חלל תקשורת וסאטקום מסתערות על אפריקה; האם נראה מיזוג בעתיד?
בשנים האחרונות, שוק הלווינים הבינ"ל עובר שינויים רבים ושליטתו כתשתית תקשורת בלעדית נסדקה. עד לא מזמן – כלומר עד הכניסה של האינטרנט המהיר והסיבים האופטיים – הלווינים היו השיטה המועדפת, המהירה והיעילה לתקשורת הבינ"ל, ברמה האזרחית, העסקית, הצבאית והמדינתית. אבל כאמור השינויים הטכנולוגיים יצרו שינויים מהותיים בענף והפכו אותו לרובד נוסף בעולם המודרני המקושר.
עם זאת, ישנם מספר שווקים גדולים שעדיין מסתמכים על לווינים. ארצות הברית למשל, בשל פיזור האוכלוסייה הגדול – שאינו מאפשר לפרוש תשתיות – היא השוק הגדול בעולם לאינטרנט על בסיס לווין. שוק נוסף ומאוד רלוונטי לישראל, הוא השוק האפריקאי, הנאמד במאות מיליוני דולרים בשנה.
כעיקרון, לוויני התקשורת מתחלקים ל-3 קטגוריות מרכזיות, על פי מרחק מכדור הארץ, שכמובן משפיע על מהירות המעבר של הנתונים. בפועל, מדינות, צבאות ועסקים – או לפחות כאלה בעלי אמצעים – לעיתים משתמשים בכל הקטגוריות במקביל, כדי לייצר מערכת רבודה של מידע.
בתפקיד המשדך: מנכ"ל חלל זיצ'ק
לווין עמוס 17 – שהוא לווין השייך לקטגוריית HEO; לווינים גבוהי מסלול שמרחפים בגובה 36 אלף קילומטר לפחות – שחלל תקשורת 1.12% שיגרה לחלל בסוף השנה שעברה, מיועד לספק תקשורת לשוק האפריקאי. קצת יותר מחצי שנה להפעלתו, בחלל תקשורת רוצים למקסם את הגישה לשוק הזה.
- כיצד מטמיעים מערכות ERP בארגונים ועסקים
- היוניקורן הישראלי קפיטוליס רוכש את Capitalab ב-46 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדרך שבה בחרו לעשות את זה, החלה כבר במארס השנה, כשמנכ"ל גילת סאטקום מערכות, דן זיצ'ק, חצה את הקווים ועבר לנהל את חלל. הוא זה שיצר את החיבור בין החברות והיום, הם הודיעו על התרקמות השת"פ, שאמור לסייע להם להגדיל את נתח השוק שלהם באפריקה - שוק הנאמד בהיקף של מאות מיליוני דולרים בשנה.
לפי הדיווח של החברות, "שיתוף הפעולה יאפשר למפעילי רשתות סלולריות וספקי אינטרנט באפריקה חיסכון גדול בהוצאות הודות לחיבור שמאפשר הלוויין המתקדם עמוס 17 תוך שימוש וניצול הציוד הקיים של הלקוח, שניתן גם להפעלה מרחוק על ידי משתמשי הקצה".
בנוסף בחברות מציינים שהלקוחות יהנו מתפוקה גבוהה יותר והפחתת עלויות אופרטיביות, זאת הודות לשימוש בספק השירות החכם של גילת טלקום וכן, תעריף ניהול חכם בזכות טכנולוגיית ה-SD-WAN, המאפשרת לספקי שירות וספקי רשת סלולרית לרכז את השליטה בתעבורת המידע על ידי הלוויין וסיבים אופטיים גם יחד.
- מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
- קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
השירות שמציעות החברות מאפשר שימושים שונים, בהם שימוש קולי, סטרימינג, שימוש באפליקציות כמו פייסבוק, נטפליקס, שירותי ענן ועוד. כל אלה ניתנים בהתאמה אישית לצרכי המשתמשים ולדרישות השוק המקומיות – וגם תומך בשירותי רפואה מרחוק ובכל טרנד הקישוריות שהתחזק בקורונה.
הקייס למיזוג בין החברות
שתי החברות הללו משלימות האחת את השנייה. האחת נותנת שירותי לווין מתקדמים, השנייה מספקת את שירותי הממסר. אז נכון, אמנם זה שיתוף פעולה מסחרי ראשון בין שתי החברות, כששתי החברות עוברות שנה לא פשוטה. אבל השילוב ביניהן, שאינו מצריך סינרגיה כמעט בכלל, הוא פשוט והגיוני. חלל שצריכה גישה לשווקים ולטכנולוגיות של סאטקום, תהפוך את המוצרים של האחרונה למוצר משלים לשוק האפריקאי. סאטקום, שהיא חברה קטנה בשווי שוק של 39 מיליון שקל, רק תרוויח מגישה למקורות, לרשת הקשרים הענפה ולידע של חלל.
בכל מקרה, כמו שכתבנו, עוברות על החברות שנה לא פשוטה. חלל בשווי של 101 מיליון שקל, ירדה מתחילת השנה ב-60%. סאטקום, ירדה ב-24.5% לשווי של כ-40 מיליון שקל. עם זאת הידיעה מקפיצה את מניות החברות. בכל מקרה, בשוק שרק הולך ונהיה תחרותי, יש היגיון רב מאוד שנראה חברה אחת חזקה, שתחלוש עם היכולות שלה לספק שירותים מקצה לקצה.
כאמור זה קצת מוקדם מדי לדבר על זה, אבל יחד עם נוכחותו של זיצ'ק שנמצא כאמור בתמונה, אי אפשר להוריד שום אופציה מהשולחן. בשוק ישנן הערכות כי אם שיתוף הפעולה יצליח, יתחילו לגשש על מיזוג בין החברות.
"רוצים להיות יותר גלובליים"
לכבוד המאורע החשוב לתעשיית הלוויינים הישראלית, ראיינו כאן את זיצ'ק, שסיפר על שיתוף הפעולה ועל התחזית שלו לעתיד החברה שהוא עומד בראשה. "סאטקום חזקים בפרויקטים ואספקת שירותים באפריקה, יחד עם עמוס 17 זה שילוב חזק מאוד", אמר זיצ'ק. "שיתוף הפעולה הזה אמור לתת לשתי החברות יתרונות בניצול הטכנולוגיות המשמעותיות של גילת, יחד עם הלווין המתקדם שלנו".
אילו שירותים תתנו?
"השירות של SD-WAN, שמאפשר לנהל את רוחב הפס ומאפשר לנהל קיבולת בין אתרים ולתת עדיפיות לאפליקציות מסוימות על פני אחרות שמייצרות אופטימיזציה. הלוויין יודע לעשות איזון ומשפר את ניצול המשאבים ואת זרימת המידע.
"זה מייצר גם יתרון משמעותי ללקוחות, שמתבטא בהורדת מחיר, וגם למי שיש סיבים, זה נותן גיבוי ברגע שיש תקלות. אנחנו נותנים שירות מקצה לקצה, זה ONE STOP SHOP. אנחנו מאמינים שזה ייתן לנו את היתרון התחרותי ויסייע לנו להגדיל את נתח השוק שלנו".
נראה את שיתוף הפעולה מעמיק לשווקים נוספים?
"יש אפשרות שנפתח שווקים נוספים. אנחנו פעילים באותו שוק, הלקוחות משלימים, כל חברה מביאה את העוצמות והיכולות שלה ויחד אנחנו מביאים פיתרון לשוק האפריקאי – זה יכול לייצר מומנטום לשתי החברות. זה יפתח לנו עולמות חדשים, בעיקר בעולמות הסלולר, שלשם אנחנו שואפים לחזק את הנוכחות שלנו".
מה היתרון של לווינים בשוק האפריקאי?
"אפריקה זה מקום ענק. יש פרישות סיבים, אבל יש אזורים מאוד מרוחקים ממרכזי ערים, שמקשה על פרישת תשתית קרקעית והדרך להתגבר על זה באמצעות צלחת לוויין, ככה אפשר להגיע לכל פינה שם. הפיתרון המהיר והאפקטיבי הוא לווין, רואים את זה במיוחד באזורי אסון, שם הלווין עדיין אמצעי התקשורת המועדף."
איפה אתה רואה את החברה בעוד 5 שנים?
"היום יש לנו 4 לווינים, 3 מלאים ואחד בשלבי מכירה, אני חושב שעוד כמה שנים זה יהיה מאחורינו ואני מקווה שזה, יחד עם פעולות נוספות, יוביל אותנו להיות חברה יותר גלובלית".
- 1.סאטקום 03/08/2020 20:41הגב לתגובה זוחלל בדיחה ואין לה סיכוי בלי סאטקום והיכולות שלה. חלל חברה גמורה שרוכבת על סאטקום.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
