ביז פוינט עדי ברזילי
צילום: BIZTV
TV

בנק ישראל תתעורר: היתרון של ההיי-טק הישראלי נחלש

עדי ברזילי | (17)

ההיי-טק שלנו עדיין מאד חזק, אבל דולר חלש מזיק לו כמובן. פעם עובד היי-טק מקומי היה בעלות נמוכה לעומת עובד בארה"ב. היום זה לא כך. אנחנו גם "יקרים" לעומת העובדים ההודים. אז נכון שיש לנו יזמים נהדרים ויש כאן עשרות חברות שממתינות לגייס לפי שווי של מיליארדים בוול סטריט ועדיין - חייבים לשמור על היתרון התחרותי. דולר נמוך מזיק לכולנו.

המסים מענף הטכנולוגיה מממנים פה שירותים ציבוריים שכל האוכלוסייה נהנית מהם, עובדי ההייטק מרוויחים יותר אז הם מוציאים יותר. ואז כל הצריכה עולה. ויש גם את הכסף שנכנס לקופת המדינה מהגיוסים ומהאקזיטים. אז מה יקרה לכלכלת ישראל אם ענף הטכנולוגיה יפגע?

עד לא מזמן היה לנו יתרון ברור ומוחלט בשוק העולמי, אבל עכשיו כבר לא כל כך. העובדה ששער הדולר ככ נמוך וממשיך להיחלש במשך שנים יוצרת את זה שמהנדס ישראלי כבר הרבה יותר יקר ממהנדס הודי שלא לדבר על מקומות אחרים בעולם. פעם היינו זולים משמעותית ביחס לארה"ב. היום כבר לא. וגם היזמים הישראלים, אלה שבאים עם הרעיון עצמו, יכולים לפתוח את החברה הבאה שלהם במקום אחר בעולם, כדי לחסוך בעלויות.

עכשיו קובעי המדיניות צריכים לפעול, ולעזור להיי-טק הישראלי להוביל בתוך השוק העולמי. והפתרון הוא שער הדולר. האוצר ובנק ישראל צריכים לעצור יחד את ההתחזקות של השקל. כמה שיותר מהר. ודי כבר למלמל על רכישות דולרים. כולנו כבר הבנו שזה לא עוזר. יש דרכים אפקטיביות יותר.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    ערן 10/03/2021 08:03
    הגב לתגובה זו
    יש כל כך מעט הייטק לעומת שאר הכלכלה שההשפעה זניחה. היזמים דואגים בעיקר לכיס של עצמם, והטכנולוגיה שהם מפתחים נמכרת לחברות בחול, שהן מרוויחות את רוב הכסף מהתוצרים של הפיתוח. בגלל זה הוא מצטמצם ולא רלוונטי לשוק, לא בגלל שער הדולר. ואם מהנדס ישראלי יותר יקר ממהנדס אמריקאי, אז שיואיל המהנדס לקצץ קצת בשכרו, ויעשה את ההתאמות שהוא צריך בשביל לשרוד בשוק גלובלי. כמו כולם.
  • 12.
    אין נגיד בישראל - או לפחות מישהו שיכול להשפיע (ל"ת)
    גידי 05/03/2021 07:39
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    יוסי 04/03/2021 21:32
    הגב לתגובה זו
    שההייטק מחזיק את המדינה.כמה עובדים יש בהייטק?ומה עם תעשיות האלו טק?שם עובדים רוב האנשים.וגם שם הדולר עושה שמות.
  • 10.
    עדי 04/03/2021 20:10
    הגב לתגובה זו
    הדולר חייב לעלות
  • 9.
    דולר נמכר בחצי מחיר (ל"ת)
    pan 04/03/2021 19:55
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יש דרכים אפקטיביות יותר????....בבקשה לפרט ולא לקשקש (ל"ת)
    ביאליק 04/03/2021 18:48
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    דני 04/03/2021 18:40
    הגב לתגובה זו
    הוא אולי מזיק למספר עשרות אלפים ששוחים בשמנת במילא. לי ולעוד מיליוני אזרחים דולר חלש הוא דווקא נפלא.
  • 6.
    איש פשוט 04/03/2021 18:01
    הגב לתגובה זו
    ההייטקיסטים משלמים מיסים זה נכון. אבל מה עם אלו שלא מרוויחים ככה. עד שלא יציגו מחקר בלתי תלוי של מה הערך הכלכלי מול כמה כל מי שלא הייטקיסט נדפק מזה אני לא אאמין לכלום.לא יקרה כלום אם שכר ממוצע של מהנדס יהיה 22 ולא 24 ובתמורה המחיה והחופשה של מי שמרוויח 10 תהיה זולה יותר
  • איש יותר פשוט 04/03/2021 20:17
    הגב לתגובה זו
    אויש התמימות..
  • רק מזומן 04/03/2021 19:11
    הגב לתגובה זו
    ההיטקיסטים תורמים למדינה בגלל המיסוי שמממן פרזיטים הם לא ממש נהנים מהשכר הגבוהה.צא וראה למה כולם רצים לאזיט כי בתנאים הנוראים בארץ והמיסוי אף חברה ישראלית לא תהיה גוגל.
  • 5.
    העיתונאית הכי טובה בתחום (ל"ת)
    צופה צהצד 04/03/2021 17:46
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 04/03/2021 17:32
    הגב לתגובה זו
    השליטה של בנק ישראל בשער הדולר מאד מוגבלת. באופן פרדוקסלי, ככל שהיצוא יגבר, כך שער הדולר ירד. אולי הדרך הראויה לפיחות השקל, היא לעודד את היבוא דווקא
  • גידי 05/03/2021 07:39
    הגב לתגובה זו
    וגם ייתנו כסף טוב למדינה
  • 3.
    חיים 04/03/2021 17:07
    הגב לתגובה זו
    מי את בכלל אהבלה חסרת ידע? לחברים שלך תכתבי קדימה לעבודה יא עובדת צהובון זול..
  • רק מזומן 04/03/2021 19:15
    הגב לתגובה זו
    דרך אגב המיסוי הגבוהה מכניס הרבה חונק את העובדים וממן חרדים פרזיטים.ההיטקיסטים הם כהגדרת אחד הפרופסורים הידועים בתחום..."פרולטריון תכנה" עבדים ישראלים של אינטל מיקרוסופט גוגל פייסבוק אפל אמזון נוידיה קואלקום.אז צאו מהראש של העבדים.
  • 2.
    רון 04/03/2021 16:58
    הגב לתגובה זו
    כתבה חלולה
  • 1.
    משה 04/03/2021 16:56
    הגב לתגובה זו
    מיידלה , לא הצלחת לשכנע אותי כי להחזיק ערכים מפוברקים ולחיות בנידמה לי זה עיוות של הכלכלה ולא יחזיק מעמד לאורך זמן כמו מדד אפס כשהכל הכל עולה או קניית דולרים והדפסת כסף ועוד ועוד
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס 0.91%   ומג'יק מג'יק 1.76%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.