ההתייעלות בדיסקונט מורחבת: עוד 1,000 עובדים יפרשו מהבנק, חלקם עוד השנה

עובדים שיבחרו בפרישה מוקדמת יזכו לפיצויים מוגדלים של 265%. עלות התכנית: 500 מיליון שקל
גיא בן סימון | (19)
נושאים בכתבה דיסקונט

בהמשך להוראת המפקחת על הבנקים: בנק דיסקונט מרחיב את הליך ההתייעלות ומדווח הבוקר כי מעבר לתכנית עליה הוכרז בעבר, עוד 1,000 עובדים יופרשו מהבנק במהלך ה-5 שנים הקרובות כך שבסך הכל תכנית ההתייעלות המלאה תכלול קיצוץ של 2,000 עובדים המהווים כ-20% ממצבת כוח האדם של הקבוצה. בתוך כך, בדיווח הבוקר נכתב כי במרכז התכנית תעמוד פרישה מוקדמת לכ-500 עובדים, מרביתם עד סוף שנה זו וזאת בתנאים מועדפים, כמו פיצויים מוגדלים בשיעור של עד 265%. 

העלות הכוללת של התכנית מוערכת בכ-510 מיליון שקל, מתוכה 60 מיליון שקל נרשמו בדו"חות הרבעון הראשון. דיסקונט מעריך כי 200 מיליון שקל ברוטו (130 מיליון שקל נטו ממס) יזקפו לרווח והפסד עד סוף 2016, והתירה תיפרס על פני מח"מ של 12 שנים. השפעת תכנית ההתייעלות על ההון העצמי מוערכת ב-0.14%.

נזכיר כי בשלוש השנים החולפות ירד מספר המשרות בבנקים ב-3,300 משרות, (7% ממספר המשרות בסוף 2012). עם זאת, הירידה לא מנעה מהבנקים לרשום עלייה בהוצאות השכר כמעט מידי שנה. כך למשל, דיסקונט רשם ירידה במספר המשרות אך קיפאון בהוצאות השכר. מספר המשרות ב-2012 עמד על 9,942 והוצאות השכר (בניטרול השפעות חריגות) עמדו על 3.4 מיליון שקל, כך ב-2015 מספר המשרות ירד ל-9,068 לעומת הוצאות שכר של 3.2 מיליון שקל - כמעט ללא שינוי מהותי. 

בנוסף לצמצום מצבת העובדים הבנק צפוי להמשיך במהלך להקטנת את שטח הנדל"ן שבשימוש. אם ב-2013 דיסקונט השתמש בשטח של 172 אלף מ"ר לפי בנק, ב-2015 הבנק השתמש ב-160 אלף מ"ר לבנק.

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    בר 14/09/2016 17:23
    הגב לתגובה זו
    במקום לתת שירות הבנקים סוגרים קופות ומבטלים מענה אנושי. בושה
  • 11.
    עובד 14/09/2016 15:36
    הגב לתגובה זו
    במקום להוסיף מסרות מקצצים ומרווחים יותר כמה אפשר להיות גרידים וכל זאת בחסות נציגה של האוצר
  • 10.
    וזה חוץ מכל התנאים המורחבים שממלא יש להם (ל"ת)
    לחצי מליון לכל אחד 14/09/2016 12:21
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    לא רע.... (ל"ת)
    חצי מליון לכל אחד 14/09/2016 12:20
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    רונית,הגיע הזמן 14/09/2016 12:19
    הגב לתגובה זו
    הבעיה שדיסקונט לא חי על כספי משלם המיסים.סליחה מראש משליש מעובדי הפרקליטות שכן עושים עבותם נאמנה.
  • 7.
    אנשים חיים משכר של מליונים על גבם של עובדים בשכר מנימו (ל"ת)
    בושה וחרפה 14/09/2016 11:36
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    אנונימי 14/09/2016 10:24
    הגב לתגובה זו
    חשבתם על זה שלעובדי דיסקונט אין פנסיה
  • יעקב 14/09/2016 18:21
    הגב לתגובה זו
    הפורשים ואנחנו נפסיד לא נשלם פחות והם יהיו מובטלים הפיצוי לא אטרקטיבי
  • אל תדאג להם 14/09/2016 11:13
    הגב לתגובה זו
    ממוצע משכורות של עובדים קבועים בבנק 50 אלף בחודש
  • אבי 14/09/2016 15:29
    אתה ממש חי בלה לה לנד..... איזה שטויות אם אין לך מה להגיד, אל תגיד
  • אתה חיי בסרט 14/09/2016 12:00
    רוב עובדים הקבועים מרוויחים סביב ה15 ברוטו.....זורק מספרים באוויר לך תנשום אוויר צח בים חמררר
  • 5.
    לא יאומן שבנק ישראל מעודד סגירת מקומות עבודה. (ל"ת)
    צד 14/09/2016 10:07
    הגב לתגובה זו
  • בנק ישראל גם מיותר , חוץ מלקנות דולרים לא עושה כלום (ל"ת)
    יוסי 14/09/2016 11:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לא יאומן 14/09/2016 10:06
    הגב לתגובה זו
    מר כחלון וזה בסדר 265 אחוז? סיבוב שני של פרישה מוקדמת .. על חשבון לקוחות הבנק !!!מה דעתך למסות אותם כמו שאתה מתכוון למסות בעלי דירות .
  • אבי 14/09/2016 15:28
    הגב לתגובה זו
    ומי שלא מבין, שלא יגיב
  • RF 14/09/2016 12:58
    הגב לתגובה זו
    ימשיך לשאול שאלות טפשיות
  • 3.
    לילי 14/09/2016 09:43
    הגב לתגובה זו
    העובדים עומדים לפרוש היות והם מגיעים לגיל פנסיה כלומר תמורת הסכמתם שנה שנתיים קודם הם יקבלו עוד חצי מליון שקל
  • 2.
    גנבים 14/09/2016 09:32
    הגב לתגובה זו
    אין מכירות כי אין כסף לציבור. לכן לא צריך עובדים. שחטו את הציבור עם הרווחים שלקחו ממנו.והרוב מריבית שקרית
  • 1.
    עלאק התייעלות 14/09/2016 09:28
    הגב לתגובה זו
    אין יותר צורך בעובדים. זהו שחטנו את הציבור, zהציבור גמור ולכן לא צריך עובדים. עלאק התייעלות . מילה יפה
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

“המכירות נחתכו, הריבית חונקת - אבל יש מניות נדל״ן שעדיין מתומחרות בחסר”

אנליסט הנדל״ן זיו בן אלי מסביר מדוע המחצית השנייה נפתחה בחולשה חריגה בשוק המגורים, איך ה׳מידל-מרקט׳ בתל אביב נשאר תקוע, למה ריטים למגורים נסחרים מתחת להון - ואילו מניות עדיין מציגות אפסייד למרות הסביבה המאתגרת


צלי אהרון |

מצד אחד האטה כבדה בשוק המגורים, שניכרת כמעט בכל נתון, ומצד שני תמחור מעניין במספר מניות נדל״ן, כולל יזמיות ומניב בחו״ל, שאולי מציגות הזדמנויות למרות תנאי המאקרו המכבידים. השנה הנוכחית נפתחה תחת אותן ההשפעות שכבר ליוו את השוק ב-2024: ריבית גבוהה, אי-ודאות כלכלית ומדינית בעקבות המלחמה, תקנות מימון מחמירות שהוציא בנק ישראל במרץ האחרון וירידה חדה בכמות העסקאות שמורגשת היטב גם בסקירת הכלכלן הראשי באוצר וגם בנתוני למ״ס. עם זאת, חברות רבות מציגות עדיין יציבות, ולעיתים אפילו המשך ביקושים במקטעים ספציפיים. 

אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. 

גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה. אבל לצד תמונה זו, דוחות הרבעון השני של חברות הבנייה מגלים כי ברבעון השלישי נרשמה התעוררות מסוימת במכירות - בעיקר בפרויקטים בפריפריה או כאלה שנהנים ממבצעי מימון. הדוחות שפורסמו לרבעון השלישי רחוקים מלהיות חזקים, אך הם גם לא מבטאים חולשה לעומת רבעון קודם, אלא מגמה של עלייה קלה במכירות.  

כל זה כשבמקביל, שוק הנדל״ן המניב שומר על יציבות יחסית, כאשר בולטים מגזרי הלוגיסטיקה והתעשייה, בעוד שוק המשרדים מציג פער חד: ביקושים גבוהים בתל אביב, לעומת קושי משמעותי לסגור עסקאות מחוץ לה. 

בשיחה עם זיו עין אלי, אנליסט הנדל״ן של IBI, שמלווה את התחום לאורך שנים ומנתח את הדוחות מסביר עין אלי איפה עומד שוק המגורים כיום, והאם יש מניות מומלצות בתחום? 

מה בעצם הביא לירידה החדה במכירות הדירות במחצית הראשונה של השנה? 

אלדד צינמן
צילום: יחצ
דוחות

מור גמל ופנסיה: צמיחה בהכנסות אבל הרווח כמעט לא עלה

למרות עלייה של כ-22% בהכנסות ברבעון השלישי, הרווח הנקי של מור גמל ופנסיה עלה בכ-4% בלבד; ההוצאות הכוללות קפצו ב-23%, בין היתר בשל גידול בעמלות סוכנים, עלייה בהוצאות שכר והוצאה מבוססת מניות של כ-6.3 מיליון שקל, מה ששחק כמעט את כל הגידול בשורה העליונה

תמיר חכמוף |

מור גמל ופנסיה מור גמל פנסיה -1.25%   פרסמה את דוחות הרבעון השלישי לשנת 2025 המצביעים על המשך צמיחה בהכנסות, אך השורה התחתונה נותרה כמעט ללא שינוי.

הכנסות החברה, בניהולו של אלדד צינמן, מנכ"ל מור גמל ופנסיה, עמדו ברבעון השלישי של 2025 עמדו על כ-171.2 מיליון שקל, עליה של כ-22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה בהכנסות מקורה בעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים, לאור פעילותה של חטיבת הלקוחות וערוצי הפצה שמנוהלת על ידי אורי קיסוס, משנה בכיר למנכ"ל מור השקעות, אשר מאפשרת לכלל חברות הקבוצה ליהנות מסינרגיה בפעילותן.

נכון ל-13 בנובמבר 2025 היקף הנכסים המנוהלים על ידי מור גמל ופנסיה עמד על כ-117 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% מתחילת שנת 2025. מתוך סך היקף הנכסים, כ-15.5 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הפנסיה שהחלו את פעילותן בחודש מאי 2022. החברה עדכנה בדוחות כי פעילות הפנסיה צפויה להגיע לאיזון במהלך שנת 2027.

עם זאת, ההוצאות עלו משמעותית. עמלות הוצאות שיווק ורכישה עלו לכ-64.5 מיליון שקל לעומת 66.5 מיליון שקל, והוצאות הנהלה וכלליות עלו לכ-52.8 מיליון שקל לעומת 45.9 מיליון שקל אשתקד. העלייה נובעת בין היתר מהוצאות גבוהות לעמלות סוכנים, גידול בהוצאות שכר והוצאה גדולה מבוססת מניות בגובה של כ-6.3 מיליון שקל. כולל הוצאות מימון (שרשמו ירידה קלה לעומת הרבעון המקביל), סך ההוצאות עמד על 141.2 מיליון שקל לעומת 114.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה של 23% ששחקה את מרבית הגידול בהכנסות.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2025 עמד על 18.9 מיליון שקל, צמיחה של כ-4% בלבד ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

דירקטוריון החברה אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של כ-18 מיליון שקל, אשר מצטרפים ל-39 מיליון שקל שחולקו השנה.

נתונים נוספים

מעבר לעלייה בהכנסות, הדוח של מור גמל ופנסיה מציג תמונה חיובית של המשך התרחבות בקצב מהיר: מספר העמיתים הכולל חצה את רף המיליון והגיע ליותר מ-1.01 מיליון חשבונות, גידול חד של כמעט 180 אלף עמיתים בתוך שנה. הצמיחה הזו נובעת מהרחבת הפעילות בכל הערוצים, ומורגשת היטב גם בהיקף הנכסים, שעמד בסוף הרבעון על כ-112.9 מיליארד שקלים, ובתאריך העדכני אף טיפס ל-117 מיליארד. מדובר בזינוק של כ-34% מתחילת השנה, שהגיע משילוב של צבירות נטו גבוהות ותשואות חיוביות בשוק.