ההתייעלות בדיסקונט מורחבת: עוד 1,000 עובדים יפרשו מהבנק, חלקם עוד השנה

עובדים שיבחרו בפרישה מוקדמת יזכו לפיצויים מוגדלים של 265%. עלות התכנית: 500 מיליון שקל
גיא בן סימון | (19)
נושאים בכתבה דיסקונט

בהמשך להוראת המפקחת על הבנקים: בנק דיסקונט מרחיב את הליך ההתייעלות ומדווח הבוקר כי מעבר לתכנית עליה הוכרז בעבר, עוד 1,000 עובדים יופרשו מהבנק במהלך ה-5 שנים הקרובות כך שבסך הכל תכנית ההתייעלות המלאה תכלול קיצוץ של 2,000 עובדים המהווים כ-20% ממצבת כוח האדם של הקבוצה. בתוך כך, בדיווח הבוקר נכתב כי במרכז התכנית תעמוד פרישה מוקדמת לכ-500 עובדים, מרביתם עד סוף שנה זו וזאת בתנאים מועדפים, כמו פיצויים מוגדלים בשיעור של עד 265%. 

העלות הכוללת של התכנית מוערכת בכ-510 מיליון שקל, מתוכה 60 מיליון שקל נרשמו בדו"חות הרבעון הראשון. דיסקונט מעריך כי 200 מיליון שקל ברוטו (130 מיליון שקל נטו ממס) יזקפו לרווח והפסד עד סוף 2016, והתירה תיפרס על פני מח"מ של 12 שנים. השפעת תכנית ההתייעלות על ההון העצמי מוערכת ב-0.14%.

נזכיר כי בשלוש השנים החולפות ירד מספר המשרות בבנקים ב-3,300 משרות, (7% ממספר המשרות בסוף 2012). עם זאת, הירידה לא מנעה מהבנקים לרשום עלייה בהוצאות השכר כמעט מידי שנה. כך למשל, דיסקונט רשם ירידה במספר המשרות אך קיפאון בהוצאות השכר. מספר המשרות ב-2012 עמד על 9,942 והוצאות השכר (בניטרול השפעות חריגות) עמדו על 3.4 מיליון שקל, כך ב-2015 מספר המשרות ירד ל-9,068 לעומת הוצאות שכר של 3.2 מיליון שקל - כמעט ללא שינוי מהותי. 

בנוסף לצמצום מצבת העובדים הבנק צפוי להמשיך במהלך להקטנת את שטח הנדל"ן שבשימוש. אם ב-2013 דיסקונט השתמש בשטח של 172 אלף מ"ר לפי בנק, ב-2015 הבנק השתמש ב-160 אלף מ"ר לבנק.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    בר 14/09/2016 17:23
    הגב לתגובה זו
    במקום לתת שירות הבנקים סוגרים קופות ומבטלים מענה אנושי. בושה
  • 11.
    עובד 14/09/2016 15:36
    הגב לתגובה זו
    במקום להוסיף מסרות מקצצים ומרווחים יותר כמה אפשר להיות גרידים וכל זאת בחסות נציגה של האוצר
  • 10.
    וזה חוץ מכל התנאים המורחבים שממלא יש להם (ל"ת)
    לחצי מליון לכל אחד 14/09/2016 12:21
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    לא רע.... (ל"ת)
    חצי מליון לכל אחד 14/09/2016 12:20
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    רונית,הגיע הזמן 14/09/2016 12:19
    הגב לתגובה זו
    הבעיה שדיסקונט לא חי על כספי משלם המיסים.סליחה מראש משליש מעובדי הפרקליטות שכן עושים עבותם נאמנה.
  • 7.
    אנשים חיים משכר של מליונים על גבם של עובדים בשכר מנימו (ל"ת)
    בושה וחרפה 14/09/2016 11:36
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 14/09/2016 10:24
    הגב לתגובה זו
    חשבתם על זה שלעובדי דיסקונט אין פנסיה
  • יעקב 14/09/2016 18:21
    הגב לתגובה זו
    הפורשים ואנחנו נפסיד לא נשלם פחות והם יהיו מובטלים הפיצוי לא אטרקטיבי
  • אל תדאג להם 14/09/2016 11:13
    הגב לתגובה זו
    ממוצע משכורות של עובדים קבועים בבנק 50 אלף בחודש
  • אבי 14/09/2016 15:29
    אתה ממש חי בלה לה לנד..... איזה שטויות אם אין לך מה להגיד, אל תגיד
  • אתה חיי בסרט 14/09/2016 12:00
    רוב עובדים הקבועים מרוויחים סביב ה15 ברוטו.....זורק מספרים באוויר לך תנשום אוויר צח בים חמררר
  • 5.
    לא יאומן שבנק ישראל מעודד סגירת מקומות עבודה. (ל"ת)
    צד 14/09/2016 10:07
    הגב לתגובה זו
  • בנק ישראל גם מיותר , חוץ מלקנות דולרים לא עושה כלום (ל"ת)
    יוסי 14/09/2016 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לא יאומן 14/09/2016 10:06
    הגב לתגובה זו
    מר כחלון וזה בסדר 265 אחוז? סיבוב שני של פרישה מוקדמת .. על חשבון לקוחות הבנק !!!מה דעתך למסות אותם כמו שאתה מתכוון למסות בעלי דירות .
  • אבי 14/09/2016 15:28
    הגב לתגובה זו
    ומי שלא מבין, שלא יגיב
  • RF 14/09/2016 12:58
    הגב לתגובה זו
    ימשיך לשאול שאלות טפשיות
  • 3.
    לילי 14/09/2016 09:43
    הגב לתגובה זו
    העובדים עומדים לפרוש היות והם מגיעים לגיל פנסיה כלומר תמורת הסכמתם שנה שנתיים קודם הם יקבלו עוד חצי מליון שקל
  • 2.
    גנבים 14/09/2016 09:32
    הגב לתגובה זו
    אין מכירות כי אין כסף לציבור. לכן לא צריך עובדים. שחטו את הציבור עם הרווחים שלקחו ממנו.והרוב מריבית שקרית
  • 1.
    עלאק התייעלות 14/09/2016 09:28
    הגב לתגובה זו
    אין יותר צורך בעובדים. זהו שחטנו את הציבור, zהציבור גמור ולכן לא צריך עובדים. עלאק התייעלות . מילה יפה
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

ארית תעשיות בדרך להנפיק את רשף טכנולוגיות

החברה תמכור 10% ממניות רשף ותנפיק עוד 10%; ההכנסות של רשף לשנת 2025 צפויות להגיע לכחצי מיליארד שקל, כשצבר ההזמנות חוצה את המיליארד שקל והחברה נערכה להתרחבות גלובלית ולפיתוחים חדשים בתחום המרעומים

אדיר בן עמי |

ארית תעשיות ארית תעשיות 0.69%  מתקדמת לקראת הנפקת חברת הבת רשף טכנולוגיות בבורסה בתל אביב. על פי התשקיף, החברה מתכננת למכור לציבור 10% ממניותיה של רשף, נוסף על 10% שמנפיקה רשף עצמה. לאחר ההנפקה תמשיך ארית להחזיק כ־80% מהחברה, שנחשבת לאחת הפעילות המרכזיות של הקבוצה בתחום המרעומים האלקטרוניים.


הנהלת ארית רואה במהלך כלי לחיזוק מעמדה של רשף בשווקים הבינלאומיים ולהרחבת פעילותה. ברקע להנפקה, החברה מציינת כי רשף צפויה לרשום בשנת 2025 הכנסות של כ־500 מיליון שקל. החברה גם התחייבה בתשקיף שחלק הארי של הרווח יחולק כדיבידנד, בשיעור של לפחות 75%. לפי התשקיף, רשף מתכוונת להשתמש בכספי הגיוס להרחבת הפעילות באמצעות השקעות בחברות בנות ושותפויות בשווקים מרכזיים כמו ארה״ב, אירופה והודו. נוסף לכך, חלק מהכספים יופנו להבטחת יכולת ייצור של חומרי גלם, הגדלת מלאים והמשך פיתוח מוצרים חדשים, על רקע ביקושים גוברים בתחום המרעומים.


שווי החברה בהנפקה מוערך בכ־4.3 מיליארד שקל. אם ההנפקה תושלם, רשף צפויה להיכנס למדד ת״א־90 בעדכון הבא, לצד ארית תעשיות שכבר כלולה במדד. בארית מציינים כי מבנה ציבורי לחברת הבת עשוי לסייע בפעילותה מול רגולציה בשווקים שונים.



מחזור שנתי של כמיליארד שקל

על פי התשקיף, צבאות בעולם מעדכנים את תפיסת המלאים ומגדילים משמעותית את היקפי הרכש שנועדו להבטחת זמינות ממושכת. מגמות אלו, לפי החברה, משמשות מנוע מרכזי לצמיחה עבור רשף. עוד מצוין כי רשף נהנית ממעמד מוביל בשוק המרעומים האלקטרוניים, שצפוי להגיע להיקף של 1.6 מיליארד דולר ב־2025, עם המשך גידול בשנים שלאחר מכן. לצד זאת מצוין כי שוק המרעומים למשוטטים, רחפנים וכטב"מים, נמצא בתנופה נפרדת וצפויה.


השנים האחרונות התאפיינו בהתרחבות משמעותית של רשף, עם הזמנות ממשרד הביטחון בהיקף של כחצי מיליארד שקל, והזמנה ראשונה מצפון אמריקה בגובה 310 מיליון שקל. בנוסף לכך, נחתם הסכם ארוך טווח עם התעשייה הביטחונית ההודית בהיקף של 200 מיליון דולר, שחלק ממנו מותנה בביצוע רכש עתידי.