סטרווד ווסט
צילום: מצגת למשקיעים
אג"ח אמריקאיות - סכנה

מיליארד שקל בסכנה - סטרווד האמריקאית שגייסה אג"ח מהמוסדיים בצרות

סטרווד ווסט האמריקאית גייסה כאן סכום עתק כי אנחנו פראיירים; עכשיו מתברר שמלווה שלה טוען שהיא לא עומדת באמות המידה הפיננסיות; מעבר לכך - הנכסים של החברה ככל הנראה מוצגים במחיר גבוה מדי בספרים
ערן סוקול | (11)
נושאים בכתבה אג"ח איי הבתולה

סטרווד ווסט מדווחת כי קיבלה ממלווה הודעה כי אינה עומדת באמות מידה פיננסיות בנכס מסוים ולכן חל אירוע Cash Management שמשמעו הפרקטית - היערכות לגביית החוב או פתרון הבעיה דרך שעבודים אחרים.

סטרווד חולקת על החישוב של המלווה. לגישתה לא אירע אירוע Cash Management ולכן הכל לכאורה בסדר. 

בכל מקרה, מדובר באירוע שאמנם אינו מתייחס לחוב מאוד גדול, אבל הוא עלול להביא לתגובת שרשרת, שכבר החלה. מחזיקי אגרות החוב לוחצים על החברה מזה זמן להתקשר עם יועץ כלכלי כדי לבדוק את שווי הקניונים. לגישתם השווי נמוך מהרשום בספרים - במידה ואכן כך, הרי שיש ביטחונות שאינם שווים את הסכום בספרים, וייתכן שמלווים אחרים יטענו על קיומן של בעיות באמות המידה הפיננסיות. זאת הסיבה שהאג"ח נסחרות עמוק מתחת לערכן המתואם / הנקוב.

אגרות החוב של החברה סטרווד ווסט אגח א צוללות כעת בכ-6.5% ונסחרות בתשואת זבל של כ-58% (ברוטו) ובמח"מ של 2.5 שנים - היקף החוב: 910 מיליון שקל (ע.נ).

לאחרונה הגיש נאמן האג"ח המרצת פתיחה לביהמ"ש המחוזי בת"א בבקשה להורות להנהלת סטרווד ווסט להתקשר בהסכם עם יועץ כלכלי או מעריך שווי מטעמו של הנאמן, לצורך בחינת נכונות דירוג הקניונים והערכות השווי שלהם.

סטרווד ווסט היא מאותן חברות אמריקאיות שגייסו כאן במצטבר קרוב ל-30 מיליארד שקל. הן גייסו כי הריבית כאן היתה נמוכה מאשר בארה"ב, אבל ככל שהזמן עובר, מתברר שהן סובלות מממשל תאגידי רופף. מעבר לכך - המוסדיים, יש לומר, רכשו ועדיין רוכשים מכל הבא ליד, וכאשר מוכרים את זה בעטיפה של נכסים משובחים בארה"ב, וגם מצמידים דירוג של אחת מחברות הדירוג המקומיות, הם קונים - הם אשמים חלקית - אי אפשר לצפות ממנהל השקעות שמקבל מהציבור כל יום מיליונים כדי להשקיע באג"ח לא יסית חלק מההשקעה לאגרות החוב האלו - אחרי הכל, האג"ח האחרות בשוק מתומחרות גבוה (תשואה נמוכה) - ככה זה כאשר יש בועה, כספים זורמים לאפיקים נוספים, חלקם מסוכנים יותר ממה שניתן היה להעריך בתחילת הדרך.

האשמה היא גם על חברות הדירוג שלא באמת מעניקות לחברות האלו את הסיכון המתאים ולא לוקחות בחשבון שמדובר בחברות לא מקומיות, עם ממשל תאגידי בעייתי, ועם בעיה גדולה לדרוש את הכסף בזמן של חדלות פירעון - לכו חפשו את הכסף באיי הבתולה...

מי זאת סטרווד?

סטרווד מחזיקה בשבעה קניונים ברחבי ארה"ב והיא בשליטת סטרווד קפיטל גרופ של בארי שטרנליכט. 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    א.ש 20/11/2019 20:48
    הגב לתגובה זו
    ניסו בישראל. ראו "כי טוב" והלכו לראות בשדות זרים. הסוף דומה רק שהעשב כנראה קצת יותר מריר.
  • 7.
    אחד 20/11/2019 19:07
    הגב לתגובה זו
    החוסכים והפנסיונרים הכל בחסות בנק ישראל ( ריבית אפס לחוסכים ) וחוסר מעש של רשות לניירות ערך. ככה מעבירים עושר מהחוסכים הקטנים לידי הפיננסירים הגדולים בחסות חוק בכר
  • אם לא 20/11/2019 21:38
    הגב לתגובה זו
    הניפוח של הבועה העולמית זה כסתח לבעיות הפנסיה והלוואות הסטודנטים שם .שמנוצל בציניות על ידי המומחים כדי להמשיך להדפיס ברבית נמוכה..כשהענן יתפזרתגיע אם כל הברבורים.
  • 6.
    דורון האדום 20/11/2019 13:50
    הגב לתגובה זו
    נסחפתם קמעה, חברה אחת נמצאת במצב לא טוב מתוך עשרות חברות. מעדיף אגח אמריקאי עם בטחונות בחמישה - שישה אחוזים ולא ישראלית מפוארת ללא בטחונות באחוז תשואה...
  • 5.
    דורית נחמני 20/11/2019 13:00
    הגב לתגובה זו
    הכותרת המשנית של הכתבה (זאת שצבועה באדום): "אג"ח אמריקאיות - סכנה" עושה הכללה לא הוגנת כלפי חברות אמריקאיות אחרות, שהגיעו הנה לגייס חוב. רובן בעלות נכסים והון עצמי רב, כך שיש להן ערבויות. ורובן עומדות בתשלומי הריבית. אז למה להכניס את הציבור לפאניקה? תדווחו רק על החברה הבעייתית (במקרה זה, סטרווד) וזהו.
  • 4.
    זהירותתתתת 20/11/2019 11:18
    הגב לתגובה זו
    איפה הרשות ניירות ערך שצריך אותם???? הוציאו אנליזה במיוחד כדי לחלץ את הנוסטרו. דחפו את הסחורה למשקיעים המוסדיים ואף אחד לא פוצה פה. העיקר שאייזנברג בשורט על זראסאי.
  • ובארבע הולכים 20/11/2019 12:38
    הגב לתגובה זו
    לריאיון עבודה כי יד רוחצת יד
  • 3.
    ביזפורטל השתפרתם (ל"ת)
    ציון 20/11/2019 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי 20/11/2019 10:27
    הגב לתגובה זו
    מצב החברה אינו מזהיר אולם אינו כמתואר. אכן הישראלים פריירים . מישהו קונה את האגח ב 30% על הפארי.
  • 1.
    עד מתי יתנו לפקדי המוסדים למחוק את כספי הפנסיות לא יאומ (ל"ת)
    שועלי 20/11/2019 10:10
    הגב לתגובה זו
  • ולחפש מי מקבל 20/11/2019 11:49
    הגב לתגובה זו
    מעטפות
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.