אקרשטיין תנפיק בבורסה לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל
בהמשך לדיווח שפרסמנו בפברואר, קבוצת אקרשטיין הפועלת בתחום התשתיות והנדל"ן שתונפקה בבורסה בתל אביב מגישה כעת טיוטת תשקיף. אקרשטיין נחשבת מהמובילות בייצור ואספקה של מוצרי בטון לפיתוח סביבתי, בניה ותשתיות. ההנפקה תהיה ככל הנראה לפי שווי של 1.1-1.3 מיליארד שקל.
ה-EBITDA מהפעילות המסורתית בישראל (ללא הנדל"ן) גדל בשנת 2020 בכ-7% לעומת אשתקד לכ-81 מיליון שקל. ה-NOI מפעילות הנדל"ן המניב צמח בשנת 2020 ב-9.3% לעומת אשתקד ל-20.4 מיליון שקל כשהחברה ממשיכה בהרחבת פורטפוליו הנכסים שלה.
השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה עמד נכון לסוף 2020 על 361 מיליון שקל. החברה מקדמת זכויות בניה נוספת של למעלה מ-55 אלף מ"ר שטחי משרדים ו-145 יחידות דיור על הנכסים הקיימים באזור התעשייה של הרצליה פיתוח.
הרווח הנקי הסתכם בשנת 2020 ב-59.2 מיליון והושפע מירידה בהכנסות הקבוצה מהפעילות בארה"ב על רקע משבר הקורונה וכן מהירידה בסכומי שערוך הנדל"ן. הקבוצה מעריכה כי פעילותה תושפע באופן חיובי מהגידול הצפוי באוכלוסייה וכתוצאה מכך מהגידול הצפוי בביקוש לדיור וכן מגל ההשקעות הצפוי בשנים הקרובות של המדינה אל בכל הקשור להקמת תשתיות חדשות ו/או החלפת תשתיות מקומיות לרבות תשתיות להסעת המונים, הרחבת מסילות רכבת ישראל, הקמת הרכבת התחתית ועוד.
- אקרשטיין צמחה ברבעון השני למרות "עם כלביא"
- מנכ"ל אקרשטיין על הפסקת האש: "אנחנו לקראת גל השקעות בבניה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאקרשטיין 13 מפעלים המאוגדים בארבעה אתרי ייצור בירוחם, אשדוד, באזור התעשייה צחר בצפון ובניצני שלום וכן 3 אתרי יצור בארצות הברית, בקליפורניה ובאריזונה. מפעלי הקבוצה מספקים מוצרי בטון בכל תחומי התשתיות, הבנייה ועיצוב הנוף וכוללים, בין היתר, אלמנטים לבנייה מתועשת, מוצרי ניקוז, ביוב, צינורות דחיקה, מנהרות שירות, מובלים, מנהרות תקשורת, מעברים להולכי רגל, מעקות בטיחות ועוד.
פעילות החברה מחולקת לשלושה מגזרים עיקריים:
תעשייה – במסגרת תחום פעילות זה הקבוצה עוסקת בפיתוח, ייצור ואספקה של מגוון מוצרי בטון ופתרונות בתחומי פיתוח הסביבה ועיצוב הנוף, מוצרי תשתית ומוצרי בנייה לקהל רחב של לקוחות בסקטור הציבורי והפרטי בישראל.
תחת פעילות זו מייצרת ומשווקת הקבוצה, בין היתר, אבנים משתלבות בצבעים שונים וברמות גימור שונות, אריחים לריצוף וחיפוי, אבני גן ושפה, מדרגות, רעפי בטון לסוגיהם ועוד.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
הנדסה – מגוון של מוצרי בטון ופתרונות שונים לתחום התשתיות, הפיתוח, הבניה והבניה המתועשת לקהל רחב של לקוחות בסקטור הציבורי והפרטי. במסגרת זו, הקבוצה מייצרת פתרונות הנדסיים יעודים על פי צורך ודרישת הלקוח, לרבות מבנים מרחביים שלמים המיוצרים במפעלי הקבוצה וכן מוצרים הנדסיים טרומיים שונים.
נדל"ן – הקבוצה מחזיקה בשטחי משרדים ומסחר שעיקרם באזור התעשייה הרצליה פיתוח ומשתרעים על כ-18.3 אלף מ"ר (חלק החברה) מהם כ-1,600 מ"ר משמשים את מטה הקבוצה. כמו כן, הקבוצה הנה בעלת זכות הבעלות או החכירה של שטחי תעשיה המשתרעים על כ-410 דונם עליהם ממוקמים אתרי הייצור של הקבוצה. 372 דונם כלולים במאזני החברה במסגרת רכוש קבוע וכ-38 דונם מושכרים לצדדים שלישיים וכלולים במסגרת הנדל"ן להשקעה. השווי ההוגן של הנדל"ן להשקעה עומד נכון לסוף 2020 על כ-361 מיליון ש"ח. החברה מקדמת בימים אלה זכויות בניה נוספת אשר כוללות למעלה מ-55 אלף מ"ר שטחי משרדים ו-145 יחידות דיור על הנכסים הקיימים באזור התעשייה בהרצליה פיתוח.
פעילות הנדל"ן המניב במשרדים ומסחר ממוקדת בשני נכסים עיקריים:
"בית הצומת" - בניין משרדים הממוקם באזור התעשייה הרצליה פיתוח עם שטח להשכרה של כ-5,800 מ"ר מהם החברה משתמשת בכ-30% משטחי הבניין לטובת מטה החברה, כאשר היתרה מושכרת לצדדים שלישיים. החברה פועלת לקידום תב"ע שעיקרה הוספת כ-32 אלף מ"ר שטחי משרדים, 500 מ"ר מסחר ו-75 יח"ד בשטח של 50 מ"ר ליחידה. בכוונת החברה להרוס את הבניין הקיים ולהקים בניין חדש בן כ-30 קומות.
"מתחם מגדלי אקרשטיין" – הפרויקט ממוקם בהרצליה פיתוח וכולל 4 בניינים, שטחי מסחר וחניונים בהם החברה מחזיקה ב-42% משני מגדלים (A+B) הכוללים יחד כ-29 אלף מ"ר שטחי משרדים וכן 6,420 מ"ר נוספים של מסחר, 932 חניות וכן שטחי אחסנה. החברה ושותפתה מקדמים תב"ע חדשה שתאפשר תוספת של שני מבנים חדשים אשר יכללו כ-52 אלף מ"ר לתעסוקה (בעיקר משרדים) וכ-150 יחידות דיור בשטח של כ-50 מ"ר ליחידה. החברה מחזיקה ב-47% מזכויות הבניה העתידיות הנוספות.
תמצית נתונים פיננסים לשנת 2020:
ההכנסות בשנת 2020 הסתכמו בכ-662.8 מיליון שקל לעומת כ-679.6 מיליון שקל בשנת 2019. עיקר הקיטון נובע מירידה בהכנסות הקבוצה בפעילות בארה"ב על רקע משבר הקורונה. עליית ערך הנדל"ן להשקעה הסתכמה בשנת 2020 ב-23.3 מיליון שקל לעומת 31.6 מיליון אשתקד.
הרווח התפעולי מהפעילות המסורתית בישראל (ללא הנדל"ן) צמח בשנת 2020 ב-15% לעומת אשתקד והסתכם ב-43.2 מיליון לעומת 37.7 מיליון אשתקד. ה-EBITDA מהפעילות המסורתית בישראל (ללא הנדל"ן) - 81.1 מיליון ש"ח (כ-14.2% מההכנסות של המגזרים האמורים), לעומת 75.5 מיליון שקל (כ-13% מההכנסות של המגזרים האמורים) בשנת 2019.
- 1.שירי 28/04/2021 12:19הגב לתגובה זובזמנו היו חזקים במשתלבות..

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?