תשואת החסר הקיצונית של המעו"ף - גרף שעושה שחור בעיניים

יוסי פינק | (7)

ביום חמישי נסגר הרבעון הראשון בבורסה בת"א. מבחינת המשקיעים במדד המעו"ף, זה היה עוד רבעון רע מאוד. המדד המוביל בת"א שבמהלך הרבעון התרחב ל-35 מניות, סגר את הרבעון הראשון של 2017 בתשואה שלילית של 3.5%. זה קרה בזמן שבחו"ל חגג את ראלי 'טראמפ' ומדד המניות הגלובאלי רשם את פתיחת השנה החזקה מאז 2012. בוול סטריט מדד ה-S&P500 זינק 5.5% ברבעון הראשון ורשם בכך את פתיחת השנה הטובה מאז 2013, באירופה מדד ה-Stoxx Europe 600 זינק אף הוא 5.5% ורשם בכך את פתיחת השנה הטובה מאז 2010.

המעו"ף, כאמור, הרחק מאחור. בשבוע החולף השלים המדד הישראלי שבוע 6 רצוף של ירידות וקרוב כעת מרחק נגיעה מהגעה לשפל של כמעט 3 שנים. אבל כאשר מסתכלים על הדברים בראיה שנתית, אז הדברים נראים ממש גרוע עבור המעו"ף. ב-12 החודשים האחרונים רשם המעו"ף ירידה של 4.5%, בזמן שה-S&P500 זינק 16% לשיא והדאקס טס 25% וקרוב כעת לשבירת שיא כל הזמנים. ראו גרף השוואתי בתחתית הכתבה.

סיבות. הסיבה המרכזית לתשואת החסר הקיצונית של מדד המעו"ף היא המפולת בענקיות התרופות שנסחרות במדד, מפולת שאמנם כבר מעט ירדה מהכותרות, אבל התאוששות של ממש לא נרשמה. זה התחיל עם אופקו הלת' שביום המסחר הראשון ל-2017 צללה 19% ברקע להודעה על כישלון בניסוי קריטי בהורמון גדילה, נמשך עם נפילה יומית של 5.5% במניית טבע אחרי הורדת תחזיות ל-2017. קצת יותר מחודש לאחר מכן הגיע הרגע של פריגו שרשמה מפולת יומית של 11% ברקע לשורת הודעות שפרסמה שבראשן הפחתה משמעותית של התחזיות ל-2017 ומכירת התמלוגים על תרופת הטיסברי. ה'פינאלה' הייתה בשבוע שעבר כאשר מיילן רשמה נפילה שבועית של 4.3% ברקע לאי קבלת אישור ה-FDA לגירסה הגנרית שמפתחת החברה לתרופת ה-Advair. בין לבין טבע איבדה את הפטנט על הקופקסון, המנכ"ל ויגודמן התפטר, טראמפ כיוון את האש אל חברות התרופות ועוד.

הנה סיכום המספרים: אופקו סיכמה את הרבעון בת"א עם נפילה של 33.5%, פריגו עם נפילה של 23%, טבע עם נפילה של כמעט 15% ומיילן עם נפילה של 4.5%. צריך לציין שהירידות בדולר (מינוס 5.5% מתחילת השנה) דחפו את המניות הללו צעד נוסף מטה בראיה שקלית (כלומר במסחר בת"א לעומת וול סטריט).

ואם חשבתם שביום שאחרי הרפורמה הגדולה במדדים בת"א ההשפעה של מניות התרופות הדואליות תהיה פחותה, טעות בידיכם. טרם הרפורמה משקל 4 מניות התרופות במעו"ף עמד על כ-30% (טבע ופריגו 10% כ"א, אופקו סביב 6% ומיילן שהוגבלה ל-4%), אחרי הרפורמה המשקל של אותן 4 מניות צפוי לעמוד על סביב 25%-26% (טבע ופריגו על 7%, מיילן עולה ל-7% ואופקו סביב 5%).

נכון להיום סכום הכסף שיושב בתעודות הסל והקרנות המחקות על המעו"ף עומד על 8.5 מיליארד שקלים. אגב, הרבעון השני נפתח בטון צורם מבחינת הדואליות עם נפילה של כמעט 5% במניית מיילן ברקע לריקול שמבצעת החברה למזרקי ה'אפיפן' מתוצרתה. בימים הקרובים צפויה טבע לקבל את הכרעת ה-FDA בנוגע לאישור התרופה האתית שמפתחת החברה למחלת ההנטינגטון, נקווה לחדשות טובות.

כך נפתח הרבעון השני:

אופקו הלת'

פריגו

טבע

מיילן

גרף 12 שנתי: המעו"ף בכחול, ה-S&P500 בוורד, הדאקס בירוק

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    הבורסה תעלה כמו תמיד (ל"ת)
    אמיר 02/04/2017 16:31
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אבי 02/04/2017 16:15
    הגב לתגובה זו
    במקום לגמור על הבורסה ושכולם יברחו חיבים להוריד מס חברות ומס על רווחי הבורסה
  • 5.
    לתינוקות האוצר 02/04/2017 14:08
    הגב לתגובה זו
    כמה אינטליגנציה צריך להרגיש שבדיוק עם ההעלאה הבורסה נגמרה ? ממש באותו הזמן. וזה גם הגיוני.
  • 4.
    אלי 02/04/2017 12:51
    הגב לתגובה זו
    בגרמניה וארה"ב היו רוצים כאלה אחוזי צמיחה שכנראה גם לנו אין.
  • 3.
    אין קשר 02/04/2017 11:42
    הגב לתגובה זו
    אין עניין
  • 2.
    המעוף בכחלון...?...:) (ל"ת)
    אדם 02/04/2017 10:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ביבי וטרכטנברג 02/04/2017 10:39
    הגב לתגובה זו
    ושר הדירות יודע שבקרוב יאזלו המיסים מנדלן . כי הוא נותן לקרנות לקנות מאגרי דירות ללא מס רכישה. ולכן לא מתעסק עם הבורסה. הוא צריך כל שקל. העם טיפש והעם משלם על טפשות.
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?