ביז פוינט עדי ברזילי
צילום: BIZTV
TV

בנק ישראל תתעורר: היתרון של ההיי-טק הישראלי נחלש

עדי ברזילי | (17)

ההיי-טק שלנו עדיין מאד חזק, אבל דולר חלש מזיק לו כמובן. פעם עובד היי-טק מקומי היה בעלות נמוכה לעומת עובד בארה"ב. היום זה לא כך. אנחנו גם "יקרים" לעומת העובדים ההודים. אז נכון שיש לנו יזמים נהדרים ויש כאן עשרות חברות שממתינות לגייס לפי שווי של מיליארדים בוול סטריט ועדיין - חייבים לשמור על היתרון התחרותי. דולר נמוך מזיק לכולנו.

המסים מענף הטכנולוגיה מממנים פה שירותים ציבוריים שכל האוכלוסייה נהנית מהם, עובדי ההייטק מרוויחים יותר אז הם מוציאים יותר. ואז כל הצריכה עולה. ויש גם את הכסף שנכנס לקופת המדינה מהגיוסים ומהאקזיטים. אז מה יקרה לכלכלת ישראל אם ענף הטכנולוגיה יפגע?

עד לא מזמן היה לנו יתרון ברור ומוחלט בשוק העולמי, אבל עכשיו כבר לא כל כך. העובדה ששער הדולר ככ נמוך וממשיך להיחלש במשך שנים יוצרת את זה שמהנדס ישראלי כבר הרבה יותר יקר ממהנדס הודי שלא לדבר על מקומות אחרים בעולם. פעם היינו זולים משמעותית ביחס לארה"ב. היום כבר לא. וגם היזמים הישראלים, אלה שבאים עם הרעיון עצמו, יכולים לפתוח את החברה הבאה שלהם במקום אחר בעולם, כדי לחסוך בעלויות.

עכשיו קובעי המדיניות צריכים לפעול, ולעזור להיי-טק הישראלי להוביל בתוך השוק העולמי. והפתרון הוא שער הדולר. האוצר ובנק ישראל צריכים לעצור יחד את ההתחזקות של השקל. כמה שיותר מהר. ודי כבר למלמל על רכישות דולרים. כולנו כבר הבנו שזה לא עוזר. יש דרכים אפקטיביות יותר.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    ערן 10/03/2021 08:03
    הגב לתגובה זו
    יש כל כך מעט הייטק לעומת שאר הכלכלה שההשפעה זניחה. היזמים דואגים בעיקר לכיס של עצמם, והטכנולוגיה שהם מפתחים נמכרת לחברות בחול, שהן מרוויחות את רוב הכסף מהתוצרים של הפיתוח. בגלל זה הוא מצטמצם ולא רלוונטי לשוק, לא בגלל שער הדולר. ואם מהנדס ישראלי יותר יקר ממהנדס אמריקאי, אז שיואיל המהנדס לקצץ קצת בשכרו, ויעשה את ההתאמות שהוא צריך בשביל לשרוד בשוק גלובלי. כמו כולם.
  • 12.
    אין נגיד בישראל - או לפחות מישהו שיכול להשפיע (ל"ת)
    גידי 05/03/2021 07:39
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    יוסי 04/03/2021 21:32
    הגב לתגובה זו
    שההייטק מחזיק את המדינה.כמה עובדים יש בהייטק?ומה עם תעשיות האלו טק?שם עובדים רוב האנשים.וגם שם הדולר עושה שמות.
  • 10.
    עדי 04/03/2021 20:10
    הגב לתגובה זו
    הדולר חייב לעלות
  • 9.
    דולר נמכר בחצי מחיר (ל"ת)
    pan 04/03/2021 19:55
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יש דרכים אפקטיביות יותר????....בבקשה לפרט ולא לקשקש (ל"ת)
    ביאליק 04/03/2021 18:48
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דני 04/03/2021 18:40
    הגב לתגובה זו
    הוא אולי מזיק למספר עשרות אלפים ששוחים בשמנת במילא. לי ולעוד מיליוני אזרחים דולר חלש הוא דווקא נפלא.
  • 6.
    איש פשוט 04/03/2021 18:01
    הגב לתגובה זו
    ההייטקיסטים משלמים מיסים זה נכון. אבל מה עם אלו שלא מרוויחים ככה. עד שלא יציגו מחקר בלתי תלוי של מה הערך הכלכלי מול כמה כל מי שלא הייטקיסט נדפק מזה אני לא אאמין לכלום.לא יקרה כלום אם שכר ממוצע של מהנדס יהיה 22 ולא 24 ובתמורה המחיה והחופשה של מי שמרוויח 10 תהיה זולה יותר
  • איש יותר פשוט 04/03/2021 20:17
    הגב לתגובה זו
    אויש התמימות..
  • רק מזומן 04/03/2021 19:11
    הגב לתגובה זו
    ההיטקיסטים תורמים למדינה בגלל המיסוי שמממן פרזיטים הם לא ממש נהנים מהשכר הגבוהה.צא וראה למה כולם רצים לאזיט כי בתנאים הנוראים בארץ והמיסוי אף חברה ישראלית לא תהיה גוגל.
  • 5.
    העיתונאית הכי טובה בתחום (ל"ת)
    צופה צהצד 04/03/2021 17:46
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 04/03/2021 17:32
    הגב לתגובה זו
    השליטה של בנק ישראל בשער הדולר מאד מוגבלת. באופן פרדוקסלי, ככל שהיצוא יגבר, כך שער הדולר ירד. אולי הדרך הראויה לפיחות השקל, היא לעודד את היבוא דווקא
  • גידי 05/03/2021 07:39
    הגב לתגובה זו
    וגם ייתנו כסף טוב למדינה
  • 3.
    חיים 04/03/2021 17:07
    הגב לתגובה זו
    מי את בכלל אהבלה חסרת ידע? לחברים שלך תכתבי קדימה לעבודה יא עובדת צהובון זול..
  • רק מזומן 04/03/2021 19:15
    הגב לתגובה זו
    דרך אגב המיסוי הגבוהה מכניס הרבה חונק את העובדים וממן חרדים פרזיטים.ההיטקיסטים הם כהגדרת אחד הפרופסורים הידועים בתחום..."פרולטריון תכנה" עבדים ישראלים של אינטל מיקרוסופט גוגל פייסבוק אפל אמזון נוידיה קואלקום.אז צאו מהראש של העבדים.
  • 2.
    רון 04/03/2021 16:58
    הגב לתגובה זו
    כתבה חלולה
  • 1.
    משה 04/03/2021 16:56
    הגב לתגובה זו
    מיידלה , לא הצלחת לשכנע אותי כי להחזיק ערכים מפוברקים ולחיות בנידמה לי זה עיוות של הכלכלה ולא יחזיק מעמד לאורך זמן כמו מדד אפס כשהכל הכל עולה או קניית דולרים והדפסת כסף ועוד ועוד
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים