ביז פוינט עדי ברזילי
צילום: BIZTV
TV

בנק ישראל תתעורר: היתרון של ההיי-טק הישראלי נחלש

עדי ברזילי | (17)

ההיי-טק שלנו עדיין מאד חזק, אבל דולר חלש מזיק לו כמובן. פעם עובד היי-טק מקומי היה בעלות נמוכה לעומת עובד בארה"ב. היום זה לא כך. אנחנו גם "יקרים" לעומת העובדים ההודים. אז נכון שיש לנו יזמים נהדרים ויש כאן עשרות חברות שממתינות לגייס לפי שווי של מיליארדים בוול סטריט ועדיין - חייבים לשמור על היתרון התחרותי. דולר נמוך מזיק לכולנו.

המסים מענף הטכנולוגיה מממנים פה שירותים ציבוריים שכל האוכלוסייה נהנית מהם, עובדי ההייטק מרוויחים יותר אז הם מוציאים יותר. ואז כל הצריכה עולה. ויש גם את הכסף שנכנס לקופת המדינה מהגיוסים ומהאקזיטים. אז מה יקרה לכלכלת ישראל אם ענף הטכנולוגיה יפגע?

עד לא מזמן היה לנו יתרון ברור ומוחלט בשוק העולמי, אבל עכשיו כבר לא כל כך. העובדה ששער הדולר ככ נמוך וממשיך להיחלש במשך שנים יוצרת את זה שמהנדס ישראלי כבר הרבה יותר יקר ממהנדס הודי שלא לדבר על מקומות אחרים בעולם. פעם היינו זולים משמעותית ביחס לארה"ב. היום כבר לא. וגם היזמים הישראלים, אלה שבאים עם הרעיון עצמו, יכולים לפתוח את החברה הבאה שלהם במקום אחר בעולם, כדי לחסוך בעלויות.

עכשיו קובעי המדיניות צריכים לפעול, ולעזור להיי-טק הישראלי להוביל בתוך השוק העולמי. והפתרון הוא שער הדולר. האוצר ובנק ישראל צריכים לעצור יחד את ההתחזקות של השקל. כמה שיותר מהר. ודי כבר למלמל על רכישות דולרים. כולנו כבר הבנו שזה לא עוזר. יש דרכים אפקטיביות יותר.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    ערן 10/03/2021 08:03
    הגב לתגובה זו
    יש כל כך מעט הייטק לעומת שאר הכלכלה שההשפעה זניחה. היזמים דואגים בעיקר לכיס של עצמם, והטכנולוגיה שהם מפתחים נמכרת לחברות בחול, שהן מרוויחות את רוב הכסף מהתוצרים של הפיתוח. בגלל זה הוא מצטמצם ולא רלוונטי לשוק, לא בגלל שער הדולר. ואם מהנדס ישראלי יותר יקר ממהנדס אמריקאי, אז שיואיל המהנדס לקצץ קצת בשכרו, ויעשה את ההתאמות שהוא צריך בשביל לשרוד בשוק גלובלי. כמו כולם.
  • 12.
    אין נגיד בישראל - או לפחות מישהו שיכול להשפיע (ל"ת)
    גידי 05/03/2021 07:39
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    יוסי 04/03/2021 21:32
    הגב לתגובה זו
    שההייטק מחזיק את המדינה.כמה עובדים יש בהייטק?ומה עם תעשיות האלו טק?שם עובדים רוב האנשים.וגם שם הדולר עושה שמות.
  • 10.
    עדי 04/03/2021 20:10
    הגב לתגובה זו
    הדולר חייב לעלות
  • 9.
    דולר נמכר בחצי מחיר (ל"ת)
    pan 04/03/2021 19:55
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יש דרכים אפקטיביות יותר????....בבקשה לפרט ולא לקשקש (ל"ת)
    ביאליק 04/03/2021 18:48
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דני 04/03/2021 18:40
    הגב לתגובה זו
    הוא אולי מזיק למספר עשרות אלפים ששוחים בשמנת במילא. לי ולעוד מיליוני אזרחים דולר חלש הוא דווקא נפלא.
  • 6.
    איש פשוט 04/03/2021 18:01
    הגב לתגובה זו
    ההייטקיסטים משלמים מיסים זה נכון. אבל מה עם אלו שלא מרוויחים ככה. עד שלא יציגו מחקר בלתי תלוי של מה הערך הכלכלי מול כמה כל מי שלא הייטקיסט נדפק מזה אני לא אאמין לכלום.לא יקרה כלום אם שכר ממוצע של מהנדס יהיה 22 ולא 24 ובתמורה המחיה והחופשה של מי שמרוויח 10 תהיה זולה יותר
  • איש יותר פשוט 04/03/2021 20:17
    הגב לתגובה זו
    אויש התמימות..
  • רק מזומן 04/03/2021 19:11
    הגב לתגובה זו
    ההיטקיסטים תורמים למדינה בגלל המיסוי שמממן פרזיטים הם לא ממש נהנים מהשכר הגבוהה.צא וראה למה כולם רצים לאזיט כי בתנאים הנוראים בארץ והמיסוי אף חברה ישראלית לא תהיה גוגל.
  • 5.
    העיתונאית הכי טובה בתחום (ל"ת)
    צופה צהצד 04/03/2021 17:46
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 04/03/2021 17:32
    הגב לתגובה זו
    השליטה של בנק ישראל בשער הדולר מאד מוגבלת. באופן פרדוקסלי, ככל שהיצוא יגבר, כך שער הדולר ירד. אולי הדרך הראויה לפיחות השקל, היא לעודד את היבוא דווקא
  • גידי 05/03/2021 07:39
    הגב לתגובה זו
    וגם ייתנו כסף טוב למדינה
  • 3.
    חיים 04/03/2021 17:07
    הגב לתגובה זו
    מי את בכלל אהבלה חסרת ידע? לחברים שלך תכתבי קדימה לעבודה יא עובדת צהובון זול..
  • רק מזומן 04/03/2021 19:15
    הגב לתגובה זו
    דרך אגב המיסוי הגבוהה מכניס הרבה חונק את העובדים וממן חרדים פרזיטים.ההיטקיסטים הם כהגדרת אחד הפרופסורים הידועים בתחום..."פרולטריון תכנה" עבדים ישראלים של אינטל מיקרוסופט גוגל פייסבוק אפל אמזון נוידיה קואלקום.אז צאו מהראש של העבדים.
  • 2.
    רון 04/03/2021 16:58
    הגב לתגובה זו
    כתבה חלולה
  • 1.
    משה 04/03/2021 16:56
    הגב לתגובה זו
    מיידלה , לא הצלחת לשכנע אותי כי להחזיק ערכים מפוברקים ולחיות בנידמה לי זה עיוות של הכלכלה ולא יחזיק מעמד לאורך זמן כמו מדד אפס כשהכל הכל עולה או קניית דולרים והדפסת כסף ועוד ועוד
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

איציק וייץ קרסו מוטורס
צילום: אסף לב
דוחות

קרסו מוטורס: צ׳רי תומכת בתוצאות אבל המלאי זינק ליותר מפי שניים וחצי

הכנסות קרסו עלו בכ-22% ברבעון ל-2.15 מיליארד שקל והרווח הנקי טיפס ל-77.6 מיליון שקל, כשמכירות צ׳רי ממשיכות להוביל את הצמיחה; המלאי קופץ לרמה של 3.22 מיליארד שקל ומעלה סימני שאלה לגבי קצב המסירות בענף הרכב

ליאור דנקנר |

קרסו מוטורס קרסו מוטורס 0%   מסכמת רבעון שלישי עם שיפור ניכר בשורה העליונה ובשורה התחתונה, לצד המשך התרחבות משמעותית בפעילות הליבה של מכירת רכב חדש. הצמיחה ניכרת כמעט בכל רכיבי הפעילות, ובמרכזה תרומה בולטת של צ’רי, שהפך למנוע מרכזי בתמהיל הדגמים של החברה. התוצאות ברמת השורות נראות טוב, אבל אם מסתכלים מתחת למכסה המנוע רואים קפיצה חריגה בהיקף המלאי, שטיפס ל-3.224 מיליארד שקל נכון לסוף ספטמבר, לעומת 1.231 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. זה גידול של כ-1.99 מיליארד שקל, המשקף עלייה של פי 2.6 ברמת המלאי, מה שמעלה שאלות על קצב המסירה הצפוי של החברה ברבעונים הבאים כמו גם על המצב בענף בכלל. מצד שני, סעיף המקדמות מלקוחות עלה ל-380 מיליון שקל לעומת 209 מיליון שקל בשנה שעברה, מה שאולי מרמז על עסקאות שטרם נמסרו ויוכרו בהמשך.

קרסו פועלת תחת המותג פריסבי ומרכזת תחתיה את יבוא ושיווק המותגים רנו, ניסאן, דאצ'יה, אינפיניטי, צ'רי ו-Xpeng. לצידה פועלת פעילות הליסינג וההשכרה באמצעות פסיפיק רכב ותחבורה, פעילות מימון חוץ-בנקאי, שירותים נלווים ופעילות דו-גלגלית באמצעות מטרו מוטור שנרכשה השנה במלואה. הרבעון הנוכחי הוא הראשון שבו איחוד מלא של מטרו מוטור מופיע לאורך כל תקופת הדוח, והשפעתו ניכרת בכל נתוני ההכנסות, המכירות והמלאי.

עיקרי התוצאות

במהלך הרבעון השלישי הגיעו הכנסות החברה ל-2.15 מיליארד שקל, עלייה של כ-22% לעומת כ-1.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל. הגידול נבע מעלייה בהיקף מכירות הרכב החדש ומהתרחבות בפעילות השירותים, המימון ושאר התחומים. החברה מסרה ברבעון 12,748 כלי רכב, לעומת 8,490 בתקופה המקבילה אשתקד. מתוכם, 2,429 כלי רכב הם של מטרו מוטור, אשר פעילותה אוחדה בחברה החל מהרבעון השני. הרווח הגולמי ברבעון עלה ל-368.5 מיליון שקל ושמר על שיעור רווחיות דומה לזה של השנה שעברה. הרווח מפעולות רגילות עלה ל-169.9 מיליון שקל לעומת 167.6 מיליון שקל ברבעון המקביל, כאשר הוצאות הפרסום, הרחבת אולמות התצוגה ואיחוד פעילות מטרו תרמו לעלייה בהוצאות התפעול. הרווח הנקי של החברה עלה ל-77.6 מיליון שקל לעומת 74.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, כאשר גידול בהוצאות המימון קוזז ברווחים מנגזרים פיננסיים והפרשי שער בהיקף של כ-25 מיליון שקל.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיעו ההכנסות ל-6.3 מיליארד שקל, עלייה של כ-35% לעומת 4.7 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בתקופה זו מסרה החברה 36,652 כלי רכב לעומת 21,612 בתקופה המקבילה, כאשר 4,657 מהמסירות הן של כלי רכב דו-גלגליים ממטרו מוטור. הרווח הגולמי לתקופה עלה ל-1.1 מיליארד שקל, והרווח מפעולות רגילות הגיע ל-576.6 מיליון שקל לעומת 447.1 מיליון שקל אשתקד. הרווח הנקי בתשעת החודשים הסתכם ב-300 מיליון שקל, עלייה של כ-50% לעומת 200.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, כאשר התרומה המרכזית לשיפור הגיעה מצמיחה תפעולית ומרווח בהיקף 74.8 מיליון שקל מנגזרים פיננסיים והפרשי שער.