אבנים משתלבות אקרשטיין
צילום: צילום מסך אתר החברה
IPO

אקרשטיין תנפיק בבורסה לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל

הכנסות החברה הסתכמו אשתקד ב-660 מיליון שקל והרווח הסתכם בכ-60 מיליון של
נושאים בכתבה אקרשטיין

בהמשך לדיווח שפרסמנו בפברואר, קבוצת אקרשטיין הפועלת בתחום התשתיות והנדל"ן שתונפקה בבורסה בתל אביב מגישה כעת טיוטת תשקיף. אקרשטיין נחשבת מהמובילות בייצור ואספקה של מוצרי בטון לפיתוח סביבתי, בניה ותשתיות. ההנפקה תהיה ככל הנראה לפי שווי של 1.1-1.3 מיליארד שקל. 

ה-EBITDA מהפעילות המסורתית בישראל (ללא הנדל"ן) גדל בשנת 2020 בכ-7% לעומת אשתקד לכ-81 מיליון שקל. ה-NOI מפעילות הנדל"ן המניב צמח בשנת 2020 ב-9.3% לעומת אשתקד ל-20.4 מיליון שקל כשהחברה ממשיכה בהרחבת פורטפוליו הנכסים שלה.

השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה עמד נכון לסוף 2020 על 361 מיליון שקל. החברה מקדמת זכויות בניה נוספת של למעלה מ-55 אלף מ"ר שטחי משרדים ו-145 יחידות דיור על הנכסים הקיימים באזור התעשייה של הרצליה פיתוח.

הרווח הנקי הסתכם בשנת 2020 ב-59.2 מיליון והושפע מירידה בהכנסות הקבוצה מהפעילות בארה"ב על רקע משבר הקורונה וכן מהירידה בסכומי שערוך הנדל"ן. הקבוצה מעריכה כי פעילותה תושפע באופן חיובי מהגידול הצפוי באוכלוסייה  וכתוצאה מכך מהגידול הצפוי בביקוש לדיור וכן מגל ההשקעות הצפוי בשנים הקרובות של המדינה אל בכל הקשור להקמת תשתיות חדשות ו/או החלפת תשתיות מקומיות לרבות תשתיות להסעת המונים, הרחבת מסילות רכבת ישראל, הקמת הרכבת התחתית ועוד.

לאקרשטיין 13 מפעלים המאוגדים בארבעה אתרי ייצור בירוחם, אשדוד, באזור התעשייה צחר בצפון ובניצני שלום וכן 3 אתרי יצור  בארצות הברית, בקליפורניה ובאריזונה. מפעלי הקבוצה מספקים מוצרי בטון בכל תחומי התשתיות, הבנייה ועיצוב הנוף וכוללים, בין היתר, אלמנטים לבנייה מתועשת, מוצרי ניקוז, ביוב, צינורות דחיקה, מנהרות שירות, מובלים, מנהרות תקשורת, מעברים להולכי רגל, מעקות בטיחות ועוד.

פעילות החברה מחולקת לשלושה מגזרים עיקריים:

 

תעשייה – במסגרת תחום פעילות זה הקבוצה עוסקת בפיתוח, ייצור ואספקה של  מגוון מוצרי בטון ופתרונות בתחומי פיתוח הסביבה ועיצוב הנוף, מוצרי תשתית ומוצרי בנייה לקהל רחב של לקוחות בסקטור הציבורי והפרטי בישראל.

תחת פעילות זו מייצרת ומשווקת הקבוצה, בין היתר, אבנים משתלבות בצבעים שונים וברמות גימור שונות, אריחים לריצוף וחיפוי, אבני גן ושפה, מדרגות, רעפי בטון לסוגיהם ועוד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הנדסה –  מגוון של מוצרי בטון ופתרונות שונים לתחום התשתיות, הפיתוח, הבניה והבניה המתועשת לקהל רחב של לקוחות בסקטור הציבורי והפרטי. במסגרת זו, הקבוצה מייצרת פתרונות הנדסיים יעודים על פי צורך ודרישת הלקוח, לרבות מבנים מרחביים שלמים המיוצרים במפעלי הקבוצה וכן מוצרים הנדסיים טרומיים שונים. 

 

נדל"ן – הקבוצה מחזיקה בשטחי משרדים ומסחר שעיקרם באזור התעשייה הרצליה פיתוח ומשתרעים על כ-18.3 אלף מ"ר (חלק החברה) מהם כ-1,600 מ"ר משמשים את מטה הקבוצה. כמו כן, הקבוצה הנה בעלת זכות הבעלות או החכירה של שטחי תעשיה המשתרעים על כ-410 דונם עליהם ממוקמים אתרי הייצור של הקבוצה. 372 דונם כלולים במאזני החברה במסגרת רכוש קבוע וכ-38 דונם מושכרים לצדדים שלישיים וכלולים במסגרת הנדל"ן להשקעה. השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה עומד נכון לסוף 2020 על כ-361 מיליון ש"ח. החברה מקדמת בימים אלה זכויות בניה נוספת אשר כוללות למעלה מ-55 אלף מ"ר שטחי משרדים ו-145 יחידות דיור על הנכסים הקיימים באזור התעשייה בהרצליה פיתוח.

פעילות הנדל"ן המניב במשרדים ומסחר ממוקדת בשני נכסים עיקריים:

"בית הצומת" - בניין משרדים הממוקם באזור התעשייה הרצליה פיתוח עם שטח להשכרה של כ-5,800 מ"ר מהם החברה משתמשת בכ-30% משטחי הבניין לטובת מטה החברה, כאשר היתרה מושכרת לצדדים שלישיים. החברה פועלת לקידום תב"ע שעיקרה הוספת כ-32 אלף מ"ר שטחי משרדים, 500 מ"ר מסחר ו-75 יח"ד בשטח של 50 מ"ר ליחידה. בכוונת החברה להרוס את הבניין הקיים ולהקים בניין חדש בן  כ-30 קומות.

"מתחם מגדלי אקרשטיין" – הפרויקט  ממוקם בהרצליה פיתוח וכולל 4 בניינים, שטחי מסחר וחניונים בהם החברה מחזיקה ב-42% משני מגדלים (A+B) הכוללים יחד כ-29 אלף מ"ר שטחי משרדים וכן 6,420 מ"ר נוספים של מסחר, 932 חניות וכן שטחי אחסנה. החברה ושותפתה מקדמים תב"ע חדשה שתאפשר  תוספת של שני מבנים חדשים אשר יכללו כ-52 אלף מ"ר לתעסוקה (בעיקר משרדים) וכ-150 יחידות דיור בשטח של כ-50 מ"ר ליחידה. החברה מחזיקה ב-47% מזכויות הבניה העתידיות הנוספות.

תמצית נתונים פיננסים לשנת 2020:

ההכנסות בשנת 2020 הסתכמו בכ-662.8 מיליון שקל לעומת כ-679.6 מיליון שקל בשנת 2019. עיקר הקיטון נובע מירידה בהכנסות הקבוצה בפעילות בארה"ב על רקע משבר הקורונה. עליית ערך הנדל"ן להשקעה הסתכמה בשנת 2020 ב-23.3 מיליון שקל לעומת 31.6 מיליון אשתקד.

הרווח התפעולי מהפעילות המסורתית בישראל (ללא הנדל"ן) צמח בשנת 2020 ב-15% לעומת אשתקד והסתכם ב-43.2 מיליון לעומת 37.7 מיליון אשתקד. ה-EBITDA מהפעילות המסורתית בישראל (ללא הנדל"ן) - 81.1 מיליון ש"ח (כ-14.2% מההכנסות של המגזרים האמורים), לעומת 75.5 מיליון שקל (כ-13% מההכנסות של המגזרים האמורים) בשנת 2019.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שירי 28/04/2021 12:19
    הגב לתגובה זו
    בזמנו היו חזקים במשתלבות..
מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.

מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -3.69%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.