בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט
צילום: אסף שילה. ישראל סאן

אלביט מערכות צפויה ליהנות מהמיזוג הענק בין יונייטד וראית'און

הקונסולידציה בתעשיית הביטחון העולמית הולידה מיזוג שמאיים אפילו על בואינג ולוקהיד מרטין, אך אלביט מערכות עשויה ליהנות מהמיזוג בטווח הקצר
נועם בראל | (4)

"אלביט מערכות עשויה ליהנות בטווח הקצר מתמיכה במכפילי הרווחיות, כיוון שהמיזוג בין יונייטד וראית'און מצית ציפיות לגל רכישות של חברות קטנות-בינוניות ותחרות עליהן", כך מעריכה אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון, בקשר להשפעת מיזוג הענק בין יונייטד טכנולוג'יס וראית'און אשר הוכרז היום (ב') על אלביט מערכות 0.42% .

לאחר שהחליטה לצאת מתחום המדרגות הנעות והמזגנים, יונייטד טכנולוג'יס (United Technologies) מכפילה את ההימור על שוק התעופה והחלל בעסקת מיזוג של כל מניותיה עם קבלנית ההגנה ראית'און (Raytheon).

החברה הממוזגת מוערכת בשווי של יותר מ-100 מיליארד דולר לאחר השלמת העסקה, ותהיה חברת התעופה והחלל השנייה בגודלה בעולם בבחינת היקף המכירות, אחרי חברת בואינג, עם הכנסות שנתיות של כ-74 מיליארד דולר השנה.

פריד מציינת בסקירתה כי הקונסולידציה בתעשיית הביטחון העולמית הולידה מיזוג שמאיים אפילו על בואינג ולוקהיד מרטין וכנראה יאושר ע"י ההגבל העסקי האמריקני בשל מיעוט החפיפה בין החברות המתמזגות.

 

לדבריה, "אלביט עשויה למצוא בעצמה תחום פעילות לא גדול לרכישה, כמו חטיבת ראיית הלילה של האריס אותה רכשה אלביט בעקבות מיזוג נוסף שהתפרסם לא מכבר, בין 3L להאריס האמריקניות, כאשר בטווח הקצר המיזוג עשוי להצית גל חדש של רכישות חברות קטנות ובינוניות בתחום הדיפנס בארה"ב".

"אמנם אלביט עצמה לא יכולה להירכש כחברת ביטחון לאומית, אך היא בהחלט יכולה ליהנות ממכפילי הרווח של הענף, שצפויים לקבל תמיכה או אף לעלות, אם אכן נראה גל כזה של רכישות".

 

פריד מוסיפה כי "בעולם הדיפנס, אלביט מערכות שוב נראית כחברה קטנה מול חברות הענק הממוזגות. זאת, למרות שהצבר שלה נושק לכ-10 מיליארד דולר. בטווח הקצר זה לא מצביע על אלמנטים שליליים.  אלביט מתפקדת היום כתת-קבלנית של ראית'און, אחת משתי החברות המשתתפות במיזוג הענק".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"חשוב לציין, כי במיזוג הקודם בין UTX המשתתפת השניה במיזוג, לרוקוול קולינס שנרכשה ע"י UTX תמורת 30 מיליארד דולר - אלביט לא נפגעה ולא ראתה הרעה בתנאי החוזים. בנוסף לכך, אלביט עשויה גם לזכות בהזדמנויות לבצע רכישת פעילות סינרגטית, אם פעילות כזו תיפלט במהלך המיזוג כמו ההזדמנות שניצלה כאמור במיזוג בין האריס ל-3L".

 

"בשלב זה, פערי הגודל תומכים בפעילותה של אלביט מערכות לצד חברות הענק האמריקניות. במקביל, הסדרת הפעילות עם תת-קבלני הדיפנס (שאלביט היא אחד מהם) נמשכת בהובלת הפנטגון. הסדרה זו הופכת חוזים קצרים לחוזים קבועים ארוכי טווח, אך גם מייצרת לחץ מתמיד על ההתייעלות. גם אלביט מיישמת את ההתנהלות הזו מול קבלנים שלה. כך, בטווח הקצר קוטנה של אלביט מהווה אפילו יתרון בעולם של מיזוגי העל. בטווח הארוך ההשפעה תהיה תלויה בתקציבי הביטחון".

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    "תת קבלני דיפנס". עילגות מפוארת!! (ל"ת)
    יוסקה 11/06/2019 15:39
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אורי אדלשטיין 10/06/2019 22:22
    הגב לתגובה זו
    את התביעה שמתנהלת נגד UTC בבית הדין לעבודה בחיפה חשיפת הפרשה תזעזע את עולם התעופה
  • 2.
    ייורי 10/06/2019 20:14
    הגב לתגובה זו
    בדרך להיות מנית העם.
  • 1.
    חיים 10/06/2019 16:33
    הגב לתגובה זו
    תעופה וחלל תמיד יובילו.......
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?