ההתייעלות בדיסקונט מורחבת: עוד 1,000 עובדים יפרשו מהבנק, חלקם עוד השנה
בהמשך להוראת המפקחת על הבנקים: בנק דיסקונט מרחיב את הליך ההתייעלות ומדווח הבוקר כי מעבר לתכנית עליה הוכרז בעבר, עוד 1,000 עובדים יופרשו מהבנק במהלך ה-5 שנים הקרובות כך שבסך הכל תכנית ההתייעלות המלאה תכלול קיצוץ של 2,000 עובדים המהווים כ-20% ממצבת כוח האדם של הקבוצה. בתוך כך, בדיווח הבוקר נכתב כי במרכז התכנית תעמוד פרישה מוקדמת לכ-500 עובדים, מרביתם עד סוף שנה זו וזאת בתנאים מועדפים, כמו פיצויים מוגדלים בשיעור של עד 265%.
העלות הכוללת של התכנית מוערכת בכ-510 מיליון שקל, מתוכה 60 מיליון שקל נרשמו בדו"חות הרבעון הראשון. דיסקונט מעריך כי 200 מיליון שקל ברוטו (130 מיליון שקל נטו ממס) יזקפו לרווח והפסד עד סוף 2016, והתירה תיפרס על פני מח"מ של 12 שנים. השפעת תכנית ההתייעלות על ההון העצמי מוערכת ב-0.14%.
נזכיר כי בשלוש השנים החולפות ירד מספר המשרות בבנקים ב-3,300 משרות, (7% ממספר המשרות בסוף 2012). עם זאת, הירידה לא מנעה מהבנקים לרשום עלייה בהוצאות השכר כמעט מידי שנה. כך למשל, דיסקונט רשם ירידה במספר המשרות אך קיפאון בהוצאות השכר. מספר המשרות ב-2012 עמד על 9,942 והוצאות השכר (בניטרול השפעות חריגות) עמדו על 3.4 מיליון שקל, כך ב-2015 מספר המשרות ירד ל-9,068 לעומת הוצאות שכר של 3.2 מיליון שקל - כמעט ללא שינוי מהותי.
בנוסף לצמצום מצבת העובדים הבנק צפוי להמשיך במהלך להקטנת את שטח הנדל"ן שבשימוש. אם ב-2013 דיסקונט השתמש בשטח של 172 אלף מ"ר לפי בנק, ב-2015 הבנק השתמש ב-160 אלף מ"ר לבנק.
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- דיסקונט: ירידה קלה בתשואה להון ל-13.7%, הרווח הנקי הסתכם ב-1.13 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 12.בר 14/09/2016 17:23הגב לתגובה זובמקום לתת שירות הבנקים סוגרים קופות ומבטלים מענה אנושי. בושה
- 11.עובד 14/09/2016 15:36הגב לתגובה זובמקום להוסיף מסרות מקצצים ומרווחים יותר כמה אפשר להיות גרידים וכל זאת בחסות נציגה של האוצר
- 10.וזה חוץ מכל התנאים המורחבים שממלא יש להם (ל"ת)לחצי מליון לכל אחד 14/09/2016 12:21הגב לתגובה זו
- 9.לא רע.... (ל"ת)חצי מליון לכל אחד 14/09/2016 12:20הגב לתגובה זו
- 8.רונית,הגיע הזמן 14/09/2016 12:19הגב לתגובה זוהבעיה שדיסקונט לא חי על כספי משלם המיסים.סליחה מראש משליש מעובדי הפרקליטות שכן עושים עבותם נאמנה.
- 7.אנשים חיים משכר של מליונים על גבם של עובדים בשכר מנימו (ל"ת)בושה וחרפה 14/09/2016 11:36הגב לתגובה זו
- 6.אנונימי 14/09/2016 10:24הגב לתגובה זוחשבתם על זה שלעובדי דיסקונט אין פנסיה
- יעקב 14/09/2016 18:21הגב לתגובה זוהפורשים ואנחנו נפסיד לא נשלם פחות והם יהיו מובטלים הפיצוי לא אטרקטיבי
- אל תדאג להם 14/09/2016 11:13הגב לתגובה זוממוצע משכורות של עובדים קבועים בבנק 50 אלף בחודש
- אבי 14/09/2016 15:29אתה ממש חי בלה לה לנד..... איזה שטויות אם אין לך מה להגיד, אל תגיד
- אתה חיי בסרט 14/09/2016 12:00רוב עובדים הקבועים מרוויחים סביב ה15 ברוטו.....זורק מספרים באוויר לך תנשום אוויר צח בים חמררר
- 5.לא יאומן שבנק ישראל מעודד סגירת מקומות עבודה. (ל"ת)צד 14/09/2016 10:07הגב לתגובה זו
- בנק ישראל גם מיותר , חוץ מלקנות דולרים לא עושה כלום (ל"ת)יוסי 14/09/2016 11:14הגב לתגובה זו
- 4.לא יאומן 14/09/2016 10:06הגב לתגובה זומר כחלון וזה בסדר 265 אחוז? סיבוב שני של פרישה מוקדמת .. על חשבון לקוחות הבנק !!!מה דעתך למסות אותם כמו שאתה מתכוון למסות בעלי דירות .
- אבי 14/09/2016 15:28הגב לתגובה זוומי שלא מבין, שלא יגיב
- RF 14/09/2016 12:58הגב לתגובה זוימשיך לשאול שאלות טפשיות
- 3.לילי 14/09/2016 09:43הגב לתגובה זוהעובדים עומדים לפרוש היות והם מגיעים לגיל פנסיה כלומר תמורת הסכמתם שנה שנתיים קודם הם יקבלו עוד חצי מליון שקל
- 2.גנבים 14/09/2016 09:32הגב לתגובה זואין מכירות כי אין כסף לציבור. לכן לא צריך עובדים. שחטו את הציבור עם הרווחים שלקחו ממנו.והרוב מריבית שקרית
- 1.עלאק התייעלות 14/09/2016 09:28הגב לתגובה זואין יותר צורך בעובדים. זהו שחטנו את הציבור, zהציבור גמור ולכן לא צריך עובדים. עלאק התייעלות . מילה יפה

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"
אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23% לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".
האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.
הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.
הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.
- מנכ"ל אלביט: "פרויקט הלייזר חשוב, אבל הוא לא היחידי, יש לנו מספר מנועי צמיחה קדימה"
- אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.
משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צשפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל
חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים
שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5% פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.
הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.
מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.
- בפרמיה על השווי בספרים: שפיר מכניסה מוסדיים להשקעה בפרויקטי זכיינות
- מכה למשפחת שפירא: בית המשפט דחה ערעור על חיוב מס של עשרות מיליונים - "ניסיון לצבוע את המניות נכשל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.
