בנק ישראל תתעורר: היתרון של ההיי-טק הישראלי נחלש
ההיי-טק שלנו עדיין מאד חזק, אבל דולר חלש מזיק לו כמובן. פעם עובד היי-טק מקומי היה בעלות נמוכה לעומת עובד בארה"ב. היום זה לא כך. אנחנו גם "יקרים" לעומת העובדים ההודים. אז נכון שיש לנו יזמים נהדרים ויש כאן עשרות חברות שממתינות לגייס לפי שווי של מיליארדים בוול סטריט ועדיין - חייבים לשמור על היתרון התחרותי. דולר נמוך מזיק לכולנו.
המסים מענף הטכנולוגיה מממנים פה שירותים ציבוריים שכל האוכלוסייה נהנית מהם, עובדי ההייטק מרוויחים יותר אז הם מוציאים יותר. ואז כל הצריכה עולה. ויש גם את הכסף שנכנס לקופת המדינה מהגיוסים ומהאקזיטים. אז מה יקרה לכלכלת ישראל אם ענף הטכנולוגיה יפגע?
עד לא מזמן היה לנו יתרון ברור ומוחלט בשוק העולמי, אבל עכשיו כבר לא כל כך. העובדה ששער הדולר ככ נמוך וממשיך להיחלש במשך שנים יוצרת את זה שמהנדס ישראלי כבר הרבה יותר יקר ממהנדס הודי שלא לדבר על מקומות אחרים בעולם. פעם היינו זולים משמעותית ביחס לארה"ב. היום כבר לא. וגם היזמים הישראלים, אלה שבאים עם הרעיון עצמו, יכולים לפתוח את החברה הבאה שלהם במקום אחר בעולם, כדי לחסוך בעלויות.
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- עתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עכשיו קובעי המדיניות צריכים לפעול, ולעזור להיי-טק הישראלי להוביל בתוך השוק העולמי. והפתרון הוא שער הדולר. האוצר ובנק ישראל צריכים לעצור יחד את ההתחזקות של השקל. כמה שיותר מהר. ודי כבר למלמל על רכישות דולרים. כולנו כבר הבנו שזה לא עוזר. יש דרכים אפקטיביות יותר.
- 13.ערן 10/03/2021 08:03הגב לתגובה זויש כל כך מעט הייטק לעומת שאר הכלכלה שההשפעה זניחה. היזמים דואגים בעיקר לכיס של עצמם, והטכנולוגיה שהם מפתחים נמכרת לחברות בחול, שהן מרוויחות את רוב הכסף מהתוצרים של הפיתוח. בגלל זה הוא מצטמצם ולא רלוונטי לשוק, לא בגלל שער הדולר. ואם מהנדס ישראלי יותר יקר ממהנדס אמריקאי, אז שיואיל המהנדס לקצץ קצת בשכרו, ויעשה את ההתאמות שהוא צריך בשביל לשרוד בשוק גלובלי. כמו כולם.
- 12.אין נגיד בישראל - או לפחות מישהו שיכול להשפיע (ל"ת)גידי 05/03/2021 07:39הגב לתגובה זו
- 11.יוסי 04/03/2021 21:32הגב לתגובה זושההייטק מחזיק את המדינה.כמה עובדים יש בהייטק?ומה עם תעשיות האלו טק?שם עובדים רוב האנשים.וגם שם הדולר עושה שמות.
- 10.עדי 04/03/2021 20:10הגב לתגובה זוהדולר חייב לעלות
- 9.דולר נמכר בחצי מחיר (ל"ת)pan 04/03/2021 19:55הגב לתגובה זו
- 8.יש דרכים אפקטיביות יותר????....בבקשה לפרט ולא לקשקש (ל"ת)ביאליק 04/03/2021 18:48הגב לתגובה זו
- 7.דני 04/03/2021 18:40הגב לתגובה זוהוא אולי מזיק למספר עשרות אלפים ששוחים בשמנת במילא. לי ולעוד מיליוני אזרחים דולר חלש הוא דווקא נפלא.
- 6.איש פשוט 04/03/2021 18:01הגב לתגובה זוההייטקיסטים משלמים מיסים זה נכון. אבל מה עם אלו שלא מרוויחים ככה. עד שלא יציגו מחקר בלתי תלוי של מה הערך הכלכלי מול כמה כל מי שלא הייטקיסט נדפק מזה אני לא אאמין לכלום.לא יקרה כלום אם שכר ממוצע של מהנדס יהיה 22 ולא 24 ובתמורה המחיה והחופשה של מי שמרוויח 10 תהיה זולה יותר
- איש יותר פשוט 04/03/2021 20:17הגב לתגובה זואויש התמימות..
- רק מזומן 04/03/2021 19:11הגב לתגובה זוההיטקיסטים תורמים למדינה בגלל המיסוי שמממן פרזיטים הם לא ממש נהנים מהשכר הגבוהה.צא וראה למה כולם רצים לאזיט כי בתנאים הנוראים בארץ והמיסוי אף חברה ישראלית לא תהיה גוגל.
- 5.העיתונאית הכי טובה בתחום (ל"ת)צופה צהצד 04/03/2021 17:46הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 04/03/2021 17:32הגב לתגובה זוהשליטה של בנק ישראל בשער הדולר מאד מוגבלת. באופן פרדוקסלי, ככל שהיצוא יגבר, כך שער הדולר ירד. אולי הדרך הראויה לפיחות השקל, היא לעודד את היבוא דווקא
- גידי 05/03/2021 07:39הגב לתגובה זווגם ייתנו כסף טוב למדינה
- 3.חיים 04/03/2021 17:07הגב לתגובה זומי את בכלל אהבלה חסרת ידע? לחברים שלך תכתבי קדימה לעבודה יא עובדת צהובון זול..
- רק מזומן 04/03/2021 19:15הגב לתגובה זודרך אגב המיסוי הגבוהה מכניס הרבה חונק את העובדים וממן חרדים פרזיטים.ההיטקיסטים הם כהגדרת אחד הפרופסורים הידועים בתחום..."פרולטריון תכנה" עבדים ישראלים של אינטל מיקרוסופט גוגל פייסבוק אפל אמזון נוידיה קואלקום.אז צאו מהראש של העבדים.
- 2.רון 04/03/2021 16:58הגב לתגובה זוכתבה חלולה
- 1.משה 04/03/2021 16:56הגב לתגובה זומיידלה , לא הצלחת לשכנע אותי כי להחזיק ערכים מפוברקים ולחיות בנידמה לי זה עיוות של הכלכלה ולא יחזיק מעמד לאורך זמן כמו מדד אפס כשהכל הכל עולה או קניית דולרים והדפסת כסף ועוד ועוד

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
