מיליארד שקל בסכנה - סטרווד האמריקאית שגייסה אג"ח מהמוסדיים בצרות
סטרווד ווסט מדווחת כי קיבלה ממלווה הודעה כי אינה עומדת באמות מידה פיננסיות בנכס מסוים ולכן חל אירוע Cash Management שמשמעו הפרקטית - היערכות לגביית החוב או פתרון הבעיה דרך שעבודים אחרים.
סטרווד חולקת על החישוב של המלווה. לגישתה לא אירע אירוע Cash Management ולכן הכל לכאורה בסדר.
בכל מקרה, מדובר באירוע שאמנם אינו מתייחס לחוב מאוד גדול, אבל הוא עלול להביא לתגובת שרשרת, שכבר החלה. מחזיקי אגרות החוב לוחצים על החברה מזה זמן להתקשר עם יועץ כלכלי כדי לבדוק את שווי הקניונים. לגישתם השווי נמוך מהרשום בספרים - במידה ואכן כך, הרי שיש ביטחונות שאינם שווים את הסכום בספרים, וייתכן שמלווים אחרים יטענו על קיומן של בעיות באמות המידה הפיננסיות. זאת הסיבה שהאג"ח נסחרות עמוק מתחת לערכן המתואם / הנקוב.
אגרות החוב של החברה סטרווד ווסט אגח א צוללות כעת בכ-6.5% ונסחרות בתשואת זבל של כ-58% (ברוטו) ובמח"מ של 2.5 שנים - היקף החוב: 910 מיליון שקל (ע.נ).
לאחרונה הגיש נאמן האג"ח המרצת פתיחה לביהמ"ש המחוזי בת"א בבקשה להורות להנהלת סטרווד ווסט להתקשר בהסכם עם יועץ כלכלי או מעריך שווי מטעמו של הנאמן, לצורך בחינת נכונות דירוג הקניונים והערכות השווי שלהם.
סטרווד ווסט היא מאותן חברות אמריקאיות שגייסו כאן במצטבר קרוב ל-30 מיליארד שקל. הן גייסו כי הריבית כאן היתה נמוכה מאשר בארה"ב, אבל ככל שהזמן עובר, מתברר שהן סובלות מממשל תאגידי רופף. מעבר לכך - המוסדיים, יש לומר, רכשו ועדיין רוכשים מכל הבא ליד, וכאשר מוכרים את זה בעטיפה של נכסים משובחים בארה"ב, וגם מצמידים דירוג של אחת מחברות הדירוג המקומיות, הם קונים - הם אשמים חלקית - אי אפשר לצפות ממנהל השקעות שמקבל מהציבור כל יום מיליונים כדי להשקיע באג"ח לא יסית חלק מההשקעה לאגרות החוב האלו - אחרי הכל, האג"ח האחרות בשוק מתומחרות גבוה (תשואה נמוכה) - ככה זה כאשר יש בועה, כספים זורמים לאפיקים נוספים, חלקם מסוכנים יותר ממה שניתן היה להעריך בתחילת הדרך.
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- הריבית בדרך לרדת? הסימנים מראים שכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האשמה היא גם על חברות הדירוג שלא באמת מעניקות לחברות האלו את הסיכון המתאים ולא לוקחות בחשבון שמדובר בחברות לא מקומיות, עם ממשל תאגידי בעייתי, ועם בעיה גדולה לדרוש את הכסף בזמן של חדלות פירעון - לכו חפשו את הכסף באיי הבתולה...
מי זאת סטרווד?
סטרווד מחזיקה בשבעה קניונים ברחבי ארה"ב והיא בשליטת סטרווד קפיטל גרופ של בארי שטרנליכט.
- 8.א.ש 20/11/2019 20:48הגב לתגובה זוניסו בישראל. ראו "כי טוב" והלכו לראות בשדות זרים. הסוף דומה רק שהעשב כנראה קצת יותר מריר.
- 7.אחד 20/11/2019 19:07הגב לתגובה זוהחוסכים והפנסיונרים הכל בחסות בנק ישראל ( ריבית אפס לחוסכים ) וחוסר מעש של רשות לניירות ערך. ככה מעבירים עושר מהחוסכים הקטנים לידי הפיננסירים הגדולים בחסות חוק בכר
- אם לא 20/11/2019 21:38הגב לתגובה זוהניפוח של הבועה העולמית זה כסתח לבעיות הפנסיה והלוואות הסטודנטים שם .שמנוצל בציניות על ידי המומחים כדי להמשיך להדפיס ברבית נמוכה..כשהענן יתפזרתגיע אם כל הברבורים.
- 6.דורון האדום 20/11/2019 13:50הגב לתגובה זונסחפתם קמעה, חברה אחת נמצאת במצב לא טוב מתוך עשרות חברות. מעדיף אגח אמריקאי עם בטחונות בחמישה - שישה אחוזים ולא ישראלית מפוארת ללא בטחונות באחוז תשואה...
- 5.דורית נחמני 20/11/2019 13:00הגב לתגובה זוהכותרת המשנית של הכתבה (זאת שצבועה באדום): "אג"ח אמריקאיות - סכנה" עושה הכללה לא הוגנת כלפי חברות אמריקאיות אחרות, שהגיעו הנה לגייס חוב. רובן בעלות נכסים והון עצמי רב, כך שיש להן ערבויות. ורובן עומדות בתשלומי הריבית. אז למה להכניס את הציבור לפאניקה? תדווחו רק על החברה הבעייתית (במקרה זה, סטרווד) וזהו.
- 4.זהירותתתתת 20/11/2019 11:18הגב לתגובה זואיפה הרשות ניירות ערך שצריך אותם???? הוציאו אנליזה במיוחד כדי לחלץ את הנוסטרו. דחפו את הסחורה למשקיעים המוסדיים ואף אחד לא פוצה פה. העיקר שאייזנברג בשורט על זראסאי.
- ובארבע הולכים 20/11/2019 12:38הגב לתגובה זולריאיון עבודה כי יד רוחצת יד
- 3.ביזפורטל השתפרתם (ל"ת)ציון 20/11/2019 10:28הגב לתגובה זו
- 2.יוסי 20/11/2019 10:27הגב לתגובה זומצב החברה אינו מזהיר אולם אינו כמתואר. אכן הישראלים פריירים . מישהו קונה את האגח ב 30% על הפארי.
- 1.עד מתי יתנו לפקדי המוסדים למחוק את כספי הפנסיות לא יאומ (ל"ת)שועלי 20/11/2019 10:10הגב לתגובה זו
- ולחפש מי מקבל 20/11/2019 11:49הגב לתגובה זומעטפות

רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס
הצעת הרכש המקורית שעמדה על 4.45 שקלים למניה עולה ל-5.45 שקלים למניה, כ-13% מהון המניות התחייבו להיענות להצעת הרכש
רשת רמי לוי רמי לוי -0.64% מעלה את המחיר בהצעת הרכש למניות הציבור ברשת קופיקס קופיקס גרופ 11.03% ל5.45 שקלים, לאחר שההצעה הקודמת היתה 4.45 שקלים. למפרט הצעת הרכש נוסף נתון שבו התקבלו התחייבויות מצד בעלי מניות המחזיקים ב-4.1 מיליון מניות - אשר ייענו להצעת הרכש (כ-13% מהון המניות של החברה). יחד עם ההחזקה הקיימת של רמי לוי בחברה (76.3%) - רמי לוי זקוק ל-5.5% נוספים מהציבור כדי שההצעה תעבור. במידה וההצעה תעבור תשלם רמי לוי עבור מניות הציבור בקופיקס כ-40 מיליון שקל (במקום 33 מיליון שקל בהצעה המקורית). המהלך נועד למחוק את החברה מהמסחר בבורסה בתל אביב, ורמי לוי, בעל השליטה, מנסה בעצם להוציא את קופיקס מהבורסה בלי לתת על כך פרמיה.
רמי לוי, יחד עם בתו יפית אטיאס-לוי, השתלט דרך רשת רמי לוי על
קופיקס בשנת 2018. מאז נרשמו מספר ניסיונות למחוק את החברה מהמסחר. בסוף 2023 הוגשה הצעה במחיר של 2.88 שקלים למניה, שהעניקה פרמיה של כ-5.5% בלבד. ההיענות אז הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-3% מבעלי המניות נענו להצעה. ההצעה הזו היתה בהמשך להנפקת זכויות שגרמה לדילול
של כ-20% לבעלי המניות ועלייה בהחזקה של רמי לוי. .
ההון העצמי של קופיקס עומד על כ-18 מיליון שקל, בעוד שווי השוק שלה נע סביב 167 מיליון שקל. זה מעלה שאלות לגבי הפער בין הערכת השוק לבין מצב החברה בפועל. ברבעון השלישי של 2023 רשמה קופיקס הפסד תפעולי של 1.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 642 אלף שקל בתקופה המקבילה בשנה שלפני כן. עם זאת, מניית קופיקס עלתה בכ-23% במהלך 2025 וכ-43% בשנה האחרונה, בעיקר בשל שיפור בביקושים והתרחבות פעילות הזכיינות. כמו כן, השוק נתן מלכתחילה פרמיה לקופיקס מכיוון שהיה די ברור שרמי לוי רוצה למחוק אותה מהמסחר. בשביל רמי לוי זה יתרון גדול כי הוא יכול כמעט במידי למזג אותה בתו הקבוצה ולחסוך מיליונים בסינרגיה.
קופיקס הוקמה בשנת 2013 במטרה להציע קפה ומוצרים נלווים במחירים מוזלים וקבועים. בתחילת דרכה בלט המחיר של 5 שקלים לכוס קפה,
שהפך לסמל. כיום פועלים בישראל 38 סניפים של קופיקס, 30 מהם בזכיינות ו-8 בבעלות הרשת. במקביל, החברה מפעילה גם את "סופר קופיקס", את רשת "רמי לוי בשכונה" ואת "שוויצריה הקטנה". הסניפים ברוסיה מתופעלים בעיקר על ידי זכיינים מקומיים.
- רמי לוי חוצה לראשונה את רף 2 מיליארד שקל ברבעון
- רמי לוי טעה - וישלם: רשות ני"ע הטילה עיצומים על הטעות בדוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמי לוי עצמה מוכרת
בקצב של מעל 1.85 מיליארד ברבעון ונסחרת בכ-4.45 מיליארד שקל. קופיקס מוכרת בכ-70 מיליון שקל ברבעון, והשווי לפי מכפיל דומה הוא 167 מיליון שקל. בעלי המניות מקבלים 140 בערך - לא רחוק וכאמור התרגום של מכפיל המכירות מחברה גדולה לקטנה "עושה חסד" לקטנות, כי בסוף מה
שחשוב זה רווח וככל שהפלטפורמה מייצרת יותר מכירות היא מרוויחה יותר ושווה יותר. לכן עסק שמוכר פי 10, לא שווה פי 10 אלא אולי פי 20 כי הוא מרוויח הרבה יותר - הסיבה היא יתרון לגודל.

עמיעד עוברת להפסד, עם ירידה בהכנסות וברווח
עמיעד מערכות מים סובלת מנסיבות גיאופוליטיות שמובילים אותה להפסד נקי של 0.9 מיליון דולר, יחד עם ירידה בהכנסות וירידה חדה במדדי הרווחיות, גם צבר ההזמנות ירד
חברת עמיעד עמיעד -0.08% , העוסקת בייצור מערכות סינון וטיפול במים לחקלאות ולתעשייה, דיווחה על תוצאות הרבעון השני של 2025 ועברה להפסד נקי של כ-0.9 מיליון דולר לרבעון, שינוי כיוון לעומת רווח של כ-0.9 מיליון דולר ברבעון
המקביל אשתקד. בהתאם, החברה הציגה ירידה של כ-8% בהכנסות, שעמדו על כ-30.5 מיליון דולר, בהשוואה לכ-33.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2024. הירידה מיוחסת בעיקר לפעילות מגזר התעשייה, שנפגע מהאטה בסגירת פרויקטים חדשים. במקביל, מגזר ההשקיה דווקא רשם עלייה, אם כי זו
לא הצליחה לקזז את הירידה הכללית. הרווח הגולמי ירד ל-9.7 מיליון דולר, צניחה של כ-20% לעומת 12.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. מדובר בשחיקה משמעותית, שנובעת משינויים בתמהיל המוצרים, שינויים גיאוגרפיים בהיקפי המכירות, וכן התחזקות השקל מול הדולר שפגעה ברווחיות החברות
הבנות, שפועלות מחוץ לישראל (רק כ-9.5% מהמכירות של עמיעד הן בישראל) .
גם הרווח התפעולי של החברה שינה כיוון באותו האופן ברבעון, ועבר להפסד של כ-1.33 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של כ-1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגורמים המרכזיים לכך הם
גידול בהוצאות הנהלה וכלליות, עלייה בשכר ועלויות פיתוח, ושחיקת שולי הרווח, הן במגזר התעשייה והן במגזר ההשקיה. ה-EBITDA למחצית הראשונה של 2025 עמד על 3.6 מיליון דולר, ירידה של כ-50% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. ועם זאת, עצם העובדה שה-EBITDA נשאר חיובי גם ברבעון
עם הפסד תפעולי מצביעה על קיומה של תשתית תפעולית שמאפשרת המשך פעילות יציבה.
תזרים שלילי, שריפת מזומנים ושחיקה בצבר ההזמנות
על רקע תוצאות הרבעון, קשה להתעלם מהנסיבות החיצוניות. עמיעד מפעילה בטורקיה את חברת הבת FTS, המשמשת מוקד ייצור ושיווק
מרכזי לפתרונות סינון מים לתעשייה המקומית ולמדינות שכנות, ובנוסף מייצרת עבור לקוחות גלובליים של הקבוצה. אף שהפסקת הסחר בין טורקיה לישראל יצרה אי ודאות, החברה מדווחת כי לא נרשמה פגיעה מהותית בפעילות, בעיקר משום שרוב פעילות FTS אינה קשורה ישירות לישראל ונמצאו
מסלולי אספקה חלופיים. עם זאת, הסביבה הכלכלית והפוליטית בטורקיה, אינפלציה גבוהה, עליות שכר והיחסים הדיפלומטיים מול ישראל, מציבה אתגר שעלול להשפיע על תרומתה של החברה הבת בעתיד.
בנוסף, עליית המכסים על יצוא ישראלי לארה"ב (מ-10% ל-15% החל מאוגוסט) עשויה להכביד על פעילות היצוא בהמשך השנה, גם אם בשלב זה אין לכך השפעה כספית מהותית. החברה ציינה כי תמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות ולבחון דרכי פעולה נוספות.
- עמיעד עם זינוק של 50% ברווח ברבעון ועלייה של 5% בהכנסות
- עמיעד: ההכנסה ברבעון קפצה ב-40% לצד מעבר לרווח של 2.4 מיליון דולר; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך הרבעון השני של 2025 הציגה עמיעד תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בהיקף של כ-1.9 מיליון דולר, נתון שממחיש את הלחץ התפעולי שבו היא נמצאת, היות והוצאות החברה, בעיקר שכר, חומרי גלם ותשלומים לספקים, עלו על התקבולים שהתקבלו מלקוחות במהלך התקופה. נכון ל-30 ביוני 2025 עמד האשראי הבנקאי הקצר־טווח של החברה על כ-22 מיליון דולר, לעומת כ-19.4 מיליון דולר בסוף יוני 2024. במקביל, יתרת המזומנים של החברה ירדה ל-7.1 מיליון דולר בלבד, לעומת כ-12.4 מיליון דולר בסוף 2024.