הסיבוב של ווליו בייס - רווח של 800% על השלד של מדיקל

סייבל השקעות איתרה את השלד, ווליו בייס נכנסה כשותפה; השקיעה 2 מיליון שקל לפני שנה וחצי, הכניסה פעילות קנאביס, ורשמה רווח של 15 מיליון שקל  
ירדן סמדר | (3)

בנק ההשקעות ווליו בייס שבשליטת ויקטור שימריך ועידו נויברגר, מחזיק במניות של מדיקל (פארמוקן) בשווי של 13 מיליון שקל, אחרי שמימש מניות ב-4 מיליון שקל בחודשים האחרונים.

ההשקעה הזו נרכשה לפני כשנה וחצי בעלות של 2 מיליון שקל - משמע רווח של 15 מיליון שקל,  פי 8.5. ההשקעה היתה במקביל להשקעה של סייבל השקעות שאיתרה את השלד. 

הסיבה לרווח המרשים - ווליו בייס (יחד עם סייבל השקעות) איתרו את השלד של מדיקל והכניסו לתוכו פעילות קנאביס - פארמוקן - פעילות רווחית עם כוונות להתרחב בעולם. בהתאמה, זינקה מניית החברה במאות אחוזים. מחר, בהמשך להשלמת המיזוג בין החברות, תצא מניית החברה מרשימת השימור.  

  

רכישת השליטה בסוף 2017

בסוף 2017 רכש ווליו בייס כ-455 אלף מניות של השלד הבורסאי בזמנו מדיקל במחיר כולל של כ-2 מיליון שקל (לפי מחיר של 4.4 שקל למניה; ומחיר מתואם של 0.44 שקל אחרי ספליט). מאז עשתה החברה ספליט במניותיה שמשמעו כמות המניות גדלה פי 10 (ובהתאמה המחיר ירד פי 10).

ווליו בייס מכרה בשתי פעימות כ-1.35 מיליון מניות בתמורה כוללת של כ-4 מיליון שקל, כאשר אחרי המימושים שנעשו במחיר של 3 שקלים, מחזיקה החברה ב-3.5 מיליון מניות ששוות כ-13 מיליון שקל. 

בשבוע שעבר מדיקל דיווחה על השלמת עסקת המיזוג עם חברת הקנאביס הרפואי פארמוקן וגיוס של 2.5 מיליון שקל בהקצאה פרטית של מניות וכתבי אופציה. עם השלמת עסקת המיזוג רכשה החברה 100% ממניות פארמוקן, כנגד הקצאת כ-47.4 מיליון מניות לבעלי מניות פארמוקן.

כעת, מניית מדיקל קופצת ב-6% בעקבות הודעת החברה על יציאתה מרשימת השימור וחידוש המסחר ברשימה הראשית בבורסה. 

בעקבות הדיווח על היציאה מהשימור, אמר גיל חובש, בעל השליטה ומנכ"ל פארמוקן: "אנו שמחים לדווח על חידוש המסחר ברשימה הראשית בבורסה ויציאה מרשימת השימור ובכך הושלם באופן מלא תהליך המיזוג של פארמוקן לחברה ציבורית בישראל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"פארמוקן כחברה הפועלת למעלה מעשור בתחום הקנאביס הרפואי והינה אחת מחלוצות הקנאביס בישראל תבלוט בפעילותה בתחום הקנאביס הן בישראל והן בפעילותה הבינלאומית הענפה המתבססת על שיתופי פעולה באוסטרליה, קמבודיה ויוון".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חסר לי שם נוצץ כיושב ראש דירקטוריון. מעניין מי יגיע (ל"ת)
    עמית 24/06/2019 20:21
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מחר 24/06/2019 17:17
    הגב לתגובה זו
    לא כל יום מתווספת מנייה רווחית לענף. יש בכלל חברת קנאביס שמרוויחה מלבדה?
  • 1.
    שווי מדיקל 24/06/2019 13:29
    הגב לתגובה זו
    נסחרת בעשירית ממנה ,ולאנטרקיור אין בכלל רווח נקי. גם האחרות באותו הברך,טוגדר כנל. תראו את הדוחות המחירים שלהם. מדיקל עוד תעלה הרבה שתצע מהשימור .
צורי דבוש
צילום: ראובן קפיצינסקי
דוחות

קליל בהפסד נקי: החלונות התנפצו אבל לא היה מספיק צוות; נתקעה עם מלאי אלומיניום יקר

ענקית האלומיניום מכרה יותר במלחמה אבל התקשתה לתרגם את זה לשורה התחתונה: ההכנסות צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, אבל קליל רשמה הפסד נקי של 1.1 מיליון שקל לעומת רווח של 1.5 מיליון שקל אשתקד; בקליל מנסים להפיל על הסינים את תוצאות הרבעון, "קליל עדיין לא חזרה להיקפי הפעילות מלפני המלחמה, בשל תחרות לא הוגנת כתוצאה מייבוא מסין"

מנדי הניג |

זה היה אמור להיות רבעון חלום לקליל. ענקית האלומיניום שמייצרת פרופילים לדלתות וחלונות הייתה אמורה לסלוק את השפעות המלחמה. יכלו לראות את זה גם בשוק: אחרי כמה טילים בליסטיים שנחתו באזור המרכז ופירקו אלפי חלונות, המשקיעים הזניקו את המניה. בתוך שלושה ימים היא זינקה ב־52%, מאזורי ה־183 שקל כמעט עד 280, משווי שוק של 408 מיליון שקל לשיא של 615 מיליון. כבר אז אמרנו שזה לא הגיוני. כדי להצדיק כזה שווי קליל הייתה צריכה להחליף את החלונות לא רק של כל גוש דן, אלא גם של תל אביב וירושלים גם יחד. אפילו המנכ"ל נאלץ להודות בדיבורים עם התקשורת שהזינוק לא מתכתב עם קרקע המציאות. באמת, השוק עיכל את המשמעויות ותיקן בחדות, והמניה חזרה להיסחר סביב שווי שוק של כ־480 מיליון שקל.

רכבת ההרים במניית קליל - מבט שנתי


קליל לא הגיעה מוכנה למלחמה והרבעון ה"חלומי" הסתכם בהפסד. תקראו לזה "הזגג הולך יחף", היא אולי לא באמת הייתה צריכה להחליף את כל הפרופילים של כל המטרופולינים, אבל אפילו באזורים שבהם הייתה פגיעה נקודתית לא היו לה מספיק צוותים כדי לתת מענה. אבל מעבר למצוקת כוח האדם, הייתה משקולת הרבה יותר כבדה, האלומיניום. 

קליל הצטיידה במלאים יקרים בדיוק כשהמחיר בעולם התחיל לרדת, ככה שמצאה את עצמה עם חומרי גלם במחסנים מול שוק שבו המחירים הולכים ונשחקים. המלאי קפץ בכ-20% והסתכם ב-96.2 מיליון שקל, לעומת 80.1 מיליון שקל בסוף 2024 ו־73.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.


עיקרי התוצאות

ההכנסות ברבעון השני של שנת 2025 צמחו ב-18.6% ל-81 מיליון שקל, בהשוואה ל-68.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כתוצאה מעלייה בכמויות המכירה.

רמי לוי
צילום: תמר מצפי

רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס

הצעת הרכש המקורית שעמדה על 4.45 שקלים למניה עולה ל-5.45 שקלים למניה, כ-13% מהון המניות התחייבו להיענות להצעת הרכש 

רן קידר |
נושאים בכתבה רמי לוי קופיקס

רשת רמי לוי רמי לוי -0.64%  מעלה את המחיר בהצעת הרכש למניות הציבור ברשת קופיקס קופיקס גרופ 11.03%   ל5.45 שקלים, לאחר שההצעה הקודמת היתה 4.45 שקלים. למפרט הצעת הרכש נוסף נתון שבו התקבלו התחייבויות מצד בעלי מניות המחזיקים ב-4.1 מיליון מניות - אשר ייענו להצעת הרכש (כ-13% מהון המניות של החברה). יחד עם ההחזקה הקיימת של רמי לוי בחברה (76.3%) - רמי לוי זקוק ל-5.5% נוספים מהציבור כדי שההצעה תעבור. במידה וההצעה תעבור תשלם רמי לוי עבור מניות הציבור בקופיקס כ-40 מיליון שקל (במקום 33 מיליון שקל בהצעה המקורית). המהלך נועד למחוק את החברה מהמסחר בבורסה בתל אביב, ורמי לוי, בעל השליטה, מנסה בעצם להוציא את קופיקס מהבורסה בלי לתת על כך פרמיה.

רמי לוי, יחד עם בתו יפית אטיאס-לוי, השתלט דרך רשת רמי לוי על קופיקס בשנת 2018. מאז נרשמו מספר ניסיונות למחוק את החברה מהמסחר. בסוף 2023 הוגשה הצעה במחיר של 2.88 שקלים למניה, שהעניקה פרמיה של כ‏‏-5.5% בלבד. ההיענות אז הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-3% מבעלי המניות נענו להצעה. ההצעה הזו היתה בהמשך להנפקת זכויות שגרמה לדילול של כ‏‏-20% לבעלי המניות ועלייה בהחזקה של רמי לוי. .

ההון העצמי של קופיקס עומד על כ‏‏-18 מיליון שקל, בעוד שווי השוק שלה נע סביב 167 מיליון שקל. זה מעלה שאלות לגבי הפער בין הערכת השוק לבין מצב החברה בפועל. ברבעון השלישי של 2023 רשמה קופיקס הפסד תפעולי של 1.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 642 אלף שקל בתקופה המקבילה בשנה שלפני כן. עם זאת, מניית קופיקס עלתה בכ‏‏-23% במהלך 2025 וכ-43% בשנה האחרונה, בעיקר בשל שיפור בביקושים והתרחבות פעילות הזכיינות. כמו כן, השוק נתן מלכתחילה פרמיה לקופיקס מכיוון שהיה די ברור שרמי לוי רוצה למחוק אותה מהמסחר. בשביל רמי לוי זה יתרון גדול כי הוא יכול כמעט במידי למזג אותה בתו הקבוצה ולחסוך מיליונים בסינרגיה. 

קופיקס הוקמה בשנת 2013 במטרה להציע קפה ומוצרים נלווים במחירים מוזלים וקבועים. בתחילת דרכה בלט המחיר של 5 שקלים לכוס קפה, שהפך לסמל. כיום פועלים בישראל 38 סניפים של קופיקס, 30 מהם בזכיינות ו-8 בבעלות הרשת. במקביל, החברה מפעילה גם את "סופר קופיקס", את רשת "רמי לוי בשכונה" ואת "שוויצריה הקטנה". הסניפים ברוסיה מתופעלים בעיקר על ידי זכיינים מקומיים.

רמי לוי עצמה מוכרת בקצב של מעל 1.85 מיליארד ברבעון ונסחרת בכ-4.45 מיליארד שקל. קופיקס מוכרת בכ-70 מיליון שקל ברבעון, והשווי לפי מכפיל דומה הוא 167 מיליון שקל. בעלי המניות מקבלים 140 בערך - לא רחוק וכאמור התרגום של מכפיל המכירות מחברה גדולה לקטנה "עושה חסד" לקטנות, כי בסוף מה שחשוב זה רווח וככל שהפלטפורמה מייצרת יותר מכירות היא מרוויחה יותר ושווה יותר. לכן עסק שמוכר פי 10, לא שווה פי 10 אלא אולי פי 20 כי הוא מרוויח הרבה יותר - הסיבה היא יתרון לגודל.