השורה התחתונה של פלרם זינקה ב-152%, אבל יש אבל...
חברת פלרם, העוסקת בייצור חממות, מחיצות, צינורות ועוד מפלסטיק מדווחת על הכנסות של 470 מיליון שקל, גידול של 23.7% בהשוואה להכנסות של 23.8% ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח התפעולי המייצג של החברה, בנטרול השפעות חד פעמיות הסתכם בכ-88.6 מיליון שקל, גידול של 100% אל מול רווח תפעולי מייצג של 44.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. אך אם מסתכלים על הרבעון הרביעי של 2020, ניתן לראות שלמרות שהחברה הגדילה מאז הרבעון הרביעי את ההכנסות שלה ב-12.7%, היא לא צמחה מאז הרבעון הרביעי ברווח התפעולי שגם אז היה 88 מיליון שקל. בהשוואה לרבעונים 2 ו-3 הרווח התפעולי ירד שכן ברבעון 2 החברה רשמה רווח תפעולי של 103 מיליון שקל וברבעון 3 החברה רשמה רווח תפעולי של 93 מיליון שקל.
הרווח הנקי המייצג של החברה בניטרול הוצאות והכנסות חד פעמיות, ועל פי חישוב של הרווח לפני מס כפול 0.77 (בשביל לנטרל מיסים בגין שנים עברו, שיערוך נכסים נדחים בגין שינוי במיסוי וקיטון או גידול במיסים הנדחים עקב שינוי בצפי למימוש ההפסדים הצבורים של החברה) ברבעון הסתכם לכ-65.7 מיליון שקל, זאת לעומת רווח נקי של 26 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
פלרם הייתה מהחברות שהרוויחו מהקורונה, בין היתר עקב הביקוש למחיצות הפלסטיק של החברה ולמסיכות הפנים מפלסטיק שלה. אבל השאלה שכעת נשאלת היא מה יקרה בעידן פוסט קורונה. סביר מאוד להניח שהרווחים של החברה ירדו, אבל השאלה היא בכמה הם ירדו.
- 6.דניאל 31/05/2021 09:17הגב לתגובה זותבדקו את המספרים שוב הם הרבה יותר טובים. כתבתם רווח נקי 65.7 כשבועל הרווח עמד על כמעט 80 מיליון. ישנם עוד מספר הטעיות לדעתי במיוחד בהתיחסות הכותרתית עם האבל... בכותרת. כשהחברה השמרנית הזו מדגישה שהיא רואה התרחבות הרבה מעבר לקורונה.
- 5.אנליסט 31/05/2021 08:26הגב לתגובה זופלרם נסחרת בשווי של 850 מיליון ש"ח. אם מנטרלים עודף מזומנים נטו של 228 מיליון ש"ח מגיעים לשווי של כ- 630 מיליון ש"ח. אם הרווח של החברה ייחתך ביותר מחצי היא תגיע לרווח שנתי של 12--130 מיליון ש"ח המגלם מכפיל רווח נקי סביב 5.
- 4.הגולש 31/05/2021 04:13הגב לתגובה זוהשאלה. היא: למה הרוח התפעולי נשאר זהה למרות מכירות גבוהות בהרבה - זה יכול לעזור בניתוח הצפי
- 3.דניאל 30/05/2021 23:35הגב לתגובה זובמחיר הנוכחי היא נסחרת במכפיל 3 וקצת.מעיון מעמיק בדוחות רואים שעיקר הגידול מגיע מתמהיל מכירות של מוצרים רווחיים יותר מוצרי קצה.זה שינוי משמעותי שקרה בעקבות הקורונה אבל הוא לא ישתנה אחרי שהיא תלך.בקיצור במחיר הזה היא אחת המניות הכי זולות בבורסה.
- 2.פלונימוס 30/05/2021 23:29הגב לתגובה זוכתבה שטחית ביותר. הכתב לא התעמק בדוחות החברה ולא מבין שלצד השינויים החולפים , כמו הקורונה, החברה עוברת מהפך דרמטי, מחברה המוכרת לוחות, לחברה המוכרת מוצרי המשך, ברמת מחירים וברמת רווחיות, המצוייה בליגה שונה, מתחום הלוחות.
- 1.גלעד 30/05/2021 20:03הגב לתגובה זוהביקוש לשלטי פרסום יגדל במקומות שנפתחים. החברה יכולה לשחק עם התמהיל הנמכר, לרכוש זכויות מיעוט, לבצע רכישות תוך ניצול המאזן המרשים שלה. במחיר הזה אני לא שואל שאלות קשות.
יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
אל על יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
