מיליארד שקל בסכנה - סטרווד האמריקאית שגייסה אג"ח מהמוסדיים בצרות
סטרווד ווסט מדווחת כי קיבלה ממלווה הודעה כי אינה עומדת באמות מידה פיננסיות בנכס מסוים ולכן חל אירוע Cash Management שמשמעו הפרקטית - היערכות לגביית החוב או פתרון הבעיה דרך שעבודים אחרים.
סטרווד חולקת על החישוב של המלווה. לגישתה לא אירע אירוע Cash Management ולכן הכל לכאורה בסדר.
בכל מקרה, מדובר באירוע שאמנם אינו מתייחס לחוב מאוד גדול, אבל הוא עלול להביא לתגובת שרשרת, שכבר החלה. מחזיקי אגרות החוב לוחצים על החברה מזה זמן להתקשר עם יועץ כלכלי כדי לבדוק את שווי הקניונים. לגישתם השווי נמוך מהרשום בספרים - במידה ואכן כך, הרי שיש ביטחונות שאינם שווים את הסכום בספרים, וייתכן שמלווים אחרים יטענו על קיומן של בעיות באמות המידה הפיננסיות. זאת הסיבה שהאג"ח נסחרות עמוק מתחת לערכן המתואם / הנקוב.
אגרות החוב של החברה סטרווד ווסט אגח א צוללות כעת בכ-6.5% ונסחרות בתשואת זבל של כ-58% (ברוטו) ובמח"מ של 2.5 שנים - היקף החוב: 910 מיליון שקל (ע.נ).
לאחרונה הגיש נאמן האג"ח המרצת פתיחה לביהמ"ש המחוזי בת"א בבקשה להורות להנהלת סטרווד ווסט להתקשר בהסכם עם יועץ כלכלי או מעריך שווי מטעמו של הנאמן, לצורך בחינת נכונות דירוג הקניונים והערכות השווי שלהם.
סטרווד ווסט היא מאותן חברות אמריקאיות שגייסו כאן במצטבר קרוב ל-30 מיליארד שקל. הן גייסו כי הריבית כאן היתה נמוכה מאשר בארה"ב, אבל ככל שהזמן עובר, מתברר שהן סובלות מממשל תאגידי רופף. מעבר לכך - המוסדיים, יש לומר, רכשו ועדיין רוכשים מכל הבא ליד, וכאשר מוכרים את זה בעטיפה של נכסים משובחים בארה"ב, וגם מצמידים דירוג של אחת מחברות הדירוג המקומיות, הם קונים - הם אשמים חלקית - אי אפשר לצפות ממנהל השקעות שמקבל מהציבור כל יום מיליונים כדי להשקיע באג"ח לא יסית חלק מההשקעה לאגרות החוב האלו - אחרי הכל, האג"ח האחרות בשוק מתומחרות גבוה (תשואה נמוכה) - ככה זה כאשר יש בועה, כספים זורמים לאפיקים נוספים, חלקם מסוכנים יותר ממה שניתן היה להעריך בתחילת הדרך.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האשמה היא גם על חברות הדירוג שלא באמת מעניקות לחברות האלו את הסיכון המתאים ולא לוקחות בחשבון שמדובר בחברות לא מקומיות, עם ממשל תאגידי בעייתי, ועם בעיה גדולה לדרוש את הכסף בזמן של חדלות פירעון - לכו חפשו את הכסף באיי הבתולה...
מי זאת סטרווד?
סטרווד מחזיקה בשבעה קניונים ברחבי ארה"ב והיא בשליטת סטרווד קפיטל גרופ של בארי שטרנליכט.
- 8.א.ש 20/11/2019 20:48הגב לתגובה זוניסו בישראל. ראו "כי טוב" והלכו לראות בשדות זרים. הסוף דומה רק שהעשב כנראה קצת יותר מריר.
- 7.אחד 20/11/2019 19:07הגב לתגובה זוהחוסכים והפנסיונרים הכל בחסות בנק ישראל ( ריבית אפס לחוסכים ) וחוסר מעש של רשות לניירות ערך. ככה מעבירים עושר מהחוסכים הקטנים לידי הפיננסירים הגדולים בחסות חוק בכר
- אם לא 20/11/2019 21:38הגב לתגובה זוהניפוח של הבועה העולמית זה כסתח לבעיות הפנסיה והלוואות הסטודנטים שם .שמנוצל בציניות על ידי המומחים כדי להמשיך להדפיס ברבית נמוכה..כשהענן יתפזרתגיע אם כל הברבורים.
- 6.דורון האדום 20/11/2019 13:50הגב לתגובה זונסחפתם קמעה, חברה אחת נמצאת במצב לא טוב מתוך עשרות חברות. מעדיף אגח אמריקאי עם בטחונות בחמישה - שישה אחוזים ולא ישראלית מפוארת ללא בטחונות באחוז תשואה...
- 5.דורית נחמני 20/11/2019 13:00הגב לתגובה זוהכותרת המשנית של הכתבה (זאת שצבועה באדום): "אג"ח אמריקאיות - סכנה" עושה הכללה לא הוגנת כלפי חברות אמריקאיות אחרות, שהגיעו הנה לגייס חוב. רובן בעלות נכסים והון עצמי רב, כך שיש להן ערבויות. ורובן עומדות בתשלומי הריבית. אז למה להכניס את הציבור לפאניקה? תדווחו רק על החברה הבעייתית (במקרה זה, סטרווד) וזהו.
- 4.זהירותתתתת 20/11/2019 11:18הגב לתגובה זואיפה הרשות ניירות ערך שצריך אותם???? הוציאו אנליזה במיוחד כדי לחלץ את הנוסטרו. דחפו את הסחורה למשקיעים המוסדיים ואף אחד לא פוצה פה. העיקר שאייזנברג בשורט על זראסאי.
- ובארבע הולכים 20/11/2019 12:38הגב לתגובה זולריאיון עבודה כי יד רוחצת יד
- 3.ביזפורטל השתפרתם (ל"ת)ציון 20/11/2019 10:28הגב לתגובה זו
- 2.יוסי 20/11/2019 10:27הגב לתגובה זומצב החברה אינו מזהיר אולם אינו כמתואר. אכן הישראלים פריירים . מישהו קונה את האגח ב 30% על הפארי.
- 1.עד מתי יתנו לפקדי המוסדים למחוק את כספי הפנסיות לא יאומ (ל"ת)שועלי 20/11/2019 10:10הגב לתגובה זו
- ולחפש מי מקבל 20/11/2019 11:49הגב לתגובה זומעטפות
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”
אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת
מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים.
אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות.
גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.
כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה.
- בנק אוף אמריקה מעלה מחיר יעד לאנבידיה ל-275 דולר - פרמיה של 47% על מחיר השוק
- האם קוואלקום אטרקטיבית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום?
מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה?

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה
למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה
מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25% פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.
הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.
נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.
עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.
הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.
נתונים נוספים
מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.
