השווקים נרגעו, אנחנו לא; איך משקיעים בשוק תנודתי

מה היתרון שלנו בניהול תיק מניות? או אם תרצו: למה אנחנו חושבים שנעשה יותר ממדד המניות הרלבנטי?

ג'ון בוגל ז"ל, דמות פיננסית אותה אני מוקיר, הביא לעולם את התעודות עוקבות המדדים. מטרתו היתה לשרת את המשקיע הפרטי ולתת לו כלי השקעה זול מבחינת עלויות ולא פחות חשוב, כזה שמנטרל את העובדה שלרוב מנהלי תיקי ההשקעות אין יתרון מוכח לאורך זמן.

אם תוסיפו להיעדר היתרון שלהם גם את הוצאות ניהול הכסף וגם את כל החסרונות והכישלונות של התעשייה הפיננסית אזי קרן עוקבת מדד היא פתרון טוב.

אז לכאורה מכשירים עוקבי מדדים זה טוב. אבל, בבלומברג התפרסמה ידיעה לפיה מייקל ברי, המוכר יותר כגיבור הסרט "מכונת הכסף", שהבין את משבר הסאב פריים מראש ולא בדיעבד, טוען שיש קווים מקבילים בין הכסף שזורם לקרנות המדדיות לבין משבר הסאב פריים.

בין היתר הוא מציין את התנתקות המניות מערכן הכלכלי (משום שהן נרכשות/נמכרות כחלק מהיותן במדד) ואת פוטנציאל ירידות השערים של מניות עם סחירות נמוכה יחסית כאשר הציבור יממש את כספו.

משתמע מכך שההצטיידות שלנו בתעודות מדדיות כחלק מהגדלת רכיב מניות בתיק למעשה מנפחת את הבועה הבאה. כך, המהלך הצרכני המתבקש גם על פי תורת ניהול תיקי ההשקעות המודרנית וגם על פי חזונו של בוגל, הוא על פי מייקל ברי כריית בור המשבר הבא.

אז אם אתם בוחרים/תבחרו לנהל תיק המורכב ממניות בודדות ולהימנע מעיוותי תעשיית קרנות הסל, הרי שאל מול עובדת הייסוד שרבים מהמשקיעים, מקצוענים ופרטיים, לא מנצחים את מדדי המניות, נוצר קונפליקט. ולכן אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה היתרון שלנו. נפתח את זה היום לשיחה ונמשיך בעתיד.

מה פוטנציאל היתרון שלנו כמשקיעים?
1. היתרון המנטאלי. כשאנחנו מנהלים תיק מניות, אנחנו סוחרים מול מקצועני העולם, מול מערכות ממוחשבות שיכולות לעבד אינסוף פריטי מידע ולא נשחקות, מול המניה דפרסיה של המון משקיעי העולם ולא פחות חשוב, מול כל הכשלים המנטאליים שלנו עצמנו.

למשל, בואו נבחן כל אחד את עצמו בשנתיים האחרונות (שנות התנודתיות הגדולה) ביחס ל-S&P500. נבדוק: א. האם הרווחנו יותר מהמדד? ב. כמה פעמים פעלנו מתוך רגש (פחד להפסד או להחמצת פוטנציאל רווח) ומתוך תגובתיות לכותרות ותעתועי השוק?

האם אנחנו יודעים לזהות ולנטרל את הרגשות שלנו, לשים לב מתי הם גורמים לנו נזק? בשוק תנודתי כמו היום, היכולת לראות את התמונה הכוללת ולהיצמד אליה היא יתרון. צפו שוב ב"מכונת הכסף" לחיזוק.

2. היתרון של המשקיע הפרטי. מי מאיתנו שהוא משקיע פרטי או מנהל תיק/תיקים שלא בהיקף מוסדי, יכול לשחק בזירת המניות הקטנות יחסית. אלו המניות שתנועות אגרסיביות של קרנות המדד מעוותות את מחיריהן למעלה ולמטה ומשקיעים עצמאיים יכולים להבין את זה ולנצל את זה. כמו כן משקיע פרטי יכול לקנות מניות של חברות ששווי השוק שלהן לא מעניין משקיעים גדולים בעוד שהעסק שלהן, התמחור והפוטנציאל מאוד מעניינים.

למשל, בשבוע שעבר העליתי מספר רעיונות מתחום תעשיית המזון הבריא. יש שם מניות ברמות שפל והן שוכבות שם כי הן ירדו לשוויי שוק כאלו שהוציאו אותן מתחת לראדאר של התעשייה הפיננסית. חלקן גם עשוי היה לסבול ממכירות אגרסיביות כתוצאה ממכירה של תעודות עוקבות מדדים.

3. היתרון שבהבנה, לא בתירוץ. כל מי מכם שעובד בתעשיה הפיננסית יודע איזה מרכיב בקבלת ההחלטות הוא לא לגופה של מניה אלה ביחס לשאלות של מה יקרה אם אני לא צודק והאם אני אוכל להגן על עצמי רגולטיבית.

מנהלי השקעות בתעשיה הפיננסית נמנעים, בהכללה, מצעדים שיתפסו כבעיתיים אם לא יעבדו (למשל להשקיע במניות מריחואנה רפואית) וגם מצעדים שעשויים ליצור פער תשואות זמני, לרעתם בהשוואה למתחרים.

ידוע שהתופעה הזו מחלישה חשיבה עצמאית ונכונות לעשות צעדים כפי שמייקל ברי עשה, צעדים שלפעמים נדרשת סבלנות ממושכת להבשלתם. אם אנחנו מנהלים תיק לעצמנו או במתכונת קרן גידור שמאפשרת לנו פשוט לקבל החלטות טובות, בכפיפות לכללי השקעה אבל לא לכבלי חשיבה, יש לנו יותר מרחב עשיה. אם מתלווה אליו מרחב סבלנות שלנו ו/או של הלקוח, אזי יש לנו יתרון.

לסיכום, נוסחת היתרון שלנו היום כוללת טיפוח יתרונות מנטאליים (נרחיב בעתיד) + יתרון המשקיע הפרטי – "קטן" + עבודה במודל קרן גידור הכפופה לכללי השקעה אבל לא לכבלי חשיבה.

איפה אין לנו יתרון? בהשקעות כלכליות במניות כמו פייסבוק, גוגל, אמזון וכו'. היכולת שלנו לזהות שם ערך כלכלי במקום שכל העולם לא זיהה היא איך נאמר, דורשת מידה רבה של יהירות. שם היתרון שלנו יהיה בניתוח טכני שאולי יתובל קצת במינוף ההשקעה שכן חלק מהמניות האלו הן מניות כבדות.

עדכונים ורעיונות חדשים
S&P500 – המבחן לתחילת השבוע הוא מבחן תמיכה מעל הממוצע ל-50 יום, בערך ב-2946. ירידה מתחת לאזור הזה תותיר אותו באזור התנודתי ותעלה שוב את רמת הסיכון לירידה בהמשך. תמיכה תוביל לניסיון פריצה של השיא ההיסטורי. פריצה ותמיכה יאפשרו עוד גל עולה והמשך חגיגת הכסף הזול העולמי. טכנית הסיכויים לכך עלו, מותנה בתמיכה.

זהב – מניות הזהב חטפו בסוף השבוע. אם נסתכל על ה-GDX כמייצגת של הסקטור, תמיכה מעל אזור ה-28 תשמר את המגמה העולה. ירידה מתחת ל-27.9 תלמד על תיקון עמוק יותר.

ההערכה הטכנית שלי היא שהזהב ומניותיו ימשיכו לעלות בטווח הארוך. נראה לי שיתרון הסבלנות יכול לעזור פה וכן ניצול ימי פאניקה, אם יהיו עוד, לרכישות. כמו כן, טכנית, לתעודת הכסף SIL יש לדעתי יחס סיכוי סיכון מועדף על GDX. אז אפשר לחשוב על ניצול הזדמנויות שם.

מריחואנה רפואית – ניכרת התעוררות של הסקטור. היא עוד לא התגבשה לגבי מגמת עליה מהימנה אבל יש תמיכה טכנית ויש פוטנציאל כך' שכאן נראה לי ניתן לממש את יתרון "מודל קרן הגידור".

רעיונות חדשים? אזכיר שאתם תמיד מוזמנים להסתכל על פוסטים קודמים כי חלק מהרעיונות שם תקפים לטווח ארוך בכפוף לתזמון טכני. מבין המניות הכבדות אציין היום את BKNG (בוקינג.קום). המניה פרצה קו מגמה יורד כך שיכולה לתת מהלך עליה אמין. תחום העיסוק של החברה, תיירות, הוא אחד מהתחומים המתפתחים והצומחים בעולם. לכן זהו עוד סקטור שבו כדאי לחפש השקעות.

עוד אבחון טכני מעניין הוא סין. שימו לב שהתעודה CQQQ שמיצגת את מניות הטכנולוגיה הסיניות פרצה את הממוצעים החשובים למעלה ומהבחינה הטכנית יש פה מסר חיובי שאולי מתכתב גם עם ה-S&P500. אז אפשר אולי לחפש מניות סיניות זולות. עוד אין הסכם סחר וזה נראה קצת מסוכן אבל שוב תחשבו מודל קרן גידור. משקיעים במה שמתהווה. אם מחכים להסבר אז משלמים יותר (יצא חרוז במקרה...).
 
מספיק להיום. אם נתמיד לשאול מה היתרון שלנו ונטפח אותו, אולי נצלח גם את המשבר הבא, כשיגיע, בתצורה שמייקל ברי רואה או בתצורה אחרת. לשבוע הקרוב נבדוק האם החציה של ה- S&P500 כלפי מעלה את הממוצע ל – 50 יום וההתעוררות הסינית יחזיקו מעמד או שנחזור לתעתועי ה – 3T: ציוצים, מלחמת סחר ואג"ח אוצר.

כותב המאמר הינו זיו סגל, העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטאלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום בפרקטיקה ובאקדמיה.