דן זיצ'יק, חלל תקשורת
צילום: יח"צ

חלל תקשורת מזנקת ב-40% לאחר זכייה בחוזה ענק באפריקה

התקשרה בהסכם במסגרתו תספק פתרון כולל של שירותי תקשורת ללקוח גדול באפריקה בהיקף של כ-92 מיליון דולר על פני 10 שנים
ערן סוקול | (7)

מניית חלל תקשורת 1.42%  מזנקת בכ-40% לאחר שמפעילת לווייני התקשורת "עמוס", דיווחה כי התקשרה בהסכם במסגרתו תספק פתרון כולל של שירותי תקשורת ללקוח גדול באפריקה בהיקף של כ-92 מיליון דולר.

לקריאה נוספת:

> חלל תקשורת וסאטקום מסתערות על אפריקה; האם נראה מיזוג בעתיד?

>"הקורונה עיכבה אותנו וגרמה לנו לחישוב מסלול מחדש, אבל אנחנו בשלבים מתקדמים של היערכות וצמיחה"

במסגרת ההסכם, אשר יתפרס על פני 10 שנים, תספק החברה ציוד, התקנה, תחזוקה וניהול של שירותי תקשורת, למגוון רחב של צרכים ודרישות, באמצעות הלוויין הדיגיטלי המתקדם עמוס 17. החברה מציינת שההסכם יכנס לתוקפו לאחר שהלקוח ישלים את הליך המימון הצפוי להסתיים בחודשים הקרובים.

 

לחברת חלל-תקשורת היכרות רבת שנים עם לקוחות באפריקה בתחומי האינטרנט, תקשורת נתונים, וידאו, טלוויזיה וכיו"ב. הנסיון הנצבר של החברה עם יכולותיו המתקדמות של הלווין עמוס 17, מאפשרים אספקת פתרונות כוללים, מתקדמים וגמישים למגוון רחב מאד של צרכים, אשר נותנים מענה יעיל וייחודי ולמגוון רחב של לקוחות. בחברה מציינים כי צרכים אלו נמצאים במגמה של עלייה מתמדת בצריכת נתונים בשוק האפריקאי, מגמה שרק מתעצמת לאור מגפת הקורונה בעולם ובאפריקה.

 

הלוויין עמוס 17, שהחל את פעילותו המסחרית לפני פחות משנה וממוקם בנקודת השמיים 17°E , הינו לוויין HTS - High Throughput דיגיטלי, שתוכנן במיוחד עבור צרכי התקשורת הגדלים והמשתנים של השוק האפריקאי. הטכנולוגיות שהוטמעו בו ומיקומו האידיאלי מאפשרים לו לכסות מדינות ואזורים באפריקה באלומה ייעודית, בפס רחב במיוחד וברמת זמינות ושירות בסטנדרט הגבוה ביותר.

 

בדוח הכספי לרבעון הראשון החברה דיווחה מכירות ו-EBITDA בסך 22 מיליון דולר ו-17 מיליון דולר בהתאמה. יתרת המזומן לסוף הרבעון הראשון הסתכמה לסך של 146 מיליון דולר וצבר הזמנות בסך 364 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הלווין עמוס 17 מדהים החברה פחות.. (ל"ת)
    שי.ע 23/11/2020 21:21
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם (ל"ת)
    דירה=קורת גג 31/08/2020 15:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אבנר 17/08/2020 12:01
    הגב לתגובה זו
    ערן בן שושן ניתח את חלל לפני כחודש
  • 3.
    יאיר 17/08/2020 11:36
    הגב לתגובה זו
    תשואה מכובדת למשקיעים סבלניים
  • 2.
    יוסי 17/08/2020 11:35
    הגב לתגובה זו
    חברה בעלת פוטנציאל אדיר ושוב זה לא שאני ממליץ אבל למי שיש סבלנות בהחלט אני ממליץ אני עשיתי עליו 54%ואני לא מתכוון למכור בקרוב יש פוטנציאל אדיר. בתנאי שאתם סבלניים. יש מנכ"ל חדש שנותן לה עתיד מזההיר
  • 1.
    צגצגח 17/08/2020 10:58
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי שם שם חצי שקל.אבל מה אני מבין...פח נשאר פח
  • המשקעים מחקו את המנייה, אולי עכשיו היא תחזיר חלק מהירידות. (ל"ת)
    אלמוג 17/08/2020 12:00
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.