אלביט מערכות צפויה ליהנות מהמיזוג הענק בין יונייטד וראית'און
"אלביט מערכות עשויה ליהנות בטווח הקצר מתמיכה במכפילי הרווחיות, כיוון שהמיזוג בין יונייטד וראית'און מצית ציפיות לגל רכישות של חברות קטנות-בינוניות ותחרות עליהן", כך מעריכה אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון, בקשר להשפעת מיזוג הענק בין יונייטד טכנולוג'יס וראית'און אשר הוכרז היום (ב') על אלביט מערכות -0.06% .
לאחר שהחליטה לצאת מתחום המדרגות הנעות והמזגנים, יונייטד טכנולוג'יס (United Technologies) מכפילה את ההימור על שוק התעופה והחלל בעסקת מיזוג של כל מניותיה עם קבלנית ההגנה ראית'און (Raytheon).
החברה הממוזגת מוערכת בשווי של יותר מ-100 מיליארד דולר לאחר השלמת העסקה, ותהיה חברת התעופה והחלל השנייה בגודלה בעולם בבחינת היקף המכירות, אחרי חברת בואינג, עם הכנסות שנתיות של כ-74 מיליארד דולר השנה.
פריד מציינת בסקירתה כי הקונסולידציה בתעשיית הביטחון העולמית הולידה מיזוג שמאיים אפילו על בואינג ולוקהיד מרטין וכנראה יאושר ע"י ההגבל העסקי האמריקני בשל מיעוט החפיפה בין החברות המתמזגות.
- אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריה, "אלביט עשויה למצוא בעצמה תחום פעילות לא גדול לרכישה, כמו חטיבת ראיית הלילה של האריס אותה רכשה אלביט בעקבות מיזוג נוסף שהתפרסם לא מכבר, בין 3L להאריס האמריקניות, כאשר בטווח הקצר המיזוג עשוי להצית גל חדש של רכישות חברות קטנות ובינוניות בתחום הדיפנס בארה"ב".
"אמנם אלביט עצמה לא יכולה להירכש כחברת ביטחון לאומית, אך היא בהחלט יכולה ליהנות ממכפילי הרווח של הענף, שצפויים לקבל תמיכה או אף לעלות, אם אכן נראה גל כזה של רכישות".
פריד מוסיפה כי "בעולם הדיפנס, אלביט מערכות שוב נראית כחברה קטנה מול חברות הענק הממוזגות. זאת, למרות שהצבר שלה נושק לכ-10 מיליארד דולר. בטווח הקצר זה לא מצביע על אלמנטים שליליים. אלביט מתפקדת היום כתת-קבלנית של ראית'און, אחת משתי החברות המשתתפות במיזוג הענק".
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"חשוב לציין, כי במיזוג הקודם בין UTX המשתתפת השניה במיזוג, לרוקוול קולינס שנרכשה ע"י UTX תמורת 30 מיליארד דולר - אלביט לא נפגעה ולא ראתה הרעה בתנאי החוזים. בנוסף לכך, אלביט עשויה גם לזכות בהזדמנויות לבצע רכישת פעילות סינרגטית, אם פעילות כזו תיפלט במהלך המיזוג כמו ההזדמנות שניצלה כאמור במיזוג בין האריס ל-3L".
"בשלב זה, פערי הגודל תומכים בפעילותה של אלביט מערכות לצד חברות הענק האמריקניות. במקביל, הסדרת הפעילות עם תת-קבלני הדיפנס (שאלביט היא אחד מהם) נמשכת בהובלת הפנטגון. הסדרה זו הופכת חוזים קצרים לחוזים קבועים ארוכי טווח, אך גם מייצרת לחץ מתמיד על ההתייעלות. גם אלביט מיישמת את ההתנהלות הזו מול קבלנים שלה. כך, בטווח הקצר קוטנה של אלביט מהווה אפילו יתרון בעולם של מיזוגי העל. בטווח הארוך ההשפעה תהיה תלויה בתקציבי הביטחון".
- 4."תת קבלני דיפנס". עילגות מפוארת!! (ל"ת)יוסקה 11/06/2019 15:39הגב לתגובה זו
- 3.אורי אדלשטיין 10/06/2019 22:22הגב לתגובה זואת התביעה שמתנהלת נגד UTC בבית הדין לעבודה בחיפה חשיפת הפרשה תזעזע את עולם התעופה
- 2.ייורי 10/06/2019 20:14הגב לתגובה זובדרך להיות מנית העם.
- 1.חיים 10/06/2019 16:33הגב לתגובה זותעופה וחלל תמיד יובילו.......
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
