חן מלמד משק אנרגיה
צילום: דרור סיתהכל

משק אנרגיה גייסה 220 מיליון שקל מהמוסדיים בהנפקת אג"ח ייעודי

מדובר בפעם הראשונה בה גיוס אג"ח ייעודי יחליף את מתכונת המימון המקובלת במימון פרויקטים סולאריים באמצעות חוב בכיר; המכרז נסגר בריבית צמודה של 1.65%
ערן סוקול | (1)
נושאים בכתבה IPO משק אנרגיה

חברת משק אנרגיה 0%  צפויה להשלים גיוס אג"ח באופן ייחודי למימון של פרויקטים בהקמה (חלף חוב בכיר) בתחום האנרגיות המתחדשות. החברה דיווחה כי השלימה את המכרז המוסדי להנפקת אג"ח למימון והקמת פרויקטים סולאריים. מדובר בפעם הראשונה בה גיוס אג"ח ייעודי יחליף את מתכונת המימון המקובלת במימון פרויקטים סולאריים.

במסגרת הנפקת האג"ח סדרה א' (סדרה חדשה), אותה ליוו IBI חיתום, אפסילון חיתום, גיזה ומשרד הרצוג פוקס נאמן, נרשמו ביקושים של למעלה מ-420 מיליון שקל מתוכם צפויה לגייס החברה כ-220 מיליון שקל. לאור זאת, הריבית שנקבעה בסופו של המכרז נסגרה על 1.65% צמודת מדד, לעומת הריבית המקסימלית שעמדה על 2.6%. בחברה מציינים כי הגיוס הנוכחי, יאפשר חיסכון משמעותי בעלויות המימון.

כספי גיוס האג"ח מיועדים למימון הקמת 4 פרויקטים של החברה בקיבוץ לוטן, כפר עזה, בית קמה ויכיני, להחזר עלויות ההקמה אשר הושקעו בפרויקט כפר בלום אשר צפוי להתחבר לרשת החשמל בשבועות הקרובים ולמימון עסקת מיתרים. בהמשך השבוע ולאחר קבלת היתר רשות ניירות ערך להנפקה, צפוי להתקיים השלב הציבורי.

חן מלמד, מנכ"ל משק אנרגיה: "בהנפקה זו הוכחנו שניתן לחשוב מחוץ לקופסה והצלחנו לפתוח מסלול מימוני חדש שיאפשר התייעלות משמעותית בהקמת פרויקטים בתחום הסולארי. הביקושים הגבוהים שנרשמו כבר בשלב המוסדי, מעידים על הצלחת המודל שיביא ערך רב לחברה ולבעלי המניות ועל האמון של שוק ההון בחברה ובפעילותה".

משק אנרגיה מתמחה בפיתוח, מימון, הקמה והפעלה של מגוון מיזמי אנרגיה מתחדשת, בדגש על שדות סולאריים. לאחרונה, נכנסה החברה גם לעולם התחבורה החשמלית עם רכישת 50% מחברת סונול EVI והפכה לחברת האנרגיה המתחדשת הראשונה בישראל שמשלבת ייצור חשמל ירוק עם מהפכת הרכב החשמלי. עסקה זו מצטרפת לרצף העסקאות שביצעה החברה מאז הונפקה לפני כחודשיים לפי שווי חברה של כ-376 מיליון שקל (אחרי הכסף). המניה זינקה מאז בכ-30% והחברה נסחרת כעת בשווי שוק של כ-490 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הפוך גוטה 27/10/2020 19:51
    הגב לתגובה זו
    תעמיס הוצאות מימון מיותרות על החברה. המוסדיים ירוויחו :)
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: הסנטימנט החיובי יימשך, החוזים על וול סטריט בעלייה

איזה מניות כנראה עדיפות בתקופה הזו  - הרמז של השוק

מערכת ביזפורטל |

אתמול הבורסה שלנו שברה שיא נוסף, יכול להיות שזה יקרה גם היום. הסנטימנט החיובי בשווקים נמשך.  החוזים העתידיים על וול סטריט מצביעים על נטייה חיובית קלה, עם עלייה של כ-0.3% בחוזה על S&P 500, כ-0.3% על הנאסד"ק וכ-0.2% על הדאו ג'ונס. המסחר באסיה מתנהל במגמה מעורבת עם נטייה לעליות. בקוריאה מדד הקוספי עולה בכ-0.8% ובשוק הסיני נרשמות עליות של כ-1.3%, בעוד שהאנג סנג בהונג קונג יורד בכ-1%.

אנחנו בתקופה שבה המחירים עולים והמשקיעים - המוסדיים והפרטיים מחפשים את המניות "המפגרות" אלו שלא עלו כמו הסקטור, אלו שמפגרות אחרי השוק. אלו שאכזבו קצת בתוצאות אבל יש להם פוטנציאל. כלומר, אחרי שהחזקות והטובות הגיעו לשערים גבוהים, מתסכלים על "השורה השנייה". בסוף זה עניין של תמחור, והמניות הגדולות-כבדות כבר במחירים מלאים. אז אנחנו רואים מגמה של ניירות שפיגרו שפתאום עולים בשבוע ב-20% פלוס, זה יימשך, זה מלמד על המשך זרימה של כספים לשוק, אבל זה מלמד גם שזה מחלחל למניות הבינוניות והקטנות, כי משקיעים מבינים שהתמחור בגדולות מלא. זאת מגמה שמצד אחד אפשר לנצל אותה - לחפש קטנות-בינוניות במחיר טוב, אבל מצד שני זה מסוכן כי אלה מניות שאפשר להיתקע איתם. וכל זה כשיש כנראה הבנה שהשוק כבר יקר והכסף מחפש מקומות אחרים להשקעה. 


כתבה מהבוקר של גיא טל על הזהב - הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?


הסקירה תתעדכן בהמשך..... 


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.