אהוד ברק
צילום: תמר מצפי

אפסייד של 80% למניית אינטרקיור מקנאקורד ג'ניואיטי

בבנק ההשקעות נותנים למניה מחיר יעד של 13 ד' בהמלצת "קנייה ספקולטיבית" ומסמנים כמנועי צמיחה את היצוא, תיחת חנויות המותג בישראל והליגליזציה - שהם סבורים שתאושר בארץ השנה/ב-2022. עוד נכתב כי ההנפקה בנאסד"ק תרחיב את הנגישות להון מוסדי
איתי פת-יה | (4)

בנק ההשקעות קנאקורד ג'ניואיטי משיק סיקור על מניית חברת הקנאביס הישראלית אינטרקיור -1.49% שזה עתה החלה להסחר בבורסה המשנית בטורונטו, ונותן לה המלצת "קניה ספקולטיבית" במחיר יעד של 13 דולר המשקף אפסייד של 80.5% על שער של 7.2 דולר בסגירה האחרונה בקנדה.

כותבי הסקירה מאט בוטומלי ושאן מיר כותבים כי שוק הקנאביס הישראלי בו פעילה אינטרקיור יגלגל 550 מיליון דולר ויותר החל מ-2024 ורואים לפניהם פוטנציאל בלגליזציה מקומית שתעשה כבר השנה או ב-2022 לדבריהם, ותפתח פתח לשוק שיגיע בשיא ל-2 מיליארד דולר. כמו כן הם מונים על מנועי הצמיחה פתיחה של חנויות מקומיות וייצוא של מוצרי החברה בתקן GMP לשווקים באירופה.

בוטומלי ומיר מדגישים בפני המשקיעים מספר נקודות חשובות לשיטתם סביב פעילות החברה. הראשונה בהן היא הפוקוס של אינטרקיור בייצור של מוצרים בתקנים רפואיים. לקנדוק, החברה הבת, שני מתקנים ייצור של מוצרים בתקן ICM-GMP. הכותבים מזכירים כי החברה הייתה הראשונה ליבא לישראל מוצרי קנאביס מחו"ל, וכן הראשון לייצא את מוצריה - החל מהרבעון האחרון של 2020.

נקודת נוספת היא המיתוג ושיעור החדירה שעומד על 100%. "מאז 2008 קנדוק באופן הדרגתי הרחיבה את המוצרים הממותגים שלה, כשהיא מתמקדם בפרופיל של מוצרים עם אותם הקנבויונואידים. הפורטפוליו שלה כולל תפרחות יבשות כמו גם נוזלים ושמנים מבוססי קנאביס". עוד נכתב "לחברה שיעור חדירה של 100% כשהיא נמצאת בעל בתי המרקחת בעלי רשיון לממכר קנאביס, יותר מ-120 במספר. הנהלת החברה מעריכה את נתח השוק של אינטרקיור בישראל בכ-15%. תחת המותג 'גבעול' של אינטרקיור, החברה מתכננת ופועלת לפתוח 10 חנויות בשנה הקרובה.

הכותבים ממשיכים ומציינים את "הרשימה המתארכת של שותפיה האסטרטגיים" של אינטרקיור: "כדי לתמוך בצמיחה, קנדוק חתמה על הסכם אספקה עם חברות קנדיות בהן טילריי, אפריא ואורניגרם, והחברה פוטמר לייף סיינסז מאורגוואי. עוד חתמה אינטרקיור על הסכם מיתוג משותף עם מותג/יצרן ה-CBD שארלוט'ס ווב והמותג 'קוקיז' מקליפורניה".

אינטרקיור כבר הגישה בקשה לרישום גם בנאסד"ק ולפי בוטומלי ומיר מדובר בקטליזטור נוסף ומשמעותי למניה. "אנחנו מאמינים שהרישום בארה"ב טומן אפסייד לקנדוק באמצעות הרחבת הגישה להון מוסדי שיושקע בה ויחשוף אותה גם לשווקים במדינות בארה"ב שאישרו זה מכבר לגליזציה של קנאביס לשימוש עצמי".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דניאל 10/05/2021 13:21
    הגב לתגובה זו
    מנופחת בהודעות סרק
  • 3.
    לוי 10/05/2021 11:50
    הגב לתגובה זו
    על ברק הייתי הולך כי זה נכס של מיפלגת העבודה הידועה בנוכלותה וברדיפתה אחרי הכסף כמו מסוממים אבל את תתחפרו להרבה זמן כי תגלו בהמשך שהוא ממשיכי דנקנר פישמן ולבייב
  • 2.
    רימה 10/05/2021 06:56
    הגב לתגובה זו
    בנתיים המנייה בהפסד מטורף
  • 1.
    קל (ל"ת)
    רוני 09/05/2021 19:28
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).