סטרווד ווסט
צילום: מצגת למשקיעים
אג"ח אמריקאיות - סכנה

מיליארד שקל בסכנה - סטרווד האמריקאית שגייסה אג"ח מהמוסדיים בצרות

סטרווד ווסט האמריקאית גייסה כאן סכום עתק כי אנחנו פראיירים; עכשיו מתברר שמלווה שלה טוען שהיא לא עומדת באמות המידה הפיננסיות; מעבר לכך - הנכסים של החברה ככל הנראה מוצגים במחיר גבוה מדי בספרים
ערן סוקול | (11)
נושאים בכתבה אג"ח איי הבתולה

סטרווד ווסט מדווחת כי קיבלה ממלווה הודעה כי אינה עומדת באמות מידה פיננסיות בנכס מסוים ולכן חל אירוע Cash Management שמשמעו הפרקטית - היערכות לגביית החוב או פתרון הבעיה דרך שעבודים אחרים.

סטרווד חולקת על החישוב של המלווה. לגישתה לא אירע אירוע Cash Management ולכן הכל לכאורה בסדר. 

בכל מקרה, מדובר באירוע שאמנם אינו מתייחס לחוב מאוד גדול, אבל הוא עלול להביא לתגובת שרשרת, שכבר החלה. מחזיקי אגרות החוב לוחצים על החברה מזה זמן להתקשר עם יועץ כלכלי כדי לבדוק את שווי הקניונים. לגישתם השווי נמוך מהרשום בספרים - במידה ואכן כך, הרי שיש ביטחונות שאינם שווים את הסכום בספרים, וייתכן שמלווים אחרים יטענו על קיומן של בעיות באמות המידה הפיננסיות. זאת הסיבה שהאג"ח נסחרות עמוק מתחת לערכן המתואם / הנקוב.

אגרות החוב של החברה סטרווד ווסט אגח א צוללות כעת בכ-6.5% ונסחרות בתשואת זבל של כ-58% (ברוטו) ובמח"מ של 2.5 שנים - היקף החוב: 910 מיליון שקל (ע.נ).

לאחרונה הגיש נאמן האג"ח המרצת פתיחה לביהמ"ש המחוזי בת"א בבקשה להורות להנהלת סטרווד ווסט להתקשר בהסכם עם יועץ כלכלי או מעריך שווי מטעמו של הנאמן, לצורך בחינת נכונות דירוג הקניונים והערכות השווי שלהם.

סטרווד ווסט היא מאותן חברות אמריקאיות שגייסו כאן במצטבר קרוב ל-30 מיליארד שקל. הן גייסו כי הריבית כאן היתה נמוכה מאשר בארה"ב, אבל ככל שהזמן עובר, מתברר שהן סובלות מממשל תאגידי רופף. מעבר לכך - המוסדיים, יש לומר, רכשו ועדיין רוכשים מכל הבא ליד, וכאשר מוכרים את זה בעטיפה של נכסים משובחים בארה"ב, וגם מצמידים דירוג של אחת מחברות הדירוג המקומיות, הם קונים - הם אשמים חלקית - אי אפשר לצפות ממנהל השקעות שמקבל מהציבור כל יום מיליונים כדי להשקיע באג"ח לא יסית חלק מההשקעה לאגרות החוב האלו - אחרי הכל, האג"ח האחרות בשוק מתומחרות גבוה (תשואה נמוכה) - ככה זה כאשר יש בועה, כספים זורמים לאפיקים נוספים, חלקם מסוכנים יותר ממה שניתן היה להעריך בתחילת הדרך.

האשמה היא גם על חברות הדירוג שלא באמת מעניקות לחברות האלו את הסיכון המתאים ולא לוקחות בחשבון שמדובר בחברות לא מקומיות, עם ממשל תאגידי בעייתי, ועם בעיה גדולה לדרוש את הכסף בזמן של חדלות פירעון - לכו חפשו את הכסף באיי הבתולה...

מי זאת סטרווד?

סטרווד מחזיקה בשבעה קניונים ברחבי ארה"ב והיא בשליטת סטרווד קפיטל גרופ של בארי שטרנליכט. 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    א.ש 20/11/2019 20:48
    הגב לתגובה זו
    ניסו בישראל. ראו "כי טוב" והלכו לראות בשדות זרים. הסוף דומה רק שהעשב כנראה קצת יותר מריר.
  • 7.
    אחד 20/11/2019 19:07
    הגב לתגובה זו
    החוסכים והפנסיונרים הכל בחסות בנק ישראל ( ריבית אפס לחוסכים ) וחוסר מעש של רשות לניירות ערך. ככה מעבירים עושר מהחוסכים הקטנים לידי הפיננסירים הגדולים בחסות חוק בכר
  • אם לא 20/11/2019 21:38
    הגב לתגובה זו
    הניפוח של הבועה העולמית זה כסתח לבעיות הפנסיה והלוואות הסטודנטים שם .שמנוצל בציניות על ידי המומחים כדי להמשיך להדפיס ברבית נמוכה..כשהענן יתפזרתגיע אם כל הברבורים.
  • 6.
    דורון האדום 20/11/2019 13:50
    הגב לתגובה זו
    נסחפתם קמעה, חברה אחת נמצאת במצב לא טוב מתוך עשרות חברות. מעדיף אגח אמריקאי עם בטחונות בחמישה - שישה אחוזים ולא ישראלית מפוארת ללא בטחונות באחוז תשואה...
  • 5.
    דורית נחמני 20/11/2019 13:00
    הגב לתגובה זו
    הכותרת המשנית של הכתבה (זאת שצבועה באדום): "אג"ח אמריקאיות - סכנה" עושה הכללה לא הוגנת כלפי חברות אמריקאיות אחרות, שהגיעו הנה לגייס חוב. רובן בעלות נכסים והון עצמי רב, כך שיש להן ערבויות. ורובן עומדות בתשלומי הריבית. אז למה להכניס את הציבור לפאניקה? תדווחו רק על החברה הבעייתית (במקרה זה, סטרווד) וזהו.
  • 4.
    זהירותתתתת 20/11/2019 11:18
    הגב לתגובה זו
    איפה הרשות ניירות ערך שצריך אותם???? הוציאו אנליזה במיוחד כדי לחלץ את הנוסטרו. דחפו את הסחורה למשקיעים המוסדיים ואף אחד לא פוצה פה. העיקר שאייזנברג בשורט על זראסאי.
  • ובארבע הולכים 20/11/2019 12:38
    הגב לתגובה זו
    לריאיון עבודה כי יד רוחצת יד
  • 3.
    ביזפורטל השתפרתם (ל"ת)
    ציון 20/11/2019 10:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי 20/11/2019 10:27
    הגב לתגובה זו
    מצב החברה אינו מזהיר אולם אינו כמתואר. אכן הישראלים פריירים . מישהו קונה את האגח ב 30% על הפארי.
  • 1.
    עד מתי יתנו לפקדי המוסדים למחוק את כספי הפנסיות לא יאומ (ל"ת)
    שועלי 20/11/2019 10:10
    הגב לתגובה זו
  • ולחפש מי מקבל 20/11/2019 11:49
    הגב לתגובה זו
    מעטפות
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: