדה ל-7.1 מיליון דולר בלבד, לעומת כ-12.4 מיליון דולר בסוף 2024.