"גל ההנפקות הנוכחי מביא איתו חברות ללא מודל עסקי ברור, חסרות בשלות ועתירות סיכון וגם תופעה של ניפוח שווי בשוק שקשה להסביר ולבסס כלכלית", כך אומרת היום יו"ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה. על כך הוסיפה גואטה כי ברשות "ערניים ועומדים על המשמר כדי לראות שמנגנוני השוק יסננו חברות שאינן מתאימות להנפקה".

את הדברים אמרה גואטה,  בכנס וירטואלי שערכה המכללה למינהל להשקת ספרו של פרופ' אבי בן-בסט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, "המהפכה בשוק ההון". עוד התייחסה גואטה לתופעת ההנפקות בשיטת בוק בילדינג (הקצאה לא אחידה): " זו שיטה מקובלת בשווקים בעולם ומקרבת אותנו לסטנרדטים בינל'. היא מביאה חתמים זרים ובעקבותיהם משקיעים זרים וזה בהחלט יתרון לשוק המקומי ולחברות עצמן. היתרון הוא שהחתם הופך שומר סף משמעותי יותר כי הוא חותם על התשקיף ולוקח אחריות על הכתוב בו".

"בתקופות של גאות בשוק ההנפקות יש חשש מהיווצרות בועה", הזכירה ואמרה כי "לחתם יש תפקיד מרכזי בבדיקת מהימנות נאמנה ובניה נכונה של הספר באופן שמייצר שוק מבוזר ועמוק ולא בדרך של חלוקה לידיים מעטות שעלול לייצר לחץ על המחיר כשהחברה פוגשת את השוק המשני".

נוסף על כך הזכירה גואטה את הנעשה בוול סטריט בימים אלה ואמרה ש"בשבועיים האחרונים אנו עדים לתופעה משבשת של הסתערות משקיעים על חברות ללא הצדקה כלכלית". לפי גואטה, הדבר "מצביע על ניצול ציני של הציבור החלש ואפשר לסמן 2 נקודות שבר בהקשר זה: ראשית היא שהמשקיעים אינם בעלי מומחיות במסחר, ושנית היא שהם פועלים מתוך תפיסת עולם של חדשנות-משבשת, תוך ניצול הכח של חכמת ההמונים ברשת. זו לא השקעה לטווח ארוך אלא העברת מסר חברתי, והדבר יכול להוביל לאבדן אמון של ציבור המשקיעים בשוק ההון - ושוק יציב לא יכול לפעול ללא אמון, והאמון מבוסס על כך שהשוק מתנהל באופן תקין והוגן".

• האם יכול להיות שהחיים פה נהיו זולים? בעולם של פרופ' קרנית פלוג התשובה היא כן
• הפספוס של ענת גואטה; הקשקוש של יאיר אבידן וההתעוררות של משה ברקת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"צריך להבין שטכנולוגיה נועדה להשיא ערך אולם הקדמה הטכנולוגית יכולה לפעול כבומרנג ולערער את היסודות החשובים כמו שראינו בוול סטריט", אמרה. בו בעת הרגיעה גואטה כי "המאפיינים של השוק בישראל מייצרים סבירות נמוכה לתופעה סוחפת כזאת בישראל - אבל עיננו פתוחה כדי לנטרל את הסיכון באופן שוטף".

עוד דיבר בכנס יו"ר רשות שוק ההון, משה ברקת שבהתייחס לסוגיות על מבנה הפיקוח על העולם הפיננסי בישראל גרס כי "אנחנו צריכים להבטיח את היציבות, וזה הדבר המשמעותי ביותר". ברקת המשיך ואמר ש"תוך ריצה מהירה מדי לאלמנטים תחרותיים נוכל חלילה לחשוף את המערכת לסיכונים, אלה שמביאים איתם גופי פינטק. על דלף מידע מגוף פינטק אף אחד לא יבוא בטענה לגוף פינטק עצמו, אלא לבנק שממנו ברח המידע – הוא יהיה זה שיתבע", טען ברקת. "צריך להיזהר בריצה הזאת ולהבטיח ראשית כל את יציבות המערכת, תוך כדי שלא נפחד מפתיחה של השוק לחדשנות".

"צריך לעודד חדשנות על ידי שחקנים קיימים ולא לבעוט בהם, אסור לשכוח שהם בסופו של דבר זה מה שיש לנו. יבואו חדשים, בסדר גמור, נפתח להם את הדלת. פפר היא דוגמא פנטסטית – אפשר לייצר תחרות וחדשנות על ידי גופים קיימים, תוך שמבטיחים לא להגיע למבנים ריכוזיים".

• מנכ"ל משרד הביטחון: חתמנו על עסקאות ייצוא בכ-2.5 מיליארד דולר
• בנק הפועלים נכנס כשותף בבסר לפי שווי של מיליארד שקל אחרי הכסף
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

מעבר לכך נדרש ברקת לנושא הריכוזיות בתחום והזכיר כי "יש רעיון של בנקאות אוניברסלית שנפוץ באירופה - נניח שכל בנק יכול היה להיות גם חברת ביטוח ולהיפך, מיד היו לנו עשרה גופים גדולים שיוכלו להתחרות זה בזה". "יכול להיות שגם זה מודל מוצלח, בטח לשוק הישראלי שבו לא יכולים להיות יותר מדי גופים גדולים. הגודל דווקא משרת אותנו והרי אנחנו יודעים מהו יתרון לגודל".

על הקשר בין הפנסיה למשק הישראלי אמר כי "מה שבנה את המדינה הזאת הוא הכסף של החסכון הציבורי, אגרות החוב המיועדות וכן הלאה. המבנה השתנה אבל העיקרון לא צריך להשתנות: הכסף של הציבור צריך לשרת את התפתחות המדינה. לא נרצה שההשקעות האלה יהיו בחו"ל ושישרתו צמיחה של מדינות שאינן ישראל. אנו מעוניינים להבין את הכסף לכאן. אנחנו רוצים להביא 50 מיליארד שקל ע"י הסרת חסמים בלבד בפינטק".

לצד גואטה וברקת, גם הממונה על התחרות מיכל הלפרין נשאה דברים, וסימנה שלושה גורמים שיביאו לקידום התחרותיות בשוק הפיננסים. הראשון הוא החדשנות: "הסיכוי שהיה קם בנק מסורתי חדש עם מערכת פקידים וסניפים שואף לאפס", אמרה הלפרין בהקשר של הקמת בנקים דיגיטליים בישראל. "הכוונה של בנק הפועלים להפוך את ביט למיני נותן שירותים פיננסים, או היוזמה של פייסבוקס ושופרסל - אנחנו רואים בדברים האלה תנועות פרו-תחרותיות".

"החדשנות הפיננסית מוטמעת בעולם הרבה יותר מהר מאשר בישראל", אמרה והוסיפה כי "בישראל אנחנו מאמצים אותה לאט מדי ומאוחר מדי, אמרה. "העובדה שאנחנו שנתיים ללא כנסת שמחוקקת חוקים לא עוזרת לנו להדביק את הקצב ואת הפער שנוצר ביננו לבין העולם. זה לאט לאט מסתמן כקטסטרופה לא פשוטה לעולם הפיננסים".

בהיבט הפעלת סנקציות מצד רשות התחרות אמרה הלפרין כי "כשגורמים רוצים ליזום ולתת שירותים שעד היום לא נתנו צריך להיות זהירים מלעצור אותם מזה. אני לא אומרת שאין נסיבות שמצדיקות עצירה שכזאת – אבל באופן עקרוני יש לאפשר לגופים להתחדש".

גורם נוסף שמנתה היה מעורבותו הגוברת של דור המילניאלז בשוק הפיננסים, דור שלדבריה "מוכן לאמץ מודלים חדשים של שירותים פיננסיים, מאד עירני תחרותית, סולד מעמלות ודמי ניהול ומחפש באופן אקטיבי איך להקטין את העליויות שלו".

הגורם השלישי היה התשתית הרגולטורית, ועל כך אמרה הלפרין שיש צורך להשלים את חקיקת חוק הבנקאות הפתוחה ולהלשים החקיקה על אמצעי תשלום (PSD). עוד סברה הלפרין ש"המבנה הרגולטורי הנוכחי אינו מיטבי. יש רגעים שהמבנה מייצר גם נזק וגם עיכוב. הבעיה לא ברגולטורים, אלא בכך שאין ראייה הוליסטית על הרגולציה בשוק הפיננסים. גיע הזמן להסתכל על המציאות בעיניים ולעשות רפורמה במבנה הרגולטורי של עולם הפיננסים".

נוסף לאלה, דיבר גם מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, שהתייחס לרפורמה בשוק האשראי בישראל. סטרבצ'ינסקי גילה כי לדעתו "הרפורמה לא מספיק חזקה. היא לא מתמקדת בנושא הכי דחוף שבו יש לטפל היום – אשראי לעסקים קטנים. בכל הנושא הזה דרוש שיפור, שיגיע גם באמצעות גופי האשראי החוץ בנקאי. כמנהל הוועדה שהופקדה על הנושא, אני לא מרגיש  שיש לנו מספיק יכולת לטפל בסוגיה -  אנחנו מושפעים מהתהליכים בזירה הפוליטית, ואם הם 'שולחים אותנו' להתעסק עם הפערים בעולם האשראי הצרכני, תהיה לנו פחות פניות להתעסק בעולם האשראי העסקי".