דן זיצ'יק, חלל תקשורת
צילום: יח"צ

חלל תקשורת מזנקת ב-40% לאחר זכייה בחוזה ענק באפריקה

התקשרה בהסכם במסגרתו תספק פתרון כולל של שירותי תקשורת ללקוח גדול באפריקה בהיקף של כ-92 מיליון דולר על פני 10 שנים
ערן סוקול | (7)

מניית חלל תקשורת 1.42%  מזנקת בכ-40% לאחר שמפעילת לווייני התקשורת "עמוס", דיווחה כי התקשרה בהסכם במסגרתו תספק פתרון כולל של שירותי תקשורת ללקוח גדול באפריקה בהיקף של כ-92 מיליון דולר.

לקריאה נוספת:

> חלל תקשורת וסאטקום מסתערות על אפריקה; האם נראה מיזוג בעתיד?

>"הקורונה עיכבה אותנו וגרמה לנו לחישוב מסלול מחדש, אבל אנחנו בשלבים מתקדמים של היערכות וצמיחה"

במסגרת ההסכם, אשר יתפרס על פני 10 שנים, תספק החברה ציוד, התקנה, תחזוקה וניהול של שירותי תקשורת, למגוון רחב של צרכים ודרישות, באמצעות הלוויין הדיגיטלי המתקדם עמוס 17. החברה מציינת שההסכם יכנס לתוקפו לאחר שהלקוח ישלים את הליך המימון הצפוי להסתיים בחודשים הקרובים.

 

לחברת חלל-תקשורת היכרות רבת שנים עם לקוחות באפריקה בתחומי האינטרנט, תקשורת נתונים, וידאו, טלוויזיה וכיו"ב. הנסיון הנצבר של החברה עם יכולותיו המתקדמות של הלווין עמוס 17, מאפשרים אספקת פתרונות כוללים, מתקדמים וגמישים למגוון רחב מאד של צרכים, אשר נותנים מענה יעיל וייחודי ולמגוון רחב של לקוחות. בחברה מציינים כי צרכים אלו נמצאים במגמה של עלייה מתמדת בצריכת נתונים בשוק האפריקאי, מגמה שרק מתעצמת לאור מגפת הקורונה בעולם ובאפריקה.

 

הלוויין עמוס 17, שהחל את פעילותו המסחרית לפני פחות משנה וממוקם בנקודת השמיים 17°E , הינו לוויין HTS - High Throughput דיגיטלי, שתוכנן במיוחד עבור צרכי התקשורת הגדלים והמשתנים של השוק האפריקאי. הטכנולוגיות שהוטמעו בו ומיקומו האידיאלי מאפשרים לו לכסות מדינות ואזורים באפריקה באלומה ייעודית, בפס רחב במיוחד וברמת זמינות ושירות בסטנדרט הגבוה ביותר.

 

בדוח הכספי לרבעון הראשון החברה דיווחה מכירות ו-EBITDA בסך 22 מיליון דולר ו-17 מיליון דולר בהתאמה. יתרת המזומן לסוף הרבעון הראשון הסתכמה לסך של 146 מיליון דולר וצבר הזמנות בסך 364 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הלווין עמוס 17 מדהים החברה פחות.. (ל"ת)
    שי.ע 23/11/2020 21:21
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    דירה=קורת גג 31/08/2020 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אבנר 17/08/2020 12:01
    הגב לתגובה זו
    ערן בן שושן ניתח את חלל לפני כחודש
  • 3.
    יאיר 17/08/2020 11:36
    הגב לתגובה זו
    תשואה מכובדת למשקיעים סבלניים
  • 2.
    יוסי 17/08/2020 11:35
    הגב לתגובה זו
    חברה בעלת פוטנציאל אדיר ושוב זה לא שאני ממליץ אבל למי שיש סבלנות בהחלט אני ממליץ אני עשיתי עליו 54%ואני לא מתכוון למכור בקרוב יש פוטנציאל אדיר. בתנאי שאתם סבלניים. יש מנכ"ל חדש שנותן לה עתיד מזההיר
  • 1.
    צגצגח 17/08/2020 10:58
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי שם שם חצי שקל.אבל מה אני מבין...פח נשאר פח
  • המשקעים מחקו את המנייה, אולי עכשיו היא תחזיר חלק מהירידות. (ל"ת)
    אלמוג 17/08/2020 12:00
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?