גלעד אלטשולר
צילום: ביזפורטל

יורים ובוכים: אלטשולר מזהיר מפני החברות האמריקאיות, אבל משתתף בהנפקות

אלטשולר שחם לקח חלק במספר הנפקות חוב של חברות נדל"ן אמריקאיות, למרות שראשיו מצהירים כי אלו חברות לא ראויות
מערכת Bizportal | (8)

"פחד אלוהים. זה ייגמר בבכי", אמר הבוקר דני ירדני, סמנכ"ל השקעות בבית ההשקעות אלטשולר שחם בנוגע להנפקות האג"ח של חברות הנדל"ן האמריקאיות בבורסה של ת"א. זו לא הפעם הראשונה שבאלטשולר שחם יוצאים נגד הנפקות החוב של החברות הזרות. לפני מספר שבועות אמר גלעד אלטשולר, מבעלי השליטה בבית ההשקעות: "האג"ח האלה, שרובן רשומות באיי הבתולה או בכל מיני חורים כאלה, הריקברי יהיה לדעתי אפס. לכן אנחנו לא מתקרבים לשם בכלל". אולם בדיקת תשקיפי החברות האמריקאיות חושפת כי אלטשולר שחם בהחלט לוקח חלק בהנפקות. מבין ההנפקות שיצאו בשבועות האחרונים בלבד השתתף בית ההשקעות במספר הנפקות. חלק מההזמנות עוד בשלב המוסדי נעשו על ידי אלטשולר שחם נץ - קרן הגידור של בית ההשקעות; וחלק על ידי כספי העמיתים בקרנות נאמנות. בהנפקת אג"ח של חברת אול-יר סדרה ה' (סדרה חדשה) שהתקיימה בשבוע האחרון הזמינו קרנות הנאמנות של אלטשולר שחם בסכום של של 22.3 מיליון שקל. בהנפקת אג"ח של חברת אול-יר סדרה ה' (סדרה חדשה) שהתקיימה בתחילת פברואר הזמינה אלטשולר שחם נץ בסכום של 8 מיליון שקל. בהנפקה של הרץ פרופרטיס הזמינה אלטשולר שחם נץ בסכום של 3 מיליון שקל, וכן בהנפקה של מויניאן - בסכום של 3 מיליון שקל. המשקיעים המקומיים נוטים לאמץ גישה חשדנית כלפי חברות הנדל"ן הזרות שהגיעו לגייס חוב בתל אביב. הספקנות נוצרה, בין השאר, בשל הנפקת אורבנקורפ הקנדית שקרסה כמה חודשים לאחר שגייסה בתל אביב 180 מיליון שקל, וחלקה בשל המבנה המשפטי של חברות הנדל"ן המגייסות, המאגד את החברה באיי הבתולה הבריטיים (BVI) ומקשה על המשקיעים מישראל לנקוט בצעדים משפטיים במקרה הצורך. אולם למרות הגישה החשדנית החברות הצליחו לגייס עד כה עשרות מיליארדי שקלים. הנפקת מויניאין הנפקת הרץ פרופרטיס הנפקת אול-יר סאותרן פרופרטיס  

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    עירית 14/02/2018 08:17
    הגב לתגובה זו
    מצד אחד מזהירה מפני החברות מצד שני משתתפת בהנפקות ורונה סחורה שלהם?! וכשהכל יפול מה תגידו? אמרנו לכם שאנחנו לא אמינים ואתם לא יכולים להפקיד אצלנו את הכספים שלכם?!
  • 6.
    גדלו כל כך שהשנה ייתקשו להציג ביצועים (ל"ת)
    הגורילה גדלה מדי 13/02/2018 20:30
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    GUY 13/02/2018 20:09
    הגב לתגובה זו
    הלו פסגות מה שלום הקרן מקמ+ שלכם ? אה הייתם עסוקים בלבדוק מה אחרים עושים .
  • 4.
    משה 13/02/2018 19:43
    הגב לתגובה זו
    כ 30 אחוז תשואה ב2017 ו 28 אחוז ב 201
  • 3.
    אלה אגח עוקץ, מנפיקים זבל (ל"ת)
    רוני 13/02/2018 18:12
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לשורט 13/02/2018 16:34
    הגב לתגובה זו
    אתם מבינים שהחברות האלה מוכנות לטוס לצד השני של העולם בשביל לגייס חוב ב-8-10% שנתי בסביבת ריבית 0? אתם מבינים שזה אומר שלא רק שהן לא יכלו לקבל מימון מבנקים בארה"ב שמכירים את הנכסים טוב בהרבה מאיתנו בריבית סבירה, אלא שגם שוקי ההון שם לא מוכנים לקנות את האג"חים שלהן אפילו בריבית יפה! רק פה יש פרייארים שמוכנים לתת להן הלוואות ב-3-4% שנתי (ובגלל זה הן גם הורידו את הריביות בהנפקות בשנים האחרונות, כי אם נותנים להן כסף בזיל הזול, למה לא).
  • השוק לא מטומטם, אז כנראה שהאגחים סבירים (ל"ת)
    לא מסכים 13/02/2018 20:32
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוסי 13/02/2018 16:03
    הגב לתגובה זו
    עם כל הכבוד לכתבה התוצאות על פני שנים מצביעות על ניהול סיכונים תקין מןל התןצאות החברה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%