בנק ישראל תתעורר: היתרון של ההיי-טק הישראלי נחלש
ההיי-טק שלנו עדיין מאד חזק, אבל דולר חלש מזיק לו כמובן. פעם עובד היי-טק מקומי היה בעלות נמוכה לעומת עובד בארה"ב. היום זה לא כך. אנחנו גם "יקרים" לעומת העובדים ההודים. אז נכון שיש לנו יזמים נהדרים ויש כאן עשרות חברות שממתינות לגייס לפי שווי של מיליארדים בוול סטריט ועדיין - חייבים לשמור על היתרון התחרותי. דולר נמוך מזיק לכולנו.
המסים מענף הטכנולוגיה מממנים פה שירותים ציבוריים שכל האוכלוסייה נהנית מהם, עובדי ההייטק מרוויחים יותר אז הם מוציאים יותר. ואז כל הצריכה עולה. ויש גם את הכסף שנכנס לקופת המדינה מהגיוסים ומהאקזיטים. אז מה יקרה לכלכלת ישראל אם ענף הטכנולוגיה יפגע?
עד לא מזמן היה לנו יתרון ברור ומוחלט בשוק העולמי, אבל עכשיו כבר לא כל כך. העובדה ששער הדולר ככ נמוך וממשיך להיחלש במשך שנים יוצרת את זה שמהנדס ישראלי כבר הרבה יותר יקר ממהנדס הודי שלא לדבר על מקומות אחרים בעולם. פעם היינו זולים משמעותית ביחס לארה"ב. היום כבר לא. וגם היזמים הישראלים, אלה שבאים עם הרעיון עצמו, יכולים לפתוח את החברה הבאה שלהם במקום אחר בעולם, כדי לחסוך בעלויות.
- ה-AI והסייבר עוד רחוקים ממיצוי: על כנס NEXT 2026
- עתיד ההייטק: יש עוד הרבה עבודה אבל החוסן הישראלי לא נעלם מן העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עכשיו קובעי המדיניות צריכים לפעול, ולעזור להיי-טק הישראלי להוביל בתוך השוק העולמי. והפתרון הוא שער הדולר. האוצר ובנק ישראל צריכים לעצור יחד את ההתחזקות של השקל. כמה שיותר מהר. ודי כבר למלמל על רכישות דולרים. כולנו כבר הבנו שזה לא עוזר. יש דרכים אפקטיביות יותר.
- 13.ערן 10/03/2021 08:03הגב לתגובה זויש כל כך מעט הייטק לעומת שאר הכלכלה שההשפעה זניחה. היזמים דואגים בעיקר לכיס של עצמם, והטכנולוגיה שהם מפתחים נמכרת לחברות בחול, שהן מרוויחות את רוב הכסף מהתוצרים של הפיתוח. בגלל זה הוא מצטמצם ולא רלוונטי לשוק, לא בגלל שער הדולר. ואם מהנדס ישראלי יותר יקר ממהנדס אמריקאי, אז שיואיל המהנדס לקצץ קצת בשכרו, ויעשה את ההתאמות שהוא צריך בשביל לשרוד בשוק גלובלי. כמו כולם.
- 12.אין נגיד בישראל - או לפחות מישהו שיכול להשפיע (ל"ת)גידי 05/03/2021 07:39הגב לתגובה זו
- 11.יוסי 04/03/2021 21:32הגב לתגובה זושההייטק מחזיק את המדינה.כמה עובדים יש בהייטק?ומה עם תעשיות האלו טק?שם עובדים רוב האנשים.וגם שם הדולר עושה שמות.
- 10.עדי 04/03/2021 20:10הגב לתגובה זוהדולר חייב לעלות
- 9.דולר נמכר בחצי מחיר (ל"ת)pan 04/03/2021 19:55הגב לתגובה זו
- 8.יש דרכים אפקטיביות יותר????....בבקשה לפרט ולא לקשקש (ל"ת)ביאליק 04/03/2021 18:48הגב לתגובה זו
- 7.דני 04/03/2021 18:40הגב לתגובה זוהוא אולי מזיק למספר עשרות אלפים ששוחים בשמנת במילא. לי ולעוד מיליוני אזרחים דולר חלש הוא דווקא נפלא.
- 6.איש פשוט 04/03/2021 18:01הגב לתגובה זוההייטקיסטים משלמים מיסים זה נכון. אבל מה עם אלו שלא מרוויחים ככה. עד שלא יציגו מחקר בלתי תלוי של מה הערך הכלכלי מול כמה כל מי שלא הייטקיסט נדפק מזה אני לא אאמין לכלום.לא יקרה כלום אם שכר ממוצע של מהנדס יהיה 22 ולא 24 ובתמורה המחיה והחופשה של מי שמרוויח 10 תהיה זולה יותר
- איש יותר פשוט 04/03/2021 20:17הגב לתגובה זואויש התמימות..
- רק מזומן 04/03/2021 19:11הגב לתגובה זוההיטקיסטים תורמים למדינה בגלל המיסוי שמממן פרזיטים הם לא ממש נהנים מהשכר הגבוהה.צא וראה למה כולם רצים לאזיט כי בתנאים הנוראים בארץ והמיסוי אף חברה ישראלית לא תהיה גוגל.
- 5.העיתונאית הכי טובה בתחום (ל"ת)צופה צהצד 04/03/2021 17:46הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 04/03/2021 17:32הגב לתגובה זוהשליטה של בנק ישראל בשער הדולר מאד מוגבלת. באופן פרדוקסלי, ככל שהיצוא יגבר, כך שער הדולר ירד. אולי הדרך הראויה לפיחות השקל, היא לעודד את היבוא דווקא
- גידי 05/03/2021 07:39הגב לתגובה זווגם ייתנו כסף טוב למדינה
- 3.חיים 04/03/2021 17:07הגב לתגובה זומי את בכלל אהבלה חסרת ידע? לחברים שלך תכתבי קדימה לעבודה יא עובדת צהובון זול..
- רק מזומן 04/03/2021 19:15הגב לתגובה זודרך אגב המיסוי הגבוהה מכניס הרבה חונק את העובדים וממן חרדים פרזיטים.ההיטקיסטים הם כהגדרת אחד הפרופסורים הידועים בתחום..."פרולטריון תכנה" עבדים ישראלים של אינטל מיקרוסופט גוגל פייסבוק אפל אמזון נוידיה קואלקום.אז צאו מהראש של העבדים.
- 2.רון 04/03/2021 16:58הגב לתגובה זוכתבה חלולה
- 1.משה 04/03/2021 16:56הגב לתגובה זומיידלה , לא הצלחת לשכנע אותי כי להחזיק ערכים מפוברקים ולחיות בנידמה לי זה עיוות של הכלכלה ולא יחזיק מעמד לאורך זמן כמו מדד אפס כשהכל הכל עולה או קניית דולרים והדפסת כסף ועוד ועוד
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהמדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%
עליות בבורסה, נובה עלתה 4.5%, אלביט 2.6%; מניות הבנקים ירדו 0.9%
המדדים סגרו בעלייה של כ-0.55% במדדים המרכזים. בזק זינקה ב-5%, על רקע כוונה למכירת השליטה, אם כי, לא בטוח בכלל שהרוכשים החדשים ידעו להשביח אותה כמו בעלי השליטה הקודמים שקשמוט בשפל. בזק כעת היא הכל חוץ משפל. היא בשיא של כעל הזמנים וגם התמחור די נדיב (ראו בהמשך). גם אלביט מערכות המשיכה בעליות, מגד ארית קרסה ומניות הבנקים איבדו 0.9%
ארית נמצאת 15% מתחת למחיר מאז התרגיל - ניסיון ההנפקה של רשף, החברה הבת. אתם יודעים מה אנחנו חושבים על ההנפקה הזו - מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת. ארית נבהלה מהביקורת ונפילת המניה בעקבות הכתבות ולקחה צעד לאחור. כלכליסט שמקורבים לחברה מדווחים כי החברה הולכת להנפקה אצל המוסדיים בשווי של 3.75 מיליארד שקל (הכוונה המקורית היתה לפי 4.3 מיליארד). ראשית, יש כאן בעיה גדולה של דיווחים שלמקורבים, למוסדיים שעוברים ללא שהם מגיעים למשקיע הקטן. אפילו ביום שבו ארית דיווחה על חזרה בה מהנפקה, היא קודם כל הדליפה ורק אחר כך הוציאה הודעה מסודרת. בדרך המקורבים-מוסדיים ועוד יכולים להרוויח הרבה כסף.
אבל העניין העקרוני הוא שהחברה לא באמת קיפלה את ההנפקה. הרגיעה של המשקיעים היתה טעות גדולה - היא שלחה מסרים דרך יח"צ וכתבות שהיא יורדת מזה, אבל כשקוראים טוב טוב את ההודעה מבינים שהכל פתוח. אזה היא כעת רוצה הנפיק למוסדיים במחיר נמוך, המניה נופלת - ארית תעשיות
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
