סטרווד ווסט
צילום: מצגת למשקיעים
אג"ח אמריקאיות - סכנה

מיליארד שקל בסכנה - סטרווד האמריקאית שגייסה אג"ח מהמוסדיים בצרות

סטרווד ווסט האמריקאית גייסה כאן סכום עתק כי אנחנו פראיירים; עכשיו מתברר שמלווה שלה טוען שהיא לא עומדת באמות המידה הפיננסיות; מעבר לכך - הנכסים של החברה ככל הנראה מוצגים במחיר גבוה מדי בספרים
ערן סוקול | (11)
נושאים בכתבה אג"ח איי הבתולה

סטרווד ווסט מדווחת כי קיבלה ממלווה הודעה כי אינה עומדת באמות מידה פיננסיות בנכס מסוים ולכן חל אירוע Cash Management שמשמעו הפרקטית - היערכות לגביית החוב או פתרון הבעיה דרך שעבודים אחרים.

סטרווד חולקת על החישוב של המלווה. לגישתה לא אירע אירוע Cash Management ולכן הכל לכאורה בסדר. 

בכל מקרה, מדובר באירוע שאמנם אינו מתייחס לחוב מאוד גדול, אבל הוא עלול להביא לתגובת שרשרת, שכבר החלה. מחזיקי אגרות החוב לוחצים על החברה מזה זמן להתקשר עם יועץ כלכלי כדי לבדוק את שווי הקניונים. לגישתם השווי נמוך מהרשום בספרים - במידה ואכן כך, הרי שיש ביטחונות שאינם שווים את הסכום בספרים, וייתכן שמלווים אחרים יטענו על קיומן של בעיות באמות המידה הפיננסיות. זאת הסיבה שהאג"ח נסחרות עמוק מתחת לערכן המתואם / הנקוב.

אגרות החוב של החברה סטרווד ווסט אגח א צוללות כעת בכ-6.5% ונסחרות בתשואת זבל של כ-58% (ברוטו) ובמח"מ של 2.5 שנים - היקף החוב: 910 מיליון שקל (ע.נ).

לאחרונה הגיש נאמן האג"ח המרצת פתיחה לביהמ"ש המחוזי בת"א בבקשה להורות להנהלת סטרווד ווסט להתקשר בהסכם עם יועץ כלכלי או מעריך שווי מטעמו של הנאמן, לצורך בחינת נכונות דירוג הקניונים והערכות השווי שלהם.

סטרווד ווסט היא מאותן חברות אמריקאיות שגייסו כאן במצטבר קרוב ל-30 מיליארד שקל. הן גייסו כי הריבית כאן היתה נמוכה מאשר בארה"ב, אבל ככל שהזמן עובר, מתברר שהן סובלות מממשל תאגידי רופף. מעבר לכך - המוסדיים, יש לומר, רכשו ועדיין רוכשים מכל הבא ליד, וכאשר מוכרים את זה בעטיפה של נכסים משובחים בארה"ב, וגם מצמידים דירוג של אחת מחברות הדירוג המקומיות, הם קונים - הם אשמים חלקית - אי אפשר לצפות ממנהל השקעות שמקבל מהציבור כל יום מיליונים כדי להשקיע באג"ח לא יסית חלק מההשקעה לאגרות החוב האלו - אחרי הכל, האג"ח האחרות בשוק מתומחרות גבוה (תשואה נמוכה) - ככה זה כאשר יש בועה, כספים זורמים לאפיקים נוספים, חלקם מסוכנים יותר ממה שניתן היה להעריך בתחילת הדרך.

האשמה היא גם על חברות הדירוג שלא באמת מעניקות לחברות האלו את הסיכון המתאים ולא לוקחות בחשבון שמדובר בחברות לא מקומיות, עם ממשל תאגידי בעייתי, ועם בעיה גדולה לדרוש את הכסף בזמן של חדלות פירעון - לכו חפשו את הכסף באיי הבתולה...

מי זאת סטרווד?

סטרווד מחזיקה בשבעה קניונים ברחבי ארה"ב והיא בשליטת סטרווד קפיטל גרופ של בארי שטרנליכט. 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    א.ש 20/11/2019 20:48
    הגב לתגובה זו
    ניסו בישראל. ראו "כי טוב" והלכו לראות בשדות זרים. הסוף דומה רק שהעשב כנראה קצת יותר מריר.
  • 7.
    אחד 20/11/2019 19:07
    הגב לתגובה זו
    החוסכים והפנסיונרים הכל בחסות בנק ישראל ( ריבית אפס לחוסכים ) וחוסר מעש של רשות לניירות ערך. ככה מעבירים עושר מהחוסכים הקטנים לידי הפיננסירים הגדולים בחסות חוק בכר
  • אם לא 20/11/2019 21:38
    הגב לתגובה זו
    הניפוח של הבועה העולמית זה כסתח לבעיות הפנסיה והלוואות הסטודנטים שם .שמנוצל בציניות על ידי המומחים כדי להמשיך להדפיס ברבית נמוכה..כשהענן יתפזרתגיע אם כל הברבורים.
  • 6.
    דורון האדום 20/11/2019 13:50
    הגב לתגובה זו
    נסחפתם קמעה, חברה אחת נמצאת במצב לא טוב מתוך עשרות חברות. מעדיף אגח אמריקאי עם בטחונות בחמישה - שישה אחוזים ולא ישראלית מפוארת ללא בטחונות באחוז תשואה...
  • 5.
    דורית נחמני 20/11/2019 13:00
    הגב לתגובה זו
    הכותרת המשנית של הכתבה (זאת שצבועה באדום): "אג"ח אמריקאיות - סכנה" עושה הכללה לא הוגנת כלפי חברות אמריקאיות אחרות, שהגיעו הנה לגייס חוב. רובן בעלות נכסים והון עצמי רב, כך שיש להן ערבויות. ורובן עומדות בתשלומי הריבית. אז למה להכניס את הציבור לפאניקה? תדווחו רק על החברה הבעייתית (במקרה זה, סטרווד) וזהו.
  • 4.
    זהירותתתתת 20/11/2019 11:18
    הגב לתגובה זו
    איפה הרשות ניירות ערך שצריך אותם???? הוציאו אנליזה במיוחד כדי לחלץ את הנוסטרו. דחפו את הסחורה למשקיעים המוסדיים ואף אחד לא פוצה פה. העיקר שאייזנברג בשורט על זראסאי.
  • ובארבע הולכים 20/11/2019 12:38
    הגב לתגובה זו
    לריאיון עבודה כי יד רוחצת יד
  • 3.
    ביזפורטל השתפרתם (ל"ת)
    ציון 20/11/2019 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי 20/11/2019 10:27
    הגב לתגובה זו
    מצב החברה אינו מזהיר אולם אינו כמתואר. אכן הישראלים פריירים . מישהו קונה את האגח ב 30% על הפארי.
  • 1.
    עד מתי יתנו לפקדי המוסדים למחוק את כספי הפנסיות לא יאומ (ל"ת)
    שועלי 20/11/2019 10:10
    הגב לתגובה זו
  • ולחפש מי מקבל 20/11/2019 11:49
    הגב לתגובה זו
    מעטפות
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי ועל מניות הארביטראז'

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.